פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אני עובדת במשפחתון גילאים קטנים ויותר גדולים אני עובדת לא הרבה זמן ואני מאוד כעוסה (גם על ההורים) וגם על הגננת למרות שאציין שאני בכלללא מצליחה לשנוא אותה למרות התנהגותה. היא מצד אחד כן מחבקת מנשקת מכירים את המשפט האיש ביד אחת מחזיק גזר מצד שני מקל, היא מאוד קשה בנושא האוכל ,ארוחת בוקר והצהריים אני נמצאת רק בארוחת הבוקר והיא נטפלת על ילד מסויים , מכריחה לאכול אם הילד/ה לא אוכל אז היא מכניסה לכסא האוכל היא במיוחד עכשיו נטפלת על ילדה בת 3 , והיא כבר מודיעה לה "את לא אוכלת אין בעיה תדעי שאתי לא משחקים את תכנסי לכסא הגבוהה כי את מתנהגת כמו תינוקת..."והילדה בהסטריה יום שישי הכניסה אותה לכסא של הקטנים בחדר השני והילדה בוכה נבהלת רק מהמשפט את תכנסי לכסא. היום תפסתי את אמא שלה לשיחה קצרה (כמובן שהמנהלת שלי לא תדע) והאמא כן אומרת לי אני יודעת שהגננת קשה באוכל ומכניסה לכסא תנוקות ואני אמרתי לה אני אמא אני לא הייתי נותנת אם היו עושים זאת לילדיי. תתעוררו הורים לא אכפת לכם אם רק הייתם רואות גם איזה אוכל מגעיל היא נותנת לחם יבש לא טרי .איך אתם לא ערניים ואני מסכנת את עבודתי (למרות שאני מחפשת עכשיו במקביל כי אני לא יכולה לסבול את מה שאני רואה, אבל בכול זאת אשאל האם זו התעללות?האם פעלתי נכון?אולי אני לא טועה וזה עונש מקובל וגרום לחוסר פרנסה לגננת שמביא לחם לא טרי ? היא לא רעה אציין היא פשוט מאמינה בדרכה בדרך החינוך שלה ולדעתי היא טועה בגדול

בני בן ה7 מגלה בשנה האחרונה סימני OCD החל מרחיצת ידיים אין סופית המשך במקלחת אחרי חזרה מבית ספר וסיפורים על חיידקים... וכלה בהליכה לאורך קירות ללא מגע "באזורים" נגועים בחיידקים בבית. אני מבינה שהוא צריך עזרה שאני לא מצליחה ויודעת לספק אשמח אם למישהו יש המלצותו/או שם של מומחה לטיפול מסוג כזה לגיל כזה.

הבן שלי בן ארבע ,השנה נכנס לגן חדש, הילד לא מראה סיממנים של אי רצון ללכת לגן אלה להפך אך לגננת יש בעיות איתו למיטב סיפוריה הילד הוא מלך הגן / "ליצן הגן" ילד חכם מאוד אינו מקשיב בשיעורי ריכוז תמיד מפנה את כל צומת ליבם של הילדים אליו עם כל מיני סוגי התנהגויות לדוגמא פרצופים , ממציא מילים חדשות לשירים ןכו' ... לאחר שיטת עונשים בגן כגון הוצאת הילד משיעורי ריכוז ניסינו את השיטה של מדבקות חייכנים עם תכתובת במחברת איך היה היום , כל 10 מדבקות חייכניות מקבל מתנה שהוא בוחר גדולה גדולה . גם זה לא עבד הפעולה הנ"ל התבצעה כמעט שלושה שבועות מתוכם קיבל רק 2 מדבקות חייכניות שזה אומר שבכל יום אחר לא התנהג טוב . בנוסף הוא גם מציק לילדים לטענתה ,למרות שאני שוחחתי עם הילד והוא טוען כי ילדים מציקים לו והוא גם נוקב בשמותיהם. לסיכום הגננת שוחחה עימי וביקשה את אישורי להביא לגן להסתכלות פסיכולוגית שתחווה את דעתה . אני מעונינת לקבל חוות דעת לגבי העניין לי יש קצת דעות קדומות על פסיכולוגיים וילדים האם יש לי מי מה להרתע או שאני צריכה לזרום ולשמוע את דעתה אני מאוד נחרדת הריי מאחורי כל אמא יש ילד מושלם ....

