פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום, בני הוא כמעט בן 5 ולאחרונה התחיל לדבר כמו בת (לדוגמא "אני מסתכלת", "אני צוחקת" אני רוחצת ידיים" וכו'). הוא לא עונה כך כל הזמן אך עתים מאוד קרובות במהלך היום. האם העניין מצביע על בעיה מסויומת?חריגה?. כשאני מתקנת אותו הוא צוחק ואומר שהוא מדבר כמו בת (כלומר לדעתי הוא מודע לכך) חשוב לציין שיש לו אח גדול בן 8 ואף פעם לא הייתה שום בעיה דומה לזו. אשמח לעצתכם, תודה מראש!

שלום, לפני כשלושה חודשים הבחנו בהתנהגות מוזרה אצל ביתנו (היתה אז בת 7 חודשים), מן התכווצות ושחרור של הגוף באופן רצוני כשהיא שוכבת, דבר שלעיתים לווה בבכי לאחר כמה פעמים של התכווצויות כאלה. מהתייעצויות בפורומים עלה כי מדובר באוננות של תינוקות, תופעה שכיחה שאין להתייחס אליה והיא אמורה לחלוף מעצמה. כיום ביתנו בת 10 חודשים והתופעה ממשיכה. יש לציין שהיא הורחבה למצבים שונים כמו ישיבה על כיסא אוכל בו יש הפרדה בין שתי הרגליים. האם יש סיבה לדאגה? מה ניתן או מומלץ לעשות על מנת להפסיק זאת? כמו שזה נראה עכשיו - לא נראה שזה עומד לחלוף ואנחנו מודאגים. תודה מראש, מיכל.

שלום, שמתי לב שאני מתקשה להסביר לבני סיפורים שהיו בסיסיים בילדותי. למשל בסיפור סינדרלה: היה לי קשה להסביר לו מה זה אומר שאמא של סינדרלה מתה והאמא החורגת לא אוהבת אותה. נראה שהוא ממש לא מבין איך זה יכול להיות ונהיה ממש עצוב מהסיפור. כנ"ל סיפור - "פטר והזאב". אצל הסבתא יש DVD בו קושרים את הזאב עם חבל וגוררים על האדמה לצלילי מוסיקה קלאסית. נראה לי די מזעזע. הבן שלי גם קשר עם חבל חתול צעצוע ומסתובב ככה בבית. מצד אחד נראה לי שהמסרים האלה לא מתאימים לגילו בכלל. ואני לא ממש רואה מתי הוא יהיה מסוגל להבין אותם באופן מתאים (שלא יפרש רק את הדבר השלילי מאוד). מצד שני בילדותי זה היה ממש בסיסי וגם החברה נהייתה הרבה יותר אלימה ופחות תמימה. מה אני מפספסת? מאיזה גיל הגיוני לחשוף אותו לסיפורי האחים גרים - הסיפורים קלאסיים ובסיסיים, אבל עם הרבה אלימות. תודה

רכשנו דירה מקבלן בעיר אחרת מהעיר בא אנו גרים כיום אנחנו אמורים לקבל את המפתחות בחודש דצמבר בספטמבר אותה שנה בננו עתיד להתחיל כיתה א אנו מתלבטים האם להעביר אותו בית ספר באמצע שנה ,או לשכור דירה למספר חודשים(דבר שיעלה כסך נוסף)ולעביר לבית ספר חדש רק לכיתה ב'

שלום רב! החודש יש לבני יומולדת-הילד בן שלוש. והחלטנו במפאת המצב הכלכלי שכדי שנוכל להזמין הרבה חברים והפעלה נעשה זאת עם חברו הטוב ביותר. שאלנו את פי הילד להעדפתו והוא אמר שהוא בהחלט מעדיף לחגוג עם החבר יחד.(ברור שאין הוא מבין את המשמעות-הוא לא יהיה לבדו במרכז העניינים ביום הולדתו). בני משפחת בעלי מתנגדים לחלוטין מסיבות פסיכולוגיות/אידיאולוגיות, לדידם ילד צריך להרגיש יחיד ומיוחד יום אחד בשנה, והעובדה שילד נוסף חוגג איתו ומשפחתו של הילד השני גם מגיעה, יש פגם גדול בכך שהילד לא במרכז היום המיוחד שלו. אני מתלבטת מאוד: האם מבחינה פסיכולוגית הילד ירגיש פחות מיוחד כי הוא חוגג עם ילד נוסף? האם זה ילמד אותו שאפשר לחגוג יחד ולהרגיש מיוחדים בלי לקשר לזה שעוד מישהו חוגג?(זאת דעתי אבל לי מעולם לא חגגו יחד עם מישהו נוסף כך שאין לי כלים לשפוט) דעתכם חשובה לי וקובעת מאוד, אשמח לשמוע מהי. בברכה, שלומית

