פורום ניתוחים גינקולוגים בלייזר - יש לך שאלה?

שלום א,
לגבי שאלותיך:
1. יש מאפיינים סונוגרפים לציסטות שונות שיכולים להחשיד לסוג זה או אחר. עם זאת, הדרך היחידה לדעת בוודאות באיזה ציסטה מדובר היא רק על ידי ניתוח בו מוציאים את הציסטה ומבצעים בדיקה פתולוגית שלה.
2. אנדומטריומה היא ציסטה שמופיעה אצל נשים עם אנדומטריוזיס. ידוע כי לנשים כאלה יכולה להיות השפעה על הפוריות החל מהשפעה על איכות הביציות, הפרעה בהפריה, הפריה במעבר העובר לרחם והשרשה שלו ברחם. יש כיום גם דיווחים כי המחלה יכולה להשפיע על מהלך הריו ןכולל לידות מוקדמות ועוברים קטנים יותר אך הדיווחים עדיין אינם מבוססים דיים.
3. שאלה טובה. זה נושא לדיונים מעניינים בכנסים. בכנס שהיה לאחרונה בים המלח רוב הרופאים סברו כי מומלץ לבצע 2-3 מחזורי פוריות לפני הוצאה של הציסטה. האמת היא שצריך להתיחס לכלל הנתונים כולל סימפטומים נלווים, מאפיינים מדויקים של הציסטה ותוכניות להמשך.
4. גם שאלה טובה. אם נסכם את המאמרים בנושא, יש המלצה להוציא ציסטות בגודל של 3-4 ס"מ ומעלה. נכון שבהוצאת הציסטה יכולה להיות פגיעה ברקמת השחלה ואף ירידה במספר הביציות אך כנראה שבסופו של דבר זה לא פוגע ביכולת להרות וללדת.
5. פה התשובה ברורה. שאיבה של הציסטה הינה טיפול בלתי יעיל בגלל הסיכוי לחזרה. כמו כן, שאיבה יכולה לגרום לזיהום ולהדבקויות בבטן. מומלץ לבצע ניתוח ולהוציא את הקפסולה של הציסטה כדי שלא תחזור.
אשמח לענות יותר בפירוט וכן על שאלות נוספות.
ד"ר יובל קאופמן

שלום קרין,
אני שמח לשמוע שאת מתוכננת לביצוע קולפוסקופיה וביופסיות מצוואר הרחם. זה הדבר הנכון לעשות. לגבי סיבה לדאגה - כמעט בטוח שמדובר בממצאים שפירים אבל חשוב להשלים את הבדיקה כדי להיות בטוחים. באשר לחיסון GARDASIL - כמעט 100% ממקרי סרטן צוואר הרחם נובעים מוירוס ה-HPV. החיסון יעיל כנגד שני הזנים העיקריים של הוירוס ובכך מקבלים כיסוי של 70% מניעה של הסרטן. לכן חייבים להמשיך מעקב PAP אצל רופא הנשים גם אצל מחוסנות. אצלך בינתיים מדובר באקטרופיון שזה בסה"כ ממצא של התבלטות פנים צוואר הרחם כלפי חוץ כך שקרוב לוודאי שאין קשר לוירוס.
מקוה שהרגעתי אותך.
ד"ר יובל קאופמן

שלום ענת,
ניתוח גניקולוגי לפרוסקופי או אחר יכול לגרום לשינוים במחזור שיופיע לאחר הניתוח אם זה מבחינת מועד הופעת הוסת או בעוצמת הדימום. מאוד יכול להיות שזו הסיבה לאיחור במחזור אצלך. הדבר נכון במיוחד אם הניתוח כלל גם את השחלות ואת מציינת שהיו לך ציסטות שוקולד וקרוב לוודאי שהציסטות הוצאו או לפחות נוקזו. חסרים לי פרטים רבים לגבי מהלך הניתוח בשביל לתת לך תשובה מדויקת יותר. את מוזמנת לשלוח אלי במייל. כנ"ל גם אם יש לך שאלות לגבי אנדומטריוזיס וטיפול המשך.
ד"ר יובל קאופמן

בס"ד

לד"ר יובל שלום וברכה.

מיותר לציין שחיי ישתנו מהיום שאובחנתי עם אנדומטריוזיס.
אציג לפניך את דוח סיכום הניתוח:
עם הכניסה לבטן ניצפו הדבקויות נרחבות, בוצעה הפרדת הדבקויות תוך שמירה על המוסטאזיס.
החצוצרות ניצפו דו"צ דבוקות, עד כדי יצירת קונגלומראט מימין שהופרד.
משמאל נצפתה ציסטה עם נוזל שוקולד שפרץ תוך הפרדת הדבקויות. לאחר הפרדת הדבקויות בוצעה הזרקת דיו וניצפה דו"צ משתי החצוצרות. מהלך הניתוח תקין.

אם כך זהו סיכום הניתוח שבוצע בתאריך 1.2.10 הייתי אמורה לקבל וסת בתאריך 11.2.10 ועדיין לא קיבלתי.

