פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום, מקפיצה הודעה בפעם שלישית שלא נענתה (מ-1.9.09 ועוד הודעה כמה ימים קודם).
אנסח את השאלה בקצרה:
בני בן 3.1, לדברי גננת בגן שהיה בו שנתיים מפותח שכלית ורגשית כמו בן 3.5 - 4 ממוצע, היא ממליצה לרשום אותו לגן בו יהיה בין הקטנים בקבוצה אחרת לא ילמד כלום. זה גם מה שקרה בגן קודם - בשנה ראשונה כשהיה בין הקטנים למד המון, ידע לענות כמו הגדולים, בשנה שניה כשהיה בין הגדולים לא למד כלום כי כבר ידע הכל מראש, אבל היה שם חום ואהבה ולכן סה"כ הייתי מרוצה.
עכשיו ההתלבטות בין לרשום אותו לגן בו ילדים בגילאים 3.5 - 4.5 או לרשום לגן בו יהיה עם בני גילו אך רוב הילדים צעירים ממנו.
תודה

שלום שמי איילת אמא ל 3 . היום אחה"צ בני הבכור בן ה 8 בא והתוודה בפניי בבכי ודמעות כי ראה באינטרנט תמונות גסות (פורנו) והוא היה מאוד לחוץ ומבוהל.
בעבר אני הסברתי לו שמדי פעם יש במחשב דברים ךמבוגרים ואם זה קופץ אז לסגור או לקרוא לי או לאביו.
הוא היה בבית סבתו וישב מול המחשב ויצר הסקרנות גבר והוא דפדף וראה כל מכל וכל אולי חצי נחמה רק תמונות ולא סרטונים.
הסברתי לו שאני גאה בו שהוא בא ושיתף אותי ואין לו מה לחשוש אני לא כועסת ולא מענישה אבל להבא לא לחזור על זה .
כמו כן הוא טוען שזה לא יוצא לו מהראש וזה משגע אותו ואמרתי לו שכל פעם שבאה לו מחשבה שכזו לחשוב על דברים טובים ויפים שהוא אוהב ולפני השינה לקרוא ספר זה יקל עליו ויסיח דעתו.
מה עושים?
הוא תלמיד כיתה ב והוא ילד מאוד חכם ונבון וקיבל תעודת הצטיינות אני חוששת שהדבר יפגע בו בצורה כזו או אחרת . מה עושים???

אשמח לתשובה במהרה. אמא דואגת.

שלום, ביתי בת 23 חודשים. עד גיל 14 חודשים היתה איתי בבית. מגיל 14 חודשים הכנסתי אותה למעון, ההשתלבות היתה קשה מאוד לקח חודשיים עד שנשארה 4 שעות לבד. ובכלל כל בוקר היא בכתה שהלכתי. חשוב לי לציין שכבר בגיל 3 חודשים היא היתה בוכה שראתה אנשים שלא הכירה (פרט אלי, בעלי והורי היא בכתה עם כולם). בחופש הגדול היתה במעון עד ה- 20.8 היא נשארה באותו גן אך הוא רק שינה מיקום. כבר 3 ימים שהיא צורחת במעון, ממש כמו לפני שנה, ולאחר מכן היא לא עוזבת אותי לרגע היא לא מוכנה אפילו ללכת לדקה לידיים של בעלי. זה ממש מעיק! היא דבוקה אלי בצורה מוגזמת. מה לעשות? (באופן כללי היא מאוד קשורה אלי ומאוד לא חברותית, אך זה ממש קיצוני עכשיו). תודה, נעמי

בני הבכור (יש אחות בת שנתיים וחצי) בן כמעט 5, מתקשה להיפרד בכל מיני סיטואציות, בעיקר בבקרים בגן. אנחנו גרים בחצר של הסבא והסבתא והוא מאוד קשור אליהם. אבא עובד הרבה שעות. זו השנה הרביעית שהוא במסגרת של גן וכל בוקר (כמעט) מלווה בצרחות ובכי (בעיקר בשנה האחרונה) שהוא רוצה אותי ושאני לא אלך. לפעמים זה מתחיל עוד בבית כשהוא בוכה שהוא לא רוצה ללכת לגן. זה קורה גם כשאבא או סבא או סבתא לוקחים אותו. כשהוא חוזר מהגן הוא אומר שהיה כיף ולא מתלונן בכלל. גם בבית יש לו קשיים והוא די דבוק אליי. הוא צריך אותי בסביבה שלו, אמא לאן את הולכת עכשיו? את במטבח? את במחשב? הולך אחרי מחדר לחדר. או שהוא רוצה להיות כל הזמן אצל סבא וסבתא. מה שכן, לרוב, אין לו בעיה להישאר אצל חבר שהוא מכיר את ההורים שלו. זקוקה לעזרה..

