פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אני הייתי מתיעץ עם הגננת לשמוע איך הי רואה אותו בגן. הנטייע שלי זה לבחור להתמודד עם קושי מוכר במקום להתנסות בקושי לא ידוע. ד"ר דוד

שירה שלום,
צריך לחשוב טוב ממה נובעת התנהגותו של בנך. יתכן ומדובר ב"נורמה" חברתית, והא נגרר, יתכן שזו דרכו לבקש תשומת לב, ויתכן שזו דרכו לספק לעצמו ריגושים מסוכנים. בכל מקרה, דרושה הסברה חד משמעתית בנושא, עם איסור גורף, והצעת אלטרנטיבות למקומות משחק בטוחים.

שלום מעיין
מדברייך נשמע שאת נמצאת בשלב בו את מעוניינת כי מיטת ההורים תחזור להיות שלכם וכי הילדים יתחילו לישון במיטתם. ברגע שאת הגעת למצב בו את מרגישה כי השינה המשותפת כבר לא מתאימה לך ולבעלך רצוי להתחיל ולהרגיל אותם לישון במיטותיהם.
אם את באמת מאמינה כי זה הדבר הנכון עבורך ועבורם השינוי יהיה קל יותר ומהיר יותר.
על מנת לבצע את השינוי את יכולה לשוחח איתם ולהסביר להם שהם ילדים גדולים וכי לכל אחד מהם מיטה משלו. הסבירי להם כי את נמצאת בחדר ליד וכי במקרה ויזדקקו לך בלילה תיגשי אליהם. צרי טקס שינה קבוע, בו לאחר ארוחת ערב טובה ומקלחת, אתם קוראים יחד סיפור בחדר שלהם ואח"כ שניהם הולכים לישון במיטותיהם. ניתן לעזור להם אם יש להם חפץ או בובה שהם אוהבים לישון איתה במיטה. בהתחלה יתכן והם אכן יצאו מהמיטה ויגיעו אלייך, אך חשוב כי תהיי עקבית ותעבירי להם מסר ברור כי הם יכולים לישון במיטות שלהם בחדרם.
בהצלחה

ביישנות של ילדים עשויה לנבוע מגורמים שונים. לעיתים ביישנות וקושי ליצור קשר עם אנשים זרים קשור גם לעד כמה ילדיכם נחשף לסיטואציות חברתיות. האם גם אתם כהורים ביישנים< האם יש לכם הרבה חברים וביקורים תכופים בבית? או שגם אתם ממעטים יחסית להזמין וללכת לחברים?
המודל ההורי עשוי מאוד להשפיע על הילד. יחד עם זאת, ישנם ילדים שנוטים להתקשות ולדבר רק עם מבוגרים, בעוד הם יוצרים קשר בקלות רבה עם ילדים בני גילם. בתיאורך לא ציינת האם בגן הוא גם מתבייש? האם הוא מסרב לדבר עם הגננות? האם הוא יוצר קשר עם ילדים ורק עם מבוגרים לא?
בכל מקרה עדיף לא לנזוף בו או לכעוס עליו אלא לנסות ולהבין טוב יותר את הגורם לקושי.
אני ממליצה לבדוק נושא זה עם הגננת כדי לקבל אינפורמציה ותמונה מלאה יותר על התנהגותו.
אפשר בינתיים גם לנסות ולשוחח איתו ולומר לו שאתם שמים לב שקשה לו לדבר עם אנשים מבוגרים ועם אנשים שאינו מכיר. יתכן וקרה משהו שמציק לו. בכל מקרה אם במצב נמשך אני ממליצה לפנות לייעוץ כדי לקבל תמונה מלאה יותר\
בהצלחה

