פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב, אני רואה שבני בן 4.5 די מבודד מילדי הגן. יש לציין כי עברנו עיר אז מן הסתם הוא עבר דירה גן חברים סביבה וכו'. בתחילת השנה בגן היה לו נורא קשה וזה התבטא בשינוי התנהגות אצלו וכן בצד החברתי הוא התחיל לנשוך ולהרביץ לאחר יעוץ הבנו שזו תגובה למשבר שהוא עובר בעקבות המעבר. אך היום לאחר תקופה שלי נראת ארוכה, התנהגותית הוא השתפר מאוד אך חברתית הוא נראה מאוד בודד. למשל שאני מביאה אותו בבוקר לגן ילדי מקבלים את פניו במור הגיע כולם להתחבא כולם לברוח ואני רואה עד כמה זה לא נעים לו. הוא כל הזמן טוען שמציקים לו ומרביצים לו למרות שהוא לא טלית שכולה תכלת (לפי דברי הגננת) ליבי יוצא אליו ואיני יודעת איך לעזור לו חשבתי אלי כדי להעביר אותו גן? מה עלי לעשות אני נואשת וכואבת בישבלו.

שלום, יש לי ילדה בת שנתיים וארבעה חודשים, היא מדברת נפלא ומבינה כל דבר שמדברים איתה, מאז שהייתה תינוקת הייתה לא רגועה (כזאת שלא יושבת מול טלויזיה וצופה או שמעסיקה עצמה) פשוט בכיינית בלי שום סיבה. חשבתי שהבעיה תיפתר כשהיא תגדל ותחל לדבר ולתקשר אך זה לא עזר , וההתנהגות באה לידי ביטוי בעיקר בבתים של אחרים היא לא רגועה פשוט לא נחה ועסוקה רק בלהתעצבן לריב ,להכות ולבכות. היום הייתי אצל חברה שיש לה תינוק קטן וביתי לא הייתה רגועה היא לא הפסיקה לחבק ולנשק אותו אבל בהגזמה ,לגעת לו בראש ממש יתר על המידה וכל זאת למרות הפצרותיי החוזרות ונישנות בכל הטונים האפשריים שמתחילים בעדינות וכלים בעצבים ובנוסף כשפנתנ לשחק במשחקים שלו זה היה בגסות ולא כמו שילדה אמורה לשחק בעדינות , זה פשוט גרם לי לקום וללכת אחרי שעה. כיום אני בהריון בחודש הרביעי ומאוד חוששת לגבי הגבולות אצל הילדה, אני נוהגת המון להעניש אותה בכך שכשהיא יוצאת משליטה אני מניחה אותה בלול התינוקות עד שנראה לי כי הבינה שעשתה משהו לא בסדר, אני רוצה לדעת האם יש מקום לבחון / לבדוק היפראקטיביות אצל הילדה, אני פשוט פוחדת להיות שאננה ואז לגלות משהו ויהיה מאוחר מידיי. והאם העונש הוא פתרון ? כי לא נראה לי שזה ממש עוזר! אודה לך אם תקראי ותתייחסי...

בני בן 8, לומד בכיתה ג' בכיתה רגילה. ילד מאוד נבון ולומד טוב. אבל יש לו בעיה - הוא בעל דמוי עצמי מאוד שלילי. התפרץ בקלות בכל כשלון, מרבה לבכות ובגלל זה אין לו הרבה חברים. היינו אצל מספר פסיכולוגים, נוירולוג, רופא התפתחותי בזמנו - שום דבר לא עוזר. הילד פשוט בעל דימוי עצמי שלילי וחסר בטחון לגמרי. אצל פסיכולוגים שיחקנו איתו במשחקים ואח"כ קיבלנו פירוש. אבל זה לא מה שעזר לילד. אני מעוניינת לדעת אם יש אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי בגיל 8 כאשר הפסיכולוג משוחח איתו ללא נוכחות הורים. כלומר, כמו עם מבוגר אחד על אחד. כמו כן אני רוצה לדעת עם רכיבה על סוסים יכולה לעזור להגברת בטחון עצמי. מה עוד אפשר לעשות? הילד ממש סובל מהצקות של ילדים אחרים ולאור מצבו הנוכחי הוא פוחד לנסוע בהסעה בגלל הצקות של ילדים אחרים.

שלום צהריים טובים! הבת שלי בת שנתיים וחודשיים היא בת יחידה, בפסח הקרוב אני מתכננת לגמול אותה בעזרת השם שהכ יהיה בסדר. אני רוצה להעביר אותה שנה הבאה לגן עירייה. אני בתחילת ההריון איך להתחיל להסביר לה שבקרוב יהיה אח?

