פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בתי בת שנה ושבעה חודשים - מפותחת מאוד מאוד וחכמה.משחקת במשחקי התפתחות לגדולים ממנה והיא מצליחה יפה מאוד. אני מאוד עוכבת אחרי ההתפתחות וחשוב לי לא לפסס שום דבר ולכן כשאני מתכוונת לקנות לה משחק חדש אני מתלבטת. יש לציין שהיא בגן ובגן יש הרבה משחקים. רציתי לבקש המלצה על משחקים לגילה ויותר . מה לקנות לה כדי לשחק ולהמשיך להתפתח יפה. תודה מראש

הבת שלי היא 5 נורמאלית לגמי ההתפחות שלה תקניה והגננת שלה היא אומרת שהיא מהמצתיינים בגן אבל היא עדיין עוצה את הצרכים שלה בתחתנים, ניסתי איתה כל מני דרכים ואפילו שהיא תנקה את עצמה גם בדיבורים אבל ללא כל התקדמות הילדים בגן כבר לא רוצים לשחק איתה ואני מאוד מדאגת שזה יהרוס אותה רגשית וחברתית ובבית ניסיתי איתה בכול דרך אפשרית שאלתי אותה אם יש לה פחדים ממשהו היא אומרת שלא ואני מרגישה חסרת אונים ונמאס לי גבר ולא יודעת מה לעשות אפילו נשללו בעיות רפואיות מבקשת עזרה דחופה. תודה רבה

שלום לכם יש לי ילדה מקסימה ויחידה (מתוך בנים) בת 8, שפוחדת מאוד ממסכותוכל תחפושת שלא ניתן לראות את האדם שמאחוריה, היא נכנסת להיסטריה ובוכה. אני חייבת לציין שכל שנה שמגיע תקופת פורים היא מתחילה לפחד ולפתח פחדים וכאבי בטן, היא לא רוצה ללכת לבית ספר שמא יהיו ילדים מחופשים. מה עושים? אני הרי לא יכול לגונן עליה בימי הפורים כי אני לא יכולה להחליט לאחרים לא להתחפש. אשמח לקבל ממכם הדרכה מה לעשות, ביום ראשון בבית ספר הולכים מחופשים ומעכשיו היא בפחדים מהיום הזה. אני אמרתי לה שלא תפחד כי אני לא יכריח אותה ללכת- האם זה נכון?

שלום, בני בן 5.5 , התפתחות תקינה גמול מפיפי ללא פספוסים מגיל שנתיים וחצי עם קקי תמיד היו בעעיות עד גיל שלוש היה עושה בתחתונים. מגיל שלוש בערך עד גיל ארבע וחצי בערך היה מתאפק עד השניה האחרונה, מודיע שיש קקי , הולך לשרותים ועושה. לפעמים אנו הינו מבחינים שהוא צריך לשרותים והוא מתאפק ןהנינו אותו לעשות והוא אכן היה עושה.לפעמים גם היה מלכלך את התחתונים מרוב התאפקויות. בשנה האחרונה היו יותר ויתר פספוסים ותחילתו של קקי בתחתונים ורק אח"כ כשהוא לא יכול להתאפק יותר היה נאלץ לגשת לשרותים. במהלך השנה האחרונה היו גם כמה פעמים שרק היה מודיע שהוא הולך לשירותים ( לא לכלך את התחתונים , ועושה). המצב החמיר לאחרונה הוא מתאפק המון , מלכלך את התחתונים פעם אחר פעם, ועדיין מסרב לגשת לשירותים. בחודש האחרון כבר 4 פעמיים הוא לכלך את תחתוניו עד שכבר נדף ממנו רייח רע. (בגן ואצל חבר) הדבר מאד מפריע לו. הוא קורה לי בשקט ואומר: "אמא יש לי משהו לספר לך, התחתונים שלי מלוכלכות". אני אף פעם לא כועסת בעניין זה אלא מבקשת שיוציא ואני אנקה לו, אני כמובן גם מסבירה לו. עד לפני כשלושה חודשים הינו מנקים עבורו, הוא היה קורה לנו ומנקים עבורו. לימדנו אותו לנקות לבד וכל פעם שהוא מנקה ( לא משנה עם הוא מנקה נקי או לא תמיד שיבחנו אותו ) לבעלי כבר נמאס והוא אומר שכל הזמן ניסינו בגישה שלי הוותרנית ו"כפפות של משי" ולא הצליח אז עכשיו הדרך שלו. והיא לכעוס עליו ולא לוותר לו. מה לעשות ? אנחנו נואשים? איך לטפל בו מה לעשות? מה להגיד? להתעלם? לכעוס? הדבר מעכיר על האווירה בבית. כל פעם שהוא עושה תנועה מסוימת אנו מנסים להפנות אותו לשירותים. (לא שזה עוזר, הוא תמיד אומר שאין לו.) תודה

