פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

הי רינה,
צריך לזכור, שלגבי תדירות היציאות- הטווח התקין הוא מאוד רחב.
יש בהחלט ילדים או אנשים בכלל, הנוטים ליציאות אחת ליומיים או שלושה.
התשובות- בגוף השאלה: אם תדירות היציאות לא מפריעה לה, ואין עדות אחרת לבעיה- אז ככה"נ אין בעיה.

מספר נקודות שיש לשים אליהן לב:
- היעדר כאבי בטן, או אי-נוחות בטנית.
- היעדר צורך במאמץ חריג ע"מ לצאת
- היעדר כאבים בזמן היציאה
- היעדר תוכן דמי או רירי ביציאות
- תחושת התרוקנות מלאה לאחר יציאות
- היעדר "תאונות" של בריחת צואה
- תאבון ער ושמור
- רמת אנרגיה ערה ושמורה
- גדילה נאותה

אם את (והרופא/ה שלכן) שקטה לגבי כל הנקודות הנ"ל- אז ככה"נ אין בעיה כלל.
קיץ נעים

הי נעמי
את מתארת מהלך ממושך, ואנסה להכניס בו מעט הגיון...
שיניים כנראה לא קשורות לכלום (לא ידוע לי שבבני 6 שמחליפים שיניים יש נטייה מיוחדת לשלשולים).

שתי אפשרויות סבירות על הפרק.
הראשונה- שבתך פשוט עוברת מחלה ויראלית אחת לאחר השנייה. זה אופייני לשנה הראשונה בגן, ובטח בתקופה הנוכחית- בה כל תחלואת החורף נדחתה ומתרחשת ממש כעת.

האפשרות השנייה- שאכן בתך עברה זיהום ויראלי בטני, והשלשול לא חולף משום שנוצר אצלה חסר זמני בלקטאז- אותו אנזים שמפרק את סוכר החלב. במקרה שכזה- החלפת החלב בחלב-צמחי צפוי להוביל להטבה.

אפשרויות נוספות- כגון זיהומים פרזיטריים, מחלות מעיים ספצפיות- פחות סבירות.

מציע להתייעץ עם רופא הילדים ולגבש מדיניות- בדיקות צואה, הימנעות ממוצרי חלב המכילים לקטוז, הרחבת הבירור מעבר, או פשוט מעקב שמרני בלבד.
כל התשובות נכונות, כל עוד יש תוכנית.
בהצלחה

הי מדלן
עצירות בתינוקת בת חצי שנה אינה שכיחה. לעיתים הברזל עצמו גורם לנטייה מסויימת לעצירות; אך מוצקים לא אמורים להשפיע.
אז ראשית, צריך לדון עם רופא הילדים אם יש חשד לעצירות הנגרמת מסיבה אורגנית אחרת.
שנית, יש כמה הרגלים שכדאי לטפח אצל התינוקת כמו אכילת פירות וירקות שעשויה להקל על היציאות.
לבסוף, אם תקפידו על מתן הברזל על בטן ריקה, דהיינו שעה לפני או שעתיים לאחר הארוחה- רוב הברזל ייספג ולא ימשיך במורד המעי, כך שגם השפעתו על המעי תפחת.

אם בסוף, בסוף, שום דבר לא עולה בבירור, והדילמה נותרת בעינה- אז עדיף בעיניי לתת את הברזל גם במחיר של קצת נורמולקס. הברזל מאוד חשוב בתקופה זו.
בהצלחה

הי דנה
באופן עקרוני לא. אם בנך חש בטוב והתאושש באופן מלא מהניתוח- איני רואה בעיה.
בהצלחה

הי יפעת
את בהחלט מתארת גוון לא שגרתי של יציאות.
ראשית, אני מציע שתצלמי את היציאות כדי שיהיה תיעוד מהימן.
שנית, אני חושב שבהחלט יש מקום להערכה רפואית מסודרת.

יציאות בהירות מאוד יכולות לנבוע ממספר סיבות-
זמן מעבר קצר במערכת העיכול (לדוגמא בזמן שלשול), דלקת בכבד, הפרעה בזרימת המרה למעי ועוד.

מציע שתפני לרופא הילדים להערכה ראשונית בהקדם, ובמידת הצורך לגסטרואנטרולוג.
בהצלחה

הי סיגל
האם הרעשים הנ"ל מופיעים לאחר שתייה מרובה?
האם בנוסף הבטן תפוחה? האם יש תסמינים נוספים?