שלום שירי
בתך התחילה השנה מסגרת חדשה בה עליה להיענות לכללים ולחוקים חדשים. הסתגלות למסגרת חדשה קשה ודורשת זמן מאחר והיא גורמת למתח וחששות. לעיתים על מנת להתמודד עם המעבר, ואולי על מנת להרגיש מקובלת חברתית ילדים רבים, כמו בתך מנסים להצחיק את שאר הילדים בכיתה ומקבלים את התווית של "ליצן הכיתה". עם זאת, כפי שהמורה טוענת כאשר הדבר הופך חזרתי ומוקצן זה עשוי לפגוע בתפקודם הלימודי. מדברייך אני מבינה שבתך חכנה ונבונה ובעלת ידע ויכולות. עם זאת, לעיתים גם ילדים חכמים מאוד עשויים להתקשות ברכישת אבני היסוד של קריאה או כתיבה למשל, כך שחשוב לבדוק עם המורה כיצד תפקודה הלימודי. כמו כן, חשוב לבדוק כיצד היא מרגישה מבחינה חברתית? האם יש לה חברות וחברים ? היא מרגישה אהובה? כל אלו חשובים כדי להבין יותר את הגורמים להתנהגותה. בכל מקרה, את יכולה לנסות ולשוחח איתה על כך שהבנת מהמורה שהיא לפעמים עסוקה מאוד בלהצחיק את הילדים וושזה בסדר אבל לפעמים זה מוגזם ולא מתאים ואולי כדאי להתנהג כך בהפסקה ולא כל הזמן. גם המחנכת יכולה לשוחח איתה על כך ולהסביר לה את החוקים בכיתה ומה מותר ומה אסור תוך שהיא מעודדת אותה ומחזקת אותה על יכולותיה ועל כך שחשוב כי היא תפגין אותם בפני הכיתה וחבריה.
אפשר בנוסף לפני שעושים אבחון להתייעץ עם פסיכולוגית ביה"ס ולבקש כי תערוך תצפית בכיתה ותשוחח עם המחנכת. לרוב היא תוכל להמליץ בצורה מותאמת יותר אם יש אכן צורך באבחון או לא.

שלום רינת
מעברים הינם אכן דבר שלכל אחד לא קל להסתגל אליוץ אין לי ספק שהחזרה לארץ היתה לא פשוטה עבור כולכם ובפרט לילדים אשר סביר להניח שלא זכרו כלל את הארץ ונאלצו להתמודד עם רכישת חברים והתסגלות למנטליות שונה. מדברייך עולה כי לבתך כוחות רבים וכי היא הצליחה להסתגל לכיתה החדשה ולמסגרת. אני מבינה כי את חשה שבבית ספרה יש לא מעט בעיות שדורשות לדעתך טיפול, כגון עישון מורים ליד תלמידים והתמודדות של המחנכת עם התנהגות כזאת או אחרת של תלמידים. יחד עם זאת, לרוב לא מומלץ להעביר ילד באמצע שנת לימודים, בפרט כאשר בתך עדין מסתגלת למעבר לארץ בכלל. אם את יכולה נסי לשוחח עם המחנכת ואולי עם מנהלת בית הספר , רצוי לא בצורת התקפה והעברת ביקורת כי אם בניסיון ליצור שיתוף פעולה ואימון ועל ידי הבהרת הדברים שלדעתך פוגעים בבתך ומפריעים לך. לרוב שיחות רגועות יוצרות שינוי גדול יותר מאשר התקפות הדדיות. רצוי כי שיחות אלו יעשו לא בפני בתך כי אם בנפרד, בינך לבין הצוות החינוכי, על מנת שבתך לא תחוש את הכעס שלך כלפי צוות המורים כאשר הדבר עשוי לבלבל אותה. בהמשך, אם עדיין תחושי כי בית הספר אינו מתאים לך ולילדייך נסי למצוא מסגרת שיותר תספק את צרכייך והעבירי את בתך אם ניתן בתחילת שנת הלימודים.

שלום אור
אוננות אצל ילדים מתחילה עוד בתינוקות המוקדמת - בניגוד לאוננות אצל מתבגרים ומבוגרים - היא לא מלווה בתכנים ו/או פנטזיות מיניות ולא קשורה לתהליכים של התבגרות מינית מוקדמת.
אני יוצאת מתוך נקודת ההנחה שבתך בריאה לחלוטין,התפתחותה תקינה והאוננות מתרחשת במקביל לפעילויות רבות אחרות, והתפקוד הכללי והחברתי שלה - תקין. אם זה לא המצב או אם יש סימני שאלה - חשוב לערוך ברור מקיף.