שלום שמי אלונה אני אם לשלושה בנות יש לי קושי רב עים הגדולה שהיא בתתשע וחצי אך לא בוגרת ואחראית לגילה אני מניחה שאני צריכה ייעוץ לגביה ולגבי שתי הבנות האחרות שהן בגילאי 5 ושנתיים אך לאחר בירורים כל ייעוץ עולה בין 250 ל-350 ש"ח ויותר ולי כרגע אין את התקציב הזה ואני זקוקה נואשות להכוונה שיהייה לי יותר קל ונעים איתן בנותי פונקו המון בעיקר הגדולה לכן היום הן באופן יחסי חסרות חינוך וחסרות הערכה ויש קושי בתקשורת איתן וכל בקשה או הליכה למקום מסויים או אפילו סתם קידוש ליל שישי עובר בקשיים ובעצבים רבים מה אני יכולה לעשות כי גם בספרים וגם באינטרנט הייעוץ הוא כללי ולא נקודתי למקרה שלי . אודה לכם מאוד באים ישנו מקום דיי מוזל שאפשר לקבל בו הדרכה ואין צורך מבחינתי בחקיראת העבר אלא לתת לי כלים והכוונה כיצד לנהוג

שלום רב, ילדתי לפני חודש והיום אני מעונינת לשלוח את הבן שלי בן ה5 לצהרון. רציתי לדעת זה שאני אשלח אותו לצהרון יכול לפגוע בו נפשית אכשהו? מהראיה שלי אני רואה את זה שהילד בא הבייתה כרגע אני לא כל כך יכולה לצאת איתו וזה ילד שרגיל לצאת הרבה כרגע הוא הרבה בבית מול הטלוויזיה או המחשב אני חשבתי שצהרון (יש שם חוגים ועוד כל מיני הפעלות) יכול לעשות לו טוב יחד עם זאת יש כאלה שאומרים שזה יפגע בו. יש לציין כי הילד עבר הרבה שינויים בתקופה האחרונה כגון... מעבר עיר, דירה, גן.... אשמח לדעת מה דעתכם... תודה

שלום רב, בני בן שנתיים ו-7 חודשים ונמצא באותו גן מאז גיל שנה ועם אותו צוות. הילד הולך בשמחה לגן מחבק ומנשק את הגננת והמטפלות, נראה שאוהב את הילדים והם אוהבים אותו. מאז שלמד לדבר ומביע את עצמו הוא אינו משתף פעולה כאשר נשאל על יומו בגן. אני שואלת אותו שאלות מנחות כמו: האם נהנית בגן? עם מי שיחקת? מה אכלתם בארוחת צהריים/בוקר? והוא לא עונה לי בכלל. בהתחלה היה מניד בראשו ללא ולא היה אומר כלום או אומר "לא". היום כבר עבר ל "לא רוצה לדבר". ניסיתי ללמד אותו לנהל שיחה על היום שעבר ואני מספרת לו על היום שלי בעבודה (בשפה פשוטה שהוא יכול להבין כמובן) כדי לנסות לעודד אותו לספר לי גם, אך הוא מתעקש לא לומר כלום. אני יודעת מה קורה איתו בגן רק משיחה עם הגננת. שאלתי היא האם זה טבעי? האם זה אומר שהוא מרגיש שהוא צריך להסתיר משהו שקורה בגן? האם הוא כועס עליי ולא רוצה לשתף אותי בחוויות שלו ? חשוב לי לציין שהוא נשאר אחרון עם עוד 2-3 ילדים בסוף היום וכשאני שואלת אותו על הגן אז לפעמים הוא מספר לי על החצי שעה האחרונה מי המטפלת שנשארה איתו ואיזה ילדים נשארו איתו, וזהו (מידע שהוא תורםם מיוזמתו ללא שאלות מנחות) כמו כן, הוא שר שירים מהגן הרבה פעמים ונראה ילד שמח ומאושר. הוא לא מראה סימני התכנסות או פחד שיכולים לגרום לי לחשוב שלא טוב לו בגן... אשמח אם תוכלו לעזור.