שלום ביתי בת 11. היא תלמידה טובה. יש לה מספר מצומצם של חברות (היא די חברותית) אבל מעדיפה להשאר בבית (מחשב, טלויזיה, ריקוד לבד בחדר). היא מעריכה את צורתה החיצונית וחוכמתה. הבעיה: מתחילת שנה זו היא לא מוכנה להכניס לחדרה את הילקוט, המחברות ובגדים ששהתה עימם בבית הספר. היא מתקלחת בכל לילה, בדיוק לפני שלובשת את הפיג'מה, ולא מוכנה לצאת עם הפיג'מה לסלון. בסלון היא לא נשענת על משענת הספה. בכיתתה הרוב בנים. לדבריה הם מדברים גסויות ולכן מגעילים אותה. בנוסף - היא מרבה לציין שהבנים אומרים לה הרבה: תסתמי וסתומה. היא יודעת להחזיר - תשתוק,אל תתערב וכו'.אבל כמובן נעלבת מהיחס. אני מגלה סבלנות ועד היום לא חייבתי אותה להכניס את חפציה לחדר אבל אני מפחדת שזה יתפתח גם לתופעות אחרות. כבר עכשיו זה חרג מכל הגבולות. איך לעזור לה? תודה מראש, אמא

שירי שלום, אני מתגוררת באיזור ירושלים ואשמח לקבל שמות של פסיכולוג/ית פרטי/ת. האם הצוות החינוכי בגן יכול לחייב לערוך תצפיות על בני? או שמא די במפגש עם פסיכולוג/ית? האם על הפסיכולוג הפרטי לחתום על טופס כלשהו המאשר לו להגיע לגן ולתצפת במידת הצורך? לשאלתך, עד כמה שידוע לי הוא רק ביקש מהילד להוריד את מכנסיו ללא כל מגע פיזי. תודה

שלום רב ביתי בת ה- 5 וארבע חודשים עדיין מרטיבה בלילה במיטה, אני משתדלת לא לתת לה שתיה לפני השינה ולפעמים גם מעירה אותה באמצע הלילה לעשות פיפי . זה קורה כמעט כל לילה וזה די מקשה עליי. רציתי לדעת אם יש שיטה אחרת לגרום לזה להפסיק או האם צריך טיפול בגיל הזה? תודה על תשובתכם.

שלום, בתי בת ה-5 ו4 חודשים, בגן חובה, לאחר 3 שנים בגן אחר שבו היא היתה מנהיגה בקבוצה, קיבלה חוםת פינוקים ואהבה אולי חסרי גבולות. מספטמבר היא הולכת לגן חובה שבו היא לא הכירה ילדים. כולם חדשים בשבילה גם הצוות. למרות שהילדה משחקת עם ילדים וכן משתתפת בהפעלות בגן, הבעיה היחידה שבבוקר היא לא מוכנה להגיד בוקר טוב לאף אחד מהצוות, נצמדת אלי. כמובן תוך דקה היא כבר משחקת עם ילדים. אני בטוחה שזה משהו זמני שיעבור אבל הגגנת אמרה שזאת יכולה להיות בעיה רגשית שבגללה כדי לחשוב על שנה נוספת בגן. ברצוני לברר איך מתגברים על הבעיה אם בכלל בגיל 5 צריך להחריז על בעיה רגשית. בברכה תודה מראש ענת

שלום רב, אני רואה שבני בן 4.5 די מבודד מילדי הגן. יש לציין כי עברנו עיר אז מן הסתם הוא עבר דירה גן חברים סביבה וכו'. בתחילת השנה בגן היה לו נורא קשה וזה התבטא בשינוי התנהגות אצלו וכן בצד החברתי הוא התחיל לנשוך ולהרביץ לאחר יעוץ הבנו שזו תגובה למשבר שהוא עובר בעקבות המעבר. אך היום לאחר תקופה שלי נראת ארוכה, התנהגותית הוא השתפר מאוד אך חברתית הוא נראה מאוד בודד. למשל שאני מביאה אותו בבוקר לגן ילדי מקבלים את פניו במור הגיע כולם להתחבא כולם לברוח ואני רואה עד כמה זה לא נעים לו. הוא כל הזמן טוען שמציקים לו ומרביצים לו למרות שהוא לא טלית שכולה תכלת (לפי דברי הגננת) ליבי יוצא אליו ואיני יודעת איך לעזור לו חשבתי אלי כדי להעביר אותו גן? מה עלי לעשות אני נואשת וכואבת בישבלו.

שלום אני אמא לשלוש בנות מקסימות בת 8.5 , בת 4.5 , בת שנתיים לפני כחודשיים הילדה האמצעית שלי בת 4.5 התחיל לברוח לה פיפי בתחתונים ,אך אני לא ראיתי לנכון לבדוק זו .מכיון שחשבתי שזה קורה. פיתאום היא התחילה באותו זמן לשים אצבע בפה, (אצלי אף אחד משאר הבנות לא עושה זאת) הבריחה של הפיפי נעשתה פעם בשבוע ועכשיו זה נעשה פעם ביום יש לציין שזה קורה רק בצהרונית ולא בבית ולא בגן של הבוקר. אנו נותנים לה אהבה גדולה מכיון שהיא האמצעית וחושבת שאותה תמיד לא אוהבים. אני לא בהריון ולא עברנו דירה חדשה.ומאוד חשוב לציין שאני שואלת אותה האם מישהו הרביץ לה, נגע בה, צעק עליה. מה כן חשוב לציין שהיה לנו בלגן בצהרונית זו מפני שהגננת יש לה קול מאוד צעקני.ולא רצינו אותה השאלה שלי האם כדי להפנות את הילדה לאיבחון פסיכוליגי ? אולי שם היא תספר משהו כי לנו היא אומרת שפשות בורח לה.

