פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

כנראה לכולנו זה קצת מביך ולכן התשובה התעקב. האמת שאם את יכולה לחשוב על זה כמו בקשה למסגי בגב היה מוריד מהמבוכה. את יכולה להענות לבקשה אבל גם מותר שהתעייפת אחרי כמה דקות ולהציע משהוא אחר.

ני לא הייתי לוחצת עליו כרגע. נראה לי יותר חשוב לנסות להבין למה פתאום יש שינוי במצב רוח. לא בטוח שזעייה חברתית אך ברור שמשהוא מפריע לא. במידע שאת לא מצליחה לפענח את זה לבד יכול להיות שמפגש או שתיים עם פסיכילוג ילדים יכול לתרום להבנה.

קודם כל הייתי רוצה לדעת איך את מרדימה אותה בהתחלת הלילה ואז אני אתיחס בהמשך.

ליאור שלום, אם העדפתו של ילדך לשחק עם ילדים צעירים הינה עקבית, יש לבדוק זאת. הייתי מתחילה בלשאול את הגננת איך המיומנויוות החברתיות שלו בגן. אם גם היא תעיד על קושי, יתכן שבנך הנבון מספר על תפקידים" שלוקח כדי לחפות על קושי שלו באינטרקציה עם בני גילו. אם אכן כך הדבר, ניתן לפנות ייעוץ בתחום. במקביל , יתכן והתנהגותו בזמן האחרון היא ביטוי להתנהגות "אימהית" שסיגל, מתוך הזדהות עם ההריון שלך.

לירון שלום, כדאי להתייעץ עם הגננת ואם גם היא רואה בעיה, ניתן לפנות לייעוץ אצל פסיכולוג המלווה את הגן. לעתים הדרכה לכם או טיפול קצר לילדה יכולים לשפר את הכישורים החברתיים שלה.

אכן רצוי שילד ילמד לישון במיטתו, בלי קשר לטמפרטורה הקרה בחורף. כדאי לעשות תהליך הדרגתי, בו בשלב ראשון אחד ההורים ישן בחדרו, אחר כך רק ירדים אותו ויצא, וכך הלאה.

ליאת שלום,
אם ניסית . כבר להתייחס לבעיה בדרכים שונות, מומלץ לשתף את הגננת. ניתן לנצל את ההזדמנות ולשוחח עם כלל ילדי הגן על עצמאות מול מושפעות מאחרים.

מיקי שלום,
לא ברור אם התנהגותו של בעלך נובעת מפחדים של הילדה לישון לבד. בכל אופן, הילדה צריכה ללמוד לישון לבדה, ניתן להקנות לה מיומנות זו בהדרגה. לעתים שינה של הורים עםילדיהם מהווה "פתרון" טוב לקשיים בזוגיות, ויש לבחון האם זה רלוונטי לגביכם.

שלום מיכל
אני מבינה את ההתלבטות שאת מתארת והבלבול. מבין השורות אני רואה שאת מאוד מושקעת כעת בתהליך הגמילה של בנך ובסה"כ ניכר כי ישנה התקדמות יפה ומשמעותית. בנך בסה"כ צעיר יחסית, וכבר גמול בבית מפיפי ומקאקי. לעיתים כהורים אנו חושבים כי הנה אנחנו על הגל, כבר שבועיים שאין פיספוסים כך שהילד גמול. עם זאת, חשוב לזכור כי גמילה אינה תהליך לינארי, כי אם תהליך הדרגתי עם עליות וירידות. בדיוק כפי שאת מתארת אחרי התקמדות משמעותית, יכולה להיות רגרסיה ושוב פיספוסים. לרוב אני חושבת, כי לאחר שמצתחילים תהליך גמילה ויש תקופה של הצלחה, לא כדאי להחיזר את החיתול, מאחר וזה גורם לבלבול.
חשוב להיות סבלניים ולתת לבנך זמן להסתגל לשינוי. אני ממליצה לא להחזיר כרגע את החיתול, גם לא בגן. לעודד את הגננות להיות סבלניות ולחזק את בנך מאוד בכל פעם שהוא מבקש ועושה בשירותים. חשוב לא להגיב בעס או ביקורת כשוהא מפספס, גם לא בגן, מאחר ומדובר בתהליך טבעי. בדיוק כפי שציינת עכשיו חורף וקר יותר בימים האחרונים וילדים רבים מגיבים לקור בבריחות פיפי ואין מה להתרגש. ניתן להביא לגן פרסים קטנים, כמו מדבקות, ושהגננות יתנו לו בכל פעם שהוא עושה בשירותים. חשוב גם כי הן יזכירו לו ללכת ולעשות, לפני יציאה לחצר או לפני פעילות, כדי שיהיו פחות פיספוסים. כמו כן, התפארו בו שוב ושוב בפני בני המשפחה הקרובים וחברים. אני מאמינה כי בהדרגה גם בגן יחול שיפור. החשוב הוא להיות סבלניים ועקביים.
בהצלחה