בני בן שנתיים וחודש, מזה כחודשיים הוא מתלונן בפניי כי הבולבול כואב לו, ודורש שאפתח את הטיטול ואבדוק מדוע. ברגע שאני פותחת את הטיטול וכביכול בודקת הילד נרגע. מזה כחודש יש לי חשד כי אביה של מנהלת הגן (זהו גן פרטי) נוגע באופן חשוד בילדים, ואקסטרא חביב אליהם. לפני כשבועיים בני דיבר מתוך שינה ואמר "די אבי, די אבי" ( שמו של אביה הוא אבי). לפני כיומיים ילדה נוספת בגן התלוננה בפני אימה בזמן אמבטיה ללא שום שיחה מוקדמת על הגן כי "אבי נתן לי נשיקה בטוטה" ( כך היא מכנה את איבר המין הנשי). בשיחת חולין ביננו שיתפנו חשדות וגילינו הכול. שאלתי היא האם יש דברים בגו??? שמנו לב כי מספר ילדים מהגן חוששים מאבי. להנ"ל יש מסגריה שצמודה לגן, נוכחותו במקום די גבוהה, מה שמעורר תמיהה. אשמח לתשובה בהקדם, והאם יש מקום לחשש??

שלום, ביתי בת 15 חודשים. היתה איתי בבית עד לפני שבועיים שהכנסתי אותה למעון.. היא יונקת עדיין. היא מעולם לא לקחה מוצץ למרות שניסיתי מאז שנולדה,אך תמיד סירבה. כמו כן היא מסרבת לשתות חלב שאוב בבקבוק, אלא רק מים. מזה שבועיים הכנסתי אותה למעון, כל יום היא נשארת בין שעתיים לשלוש לכל היותר. יש שם ילדים עד גיל שנתיים וחצי. זה כמה ימים שהילדה שלי רותה מוצץ. היום באתי לקחת אותה והיא היתה עם מוצץ בפה (אני שמה לה מוצצים בתיק כדי שלא תיקח מילדים).כמו כן בבית היא גם מבקשת מוצץ. האם זה נורמאלי? האם הגיוני שבגיל הזה היא תתרגל למוצץ? האם זה מראה על מצוקה? תודה נעמי

אשמח לקבל ייעוץ כיצד להתנהג עם בני בן השלוש. בני הוא הבכור במשפחה ומתחתיו ישנם שני ילדים (אח ואחות) באופן כללי הוא מתנהג באופן נורמטיבי, אך בעת שהוא מבקש משהו ולא נענה מיד או שנענה בתשובה שלילית, הוא מתחיל להתנהג בהיסטריה שכוללת בכיות וכן הרמת ידיים על הסובבים אותו. אשמח לקבל ייעוץ היאך עלי להתנהג במקרים אלו. תודה מראש אריה.

בני בן שנתיים וקצת. יש לו כל מיני פחדים ואני מתלבטת איך להגיב אליהם. למשל ראינו ביחד קלטת והוא פחד מאחת הדמויות. האם להפסיק לראות או שזה מסר שמחזק את הפחד? תודה

