פורום טיפול תרופתי להרזיה וניתוחים בריאטריים - יש לך שאלה?

בוקר טוב, חלי. לא יכולתי להשאר עדישה לפוסט שלך.
אני לפני הניתוח (יומיים) וגרה באזור ירושלים. לפני קביעת תור לניתוח התבקשתי לבוא להרצאה בנושא קיצור קיבה ולדבר עם הדיאטנית (הילה כהן). אז הבנתי והפנמתי כזה דבר : אחרי שנה ראשונה של "אפוריה" וירידה דרסטית במשקל, במהלך שנה השניה, שליש ממה שירד יכול לחזור חזרה, וזה נורמלי וטבעי. קיבה "החתוכה", כמו כל אבר אחר בגוף, טיפה מתרחבת עם הזמן. אז עליה במשקל שלך - טבעית (עפ"י מה שלמדתי). חלי, האם את במעקב של דיאטנית בריאטרית ?
אני מאחלת לך ישר כח ובריאות, בהצלחה,
נילי

ואין מה לעשות חייבים מעקב של דיאטנית או כל מסגרת שתקבע אותנו אחרת ..שלא נתפלא.בקיצור להשתדל להשקל בתדירות גבוהה להיות כל הזמן בבקרה על האוכל וההתנהלות.אני אישית הרגשתי שאני הולכת לאיבוד..אז הלכתי לדיאטנית של הקופה..עד שיעבור זעם..

קודם כל - זו חלי מעפולה ? נדמה לי שאני זוכר את ההתכתבויות פה מלפני שנה וחצי ...
אני קצת יותר משנתיים אחרי הניתוח , גם אני אחרי עליה במשקל ומבין טוב מאוד את ההרגשה והמחשבות שרצות לך .
לדעתי , לחשוב כבר עכשיו על ניתוח נוסף ( שלישי במקרה שלך ) זו איזו שהיא הרמת ידיים מוקדם מידי - יכול להיות שזה יעזור , אבל יכול מאוד להיות שלא ( כמו 2 הניתוחים הקודמים ) .
את צריכה קודם לבדוק טוב ( ואולי בעזרת ליוי \ טיפול מתאים ) איפה הבעיה ולנסות לטפל בה בעצמך לפני שעולה שוב על שולחן ניתוחים ...
אם את רוצה לפרט פה או במייל , את מוזמנת ...
בהצלחה
ליאור

אז באמת מה עושים כדי למנוע?? איך לא מגיעים לזה?
אני חצי שנה אחרי עם ירידה של 37- מאושרת עד הגג אבל מפחדת מהשלב של העליה אם בכלל... ואיך לעזזל שומרים על הקיים??? הקיבה גדלה, הכמויות הרבנ יותר גדולות... כל יום גדל עוד ועוד... מ-פ-ח-י-ד!!!
לא רוצה להגיע לשם שוב...
אז מה עושים?

צריך במהלך השנתיים הראשונות לעבד קשה. להפנים את השינוי. להיות במעקב של דיאטנית ושל המנתח. לשלב פעיות כופנית אופן סדיר וכמובן לשנות חשיבה והרגלי אכילה. לא עוד האוכל במרכז החיים.
מי שמתקשה להתמודד לבד, מומלץ להירשם לקבוצת תמיכה.
אני כבר מעל 10 שנים מנותחת, עם ירידה של 70 קילו ולא פוחדת....אבל מתמודדת יום יום כל כל אדם שרוצה לשמור על בריאותו וגיזרתו.
שבוע טוב והצלחה

חצי שנה ,שנה ,שנתיים וגם 10 שנים כמו שולה :)
זאת מלחמה קשה .
הייתי השבוע אצל עובדת סוציאלית שמלווה את המנוחים באסותא חיפה ,ענת מנקס,ובאתי בפחד ובהלה כשקראתי שאנשים אחרי שנה העלו והעלו עם ריבית.
ו..באתי ישבתי ואמרתי אני ..מ פ ח ד ת.
והיא הביטה לתוך עיניי ואמרה ..מצויין,זה בגלל שאת מודעת ועכשיו כדי להמשיך יש כללים שהם בל יעבור להתמיד לאכול כל 3 שעות ,ועוד עצות וטיפים וקצת לנבור באדם השמן שהשארתי בעבר..
כמובן כבר כשהרגשתי את הפחד ,התקשרתי אחרי חצי שנה של נחת שהכל בסדר וממש לא הכל בסדר ,כי היו לי חסרים בויטמינים וכל מיני דברים שלא יחסתי חשיבות אבל שום דבר לא מאוחר ,קבעתי תור לדיאטנית נכנסתי לתלם ..יום שני אני שוב בביקורת אצל דיאטנית ,אין מה לעשות,צריך לקחת את הפחד ולנתב אותו למקום טוב ,כי זה רק מראה שאנחנו לא שאננים.
שבוע טוב לכולם:)

פרופסר רובין- מדהים!!!!!!!! מתה מתה מתה עליו...