שלום רב יש לי ילד בן 4.5 ואני מרגישה קושי עצום בלהבין את הנפש שלו הוא רוב הזמן רגזן כעסן, ומרדן, יש לי קושי רב בלהתמודד מולו, ובנוסף הגננת עשתה איבחון שנתי ואמרה לי שהוא קצת איטי . הוא ילד איפרקטיבי שקשה לו להיות מרוכז במשימה/ משחק יותר מכמה דקות שאלתי: אני רוצה לפנות לייעוץ אישי אצל פסיכולוג, לאיזה פסיכולוג לפנות, ילדים ? התפתחותי? בנוסף הוא אמור לעבור איבחון התפתחות הילד אודה לתשובה

שלום לכם, רציתי להתייעץ איתכם בנוגע לבני בן הכמעט 3 אשר נוטה להתרגז ולהתבכיין לעיתים קרובות ובמיוחד בשעת משחק. כאשר הוא מגיע לנקודה בה הוא מתקשה במשחק מסויים הוא ישר הופך את כל המשחק, נזרק על הרצפה, בוכה ולא מנסה להתמודד עם כישלון. גם הגננת שלו אמרה לי שהוא ילד מאוד רגיש ושאסור "לעבור" לידו מרב שהוא נוטה לרגזנות ועל דברים ממש פעוטים. הילד מדבר בלשון בכיינית, מאשים את אחותו הגדולה בכל דבר והשהייה עמו נעשית מיום ליום בלתי אפשרית. אני מוצאת עצמי משקיעה בו המון אנרגיות וממעטת לתת תשומת לב לבתי בת ה6 . אני מרגישה שהוא סוחט אותי. שאלתי: כיצד עלי לנהוג בו מול התנהגות שכזאת? הערות ושיחות עמו לא עוזרות במיוחד. מודה לכם מאוד על הפורום שלכם. תודה ושוב תודה . דנה

נכדתי יודעת שכשחוצים כביש יש לתת יד למבוגר שאיתה ושזה תנאי בל יעבור. עד היום לא נתקלתי בבעיה במצב זה. השבוע כשהייתי איתה ועם נכדה נוספת, היא חצתה בריצה כביש (אמנם מאד שקט, צר וקטן ומשובץ בערוגות שמאלצות לנסוע בזיג זג ולאט). כעסתי עליה ואמרתי לה שזה מסוכן. השבוע התפרסמה בעיתון ידיעה מלווה בתמונה, אודות ילדה שחצתה כביש לבדה ונדרסה למוות. אני מתלבטת אם להראות לה את הכתבה ולהסביר שוב עד כמה זה חשוב שתציית לכללי הזהירות. המטרה - לחזק ולהמחיש לה את ההצדקה לדרישה הזאת. אשמח לשמוע את דעתכם. תודה.

היי , שלום ראשית אני רוצה להודות לכן - בעיקר לשירי וזוהרית שענו מספר פעמים לשאלותינו ונתנה לנו טיפים... זה עזר עד מאוד... ולכן.... יש לי שאלה נוספת... אני מצטערת אם השאלות לא מסודרות אנחנו פשוט עוברים שבוע של סיוט.. יש לנו ילד בן שנתיים ו4 חודשים שבשבוע האחרון מתעורר בלי סוף מחלומות.. אנחנו מוצאים עצמנו קמים 4 עד 5 פעמים כל הלילה כשהילד מתוך שינה צועק ומספר כל מיני דברים שקרו לו בגן כמו- "אל תיגע לי בפתיתים.." אל תיקח לי את..." , בכי צעקות וכו... לעיתים הוא סתם מתעורר מבכי כאילו היה בחלום סיוט... הוא ואנחנו עייפים מאוד .. היום בבוקר הילד התעורר בבכי והיה לי ממש קשה להרגיעו זה ילד שקם עם חיוך לבוקר טוב, ליטופים, חיבוק של בוקר... מרים את התריס. בצהריים הוא התעורר וש אמר- ייי לקחה לי את... (הוא ציין את שם אחת הסייעות וזו הפעם הראשונה שהוא מציין את השם... אבל בשבוע האחרון הוא פשוט לא נח! חשוב לציין שהוא בגן מספטמבר האחרון והוא בקבוצה של ילדים שקצת יותר גדולים ממנו חשבנו שאולי הוא אוכל לאט ולוקחים לו את האוכל מאוד מהר, או שפשוט האינטראקציה עם הילדים הגדולים קצת מוקדמת בשבילו.(ניסינו לחשוב על כל מיני דברים...) בתחילת השנה הוא אמור היה להיות בקבוצה של שנה וחצי עד שנתיים וחצי אך לצערי יש רק 6 כאלה בגן כל השאר תינוקות או פעוטות עד שנה וחצי וכל השישה עם הילדים הגדולים יותר. נקודה נוספת חשובה - הוא מגיע בבוקר בשמחה לגן מחבק את כולם כולל הגננת והסייעות - הוא ממש אוהב ללכת לגן.. היום עבר עליו יום של "לא"... כל דבר הוא כעס עליו ונכנס להתקפי בכי וכעס - ואנחנו לא יודעים למה לשייך את זה...(לפני כשבועיים היה לו קשה להיפרד מחיתול הקקי ואז הסברת שמדובר בבדיקת גבולות ועצמאות...לכן אנחנו לא יודעים לאן לשייך את זה...) 1. האם התופעה מוכרת? 2. האם זה בריא שהוא עם ילדים גדולים לגילו? האם זה לא מונע ממנו שלבי התפתחות? נשמח לעזרה והכוונה. תודה ושבת שלום.