אני בת 32 ורוצה להוריד את הרחם והשחלות כי נמאס לי מכל הדלקות שלא עוברות.
אני מיואשת ואין לי פתרון אחר...

מה יהיה הסוף? ואין עדיין וסת

שלום לימור,
כאבים לאחר ניתוח קיסרי הם לא נדירים. קשה לקבוע איזה כאבים הם סבירים כחלק מתהליך ההחלמה ואיזה כאבים מעידים על בעיה. הכלל הוא שאמור להיות שיפור הדרגתי בכאבים עם חלוף הימים כבר בימים הראשונים שלאחר הניתוח. לפעמים, כמו אצלך, הכאב הוא לא סימטרי. לרוב הוא נובע מהרחם או מהצלקת הבטנית. את מציינת כי את מרגישה נפיחות, האם היא גם נראת לעין? האם יש שינוי של צבע העור באותו איזור? הנפיחות והכאב יכולים להיות כתוצאה משטף דם באיזור. עם זאת, מאוד יתכן והתופעות הינן בלתי מדאיגות אך ליתר בטחון את יכולה לפנות או לרופא הנשים שלך ובמידה וישנם החמרה בכאבים, חום או תופעות חריגות אחרות למיון נשים בבית חולים בו ילדת.

שלום שירי,
השאלה הזאת צריכה להיות מופנת לפורום שעוסק בהריון ולידה. עם זאת, דקירות ומיחושים הן תופעות שכיחות במהלך ההריון עם גדילתו של הרחם, מתיחה של הרצועות התומכות בו והלחץ שהוא יוצר. למרות זאת, בכל ספק יש לפנות לרופא הנשים המטפל לצורך התיחסות נקודתית. במקרה של כאב חריף וחד יש מקום גם לפנות למיון יולדות.
בהצלחה
ד"ר יובל קאופמן

עליזה שלום
חסרים לי פרטים נוספים בכדי לענות לשאלתך. אני צריך לדעת בדיוק מה תואר בצילום הרחם לגבי מילוי החצוצרות, פיזור חומר ניגוד, מועד ביצוע הצילום וכו'
אני מציע שתשלחי לי מייל לכתובת שמופיעה תחת שמי עם פירוט מלא של הדברים שציינתי, כולל אולטראסאונד וחוות דעתו של הרופא ואוכל לענות לך בהתאם

ד"ר יובל קאופמן

שלום רעיה,
אין צורך לחזור על הבטא. אפשר לתת לורידים להתאושש ולהמשיך עם חייך.
ד"ר קאופמן

שלום,
חודש לאחר כריתת מיומה בהחלט יתכנו דקירות מדי פעם באיזור הניתוח. עם זאת, אני לא רואה קשר לקור.
ד"ר יובל קאופמן

שלום רינת,
קשה לי מאוד לענות על השאלה שלך. מדובר במקרה חריג. בד"כ לא נהוג להשאיר רקמה ברחם אבל אני צריך לראות בדיוק במה מדובר כולל מסמכים על הפעולה שעברת, US קודמים וכו' וכן לראות בעצמי מה קורה ברחם.
ד"ר יובל קאופמן

שלום רחלי,
כריתת ציסטה לפרוסקופית נעשת בד"כ באשפוז יום. הניתוח לרוב קצר וניתן לרדת מהמיטה תוך שעות ספורות. במצב של הטרוזיגוטיות לפקטור 5 אין אינדיקציה למתן קלקסן סביב ניתוח כזה.
ד"ר יובל קאופמן

שלום רונית,
ניתוחי דגדגן נועדו לרוב להקטנת הדגדגן. ישנן שיטות אחרות להגדלתו אם זה על ידי משאבה או טיפול הורמונלי. לטיפולים האלה ישנם סיכונים ולכן עליך להתיעץ עם מומחה לפני כן.
ד"ר יובל קאופמן

שלום מעיין,
נכון הוא כי הקו הראשון בטיפול התרופתי באנדומטריוזיס הוא גלולות ואכן לנשים עם נטיה לקרישיות יתר לא מומלץ לקחת גלולות. ישנן אופציות תרופתיות אחרות:
1. טיפול בתרופות הנקראות GNRH Agonists כמו הדקהפפטיל והלוקרין. אלה תרופות המדכאות את ההורמונים המופרשים מיותרת המוח ובכך מדכאים את ההורמונים מהשחלה. אי איתם בעיה אצל נשים עם קרישיות יתר. מאידך, ישנן תופעות לוואי הדומות לסימפטומים שמפתחות נשים בגיל האל-וסת (מנופאוזה) כגון גלי חום, שיונים במצב רוח, הפרעות שינה וירידה בצפיפות העצם. ניתן להקטין את התופעות על ידי מתן גלולות אבל שוב יש את הבעיה אצלך עם הקרישיות יתר.
2. התקן תוך רחמי מסוג מירנה - זו טבעת שמכילה הורמון מסוג פרוגסטרון שמשוחרר בקצב איטי ומשפיע בעיקר מקומית ברחם ובאגן. הוא אמנם לא הומצא לטיפול באנדומטריוזיס אך במחקרים חדשים יחסית הוא נמצא יעיל גם במקרים אלו.
את מוזמנת לפנות אלי למרפאה או למרכז שאני מנהל בכרמל לצורך שיחה יותר עמוקה.
צריך לזכור גם שהריון נחשב מצב של "קרישיות יתר" ולכן עליך להתיעץ עם רופא הנשים שלך לגבי מצבך בהריון מבחינת מעקב, בירור ואולי אף טיפול.
ד"ר יובל קאופמן

