פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

בני בן 5 מזה שבוע סובל מפריחה ברגליים האחוריות פצעים יבשיים לבניים מגרדים מאוד ניתן לא סירופ נגד אלרגיה וקרם אנטי פיטריאטי.
היום יצאה לא באופן לא צפוי צואה שקופה רירית עם נימי דם?
האם זה קשור לפריחה ונובע מאלרגיה למזון כלשהו?
תודה

שלום,
בני בן חודשיים, יונק ומקבל מטרנה פעמיים ביום.
עד כה יציאות סדירות כ4 פעמים ביום ולק לעתים קצת כאבי בטן/גזים.

אך לפני כ- 5 ימים הוא החל פתאום לסבול נורא מהתכווצויות חדות בבטן, כל שעתיים הוא בוכה ומתקפל, לוחץ חזק לקקי בליווי התפתלות רבה וכאבים עד שיוצאת צואה ולעיתים גם גזים.
הוא לוחץ כך לקקי כל שעתיים-שלוש (שזו עלייה משמעותית במס' הפעמים ) והצואה עצמה נראית רגיל- חרדלית וגבשושית, רק לעיתים קצת רירית. ללא דם.
הפליטות לא מרובות, אך קיימות רק אם הואהתפתלו לאחר האוכל במסגרת המאמץ לתת צואה.

ההמלצה של הרופאה היא שאמנע ממוצרי חלב ולהאכיל את הילד בנוטרמיגן.
האם יש דברים אחרים שכדאי לבדוק? האם יש דרך להמנע ממתן נוטרמיגן?
תודה מראש.

בני בן 4 חודשים. עד כה ינק מלא ולפני כחודש החל לקבל השלמות של מטרנה. לפני כשבוע הופיעו על גופו מספר נקודות אדומות אשר לא נראו כעקיצות. הנקודות הופיעו ונעלמו בחלקי גופו השונים במשךכ-5 ימים. לא היו תופעות נוספות (לא חום, לא שלשול, לא נמנום או קושי להרדם, לא שינוי ביציאות ולא רגזנות).

כשהגעתי לרופא כבר לא היה זכר לנקודות. על פי התיאור שתיארתי כעת אבחן הרופא אלרגיה לחלבון חלב ורשם לתינוק נוטרימגן.

1. האם סביר שפריחה אלגנית תופיע שבועיים-שלושה אחרי תחילת החשיפה לחלב?
2. האם יתכן שהבעייה מקורה במטרנה מקולקלת?
3. האם יש צעד מתון יותר ממעבר לתרכובת עם חלבון מפורק?

תודה מראש

שלום, לבני בן שנתיים יש כחודשיים צואה רכה מאוד פעם- פעמיים ביום, בדר"כ לא יותר.
עברנו לתחליף חלב מסויה (ללא לקטוז או חלבון חלב)
ניסינו פרוביוטיקה במשך כחודש.
בדיקת צואה חזרה תקינה.
ספירת דם חזרה תקינה פרט לחוסר בברזל- מקבל 15 טיפות ברזל ביום.ועדיין- הצואה רכה מאוד.
באופן כללי- הילד מתנהג כרגיל, לא נראה כאילו סובל מכאב כלשהו, עולה במשקל, ואוכל כרגיל (בררן כמו כל שאר הילדים...).
האם כדאי להמשיך בבדיקות יותר מעמיקות? (בדיקת דם ורידי, בדיקה אצל גסטרולוג וכו'')
תודה רבה,
הדר.

שלום,

לבני בן השנתיים יש מזה כשבוע, צואה בהירה מאוד (חום בהיר) עם ריח לא אופייני (אולי קצת ריח מוגלה) כשהמרקם נוזלי. במקביל הוא אוכל פחות. חשוב לציין שלמרות שיש לו רק 2 יציאות השבוע הן היו מאוד רכות.
האם יכול להיות שזה וירוס חולף? יש טעם לגשת כבר לרופא?

תודה

מודה על תגובתך!
אך האם קיים סיכוי סביר שהבעייה תסתדר מאלייה?


מירי

שלום,

בני בן 11 חודשים, שוקל קצת יותר מ- 9 ק"ג, אוכל אוכל מוצק (על אף שאין לו עדיין שיניים) וכ-2-3 בקבוקי סימילאק ביום (בין 150 ל-180).
לפני כשלושה שבועות הקיא בסילון באופן פתאומי פעמיים ברצף.
אתמול בערב הקיא שוב בצורת סילון.

יש לציין שבזמן ההקאה הראשונה הוא היה אח"כ עם חום יומיים וגם הפעם הזו הוא בדיוק מסיים מחלת חום של יומיים שלושה (באותו ערב שהקיא היה היום הראשון בלי חום...).

אבל הוא מעולם לא הקיא לפני כן וגם לא סבל מפליטות עד כה, גם כשהיה חולה בעבר (היו כבר מספר פעמים צינונים ומחלות עם חום).

האם זה רק וירוס? האם זה יכול להעיד על בעיה כלשהי במערכת העיכול?
קראתי שלתינוקות צעירים הקאה בסילון מעידה על ריפלוקס.האם זה רלוונטי בגילו?
אם כן - מה זה אומר? מה צריך לעשות?