שבת שלום! נכדי בן שש וחצי לומד בכיתה א 'תלמיד טוב בן בכור לשני אחים אחות בת ארבע וחצי מאוד דומננטית ואח בן שנה , הנכד נמצא בלחץ תמידי .תמיד רוצה להיות ראשון !!וכמובן לנצח !!!עדיין אינו מסוגל להתמודד אם הפסד וכשלון . גם המורה ציינה שמאוד חשוב לו להיות ראשון . יש לציין שביטחון העצמי שלו אינו גבוהה. כשאינו נמצא במצב של לחץ תחרותי הוא ילד נעים אהוב וסקרן . שאלתי כיצד יכולה משפחתו לסייע לו, תודה

הנני בהריון בחודש שמיני, יש לנו ילד בבית בן 4. בשלושה שבועות האחרונים הפך בני מילד רגוע נעים וכייפי , לילד עצבני שמידי פעם צורח ומדבר מאוד לא יפה להוריו, כשלא מקבל מה שהוא רוצה באותו הרגע צורח, בועט ורק לאחר כמה דק הוא נרגע. אנחנו מתנהגים אליו כרגיל ונותנים המון יחס ותשומת לב חום ואהבה.. שוחחתי עם הגננת ולטענתה ההתנהגות בגן רגילה. כאשר פגשתי אמהות נוספות בגן הבנתי שגם ילדיהם השתנו בתקופה האחרונה. לשאלתי: כיצד עליי לנהוג כאשר הילד צורח , מתעצבן מהר ומדבר מאוד לא יפה האם להשליך התנהגות זו גן או אולי ללידה הקרובה של אחיו??????? מה עושים במצבים כאלו שהילד שלך משתנה מן הקצה אל הקצה. שבת שלום שרון

ביתי האמצעית בת ארבע וחצי, ונורא קשה לנו איתה. כל מה שמבקשים ממנה, היא אומרת "לא רוצה". מכה את אחיה הגדול ואת אחותה הקטנה, ואם אני מעירה לי היא מכה גם אותי. מדברת אלינו לא יפה. אני יודעת שהתנהגותה נובעת מרצון לתשומת לב, אנחנו משתדלים להיות איתה לבד לתת לה זמן איכות, אך ברגע שחוזרים הביתה התנהגותה האלימה חוזרת. לפעמים, כשכועסים עליה, היא בוכה ותוך כדי בכי צועקת "רק אלי אתם מתנהגים ככה, רק עלי אתם כועסים". נשבר לי הלב כשהיא אומרת את זה, אבל זה נכון. אחיה לא מתנהגים כמוה וכמעט שאין סיבה לכעוס עליהם. אני כבר לא יודעת איך להתנהג איתה ומה לעשות. כשהיא מכה אני מכניסה אותה לחדר ל"פסק זמן", ואז היא זורקת נעלים על דלת החדר. אחרי שהיא מתיאשת היא יושבת על המיטה ובוכה, וכשאני מוציאה אותה היא מתנהגת למופת- עד הפעם הבאה... מה עושים?

שלום בתי בת השנה ו11 חודשים מאוד מאוד חכמה, מדברת שוטף. מציק לי שהיא אוהבת לשחק בסבלנות רבה מאוד רק עם כלי אוכל ולקרוא ספרים, ולנגן מעט. לא אוהבת בכלל לבנות מגדלים מקוביות (למרות שיודעת לבנות), לגו, פזלים, יצירה וכל משחק הרכבה אחר שמצריך שימוש בידיים. המצב הזה די נכון מאז שהתחילה לשחק...כלומר זו לא התלהבות זמנית ממשהו ... האם זה נורמאלי? אני תמיד מנסה לחשוף אותה אבל נראה לי שזה פשוט לא מעניין אותה. אודה לחות דעתכם המקצועית.