אני מבינה את הקושי לעמוד מול הבכי של בנך בבוקר והתחושה ש"אוי חבל שלא קניתי לו נעליים עם ספיידרמן" ואולי בכך היתה נפתרת הבעיה. בגיל 4 ולפעמים גם קודם לילדים כבר מתחילים להיות רצונות לגבי הבגדים שלהם, צעצועים וכדומה. לרוב אילו מושפעים מסדרות טלוויזיה, דברים שראו אצל ילדים אחרים בגן וכו. הרצונות והצורך בבחירה הינו חלק מתהליך ההתפתחות ויצירת תחושת הבגרות והנפרדות. על מנת לחזק את תחושת העצמאות והבגרות, אפשר לעיתים ללכת ולבחור צעצועים, נעליים או בגדים מסויימים יחד איתם. עם זאת, בהרבה מקרים הדבר לא מתאפשר, וכמו במקרה שלך, הנעליים כבר ניקנו, ואילו הנעליים כרגע שיש בבית. הבכי והכעס שלו מובנים, אך הם לעיתים גם ניסיון של בנך להיות זה שמחליט ושולט, תוך בדיקת הגבולות שלכם כהורים. לכן, לא הייתי קונה כרגע נעליים חדשות, מאחר וחשוב גם להבהיר לילד שיש גבולות מסויימים . את יכולה לדבר עם בנך, כששניכם רגועים ופנויים לכך, ולא תוך התקף הבכי בבוקר ולומר לו שאילו הנעליים שיש. את מבינה את הרצון לנעליים עם ספיידרמן, אבל אין לו כאלו נעליים ולכן הוא יכול למשל לבחור חולצה או בגד שהוא רוצה, אך ללכת עם הנעליים האלו. אם יש זוג נוסף שהוא אוהב הוא יכול לבחור בין שני הזוגות הקיימים. אני מאמינה כי אם את ובעלך תהיו אחידים מולו ולא תתרגשו מהבכי, הבכי יפסק במהרה והוא יבין כי לעיתים לא כל דבר שהוא רוצה הוא יכול לקבל, שזה גם מסר שחשוב ללמוד.
בהצלחה

שלום ליאת
אני מבינה את ההתלבטות והקושי להתמודד עם הרטבת הלילה של בתך, הגורמת לתסכול וודאי לך וגם לה. כל בוקר לקום רטובה עם בגדים ומצעים רטובים על אף שאני בטוחה שהיא רוצה להיגמל ולא מצליחה עשויה לגרום לה לתסכול וכעס על עצמה.
חשוב לי להדגיש כי הגורם העיקרי להרטבת לילה הוא ליקוי בלמידת התאפקות. מדובר בילדים רגילים ובריאים שלא למדו להפעיל את מנגנון הרפלקסים במצב של שינה ובמקום לכווץ את שרירי הסוגר של השלפוחית במצד של לחץ הם עושים את הפעולה ההפוכה ומרפים את השרירים.

למעט מספר מועט של מקרים בהם ההרטבה נגרמת עקב פגם גופני, הרטבת לילה אינה נובעת מבעיות נפשיות, או בריאותיות.
לרוב הימנעות משתייה לפני השינה או הקמתה בלילה כדי לעשות פיפי לא פותרת את הבעיה.
מאחר ואני מבינה מדברייך כי הבעיה כבר נמשכת זמן רב וכי היא מתרחשת כמעט כל לילה, אזי סביר כי אין מדובר בתגובה למצוקה רגשית כלשהי.
פעמים רבות ישנו טיפול התנהגותי שלעיתים כולל שימוש בפעמונית, העוזרת לילד להתעורר כאשר שלפוחית השתן מתמלאת ואז לגשת לשירותים.
את יכולה לנסות, לרוב זהו טיפול קצר הממומן גם על ידי קופות החולים.
מומחים שאני יכולה להמליץ לך המטפלים בנושא הינם ד"ר ברוך קושניר שיש לו מספר מרפאות באיזורים שונים בארץ\ וד"ר קובי שגיא
בהצלחה