לאחר הוצאת חצוצרה עם הריון חוץ רחמי הורמון ה-BHCG אמור להעלם באופן הדרגתי ולבסוף להעלם מהגוף. רמה שלילית היא כל מה שמתחת ל-5, כלומר, ברמה של 40 יש עדיין BHCG בדם. מוטב לחזור על הבדיקה בעוד מספר ימים ולוודא שהיא שלילית.
הרעיון של המנעות מיחסי מין היא כדי למנוע מצב בו ה-BHCG יהיה חיובי ולא ניתן יהיה לקבוע אם זה כתוצאה מכך שההריו ןהקודם לא נעלם או כי יש הריון חדש. שימוש בקוטלי זרע בלבד נחשב יחסית כפחות יעיל משאר אמצעי המניעה. עדיף להשתמש לפחות זמנית בקונדום.
ד"ר יובל קאופמן

בערכת ביוץ אתמול היו 2 פסים זהים. היום אחד חלש יותר (קו הביקורת חזק)
אני יכולה להסיק מכאן שדימום צפוי רק בעוד כ-14 יום ולא לפני? (מאז הלפרוסקופיה לא היה דימום)
שוב תודה!

אכן החלק השני של המחזור - מהביוץ ועד להופעת הוסת - נחשב לחלק הקבוע והוא כמעט תמיד עומד על 14 יום פלוס מינוס.
ד"ר יובל קאופמן

השאלה היא האם עם התאפסות הבטא צפוי דימום שהוא לא דימום "מחזורי"
דהיינו 14 יום מהביוץ? (לפני הוסת?)

תודה על הסבלנות.

אין טעם לבצע בדיקת ביוץ עד לירידת ה-BHCG מתחת ל-5 מכיוון שגם הוא יכול לתת תוצאה חיובית בבדיקת ביוץ בערכה ביתית. כלומר התוצאה החיובית שיצאה לך היא כנראה לא מהביוץ. את צריכה לחכות שה-BHCG תרד לגמרי. קשה לקבוע מתי יופיע הדימום, זה יכול להיות ימים וזה גם יכול להיות מספר שבועות. את צריכה לחכות בסבלנות ורק לאחר הופעת המחזור יהיה טעם לבצע בדיקת ערכת ביוץ.
ד"ר יובל קאופמן

שלום רב,
השאלה שנשאלתי היא מורכבת ביותר. מבחינה חוקית גיל 18 הוא אכן הגיל בו אדם יכול להחליט על גופו באשר לניתוח או כל טיפול רפואי אחר. כריתת רחם היא פעולה מאוד קיצונית ובלתי הפיכה (למרות דיווחים ספורים על אנשים שעברו השתלת רחם) ולכן מצריכה מחשבה רבה והערכה של המטופלת. בד"כ נשים עם בעיות בזהות המינית מעוניינות בניתוח לשינוי איברי המין החיצוניים. הניתוחים מסוג זה נקראים Sex reassignment surgery (ניתן גם להסתכל ב-WIKIPEDIA). הרחם הוא איבר מין פנימי ולכן הוא פחות רלוונטי ל-Sex reassignment surgery. יש אפילו דיווח לאחרונה על אשה שעברה ניתוח לשינוי מין לגבר. בהמשך היא/הוא רצו לשנות את המין חזרה ולהרות. בזכות העובדה שהרחם לא הוצא בניתוח הראשון היא הרתה וילדה בניתוח קיסרי.
כל הנושא של Sex reassignment surgery מפותח בעיקר באירופה וארה"ב. אחת המדינות המובילות בתחום היא הולנד.
להערכתי, בגיל 18 נושא הזהות המינית הוא עדיין דינמי ולכן ביצוע צעד דרסטי כמו כריתת רחם מצריך הערכה ודיונים עמוקים לפני ביצוע.
ד"ר יובל קאופמן

שלום רותם,
הסתכלתי על פנייתך הקודמת. הבעיה שהצגת נשמעת יחסית פשוטה לפתרון אבל לקבוע במדויק את סוג הניתוח ניתן רק לאחר בדיקה. משך הניתוח יקבע בהתאם לבדיקה אך בד"כ מדובר בניתוח שניתן לבצוע אפילו באשפוז יום (ללא צורך בהשארות בבית החולים במהלך הלילה). לאחר הניתוח ההגבלות הן מינימליות וניתן לחזור לפעילות סדירה די מהר. חזרה לקיום יחסי מין תלויה בעיקר ברצונה של האשה אך בד"כ מומלץ לתת לאיזור להתאחות בצורה טובה לפחות 2-3 שבועות.
ד"ר קאופמן