במצב כזה בו הכל תקין, כפי שעשיתם, אפשר להגיד בעדינות לילדה שאת יודעת שזה נעים לה, אבל בבית שלכם זוהי פעולה שעושים בפרטיות. אפשר להציע לה לגשת לחדר או לפינת פרטית אחרת . בלי כעס ובלי מבוכה - ילדים לומדים להתייחס למיניות שלהם עצמם ולאוננות בפרט על פי האופן שבו הנושא נתפס על ידי סביבתם הקרובה. אם אתם תתייחסו לזה בצורה טבעית וענינית - יש סכויים טובים מאד שכך גם היא.

במקביל, מאחר ואת מתארת כי האוננות של בתך מתרחשת בעיקר כשהיא עייפה ומהווה עבורה אולי דרך להרגע , ניתן אולי לנסות ולעזור לה דרכים אלטרנטיביות ללכת לישון ולהרגיע את עצמה לפני השינה. יש שיטות של הרפיות שרירים והרפית נשימה שניתן ללמוד בטיפול התנהגותי קוגניטיבי למשל ועשויות לעזור לה ללמוד להירגע בצורה מותאמת יותר כאשר נוכחים סביבה אנשים.
אם אתם מרגישים כי תדירות האוננות גוברת וכי על אף ההסברים שלכם ובקשותיכם היא ממשיכה לעשות זאת באופן שמפריע לאחותה או לאחרים ניתן לפנות לייעוץ.

שלום אודליה
אני שומעת שאת מאוד מודאגת ומוטרדת . עם זאת, חשוב לי לציין כי חקירה מינית וסקרנות מינית הינה טבעית ושכיחה בקרב ילדים בגיל הגן ו. ילדים הינם בקרנים לגבי גופם וגופם של אחרים. לרוב הסקרנות המינית הינה תהליך של איסוף מידע שהילד מבצע לעיתים תוך התבוננות ונגיעה.
חשוב כי תינתן לבנך לגיטימציה לשאול שאלות ולבטא את סקרנותו המינית ולברר שאלות שמבלבלות אותו, כמו השאלה שהוא שאל בנוגע להורדת בגדים באמבטיה, אך במקביל להציב לו גבולות ברורים. חשוב מאוד להעביר מגיל מוקדם חוקים ומסרים של מה מותר ומה אסור.
חשוב להסביר לבנך כי הגוף שייך לו ואם הוא לא רוצה שילד אחר ייגע בו שיגיד לו לא והפוך, כלומר אסור לו לגעת בגופו של ילד אחר מבלי שהוא מסכים לכך. הדגישי כי אנחנו לא מורידים בגדים של ילדים אחרים ותמיד נשארים לבושים כשמשחקים. הבהירי לו את ההבדל בין אמא שמפשיטה אותו לקראת אמבטיה לבין משחק עם ילדים אחרים. ובגיל בו הוא נמצא עודדי אותו להתחיל ולהפשט לבד, הוא מסוגל לכך. הדגישי כי אסור לנשק, לחבק או לגעת בילד אחר ללא רצונו. יתכן גם כי בנך נגרר אחרי חברו ושיתף איתו פעולה על מנת להצחיק את שאר הילדים בגן. דברי איתו על כך והבהירי לו כי כפי שוודאי לא היה נעים לו אם מישהו היה מפשיט אותו ללא הסכמתו כך גם הילד האחר וודאי מרגיש וכי זו לא הדרך להצחיק את הילדים בגן. כמו כן, ניתן לשוחח עם הגננת ועם הפסיכולוגית של הגן על מנת לבחום אם יש צורך כי הגננת תבצע שיחה עם כלל ילדי הגן בנושא מיניות תוך הבהרת החוקים שתוארו כאן.
בנוגע לקללות שתיארת, ילדים רבים נחשפים במקומות בהם הם נמצאים או בטלוויזיה, למילים וביטויים וגם לקללות מחברים, אחים של חברים וכדומה, ולרוב אין לנו אפשרות כהורים למנוע זאת. עם זאת, כםי שאת ובעלך עשיתם חשוב להציב גבולות ולהבהיר לילד מהם החוקים בבית וכי בבית שלנו אנחנו לא מרשים לדבר כך.
אם אתם מרגישים כי בנך ממשיך לנהוג באופן מיני לא מותאם ובצורה חוזרת למרות האיסורים ניתן להתייעץ עם פסיכולוגית הגן או לפנות להדרכת הורים.
בהצלחה