אל תדאג כל כך לגביי הדיאטה.. תעשה את מה שאתה יכול והכל יהיה בסדר!!!
ב-ה-צ-ל-ח-ה

אני מנותחת של רובין ואני בידיוק חודש אחרי והורדתי כבר 16 קילו ::)

את ניראית מדהיםםםםם כל הכבוד

הלוואי עליי. אני 3.5 חודשים אחרי.

את נראית נפלא,
וכדי שנאמין שהיית פעם יותר עגולה, מתבקשת תמונה של "לפני".

דוד

אתמול מסרתי דש למנתח שלך.
דיווחי לו על התקדמותך ועל המראה והמרגש הוא מאוד שמח לשמוע

אני 16 ימים אחרי הניתוח. בהתחלה כמובן מדובר רק בשתיה. אני שתיתי בימים הראשונים כוס אחת במשך שלושת רבעי שעה בלגימות קטנות ולאט לאט. עכשיו אני מצליחה לסיים כוס אני חושבת ברבע שעה. שותה לאט לאט ובהפסקות בין לגימה ללגימה. לא סבלתי כמעט כאבים בכלל.

שלום יפית,
חשוב לשתות. לשתות לגימות קטנות ולהשתדל כמה שיותר במהלך היום. אחרי 10 ימים את כבר בכלכלה רכה. גבינה לבנה, יוגורט, פירה. לגבי הכאבים - את יכולה לקחת משככי כאבים.
אם את חשה כאב חריג רצוי ללכת לרופא המדשפחה ולהתייעץ איתו.
בהצלחה

פזיתוש, אבנתי אותך הכון, אני כבר 3 חודשים חושבת רק על "מה יהיה אחרי". שני דברים שהכי הטרידו אותי, זה ספורט (פעילות נכונה) ומצב של העור אחרי ירידה במשקל.
כולנו שונים, ברור שמי שהוא שקל 100 ק"ג לפני ניתוח שונה ממי שהוא שקל 140 ק"ג. חשוב גם מצב הבריאות, ניסיון קודם בספורט ואלף דברים אחרים.
קחי לדוגמה את אפרת - היא התחילה להתאמן מהר מעוד והגיע לתוצאות מדהימות !
אני חולמת לחזור לקושר וללא כאבי גב וברכיים ! לא רוצה "כנפיים" במקום כתפיים ולא רוצה "סינר" במקום בטן. תודה לה', אין לי לחץ הדם גבוה, אז אני במחשבות שלי כבר "בלונדינית מהפוסטר" חחחחח......
בקיצור, כל אחד בקצב שלו, הכל בא מהראש. יבוא גם אליך.
אולי תתחילי מיוגה או תאי-צ'י ? אולי תעשי בדיקות ותדאלי שוב את רופא המשפחה ?
אני בטוחה באם תרצי - פעילות תגרום לך לשיפורים גם במצב הרוח וגם לשיפור בהרגשה כללית.
ניתוח שלי ב-16/11, אז עוד אבוא לכאן לבכות :)

עליך להתיעץ עם כירורג בתחום קיצורי קיבה ולהתאים את הניתוח. יתכן והניתוח המומלץ עבורך הוא מעקף קיבה.
עליך להגיע למנתח עם כל הבדיקות כולל מכתב מהרופא המטפל הכולל את ההסטוריה הרפואית שלך.
בהצלחה

הרניה טבורית גדולה עם רפלוקס משמעותי הינם אנדקציה לביצוע מעקף קיבה ולא שרוול. כך שזה לא מונע לעשות ניתוח אלא מכוון לאיזה ניתוח ללכת
בהצלחה

היי פזית, תודה על שיתוף.
מותר לך לא לחלוק בדעתי.
אני מאמינה שכל אחד ואחת ממשיכה את החיים לאחר ניתוח לפי קצב שלו/ה, לפי יכולות שלו/ה ולפי רצון. לדוגמה, אני יחסית "לא ממש שמנה" וגוף שלי רגיל לפעילות גופנית. אני עושה את זה גם היום. אז אני אתייעץ בהמשך עם הרופא משפחה שלי ועם המנתח, ועל-פי הנחיות שלהם אדע כיצד להמשיך.
אבל את בהחלט צודקת, יש אנשים עם לחץ הדם גבוה, מחלות שונות - אז אני לא נותנת כאן שום יעוץ, אלא רק משתפת במה שאני לומדת, כי אין הרבה מידע בנושא.

אני קראתי כתבה של ד"ר אסנת רזיאלי מבי"ח אסותא, בה היא אומרת חד-משמעי, כי פעילות גופנית צריכה ליהיות 3 עד 5 פעמים (!) בשבוע לשם התוצאות (ירידה במשקל) !
שימי לב, כתבתי על הליכה מתונה וחיזוק עצמות. מקווה מאוד שבקרוב את תרגישי יותר טוב, כך שתתחילי גם את את הפעילות הגופנית.