בני בן 3.5 ילד חכם מאוד, החל להכות ולקלל גם אותנו בבית, יש לציין שאצלנו בבית לא מכים ולא מקללים, וזה ברור לי שזה מגיע מהגן, כל מיני מילים לא יפות שהוא מבין את משמעותן כמו קקה, וחנונה ומילים נוספות בסגנון, ניסיתי להתעלם אך לשווא הוא מבין את המשמעות וכרגע הוא מבין שזה מציק לי. מה עליי לעשות, אנחנו לא משתמשים בעונשים אצלנו בבית , רק היינו מבקשים שייכנס להירגע בחדר שלו כאשר לא היה מקשיב, אך כיום אנחנו אובדי עצות וכשאנו מבקשים ממנו להיכנס לחדרו הוא מסרב (ומפרש זאת כעונש בלאו הכי), ומכה אותנו כשמרימים אותו לחדרו, בועט דוחף ומושך בשיער. כיצד עליי לנהוג עימו?. אני מודעת לכך שיש לו בגן ילדים גדולים ממנו אותם הוא מעריץ ומנסה להוכיח את עצמו בפניהם כל הזמן ומן הסתם הוא גם מספר את כל מה שהם מלמדים אותו. שאלה נוספת : בני מושפע לרעה מילד בן 4 שאיתו בגן ובני מבקש להיפגש עימו גם אחר הצהריים האם לאפשר זאת או לנסות להרחיקו כמה שניתן מהשפעה לא טובה? או שמא ככל שאנסה להרחיק כך ירצה להתקרב?

שלום רב, אנו , הורים לילדה בת 10, (אשר לה אח בן 8, עומדים חסרי אונים נוכח התנהגויות שלה. מדובר בסה"כ בילדה מקסימה, אך לעיתים היא נכנסת לקטעים שמוציאים אותנו מהדעת. לדוגמא: לא קנינו לה משחק שרצתה, וכעת היא אומרת לי בהקנטה על כל משפט "למה". אמא, למה לא תקנו לי? הסברתי שזה מפני השרימה יד על אבא בשבוע שעבר. היא:אבל למה? אני: כי התנהגות אלימה לא מקובלת אצלינו (למרות שלעיתים כולנו, כולל הבן הצעיר , חוטאים בכך). היא אבל למה? ומאז אמרה בערך 40 פעמים את המילה למה. מה לעשות? בא לנו פשוט להחטיף לה. בעבר היינו שולחים אותה לחדר. אך כיוון שזה אווילי, אבני מבקשת לקבל פתרון מעשי להצקות מעין אלה. להתעלם ממש קשה. דוגמא נוספת: יום אחד התקשרתי מהעבודה, היא ענתה ואח"כ וביקשתי לשוחח עם הבן הצעיר. היא העבירה לו המסר. הוא באדישותו לא רצה לבוא, והיא פשוט התחילה לצבוט אותו כי הוא לא בא לשוחח עמי. איזו סנקציה אני צריכה לנקוט בעניין כזה? הסברתי לה בעבר שהיא לא אחראית על הגעתו לטלפון, ושתסיר אחריות, אך זה לא עוזר. תודה לכם.

בני בן שנה ו5 חודשים, הנמצא במסגרת של משפחתון כ-11 חודשים. אנחנו בסה"כ מרוצים, בני נפרד מאיתנו בצורה סבירה בבקרים, מטפלת מספרת שהוא מרוצה , משתתף יפה ואוכל נהדר (להבדיל מהבית...). אך לאחרונה גיליתי שבני "מבלה" בלול כ-4.5 שעות מדי יום. בשעה 11 בבוקר הוא נהיה עייף, לכן הוא מקבל את א. צהריים וב-11:15 הולך לישון עד 14:15 בערך. בגלל שיש ילדים אחרים שעדיין ישנים (יש כאלה שישנים גם על הרצפה), בני נשאר בלול עוד שעה-שעה וחצי נוספות, עד 15:30 בערך. הוא גם צריך להיות בשקט, שלא להעיר את הילדים, נותנים לו קוביות, אך הוא הרי, לא ממש יכול לבנות מגדל בלול?.. לא נראה לי שזה בריא לילד, אך ברצוני לשאול דעה מקצועית והאם יש איזושהי המלצה לגבי המשך טיפול עם הגן. הרי עלולים להגיד שילד עייף ב11 ואין שום אפשרות לסחוב אותו עד הצהריים ממש.. תודה מראש