שלום שגיא
ציינת כי בנך נמנע מקשר עין במצבים בהם הוא מתבקש לבצע דברים ומתנגד לכך. מדבריך לא היה לי ברור האם ההימנעות מקשר עין מתרחשת במצבים נוספים או רק כאשר הוא מתנגד לביצוע מטלות? אם ההימנעות מקשר עין מופיעה רק כאשר הוא מתנגד לעשיית מטלות שונות, מדובר בתופעה שכיחה המאפיינת את הגיל בו בנך נמצא. בין גיל שנה חצי לשלוש ילדים רבים נמצאים בוחנים את נפרדותם ונמצאים בתהליך של בניית זהות נפרדת ובדיקת גבולות. עקב כך בשלב זה ילדים נוטים להתנגד למטלות שההורים מציבים בפניהם, להתעלם כפי שתיארת ולפעמים גם להגיב על ידי התפרצויות כעס.
באופן עקרוני, ישנם כמה דגשים חשובים. ראשית, נסה לבדוק האם ספציפית במקרה של בנך האם הוא מתעלם מבקשתכם סביב נושאים ספציפים? יתכן וישנו קושי כלשהו שגורם לו להתעלם במצבים שוחחו איתו על כך בשפה פשוטה לא בזמן הבקשה כי אם בהזדמנות אחרת, כשהוא רגוע ופנוי לכך. אימרו לו כי אתם שמים לב שלפעמים הוא מתעלם ממכם כאשר אתם מבקשים ממנו לבצע משהו. תשאלו אותו האם קשה לו? כיצד ניתן לעזור לו וכו'. ויחד עם זאת, ואימרו לו כי יש דברים שאמא ואבא מבקשים וגם אם לפעמים לא בא לו לעשות זאת.
אם אתה מבחין כי הוא נוטה להתקשות ליצור קשר עין באופן כללי, חשוב לבדוק ולהבין זאת יותר לעומק .
בהצלחה

שלום
מרבית הילדים נגמלים מחיתולים בגילאי שנתיים עד שלוש. תהליך הגמילה הינו הדרגתי ומרבים הילדים מבצעים אותו בשלבים. חלק נגמלים מהפיפי ורק אח"כ מהקאקי והפוך. בכל מקרה, נשמע שבנך כבר גמול מהקאקי ולכן חשוב לחזק אותו על כך ולהיות גאים בו מאוד ולא לחזור ולבקש שיעשה בחיתול.כפי שציינת הוא השיג הישג משמעותי ועל כן היו גאים בו ותתפארו בפני המשפחה, החברים בפניו שגם הוא ירגיש את הגאווה והשימחה על התבגרותו. אין לי ספק שתהליך הגמילה הוא מעייף, מאחר והוא דורש פניות וזמינות מכם כהורים וגם מצוות הגן. עם זאת, זהו תפקידכם ותפקידם ולכן חשוב ולהמשיך בגמילה ולא לחזור אחורה. ולכן, כאשר הוא מבקש קאקי המשיכו לקחת אותו לשירותים או לסיר גם אם זה מעייף את הגננות ואותכם.
באשר לפיפי, היו סבלניים , בהדרגה אם נראה כי הוא בשל לכך, למשל הוא קם יבש משנת הצהריים, תדירות הפיפי במהלך היום פוחתת, הוא מתעניין בנושא, וכו', עודדו אותו גם להתחיל ולעשות פיפי בסיר או בשירותים.
ניתן להקריא לו ספרים בנושא כמו סיר הסירים של נפתלי או טוסיקים. חשוב לא להעיר לו אם בורח לו, אלא להחליף לו ולחזק אותו כאשר הוא כן מצליח. ניתן ללא קשר לבקשה לעשות פיפי להזכיר לו ולשאול אותו אם יש לו פיפי. כאשר הוא מעוניין לגשת לשירותים, ניתן לתת לו מדבקה בכל פעם שהוא מוכן לשבת בשירותים, גם אם אינו עושה פיפי , בהמשך לתת לו מדבקה רק כאשר עושה פיפי וכו'.
אני מאמינה כי בהדרגה הוא ייגמל, בהתאם לקצב והבשלות שלו, היו סבלניים.
בהצלחה