לרוב, רעשים שכאלו אינם מעידים על בעיה רפואית, ובד"כ אלה פשוט מיים (או כל שתייה אחרת) האגומה בחלל הקיבה, טרם המעבר למעי.
במקרה שכזה, באופן טיפוסי הרעשים יופיעו לאחר שתייה מרובה, ויפחתו בהדרגה ככל שהזמן חולף מרגע השתייה.
אם משהו לא מסתדר בסיפור, או שיש תופעות נלנוות נוספות- אז בהחלט יש מקום לשקול בירור נוסף.
בריאות שלמה

הי דנה
הפרטים שאת מוסרת לא מסתדרים לי.

סעיף ע"ש מקל (MECKEL'S DIVERTICULUM) הוא מום מולד שעלול לגרום לדימום ממערכת העיכול ולעיתים יותר נדירות סיבוכים נוספים. לרוב, לא מזהים את המום הנ"ל בסקירת מערכות, אלא רק לאחר הופעת הדימום שבד"כ מתבטא בגיל מבוגר יותר ולא מייד לאחר הלידה.

הרניה טבורית היא מום מולד אחר, בו אברי בטן בולטים באזור הטבור כלפי חוץ. קיימים מספר תת-סוגים כתלות במה בדיוק בולט החוצה מחלל הבטן, ומה בדיוק הפגם בדופן הבטן.

לרוב אין קשר בין שני המומים הנ"ל, אלא אם לבנך יש שילוב ביזארי של השניים.

מציע שתקבלי עוד אינפורמציה מצוות הפגיה.
בהצלחה ומזל-טוב

הרניה טבורית, זו הרניה טבורית- בקע בדופן הבטן עם בליטה של תוכן הבטן (מעיים דקים, מעיים גסים, כלי דם, איברי פנים) כלפי חוץ.

להבדיל, דיברטיקולום ע"ש מקל- היא בליטה בדופן המעי עצמו.

ייתכן ובצרוף מקרים מוזר, ולאחר הלידה בבדיקת אולטרא-סאונד בטן, התרשם הצוות הרפואי שהבקע מכיל לולאת מעי דק עם סעיף מקל. אך כאמור, זהו צרוף מקרים מוזר.

אם בנך עבר את הניתוח בהצלחה, השייר ע"ש מקל נכרת, ותוכן הבקע הוכנס חזרה לחלל הבטן והבקע נסגר היטב- אני לא צופה השלכות לעתיד.

הי יעל
לבנך היה זיהום מעיים מחיידק סלמונלה.
מדובר בזיהום שברוב המקרים אינו חמור וחולף מעצמו. בהנחה שבנך ילד בריא, ללא מחלות רקע חריגות, ללא פגיעה במערכת החיסון וללא טיפול תרופתי שמחליש את מערכת החיסון (לדוגמא סטרואידים)- אין צורך בטיפול אנטיביוטי. יתרה מכך, טיפול אנטיביוטי במצב שכזה מאריך את משך הזמן בו בנך ימשיך להפריש את החיידק בצואה ועלול להדביק אחרים. לסיכומו של דבר- הרופא שלך צודק.
הזיהום הנ"ל לא מנבא מחלת מעי דלקתית דוגמת קרוהן.

זן אחר של סלמונלה (סלמונלה טיפי) גורם למחלת הטיפוס- אך זו מחלה עם מאפיינים שונים- חום גבוה וכאבי פרקים; דווקא שלשולים הם לא החלק הדומננטי.

לסיכום, בנך בשלבי החלמה מתקדמים. איני רואה מקום לדאגה.
בהצלחה

הי הילה,
את מתארת תופעה מעניינת.
כמה אפשרויות עומדות על הפרק-
הסבירות הגבוהה ביותר היא שיש לך חיך מאוד רגיש. ברגע שאת לוקחת כדור "מחוספס", כלומר כזה שאינו נמצא במעטפת ג'לטינית, שלרוב מרגישים אותו יותר בחיך ולעיתים מלווה גם בטעם מר- את מגיבה בבחילה קשה וממושכת.

אפשרות נוספת היא שאת מגיבה ספציפית לאחד החומרים בכדור.
כדאי שתדייקי לעצמך- עם איזה כדורים בדיוק זה קורה ועם איזה לא. אופטלגין בכדור? ומה לגבי אופטלגין בסירופ? נורופן רגיל? נורופן בעטיפה ג'לטינית? אנטיביוטיקות? וכדומה.