שלום נונית,
מבין השורות אני רואה עד כמה את עצמך מוטרדת ודואגת לבתך ולמצבה בגן. חשוב לי להדגיש כי כפי שבעצמך אמרת, בתך למעשה מסתגלת לגן חדש בו יש מעט ילדים שהיא מכירה. לכן, גם אם בעבר ביתה מנהיגה בגן, כיום היא מתאקלמת למסגרת חדשה עם ילדים רבים שאולי חלקם כבר מכירים וחשים בטחון בעוד היא נאלצת מהתחלה למצוא את מעמדה ולרכוש תחושת בטחון. חשוב גם לשים לב כי כניסתה לגן החדש היתה צמודה ללידת האחות החדשה דבר שבפני עצמו לעיתים עשוי להיות קשה ומעורר רגשות מתח , קינאה וכעס, יחד עם השימחה שבדבר. לכן חשוב להיות סבלניים.
נסי לשוחח איתה, תוך מתן לגיטימציה לדבר על התחושות שהיא מרגישה בבית עקב התרחבות המשפחה ובגן. ביחס לקושי בגן, חשוב כי את תנסי להיות רגועה ותשדרי תחושה של רוגע ובטחון על מנת שהיא לא תיכנס ללחץ רב יותר. לעיתים חוסר בטחון של ילדים בגן, יכול לנבוע מפחד מדחייה של ילדים אותה. לכן, נסי ביחד איתה לחשוב על כל הדברים שהיא טובה וחזקה בהם. אפשר להציע לה לשבת ולצייר את הדברים שהיא מרגישה שהיא טובה בהם ולתלות את הציור בחדר. הזכירי לה חוויות טובות שהיו לה בגן הקודם ודברי איתה על כך שזה טבעי שלוקח לה זמן להתרגל לילדים החדשים. ניתן לחשוב איתה ביחד על מצבים בגן בהם היא חשה קושי או בדידות ולחשוב על פתרונות, כמו לגשת לילדה שיא כן מכירה ולשחק איתה. אם יש מצבים שאת עדה להם , כמו האירוע שמפחתי בהם היא חשה קושי וחוסר בטחון שוחחי איתה על כך במצב בו שתיכן לבד ופנויות לכך, ואפשרי לה לדבר על מה הרגישה , מה פגע בה וכיצד לדעתה ניתן היה להגיב אחרת. שאלי אותה ומה לדעתה היה יכול לעזור לה לחזור ולשחק. בשעות אחה"צ ניתן לעודד אותה להיפגש עם ילדים חדשים מהגן אצלכם בבית על מנת לחזק את הבטחון החברתי. כמו כן, ניתן לברר אם יש חוג שילדים מהגן הולכים אליו, ואם היא רוצה בכך לרשום אותה לחוג.
במסגרת הגן, חשוב כי הגננת תחזק את בטחונה, על ידי מתן תפקידים שהיא יכולה לעשות טוב, יצירת עבודה בזוגות, כך שהיא תוכל להתקרב לילדים אחרים בכל פעם. כמו כן, בגן חובה יש פסיכולוגית מטעם השירות הפסיכולוגי חינוכי , עימה ניתן להתייעץ ולבקש שתבצע תצפית בגן ותייעץ לכם ולגננת כיצד לעזור לבתך.
אם את מרגישה שהמצב מחריף, ניתן לפנות להדרכה וייעוץ
בהצלחה

תודה רבה לך על התשובה המפורטת ועל ההכוונה אני מתכוונת לבצע כל מה שאמרת ואני מקווה לטוב בעזרת ה' תודה רבה לך וים טוב והרבה הצלחה וברכה בתחום בו את עוסקת