פעילות גופנית ברוכה ומומלצת
הליכה קלה אחרי שבועיים ושחיה לאחר כחודש שהתפרים הבריאו, על מנת למנוע זיהום.
לגבי מכון כושר יש להתיעץ עם המנתח ומאמן הכושר.
ידוע לי על אנשים שהחלו אימונים אחרי 6 שבועות

לאחר החלמת התפרים על מנת למנוע זיהום - ממליצה לא לפני 4 שבועות.
בהצלחה

שולה תודה על תגובתך המהירה.
ולגבי חזרה לשגרה/לעבודה לאחר ניתוח שרוול
במידה והכל תקין תוך כמה זמן בד"כ ניתן לחזור לעבוד?

בוקר טוב ירוקה. אני בררתי את הנושא לעומק, התייעצתי עם מאמנת אישית. תשבובה שקבלתי כזאת :
1. בשלב הראשון יש לחזק את העצמות. אפשר להתחיל מהליכה מתונה בקצב נמוך, 20 דקות ביום ולהוסיף זמן לפי היכולת אישית.
2. בשלב השני, כעבור חודש, אפשר להתחיל לעבוד על חיזוק שרירים : לרגליים ובטן מומלץ לקנות מכשיר ביתי "אופני ישיבה", לידיים - משקולות של 0.5 ק"ג עד 1 ק"ג ולהתאמן בבית. את התרגילים אפשר למצוא באינטרנט.
3. רק כעבור חודשיים-שלוש אפשר להתחיל להתאמן בקבוצה, מומלץ "עיצוב גוף" ושיטת פילאטיס.
4. רק אחרי ירידה משמעותית במשקל (כשמשילים את הרוב המשקל עודף) ניתן להתאמן בקצב גבוה, למשל ארובי (למי שרוצה).

אלו תשובות קבלתי מאשת מקצוע בתור חברה. מקווה מאוד שעזרתי.

תודה רבה לך על הפירוט.את יודעת משהו לגבי שחיה?מתי ניתן?

כן, שמעתי כי מותר לשחות בבריכה ואפילו מומלץ, אבל רק לאחר ריפוי מלא של הפצעים.
אני לא כתבתי על שחיה בפוסט קודם כי לא כל אחד יודע לשחות וגם חורף עכשיו.
אני אישית לא ממהרת להכנס לבריכה כי אני פוחדת מזיהומים (גם במים וגם במקלחות). לאחר נהיתוח גוף חלש מאוד ורגיש לדברים כאלה.
מאחר והמשקל יורד גם על חשבון שומן וגם על חשבון שרירים, שימי דגש על חלבון (אחרי ניתוח עוד יותר). חלבון עוזר בריפוי פצעים ותורם לשרירים (הבנתי שאת צמחונית, אז לדעתי מצבך חייב טיפול צמוד של דיאטנית).
אני מאחלת לך הצלחה רבה והחלמה מהירה !

עד שהיה תענה
תאכלי גבינות

שכחתי לציין שגם גבינות אני לא אוכלת לכן שאלתי לגבי קינואה אם אפשרי, ביצים אני יודעת שאפשר ואני גם אוכלת, השאלה אם יש עוד דברים.

הי
אם אינך את צמחונית תאכלי בצהריים ביצה , או 200 ג' גבינה צפתית 5% או טופו (גולמי לא מוצרי טבעול וכו')
בהצלחה
הילה

בוקר טוב,
ה- BMI שלך 38.6. תגיעי לועדה עם מכתב מרוםפא המטםל שלך , הכולל את ההסטוריה הרופאית שלך, מחלות בעבר ובהווה וטיפולים אותם את מקבלת ועל סמך זה הועדה תחליט אם את עומדת בקריטריונים.
בהצלחה

אני מאמין שלא תהיה לך בעיה לקבל אישור לניתוח. היתי ממליץ שתפני קודם לכירורג לקבל מכתב המלצה לפני הועדה.
אם את עדיין לא נפגשת עם כירורג אשמח לעזור (אני עובד עם מכבי)
בהצלחה

אומץ אין באמתחתינו, אך שפע של מידע למה כן להמשיך בדרך שהתחלת יש לנו.
את מוזמנת לקרוא את דבר הכותבים ביום יום וכן לעבור על כל השאלות הנפוצות והתשובות שם.
מעבר לכך את יכולה לצלצל אלי בכל עת ואשמח להיות לעזר.
שבת שלום

אשמח אם תפני לרופא המנתח ולאנדוקרנולוג לקבלת התשובות לשאלותיך.
מקווה שהרופאים בפורום יענו לך.

אחרי שרוול ואני גם כן מרגישה שאני צוברת נוזלים ובנוסף אני יורדת יותר לאט.

רופא המשפחה שלי הוא גם אנדוקרינולוג והוא בודק לי את ה - TSH כל כמה שבועות ולפעמים לפני ואומר שנראה שיחסית הכל בסדר אך אני עדיין יורדת לאט יותר.

אפילו שכבר ירדתי המון ואני ב - BMI מעט מתחת ל 30 (ניתוח עשיתי ב - 48.8 הפרש גדול) אך עדיין זה מדכא.

יהיה טוב אני לא מוותרת במלחמה הזו אני אמשיך עד שאגיע ליעד שהצבתי לעצמי.

ליאת

בבית חולים קפלן יחידה מעולה לניתוחי קיצור קיבה
בהצלחה

בבקשה בשבילך