שלום, בני בן השנתיים ושמונה חודשים נמצא בבית ולא בגן עקב הגבלה רפואית (הוא בריא, יש בעיה במערכת החיסון) יחד עם אחיו הקטן ומטפלת ועוד עזרה מסבתא/דודה/בייביסיטר במהלך שעות היום. לפני מספר חודשים ביקש לעשות באסלה והצליח, אך לא המשכנו בתהליך מסודר, ולאחרונה מדי ערב ביקש לשבת על האסלה לפני האמבטיה אך לא הצליח לעשות פיפי. השבוע, כשאני ובעלי היינו בחופש, החלטנו להוריד את הטיטול למהלך היום. בהתחלה התנגד אך השתכנע. ביום הראשון והשני הודיע על צורך בפיפי וגם עשה כמה פעמים וכמה פספוסים. ביום השלישי לא פספס בכלל, ואף עשה קקי בשרותים וקיבל פרס. ביום הרביעי נסעתי איתם לסבא וסבתא ומאז חלה הדרדרות- בהתחלה עוד אמר שרוצה אך לא היה מוכן לשבת על האסלה ואחרי מספר דקות השתין בבית, ומאז בכלל לא אומר שרוצה- פשוט משתין, וצוחק. לא עוזרים נסיונות לשכנע אותו לשבת, לקרא ספר על האסלה (כמו שאהב), ולקבל פרס אם יעשה פיפי. בפעמיים שראיתי שמתחיל להתאמץ לקקי לקחתי אותו לשרותים ועשה קקי ופיפי שם. לאחרונה אפילו שאני מחכה כמה דקות עד החלפת הבגד הרטוב כבר לא מפריע לו. במקביל הפסקתי לשאול אותו אם צריך לשרותים. אנחנו מתלבטים האם להמשיך, ואף להוריד את הטיטול בשינה כדי לא ליצור בלבול או להפסיק בינתיים את הגמילה ולנסות שוב בעוד כחודש. איך להמשיך?

בני בן 2.8. מפותח נפשית ופיזית. חמוד חייכן . עם כל זה - ילד שלא מקשיב לי( בגן אומרים שהוא מלאך) , מכה ,צובת , לא מצליחה "ללמד" אותו לקבל עונש. ניראה שבהתקפת זעם רוצה להגיע עד הדם! אני מפחד ממנו - הוא יודע ליצור נשימה בבכי עד שניהיה כחול ו מסובב את העיניים.
תעזרו לי להתגבר!!!!!!!!!!!!
בבית אין אלימות כלל ולהפך - הבן הגדול שלי הוא חנון שלא מוכן להרביץ אפילו בחזרה (בן 15)
תודה מראש

ילדה בגיל שנה עד שנה וחצי שבוכה מאדם מסויים ולא מעוניינת הרבה פעמיים ללכת עליו.
הילדה חוששת מזרים אך האדם הנל אינו זר.
היא רואה אותו בתדירויות משתנות כל שבוע\שבועיים
אנשים אחרים שהילדה רואה באותם תדירויות לא מקבלים את אותן תגובות???

שלום,

מדובר בילד נבון בן 7 שבסיטואציות מסוימות, במהלך צפיה בסרטים מצויירים מסויימים בקולנוע או בבית (כמו למעלה, ועוד כמה שאני לא זוכר את שמם), בקטעים העצובים מזיל דמעות עד כדי בכי קצר.

הילד הינו ילד עדין ומתחשב ללא נטיות אגרסיביות או אלימות בכלל.

האם מדובר ברגשנות יתר שאינה תואמת את גילו?
האם כדי ללכת אם הילד לאבחון או יעוץ?