אני מבינה את התסכול מחוסר התגובה לשאלתך
צר לי שהיה עיכוב בתגובה לשאלתך
אנו משתדלים לענות כמיטב יכולתנו מדי פעם יש פקשושים
בהקשר לשאלתך
כפי שציינת בתך לאחר שהות ארוכה במסגרת גנית אחרת נדרשה השנה להתמודד עם מעבר לגן חדש בו ישנם ילדים חדשים וצוות חדש. הסתגלות למסגרת חדשה הינה תהליך הדורש מכל אחד זמן. חישבי על עצמך כאדם מבוגר שצריך להתחיל מקום עבודה חדשה למשל, זהו מצב מרגש אך גם מלחיץ ומעורר קושי. לכן טבעי מאוד שבתך תיקח לעצמה את הזמן כדי להתרגל לצוות הגננות ותיצמד אלייך יותר בבקרים כאשר היא נפרדת. בסה"כ, מדברייך ותיאורך בסה"כ נשמע שבתך ילדה עם הרבה כוחות ויכולת הסתגלות טובה. היא נהתחילה גן חובה שזהו גן עם דרישות גבוהות יותר מהילדים, עם חוקים קצת יותר נוקשים ובכל זאת, את אומרת כי בתך כבר מצאה לעצמה חברים ומשתתפת בהפעלות. העובדה שבתך אינה אומרת בבוקר לגננות בוקר טוב נובעת כניראה מהמתח לפני הכניסה לגן שהוא טבעי ונורמטיבי מאוד. אם אין בעיות אחרות, איני רואה בכך סיבה להשאירה שנה נוספת בגן. ניתן כרגע לנסות ולעזור לה לחוש בטוה יותר עם הגננת והסייעת למשל, על ידי כך שהן ישוחחו איתה ויחזקו אותה על ההתאקלמות המהירה שלה בגן, על ידי כך שיתנו לה תפקידים שהיא תאהב בגן שיחזקו את הבטחון שלה למשל וכדומה. ככל שתרגיש קרובה יותר לגננת אני מאמינה כי תפירד בקלות רבה יותר בבקרים. כמו כן, הן יכולות למשל, בבוקר כשהיא מגיעה לתת לה תפקיד כמו למשל ללכת איתן להביא משהו לילדים וכדומה.
חשוב כי גם את תשוחחי עם בתך בבית בזמן רגוע ונעים לשתיכן על הגן, נסי לשאול איך היא מרגישה כלפי הגננת והסייעת והילדים החדשים. חשוב לחזק אותה על כך שהיא מאוד יפה הסתגלה לגן חדש ושזה לא קל, ואפשר גם לשאול אותה מה היה עוזר לה בבוקר להיפרד ממך ולהיכנס לגן ולשוחח עם הגננות?
אם בכל זאת, הגננות ממשיכות להתעקש שיש בעיה, נסי לשבת עם הגננת ולקבוע איתה שיחה, על מנת להבין מדוע היא חשה שיש צורך בהשארה שנה נוספת.

בכל מקרה,חשוב שתדעי, כי השארת ילד שנה נוספת בגן צריכה להתקבל לא על ידי הגננת כי אם על ידי פסיכולוג העובד בגן מטעם השירות הפסיכולוגי, שעושה לילד אבחון ובהסכמת ההורים. לכן, ניתן הן להתייעץ עם פסיכולוגית הגן ולאף לבקש שתושחח עם הגננת והסייעת ותייעץ להן כיצד לעזור לבתך להיפרד בבוקר בקלות רבה יותר תוך יצירת קשר טוב יותר עימן.
בהצלחה
מיכל

הסיבות לעבריינות ואלימות בגיל ההתבגרות הינן רבות ושונות. גיל ההתבגרות הינו גיל המתאפיין בפיתוח זהות נפרדת ובמרד מול עולם המבוגרים .עם זאת, לא בהכרח הדבר ילווה בהתנהגות של וונדליזם. נטייה לאלימות ועבריינו צ בגיל זה יכולה לנבוע מחשיפה לאלימות והתנהגות עבריינית , ממתח רגשי ומצוקה וכו'. בכל מקרה, יכולות להיות סיבות רבות ועל מנת לענות על שאלתך חשוב להבין טוב יותר את המקרה. אשמח לענות אם תפרטי יותר.
מיכל

שלום אפרת
אני מבינה את דאגתך, ואני שומעת את חששותייך לגבי מצבו החברתי של בנך בגן. עם זאת, על מנת לקבל תמונה מלאה חשוב כי תנסי לשוחח עם הגננת ולשאול אותה כיצד הוא מתפקד במהלך היום בגן? האם הוא משתתף בפעילויות? האם יש לו חברים נוספים? האם הוא יושב באמת לבד רוב הזמן או שכן משחק לעיתים גם עם עוד ילדים? האם הוא עצוב רוב הזמן או דווקא משחק ושמח?
כל אלו יאפשרו לך להבין טוב יותר כיצד הוא מתפקד בגן, מאחר ולעיתים ילדים מוסרים אינפורמציה חלקית על הפעילות בגן מסיבות שונות.
באשר לאי רצון ללכת לגן בבוקר, את יכולה לשוחח איתו על כך בערב ולשאול אותו כשהוא רגוע ופנוי לכך, כיצד הוא מרגיש בגן, מה היה עוזר לו ללכת לגן בבוקר? אולי חפץ כלשהו , צעצוע שהוא יביא איתו מהבית למשל. אולי הקושי באמת נובע מחוסר ביטחון חברתי ואז ניתן לחזק את הבטחון שלו בגן בדרכים שונות. למשל, על ידי יזימת מפגשים עם ילדים מהגן שהוא רוצה בחברתם בשעות אחה"צ. ניתן להזמין ילדים אליכם הביתה או ללכת איתו לילדים מהגן. כמו כן, אפשר ללכת איתו לחוג שהוא רוצה בו אליו מגיעים גם ילדים נוספים מהגן. כל אלו עוזרים מאוד לילדים לחוש בטוחים יותר חברתית בגן.
בהצלחה