בני בן שנתיים נכנס לראשונה לגן בספטמבר, היה בן 1.8. הוא הכי צעיר בגן והיה בין בודדים שלא היו מעולם קודם בגן (היה בבית עם מטפלת). היו חודשיים מאוד קשים בהתחלה אבל הוא התרגל ואף הלך לגן בשמחה. בשבוע האחרון הוא חזר לבכות בבקרים, מאוד, ואני מוטרדת. היום אמרה לי הגננת שבתקופה האחרונה הוא לא רגוע ושאלה אותי האם היה משהו חריג בבית או אם השארנו אותו לבד ונסענו (לא קרה מעולם). אציין שהוא ילד מקסים ומפותח לגילו, גם בגודל וגם במחשבה. לגבי ההתפחות הרגשית אני חושבת שהיא של ילד בן שנתיים, פחות או יותר, הגם שאין לי נסיון רב בכך..... אני סומכת על הצוות בגן כמעט במאה אחוז, אבל יש לי חשש שאולי חסרה שם אשת צוות אחת (3-4 מבוגרות על 25 ילדים), ומכאן חששי שאולי ילדים אחרים מציקים לו או מתנכלים אליו. יש בכלל אפשרות כזאת בגיל כזה? הבוקר כשהוא בכה וחיבקתי אותו ילד אחד בא ואמר לו "אתה תינוק". בחודשים מאז שנכנס לגן חזר כמה פעמים (4 פעמים) עם נשיכה על היד (2 נשיכות מילד אחד ושתי אחרות מילד שני). בפעם האחרונה הגננת אמרה שבני משך בשערותיו של הילד הנושך והנשיכה היתה התגובה. הוא לא משחק אחה"צ עם ילדים בני גילו בכלל. האם הוא זקוק לזה ? אין לי חוג חברתי מתאים ואחה"צ אנחנו עושים בדר"כ דברים ביחד או עם מבוגרים אחרים. בגן יש מצלמות. זה היה אחד השיקולים שהיו לי כשהכנסתי אותו לגן הזה, כי חשבתי שאם אני אבחין בשינוי בהתנהגותו אוכל לבקש לראות את היום שהיה לו בגן. זה נראה לגיטימי או שצוות הגן עלול לפרש זאת כפגיעה בו? כמה אני צריכה להתערב בעבודתם ? מאוד חשוב לי שישרור אמון בינינו ואי לא רוצה לשבור זאת. תודה רבה אפרת

בני בן 2.4. נמצא במשפחתון פרטי איכותי ויקר מגיל 1.3. הילד מדבר במשפטים שלמים מגיל שנתיים, שואל הרבה שאלות, גננת אומרת שהוא מפותח שכלית כמו גיל 3 פלוס. פיסית מפותח רגיל לגילו, גמול מחיתולים מגיל שנתיים. עד לפני מספר חודשים נכנס בשימחה לגן כל בוקר. אני הייתי מאד מרוצה מכל הבחינות מהגן. בחודשים האחרונים כמעט כל בוקר בוכה כשאני מביאה אותו לגן, אומר בבוקר לא רוצה ללכת לגן , אמא אל תלכי לעבודה, ועוד. כששואלים אותו את מי אתה אוהב , אומר: את אמא, סבתא, אלינה (סייעת). לא אוהב את אבא, סבא ווורה (הגננת) ומחייך חיוך מתחכם (לעיתים). אבא וסבא אגב נפלאים איתו. הוא וסייעת מאד אוהבים אחד את השני , בבוקר הסייעת מגיעה ב-9 ואני מביאה אותו לפני. סייעת וגננת אומרות שהוא ילד הכי חכם ופיקח בקבוצה (מדבר שוטף, גמול מחיתולים, נותן פתרונות יצירתיים, מתחכם) למרות שיש עוד 3 ילדים גדולים מבני בקבוצה בגילאים 3.2 , 3.1,3. אני לא רגועה לשמוע אותו בוכה בבוקר. האם זאת מניפולציה רגילה? האם הוא משועמם? האם לחפש גן אחר? תודה

שלום רב בני בן 6 וחצי בן בכור עם אח קטן בן שנתיים וחצי ילד אהוב חכם ומאוד רגיש עלה לכיתה א השנה ומתחילת השנה אנחנו מקבלים תלונות מהמורה על מקרי אלימות בין בנות ובנים ואנימאוד חוששת שתהיה לו סטיגמה רעה על ידי החברים בכיתה וגם על ידי ההורים שיסיתו נגדו ואינני יודעת מה עובר עליו לאחרונה גם חזר להרטיב בלילה ואניממש דואגת וחסרת אונים תודה לי