שלום רב, לאחרונה בתי שלומדת בכיתה ג' התחילה להמציא מחלות כדי שמישהו יקח אותה מבית הספר (רקע: אני גרושה ונשואה שנית כרגע בחודש חמישי להריון) לאחר שיחה עם המחנכם+מנהלת + יועצת נאמר לי שהבעיה היא בגללי - הריון שלי. אבל ילדה לא מבקשת ממני ספציפית לקחת אותה, היא מוכנה גם להיות לבד בבית וגם לאחרונה ביקשה ממני להעביר אותה בית הספר. לפי כשבוע נפגשתי עם היועצת והיא טרם זימנה את הילדה לשיחה. אשמח לאיזה שהוא כיוון נ.ב הילדה מפחדת גם מהבנים גדולים שיש בבית ספר שלא ירביצו לה נטלי

בני לומד בכיתה א', ביוני ימלאו לו 7 שנים, יש לו הרבה חברים , הוא ילד טוב ושקט באופן כללי. כשהוא נמצא עם ילדים שהוא מכיר יש לו בטחון והוא משחק איתם ללא שום בעיה אך כשמצטרפים ילדים חדשים הוא פשוט לא מוכן להשאר בסביבתם.לדוגמא: הוא נמצא בחוג וברגע שהצטרף ילד חדש הוא לא היה מוכן בשום אופן להכנס לחוג, ושום שכנועים לא עזרו. דוגמא נוספת: הוא משתתף בחוג כדורגל אם ילדים מהכיתה המגבילה ואין לו שום בעיה עם זה,אך כשהיו צריכים לשחק נגד כיתה מבי"ס אחר הוא סרב בכל תוקף להשתתף. שאלתי היא איך להתמודד עם התופעה? האם לשכנע אותו להשתתף למרות הכל, או שפשוט לוותר? אם אוותר לא אני חוששת שזה פשוט לא ייפתר.

שלום בני הבכור בן 13.5 וכמו אמא לילד ראשון אני חווה איתו הכל בפעם הראשונה וגם לוקחת כל מה שקורה לו באופן מיוחד בגלל שזהו ילדי הבכור, בבית ספר יסודי בני לא היה כל כך מקובל על חברי הכיתה המקובלים (דבר שנגרם בכיתה ה'-ו') כשהגיע לחטיבת הבינים מצא את עצמו מתחבר לילדים חדשים שלפי הראייה שלי נקראים "חנונים" ילדים חכמים, תלמידים טובים אך עם התנהגות ילדותית לחלוטין, דבר שנקרה בפני לא פעם כשהייתי איתם בארוע חברתי ונתקלתי בהתנהגות מאוד ילדותית לגילם, בני יודע מה אני חושבת על חבריו, מצד שני ישנם ילדים בכיתה שהם לא פחות תלמידים טובים אך התנהגותם יותר בוגרת וכל הזמן אני נותנת לו דוגמאות, לכן מה עלי לעשות להמשיך להטיח בפניו את ההתנהגות של חבריו או להניח לו ולתת לו להחליט לאיזו חברים הוא יותר מתחבר ולהיות איתם בקשר, כיוון שבאיזה שהוא אופן אני חשה שהוא רוצה לרצות אותי כל הזמן תודה

בני בן ה-3 ילד רגיש וחכם מאוד. בחודשים האחרונים הוא מכניס הרבה צעצועים ואוכל (בעיקר חטיפים ושוקולד)לשקיות רבות. הוא לא מסכים להיפרד מהם ולכל מ'ום שהוא הולך הוא לוקח איתו שקית אחרת.השקיות מעסיקות אותו כל היום והוא מסתובב סביבם במחשבות כמעט כל הזמן.(גם בלילה לפעמיםהוא מתעורר ושואל איפה השקית איתה הוא הלך לישון..)האם התופעה נורמלית? מה עלינו לעשות?תודה ,

שלום, רציתי לשאול בקשר לילדה נבונה בת 10 שסובלת מקנאה קשה מאד כלפי אחותה הצעירה ממנה בשנתיים. התנהגותה כלפי אחותה תמיד היתה משפילה ותוקפנית. נוירולוג שראה אותה המליץ על CBT ואמר שלדעתו היא סובלת מהפרעת אישיות נרציסטית. האם טיפול כזה יכול להתאים במצבים כאלה? תודה.