שלום אתי
מתיאורך עולה כי בחודשים האחרונות בנך החל להתנהג באופו שאינו מתאים לו, וכי על אף שאתם מציבים לו גבולות הוא ממשיך בהתנהגותו. לעיתים התנהגות שלילית היא ניסיון של הדרך לומר לנו כי משהו מציק לו או וניסיון לקבל תשומת לב מההוריים גם אם שלילית. האם בחודשים האחרונים חל שינוי כלשהו בשגרת המשפחה? כמו מעבר דירה? לידת אח או אחות? האם הוא נכנס לגן חדש? יתכן כי התנהגויותיו הינן תגובה לשינוי כלשהו המעורר בו מתח ומצוקה. נסי לשבת איתו ולדבר איתו. ניתן לומר לו שאת שמה לב כי בזמן האחרון קשה לו יותר בבית ובגן והאם קרה משהו שמציק לו או מטריד אותו. ניתן גם לשוחח עם הגננת ולבדוק איתה האם היא מבחינה בשינוי בהתנהגותו והאם היא שמה לב למשהו שאולי קרה בגן.
בכל מקרה, חשוב כי תמשיכו להציב לו גבולות ברורים ביחס להתנהגויות שתיארת ולהבהיר לו חד משמעית מהם מותר ומה אסור, תוך שיתוף הגננת בגן. כאשר הוא כן מתנהג יפה חזקו אותו על כך והיו גאים בו על מנת להראות לו כי אתם שמים לב אליו גם כאשר הוא מתנהג יפה ולחזק התנהגויות אלו.
בהתאם לתגובות שלו ושל הגננת ניתן יהיה לחשוב ביחד כיצד להמשיך ולפעול כדי לעזור לכם ולו . למשל, אם נראה כי מדובר בתשומת לב לה הוא זקוק, ניתן כרגע להקדיש לו יותר זמן לבד איתך או עם בעלך במהלך אחד הימים בשבוע וכדומה
בהצלחה