תודה
אמא של פיצפיצ

שלום לכם,
בני כיום בן 14 חודשים, החל לפני כשנה הטיפול בריפלוקס סמוי, במהלך השנה ניסינו לעשות הפסקות במתן סותרי החומצה שקיבל אך מסתבר שלאחר מס' ימים של הפוגה- נסיון להפסקה, חוזרות הבעיות המאפיינות את החומציות (משתנק לעיתים קרובות, בעיקר בלילה בזמן השינה, דוחה את האוכל, מיילל וכו'..).
לפני כחודש נעשתה בדיקת גסטרוסקופיה, אך לא הופסק הטיפול לפנייה, כך שהבדיקה והביופסיות שנלקחו יצאו תקינות ולא הייתה עדות לשום דלקת או בעייה אחרת.
מבחינת הרופאה המטפלת סיימנו הטיפול.

מחקירת הנושא באינטרנט הבנתי כי השלב הבא הינו ניטור PH באמצעות החדרת צינורית דרך האף למשך 24 שעות, בדיקה שהומלצה לקרובת משפחה בוגרת, אשר לא הצליחה להתמודד עם בדיקה קשה זו, ווויתרה על הבדיקה, כך שמבחינתי אופציה זו יורדת מהפרק.

שאלותיי: מה ההסתברות שבעייה הקיימת בשוער תוכל להסתדר ללא כל סיוע כירורגי בגיל הנתון? מה השלב הבא? האם צילום בריום יכול לשקף את הבעייה? מה אתם מציעים?
****עליי לציין כי כבר לא חזרתי לעבודה מאז לידתו, כך שהייתי רוצה לסיים עם הנושא הזה במהרה ולחזור כבר למעגל העבודה (מבחינת בדיקות נוספות הנדרשות וכד').

תודה, מירי

שלום,
בני בן 4 חודשים.
אחרי שבועיים של אכילה מועטה מאוד וצרחות בלתי נסבלות בזמן שהוא ער, אבחנה רופאת ילדים שהוא סובל מריפלוקס ומזה כמספר ימים הוא מטופל בזנטק ואוכל אינפמיל.
עדיין לא ראינו שינוי בהתנהגות ונראה שהוא מאוד סובל ואוכל מעט מאוד (400-600 מ"ל ביממה).
עם זאת , בניגוד למה שמתבקש, הילד ישן המון (!!) - כמעט כל היום (ער שלוש ארבע שעות מקסימום ביום ) וכל הלילה בלי הפסקה - הרבה יותר שינה מילדים בגיל זה.

שאלתי היא :
1. כמה זמן אמור לעבור עד שנראה שינוי בהתנהגות ובאכילה , בהנחה שאכן מדובר בריפלוקס?
2. האם יש קשר לשינה המרובה , האם כדאי לבדוק כיוון נוסף?

תודה,
ענת

בתי בת שלוש וחצי עשינו לה בדיקת דם
תוצאות הבדיקה:anti ttg-108
positive
anti dgp-94
positive
hemoglobin-11.9
iron-138
למה הברזל גבוה? אם anti ttg מראה חיובי זה חשד לצילאק?

gpt:35.
mcv:66.8
mch:22.5
mpv:6.4
micro:24.o
hypo:6.9

בברכה אפרת.

שמתמחה בתינוקות

תודה רבה מראש

שלום בתי סובלת מזה שנה מיציאות קשות והיא פוחדת לבצע יציאות הדבר כרוך בבכי ופחד ללכת לשירותים הצואה קשה וארוכה היא מסרבת לאבלק היא נורא רזה וקשה בתזונה מה לעשות לעזור לה ?

היי,
שלחתי לפני כמה ימים שאלה אך לא קיבלתי מענה, אולי לא שמתם לב להודעה אז אשלח שוב ותודה מראש(:
ביתי בת 17, ולאחרונה התחילה כיתה י"א ולכן היא חוזרת כל יום בסביבות 4 אחה"צ הביתה. בחופש הגדול היא הייתה מתפנה כל בוקר ובגלל שאין לה אפשרות להתפנות לפני בית ספר(והיא גם טוענת שהיא לא מרגישה צורך כשהיא קמה בבוקר) היא מגיעה הביתה והיא מרגישה צורך להתפנות אך לא יוצא ואם יוצא אז זה עצירות וזה ככה נמשך עד לימי חופש או לימי שבת שבהם היא מתפנה בבוקר כמו שצריך.
זאת בעיה מאוד מוזרה, אך היא גורמת לה לכאבי בטן ולבטן נפוחה.
חשוב לציין כי מאז שזה התחיל לקרות היא מקפידה לשתות ולאכול אוכל עתיר בסיבים אך זה לא עוזר.
נשמח לעזרה, אפרת.

לבתי בת שנה ו-3 חודשים יש תקופות הנמשכות כמספר שבועות שבהן יציאות מרובות במהלך היום- לאחר כל ארוחה ואף יותר מכך. היציאות רכות מאוד, לעיתים מימיות, בכל פעם צבען שונה ו סליחה על התיאור...הריח נוראי.
הילדה מתפתחת נפלא, במשקל תקין, פעילה מאוד וכו'.
בדקנו צליאק והכל תקין. נלקחו בדיקות צואה לתולעים ופרזיטים והכל תקין.
לפני כארבעה חודשים הייתה לה צואה בצבע אפרפר ובעקבות בדיקות דם גילינו שיש לה ערכים מאוד גבוהים של אנזימי כבד. היינו במעקב ולפני כחודש הערכים התאזנו.
היא ילדתי השנייה ומנסיוני זה לא משהו שנתקלתי בו בילדתי הראשונה.
האם נשמע לכם סביר ותקין? האם יש צורך לברר את מהות העניין? אם כן אודה לכם אם תכוונו אותי לגביי המשך הבירור.

אמא מודאגת