שלום, בני בן שנתיים וחצי, ידידותי, עם מצב רוח טוב, בטחון עצמי, מלא שמחת חיים, הולך לגן למעלה משנה. היחסים בבית מצויינים, בעלי ואני עושים כל מה שנכון לגידול נכון ובריא של בננו. לאחרונה אנחנו נתקלים ב"בעייה" קצת מוזרה שחוזרת על עצמה עם כל הסובבים אותו (הורים, חברים, משפחה, גננות וכד'). בכל גילוי של עידוד של בנינו שכולל מחיאות כפיים, חיוך וצחוק על דברים חכמים ונחמדים שהוא עושה הוא נרתע, נעלב ולעתים מתחיל אף לבכות. אנחנו קצת חסרי אונים מול התופעה הזו כי לא ברור לנו ממה היא נובעת. אנחנו מנסים כל הזמן להסביר לו שזו לא סיבה להעלב, שלצחוק ולמחוא כפים משמעם עידוד ותגובה חיובית, כמה שניתן להסביר לילד בגיל הזה. האם מוכרת לכם התופעה הזו? האם תוכלו להאיר את עינינו? נשמח לתגובתכם. תודה

מקווה שהפעם תענו לשאלתי. לבני ישנם קשיים בלימודים ויש חשד לקיומה של לקות N.V.L.D לא מסתדר מבחינה חברתית ונפגע מהר בבית מאוד אגרסיבי ועצבני. בזמן האחרון מרבה לשאול למה קשה לי בכיתה ואני לא כמו אחרים?, מפריע לו שהמורה לא נותן לו משימות כמו לשאר התלמידים נעלב וכועס כי ברצונו להוכיח שהוא מסוגל אך כשיש מטלה מסוימת הוא לא עומד בדרישות. איך אני אמורה לענות לו? ואיך אגיב למצב שהוא רוב הזמן עונה באגרסיביות ובצעקות. מודה לתשובתכם.

מחפשת המלצה לפסיכולוג/ית באזור רמת גן סביב נושא של פחדים תודה

שלום רב בני בן שנה וחצי - ילד טוב ורגיש. מאז שהוא תינוק הוא בוכה המון ממש מעבר למקובל (אני פשוט רואה תינוקות אחרים), כיום הוא נמצא במשפחתון מגיל שבעה חודשים והוא הסתגל יפה מאוד ואוהב ללכת לגן. בעבר בכל פעם גם כשהיינו הולכים לסבא וסבתא שלו הוא היה מתחיל לבכות ולצרוח והיה נמצד אלינו ההורים. כיום הוא כבר לא בוכה אצל קרובי משפחה אבל כשאני הולכת איתו לקניון בעגלה ברגע שנכנסים לחנות מסויימת הוא מתחיל לבכות ולצרוח וכן כאשר אני הולכת איתו לחברות שלי אז תמיד כשנכנסים זה מתחיל בבכי והוא נצמד אלי ורוצה לשבת עלי וקשה לו להביט בעיני האנשים (הזרים) ואז אחרי בערך חצי שעה הוא מתחיל להתרגל אבל עדיין לא ילך עם אחרים לבד וכל הזמן מחפש אותי בזוית עין. כשאנחנו הולכים לרופא או לטיפת חלב ברגע שנכנסים דרך הדלת הוא מתחיל לצרוח ואם נוגעים בו אז הוא ממש בהיסטריה. אנחנו ממש מתוסכלים מההתנהגות הזו ואני רוצה לגרום לו להתרגל מהר לאנשים ומקומות זרים כי זה ממש מעיק עלינו. האם צריך ללכת לייעוץ כלשהו אני לא תמיד מצליחה להרגיע אותו וזה מתסכל. דרך אגב הוא לא לוקח מוצץ אלא מוצץ אצבע. בתודה מראה