בנך נמצא בגיל בו הוא כבר מסוגל לבצע מטלות בעצמו כמו להתלבש לבד, לצחצח שיניים לבד, לאכול לבד כמובן, וכו'. חשוב כי יבצע אותן מאחר וזהו בו גיל בו בהדרגה הוא לומד להיות עצמאי יותר , דבר שגם יקנה לו תחושת מסוגלות עצמית ובטחון בהמשך. לכן, חשוב מאוד כי תעודדי אותו לעשות פעילויות אלו בעצמו ולא לעשותן עבורו. לעיתים יש ילדים שמתנגדים להתחיל ולהיות עצמאיים עקב קינאה באח קטן או רצון להשאר קטנים בעצמם. במצבים אלו חשוב לחזק את היתרונות שבלהיות גדול, לציין בפניו דברים שמותר לו לעשות ושהוא יכוללעשות ושילדים קטנים ממנו לא יכולים. בהדרגה התחילי לדרוש ממנו לעשות יותר דברים בעצמו ועודדי אותו. הייתי מנסה למשל לשוחח עם בנך ולומר לו שאת רואה שהוא לא אוהב להתלבש לבד אבל הוא כבר גדול ואת בטוחה שהוא יכול ומסוגל לכך. ניתן לבחור איתו את הבדגים שהוא רוצה יום קודם בערב ולמחרת בבוקר לתת לו אותם. ניתן לבנות איתו טבלת חיזוקים שבועית ובכל פעם שהוא מצליח להתלבש לבד ובזמן לתת לו מדבקה ולהדביק ביחד בטבלה. חשוב שתזכרי כי הדבר עשוי לקחת זמן וכי הוא עשוי להתעקש ולהמשיך לדרוש ממך לטפל בו ולהלביש אותו. עם זאת, אם את תהיי חזקה ותעמדי על שלך הוא יבין די במהרה כי הוא צריך לגדול ולהתחיל לבצע חלק מהדברים בעצמו.
גם הבכי שאת מתארת בתגובה לכל מצב קשה או מתסכל עבורו ניתן לטיפול וקשור לתגובותייך אליו במצבים אלו. למדי אותו לבטא את רצונותיו ללא בכי ואימרי לו זאת: "אני מקשיבה לך ואבין יותר טוב אם לא תבכה". חשוב כי תעמדי על שלך ותהיי עקבית ועניינית.
בהצלחה

שלום ענבל
ילדים רבים נגמלים בקצב שונה ובשלבים שונים. לעיתים קרובות הגמילה מפיפי וקאקי לא נעשית בו זמנית ולא מעט ילדים ממשיכים לעשות קאקי בחיתול או בתחתונים מסיבות שונות. בהרבה מקרים סירוב לעשות קאקי בשירותים קשור לתחושה של הילד כי הקאקי הוא חלק מהגוף שלו וניתוק מהקאקי מפחיד. מה עוד יפול ממני? לפעמים הקושי נובע מפחד לשבת על האסלה שהיא גדולה מאוד ואולי אני אפול פנימה. לכן חשוב להיות רגישים, סבלניים ועניינייים. אני שומעת שהתחלתם תהליך התערבות וחשוב כי תמשיכו במה שהתחלתם. להפסיק את התהליך רק יחזק את ההימנעות של בנך מללכת לשירותים וחבל.
ניתן להמשיך ולעשות איתו תכנית חיזוקים. בתחילה לומר לו שאת רואה כי קשה לו לעשות קאקי בשירותים וכי את בטוחה שלא נעים לו לעשות בתחתונים. ניתן לחזק אותו בכל פעם שהוא מוכן להתקרב לשירותים, גם אם הוא עושה את הקאקי בתחתונים אך קרוב יותר למטרה תני לו פרס (מדבקה, בלון וכו'). בהמשך את הפרס ניתן לתת רק כאשר עושה בתוך חדר השירותים ולבסוף בשירותים עצמם.
אפשר גם לשים ניילון נצמד לאסלה, וכך הוא יעשה את הקאקי בניילון ויוכל לראות אותו ולזרוק את הקאקי יחד איתך לשירותים או לפח.
אם הפחד קשור יותר לישיבה על האסלה עצמה, חזקי אותו על ישיבה על האסלה ללא קשר לקאקי. הציעי לו לשבת בשירותים מספר פעמים ביום, ללא קשר ליציאות ובכל פעם שישב על האסלה חזקי אותו על כך באמצעות מדבקה או פרס קטן.
כמו כן, חשוב כי גם בגן הגננת תגיב לכך ברגישות ולא בהעברת ביקורת. חשוב כי תשתפי אותה בתהליך החיזוקים שתנקטי בה כך שגם בגן יקבל חיזוקים.
כמו כן, את יכולה להקריא לו ספרים בנושא
סיר הסירים של אלונה פרנקל, טוסיקים.
להורים יש ספר גמילה של ד"ר עדנה כצנלסון שאת יכולה לעיין בו עבורך.
אם הקושי ממשיך את יכולה לפנות להדרכה וייעוץ
בהצלחה
מיכל