שלום, בני בן ה4 ילד רגיש ומקסים, נבון מאוד ושמח. יחד עם זאת חסר בטחון בסביבת חברים. לפני כחודש החל למצוץ אצבע לאחר שבתור תינוק הוא אף פעם לא מצץ אצבע או מוצץ. לטענתו הוא ראה זאת אצל ילד אחר. ניסינו הכל, הפתעות, פרסים, שיחות, אסרנו עליו ולאחרונה זה מביא אותנו לידי כעס ממש. לא יודעים מה לעשות. האם לא לעשות כלום? הוא פשוט מתנוון ונסגר בתוך עצמו בכל סיטואציה. מה אתם מציעים לעשות? אתי

שלום רב, בני בן שנה ותשעה חודשים (אין לו עדיין אחים ואחיות). יש לו קושי לחלוק דברים עם ילדים אחרים. כשבן דודו או חבר מגיע אלינו הביתה או לביתם של הסבים ואפילו כשאנחנו בבית אחר, הוא לא אוהב שנוגעים לו בצעצועים שלו, או לחילופין במה שהוא משחק בו והוא גם תמיד רוצה לקחת את המשחק שמישהו אחר נוגע בו. הוא כל הזמן אומר "שלי, שלי.." ומסרב לשתף או להתחלק עם אחר. לעיתים זה ממש לא נעים כיוון שזה כל הזמן מלווה בבכי. אנחנו לעיתים מרגישים לא נעים כלפי הילד האחר והוריו... מה לעשות וכיצד להתנהג במצבים כאלו? איך אפשר ללמד אותו לחלוק? בנוסף, הייתי רוצה לדעת אם ישנם ספרים שמתאימים לגיל שלו שנוגעים בנושא הזה של שיתוף, כך שאני יוכל להקריא לו ולהסביר לו. הוא מאוד אוהב לשמוע סיפורים. תודה רבה

יש לי בת , בת שנתיים ותשעה חודשים, בשלושה חודשים האחרונים , מטרידות אותי ואת אישתי לא מעט בעיות המשמעת אשר אנו חווים עימה, באופן קבוע בתקופה, האחרונה, היא מסרבת להחליף חיתול בבוקר טרם היציאה לגן (אפילו שהוא מלא בקקי) ורק לאחר תחנונים ושיכנועים והוצאת שפנים שכבר נגמרו לנו היא מסכימה להחליף חיתול, לפעמים הדבר מלוווה בשליחתה לעונש בחדר שגם לא ממש עוזר והיא יוצאת מבלי שהיא בכלל מתייחסת אלינו, היום ניסיתי לבחליף ךה חיתול בכוח , אך ללא הצלחה, התיאשתי ושלחתי אותה לחדרה , היא בכתה כ - 20 דקות עד שנאותה לאפשר לאימה להחליף לה חיתול. הדבר גורם ללחץ מיותר בבוקר ועיכוב ביציאה לעבודה, התחלה לא טובה של היום והמון רגשות אשם, המצב גם חוזר בערב כאשר היא מתבקשת להכנס למקלחת וגם אז חוזר חלילה. אשמח אם תייעצי לנו מה לעשות , אנחנו לגמרי מיואשים

שלום, בני בן 2.5 נמצא בגן קטן (18 ילדים), ישנה שכבה בוגרת 2-3.5 , שהבנות הגדולות שנה הבאה הולכות לגן טרום חובה , ו4 הבנים שנותרו (לא כולל בני) עוברים לגן אחר (פרטי). אני נמצאת במעין פרשת דרכים וכאן אני מבקשת את עצתכם: בני קצת פחות מפותח כרגע מיתר חבריו (ע"פ הגננת) באוצר מילים, ריכוז וכו. לדעתי וע"פ בדיקת התפתחות שנעשתה לו הוא בסדר גמור לגילו ואינני מודאגת. ובספטמבר הוא יהיה בן 3, ואני רואה כל יום איך הוא גדל ומתפתח . במידה ואעביר אותו לגן החדש, הוא יהיה בחברת החברים ובני גילו בקבוצה שתמנה כ-15 ילדים, כאשר בגן ישנה קבוצה נוספת של קטנים. זהו גן חדש, היינו הסתגלות מחדש. אם זאת בסיום שנה הבאה ( גיל 4) הוא יילך לגן טרום-חובה, שהמעבר לגן טרום-חובה לדעתי יחד עם החברים שהיו איתו בגן לאורך השנה יהיה לו יותר קל, הלוא הרישום לגני עיריה זה ע"פ איזורי רישום ומגורים . במידה ואשאיר אותו עוד שנה בגן הנוכחי בשכבת גיל שלו נשארות רק בנות-כמה חשובה החשיפה והחברות עם בני מינו וכמה משמעותית היא להתפתחות? תודה מראש