תודה מראש,
ש.ח

היי,
אני חושבת שזה יהיה די קשה לכתוב את הכעיה שלי....אוקי בנתיים אני אכתוב פרטים עלי:
גיל:13
בית ספר:חטיבה
בעיה:אוקי זה די מורכב,אממ דבר ראשון אני חושבת שהמקור לכל הבעיה הזאת יותר נכון לכל הבעיות זה:ביישנות.אוקי,מה שאני יכולה להגיד זה שאני מאוד מאוד ביישנית ובגלל זה יש לי בקושי חברות ישל י אולי 3,4 חברות אבל רק אחת מהם אני ממש מתחברת כי כבר מגיל קטן אני איתה ואני לא מתביישת ממנה,נוח לי לידה,וליד האחרות אני די מתביישת....גם קשה לי להתחבר אם עוד ילדות ממש קשה לי...ואני סובלת מזה כבר מכיתה א' אבל פשוט בכיתה א' לא הייתי מודעת שצוחקים עלי עד שגדלתי והבנתי שכל החיים שלי כמעט צחקו עלי...כי יש לי שיער מנופח היום כאילו פחות....אבל לא נראה לי שצוחקים עלי בגלל השיער,נגיד יש לי שריטה במוח על זה שכל פעם מסתכלים עלי ואני די בטוחה שזה נכון!!ופשוט נמאס לי עד שבא לי להתאבד!אבל זה ברור שאם הייתי רוצה להאבד אני כבר הייתי מתאבדת אז אולי יש עוד קצת תקווה....אבל אני ממש לא צוחקת על זה שאנשים מסתכלים עלי!נכון שאנשים אומרים לי שמסתכלים על כל אחד אבל אצלי זה שונה!אף אחד לא יכול להבין את זה!זה פשוט סיוט@!@!נמאס לי כבר כל הזמן מסתכלים עלי ואמא שלי אומרת לי שזה בגלל שאני יםה אבל אני בכלל לא יפה@!!@היא מדמיינת@!!פשוט נמאס לי!!פשוט נמאס@!!@@!
אני מקווה שתעזרו לי בהקדם האפשרי!@!מכל הדברים שהבנתם מפה{אם הבנת}אני רוצה לצאת מהגיהנום הזה,ולחיות חיים טובים כבר!!

שלום,
בנותיי בנות 4+ ושנתיים וחצי, סקרניות ונבונות
אצל שתיהן התפתחות השפה הייתה מוקדמת ומהירה.

היינו ערים לכך שהקטנה מפותחת באופן מיוחד ביחס לבני גילה (מדברת כמו ילדה בת ארבע מבחינת תוכן ומבנה משפטים, בונה פאזלים של 25 חלקים, משחקת במשחקי תפקידים וכו'.. )
ואנחנו כמובן מעודדים את הסקרנות הטבעית ואת ההתקדמות .

לפני כחודשיים עברנו לגן חדש , האחראית על החינוך אמרה לנו לאחר מספר תצפיות שרמת החשיבה שלה מאוד מתקדמת , מבחינת רמת משחק , הסקת מסקנות וכו'..

השאלה האם בגיל צעיר זה עלינו לקחת אותה להערכה מקצועית, על מנת לאפשר לה את מיצוי הפוטנציאל, האם היותה בגן שבו רמת התקשורת של הילדים האחרים נמוכה מאוד לא פוגעת/ מעכבת הן התפתחותית והן חברתית.

מבחינת התפתחות בתחומים אחרים עדיין אינה גמולה ותלויה מאוד במוצץ.

אשמח לקבל הכוונה
תודה מראש.

שלום, אני אם לבן שנתיים ועשרה חודשים ולתינוק בן 10 חודשים.

פונה בשאלה לגבי התנהגות בני בן השנתיים ועשרה חודשים.


בני ילד בריא, מאוד אינטיליגנטי, תקשורתי, מאוד דעתן, בעל תפיסה מהירה,
חברותי בדרך כלל . מזה למעלה משנה, שבני כשמגיע למקום בו יש קהל רב (וזה יכול להיות מפגש הורים וילדים בגן לצורך פעילות חברתית או יצירה, או למשל כשיש מסיבת סיום בגן) בני יכול להיצמד אלי או אל אביו לזמן ארוך בלי להשתתף בפעילות, תוך שהוא יכול לטמון ראשו בין רגלינו, עם חיוך מבוייש על פניו. כאילו הקהל הרב גורם לו מבוכה או ביישנות.

הילד הינו כאמור מאוד אינטיליגנטי, מאוד חברותי ומאוד מוחצן ברגשותיו.
הרי הוא מכיר את הילדים בגן, אז מדוע טומן ראשו בחיקינו כשיש פעילות חברתית או מפגש הורים וילדים בגן?? (לעיתים

האם זו אכן ביישנות? האם זה נורמלי ואופייני לגילו?
האם זו תכונת אופי (כי כאמור לא כל כך מתיישב עם יתר תכונותיו)?
מתי מצופה שיתנהג אחרת, ללא ביישנות בנסיבות כאלה?

האם ניתן לעשות משהו על מנת למנוע התנהגות זו?

הבת שלי בת שנה וחודשים ונכנסה לגן לכיתת תינוקות שהם בגיל בין 5 חודשים לשנה ושלוש הבת שלי ממש בגבול לפי מה שראיתי היא הכי מפותחת לגילה בכיתה היא היחידה שהולכת וגם מדברת היא יודעת המון דברים ( פירות ,קולות של חיות וכמה מילים בערך 12 מילים וגם קצת מצליחה להגיד את שמה שהוא מאוד קשה - השם אלמוג)
היום בבית לאחר הגן היא פתאום התחילה לזחול אולי זה צירוף מקרים אבל אני מאוד מודאגת ...
הכיתה שאפשר להעביר אותה היא בגיל שנה וארבע לשנתיים וחודש בערך
מה עדיף קטנה בין גדולים וככה יש לה מקור חיקוי מצוין או לגדולה בין קטנים ....
אשמח לתשובה מהירה ....