שלום דין
הופעת אחות חדשה הינה אירוע מרגש ומשמח אך גם מלחיץ עבור כל בני המשפחה. כולכם צריכים להסתגל לשינוי שחל במערך המשפחתי. על מנת להבין כיצד בנך מרגיש דמייני כי בעלך היה מודיע לך כי הוא מביא אישה חדשה הביתה שמעתה תגזול הרבה זמן ממנו וכי עלייך להתנהג אליה יפה, כי היא קטנה ועדינה.קינאה, כעס וחוסר שביעות רצון הינן חלק מהרגשות שוודאי היית חשה וכך גם בנך. תגובותיו למצב החדש הינן מאוד נורמטיביות. הוא אכן מחפש תשומת לב ממך בכל דרך אפשרית, בניסיון להחזיר את תשומת הב הרבה שוודאי היתה לו טרם הופיעה אחותו. לכן חשוב לשוחח איתו בשפה פשוטה ולאפשר לו לבטא את הרגשות שהוא מרגיש עקב כניסתה של אחותו לחייו. חשוב כי ירגיש שיש לו לגיטימציה לבטא גם רגשות חיוביים וגם שליליים . חשוב כי תאמרו לו שאתם ממשיכים לאהוב אותו מאוד וכי עכשיו הוא הבן שאת הכי אוהבת בעולם כפי שאחותו היא הבת שאת הכי אוהבת בעולם. נשמע שאת עושה רבות כדי להיות איתו בחלק מהזמן לבד וזה מצויין וחשוב מאוד. המשיכי לעשות זאת. כמו כן, זכרי כי התנהגויות השליליות הינן אופייניות לא רק למצב של לידת אחות חדשה כי אם לכלל הילדים בגיאלי שנתיים שמתחילים לבנות זהות נפרדת ובודקים גבולות. לכן, חשוב כי תציבי לו גבולות ברורים בצורה עקבית ועניינית. שוחחי איתו למשל על הקושי להתארגן בבוקר. ניתן לומר לו שזה לא נעים כל בוקר לריב איתו כי אמא ואבא צריכים ללכת לעבודה. וכי בעבודה אתם מתגעגעים וחושבים עליו אבל חייבים להיפרד ממנו. כדי להקל על התהליך ניתן יום קודם להכין איתו את הבגים שילבש למחרת. לפעמים ניתן לעשות איתו תוכנית חיזוקים ולתת לו מדבקה בכל בוקר שהוא מתארגן ללא מלחמה ומאבק.
בכל מקרה היו סבלניים ותנו לעצמכם ולבנך זמן להסתגל לשינוי המהותי בחייו ובחייכם וזכרו כי הוא בגיל בו מרדנות ומאבק על שליטה הינו שכיח ומהווה חלק מתהליך התפתחותי נורמטיבי
בהצלחה

שלום עמית
נשמע שהילד שאותו אתה חונך עסוק מאוד בתכנים מיניים כפי שציינת. עיסוק בתכנים מיניים הינו אופייני לגיל בו הילד נמצא. עם זאת, האופן בו הוא מנסה לשחק איתך ולשתף אותך נשמע מטריד ומצריך בירור. יתכן כי הילד נחשף לפגיעה מינית או להתנהגות מינית לא מותאמת בביתו או במסגרת בה הוא נמצא. לא ציינת באיזו מסגרת אתה חונך אותו, בכל מקרה אני ממליצה לך להתייעץ עם הצוות החינוכי של המסגרת בה מתקיימת החונכות , אם יש לך מדריך או פסיכולוג שאיתו כדאי להתייעץ. חשוב לבדוק נושא זה בצורה מעמיקה יותר.
במהלך הפגישות איתו הייתי ממליצה לך לא לשתף איתו פעולה במשחקים המיניים כי אם לדבר איתו על כך. עם זאת, מבלי להכיר את הנער ואת מצבו קשה מאוד להמליץ כיצד לפנות אליו ולשוחח איתו.
אני ממליצה לשוחח על כך עם מי שאחראי עליך במסגרת החונכות ועם הצוות המטפל במסגרת בה החונכות מתקיימת.
בהצלחה