שלום רב, בני בן השלוש וחצי הוא ילד מקסים, נעים בדר"כ, מאד אהוד בגן וכולם אוהבים לשחק איתו. אחה"צ ילדים רוצים להגיע אליו והוא רוצה להזמינם אבל כשהם מגיעים אליו הביתה (כל פעם ילד אחד או שניים) הוא הופך להיות מאד רכושני, לא מרשה לחבר לשחק בצעצועים שלו, כל הזמן מיילל וכועס ומתנהג באופן מאד לא חברי ובכלל זה מופנות לחבר/ה אמירות כמו "אתה לא חבר שלי" ו"אני לא אזמין אותך יותר" ו"זה הבית שלי ולא שלך" וכיו"ב. החברים שמגיעים הם דווקא ילדים מקסימים שמשתפים פעולה ולא אלימים ו/או חוטפים צעצועים. אני אמרתי לו שאם הוא ממשיך להתנהג ככה לחבריו אז לא נזמין אותם יותר הביתה כי זה לא חברי להזמין חבר ואח"כ להתייחס אליו ככה. כל זה קרה אתמול (ועוד מספר פעמים קודמות) הבוקר הוא ביקש להזמין חבר ואני התנגדתי והסברתי לו (לא בכעס) שלא נזמין חברים לעת עתה בגלל... הוא התחיל לבכות ואמר שהוא לבד ואין לו חברים ושהוא יתנהג יפה. האם להתעקש על כך שכרגע לא מזמינים חברים ועד מתי ואם לא- האם להסכים אם יבטיח להתנהג יפה? אני חוששת שאם אסכים אז הוא לא ילמד כלום וימשיך להתנהג ככה כי הוא יראה שעם כמה מילים אפשר לשכנע את אמא ואבא למה שרוצים וימשיך להתנהג לחברים בצורה לא חברית ואז הם כבר לא ירצו להגיע ואת זה אני מנסה למנוע. מה דעתכן? תודה!

שלום רב אני אמא ל-4 ילדים הגדול מהם בן 10 והוא מנישואים קודמים (התגרשנו כשהיה בן חצי שנה) בני רואה את אביו פעם בשבועיים והיחסים ביני לבין אביו וביני לבין אשתו מצויינים!!! לאחרונה כשבני חוזר מהביקור אצל אביו הוא בוכה מאוד וטוען שהוא רוצה לעבור לגור איתם מה עליי לעשות?כמובן שנעלביתי בתוך תוכי מכיוון שחשתי שאני לא מספיק טובה בשבילו או שאולי אני מחסירה ממנו משהו ושלא טוב לו בחיק המשפחה מה אני אמורה להגיד לילד בגילו ? תודה מראש

שלום רב , בני בן 4 וחצי ולאחרונה חווה פרידה מסבו (הסבא נפטר) ומאז ועד היום חודש וחצי מקרות המקרה הילד מתקשה להיפרד בבוקר לא מוכן ללכת לחברים (בעבר היה מבקש כל יום חבר) הגננת אומרת כי לילד יש רגעים של היתבודדות ועצב - למי עלי לפנות ? ואיך מומלץ להתנהג עימו עד לקבלת טיפול תודה

בכל בוקר וערב אותו הסיפור. בני בן הארבע לא משתף פעולה עד שאני לא מרימה את הקול. אני מבקשת ממנו לבוא לצחצח שיניים או להתלבש או לנעול נעליים (הוא לא עושה את זה לבד, אבל דרוש כמובן שיתוף פעולה) ורק לאחר שאני מרימה את הקול וצועקת זה עובד. אחרת הוא פשוט מתעלם, עושה משהו אחר. האם למישהו יש עצה איך לגרום לו לשתף פעולה בלי להרים את הקול? תוך הנחה שבבוקר אין זמן או עצבים להתחיל לעשות את הכל דרך משחק, ריקוד והפעלה. תודה