יש לי בעיה . בני בן 8 נולד לאחר שתי בנות הן בנות 16 ו-14 והוא ממש "מתחקה" אחריהן. מדבר כמו בת , הולך כמו בת, מתעניין רק בדברים של בנות אבל גדולות כמו ראש 1 , תוכניות טלויזיה שבד"כ בנות רואות כמו הטלנובולות ומקלח וישן עם דלת סגורה , מורח לק שקוף, עשה לו מדף עם תמרוקיה וכן כל מיני כאלה דברים שמאפיינים יותר בנות. לא משחק עם בנים בני גילו בכלל אלא במקרה הטוב רק עם הבנות וגם הוא למד רק לקפוץ גומי כל היום ולצרוח ממש כמו הבנות בכיתה שלו שצורחות. יש לו מגבת לראש שהוא עוטף ומגבת לגוף ממש כמו הבנות הגדולות . יש לי בעיה עם זה ואני לא יודעת מה לעשות???????????????????? בפעם האחרונה שהיינו יחד בבריכה צחקו עליו שהוא בחורה.
לי מאוד קשה עם זה? איך להתנהג איתו? האם להסביר לו? האם להתעלם? והכי חשוב האם זה יעבור?

בני בן שלוש וחצי ילד נבון ופיקח לאחרונה חל אצלו שינוי מאוד קיצוני בהתנהגות כלפינו ההורים,הוא לא מקשיב לנו לשום שאלה שלנו אינו עונה,מכה ונושך אותנו,וכל בקשה או תשובה שלו למשהו נעשיית בבכי על כל דבר הוא בוכה כל דבר שהוא מבקש נעשה בבכי הסברנו לו שהוא יודע לדבר והוא יכול לבקש יפה וששום דבר לא משיגים בבכי וכו' אך כלום לא עוזר מה כן שעונשים לא מרתיעים אותו למשל אם הוא עשה משהו שהוא מאוד קיצוני ומצריך ענישה והוא יודע שהוא עומד להפסיד בילוי שהוא מאוד רצה זה לא מרתיע אותו,אנחנו כבר לא יכולים לצאת איתו מהבית לשום מקום כי ברגע שאנחנו אומרים הולכים הביתה זהו-מתחילה הסצינה של בכי השטתחות על הריצפה אלימות מצידו.....וכו' יש לציין שבגן טוענים שאין איתו שום בעיות ועיקר בעיה זו התחילה ברגע שהוא יצא לחופש מהגן(אולי קצת לפני) אנחנו עובדי עצות והיינו מאוד מעונינים לדעת מה לעשות וכן המלצה לייעוץ מתאים

שלום יש לי ילד בן 4.5 וילד בן שנה וחצי, הילד הגדול התחיל לפני שלושה חודשים בערך לגרד בפי הטבעת בכל הזדמנות, כולם מסביב אמרו שיש לו תולעים לקחתי אותו לרופאה טיפלנו בעניין אבל הגירוד המשיך , ניסיתי רופא עור וכירורג וכלום הכל תקין ניסיתי בכל פעם שגירד להגיד לו שיפסיק , ניסיתי להתעלם ובסופו של דבר הצלחתי רק על ידי שוחד להפסיק את העניין אמרתי שאם אראה שעד הלילה וגם מחר הוא לא מגרד אני קונה לו מתנה ענקית ואכן הוא הפסיק, אבל לצערי התחיל ללכת הרבה לשירותים 3 או 4 פעמים בשעה פעם אומר שיש לו פיפי ופעם קקי, חשבתי שיש לו דלקת בשתן עשיתי לו בדיקה והכל תקין לאחר מכן התחלתי לעקוב אחרין ואכן גילתי שהוא אומר שעשה קקי ומנגב אך הוא לא עושה באמת קקי סתם יושב בשירותים וקורא לי אחרי זמן מה שאבוא לנגב לו, ככה 4 פעמים בשעה אחת, אז התחלתי להעיר לו ולומר לו אני רואה שלא ייצא לך קקי אז הוא אומר יצא לי קקי קטן קטן אז לא רואים אותו... אמרתי לו שאני לא מרשה ללכת לשירותים סתם רק אם באמת ישלו קקי או פיפיאז הולכים ואמרתי לו שזה לא בריא לגוף כל רבע שעה להתאמץ בשירותים. קודם הייתי בשתי אסיפות הורים ונעדרתי שעתיים ובעלי אמר לי שבערך 6 פעמים הוא נכנס לשירותים. מה לעשות? בשביל מה הוא כל רגע בשירותים? יש לכם איזה הסבר? אני כבר לא יודעת מה לחשוב...