אם הבחילה קשה, ואת בכל-זאת צריכה לקחת כדור- את יכולה ליטול כדור נוסף (סליחה על האירוניה) או סירופ נגד בחילות- זופרן (בא בכדור או סירופ) או פראמין (כדור בלבד).
בהצלחה

הי מדלן
האינדיקציה למעבר להאכלה בנוטרמיגן, כפי שציינת בעצמך, לא הייתה מוחלטת. נוטרמיגן כידוע לך היא פורמולה מפורקת ומיועדת לתינוקות שאלרגים לחלבון חלב הפרה.
"גזים", לרוב אינם ביטוי לאלרגיה.
להערכתי, אין מניעה מלחזור לפורמולה רגילה, המבוססת על חלבון חלב פרה. זו פורמולה יותר טעימה ורוב הסיכויים שבתך תהנה מהמעבר.
האם מעבר זה יפתור את העצירות?! מסופקתני!
DOESN'T MAKE SENSE.

אם העצירות כ"כ משמעותית, והופיעה מגיל כה צעיר- מומלץ לבצע הערכה מסודרת לשלילת מחלות או מצבים רפואיים אחרים היכולים להסביר אותה.
אפשרות נוספת שיש לקחת בחשבון- שהכל החל מעצירות מקרית (בגלל וירוס לדוגמא) עם התפתחות של פיסורה. בשלב שני, בתך למדה את ההתניה - שיציאות מלוות בכאבים עזים ונכנסה למעגל קסמים של התאפקות > עצירות > יציאה גדולה וכואבת > התאפקות... וחוזר חלילה. במקרה שכזה- אכן הטיפול הוא ע"י נורמולקס. אדגיש שלעיתים נדרש טיפול ממושך- של מס' שבועות ואף חודשים.

אם זה לא מסתדר בזמן הקרוב- ייעוץ גסטרואינטסטינלי והשלמת בירור.
בהצלחה

הי עירית
ראשית, צריך לזכור שאת פענוח התוצאה יש לעשות מתוך ראייה כוללת של התמונה- גם מהבחינה הקלינית (הימצאם או היעדרם של תסמינים, צמיחה, גדילה וכו') וגם לאור תוצאות בדיקות הדם שבוצעו.
לגבי הביופסיה עצמה- למיטב הבנתי, השינויים שנמצאו ברקמה הם קלים בלבד, ולא כאלה שמספקים לאבחנה של צליאק. שינויים אלו לרוב אינם ספציפיים ויכולים להיגרם ע"י זיהומים ויראליים, פרזיטים או חיידקים במעי הדק, מחלה פפטית (הפרשת חומציות יתר בקיבה) ועוד.
התוכנית שהוצעה לכם נשמעת מצויינת.
בהצלחה

הי גלית
טעויות מעבדתיות תמיד יכולות לקרות, אך הסבירות לכך נמוכה למדי. אני חושב שצריך לצאת מנקודת הנחה- שתוצאת הבדיקות היא התוצאה שאתם רואים.
האם זה צליאק?- אולי.

יש כמה ניואנסים שצריך לרדת לעומקם-
- באיזו מעבדה בוצעה הבדיקה ומה סף הרמה התקינה באותה מעבדה- 7? או 15? כלומר האם הערכים בכלל מוגברים.
- האם התסמינים יכולים להתאים לצליאק.

התוצאות, גם במידה וחיוביות (תלוי במעבדה הספציפית בהן בוצעו), ככה"נ מוגברות במידה קלה בלבד.
במקרים שכאלו, בהתאם לפרטים שתמסרו, צריך לדון בשתי אסטרטגיות אפשריות:
1. השלמת הבירור ע"י גסטרוסקופיה.
2. במקרים מסויימים, ניתן להמשיך מעקב שמרני בלבד כולל מעקב אחר רמות הסרולוגיה, והחלטה על גסטרוסקופיה בהמשך.
בכל מקרה- יש לדון על הפרטים הקטנים בשיחה פנים מול פנים לפני ההחלטה.
בהצלחה

הי מיכל
אני נוטה להסכים עם רופא הילדים שלכם.
בטווח הזמן המידי לאחר ביצוע הפעולה, היציאות לרוב רכות, ככה"נ בשל שארית השפעת החומר המשלשל.
אך לאחר מכן מכן היציאות אמורות לחזור לנורמה.
לפי תאורך- זה באמת נשמע שהיא "חטפה" איזה וירוס בטן.
צבע הצואה- הוא תוצאה של זמן המעבר במעי, הדיאטה ואוכלוסיית החיידקים במעי. כולם יכולים להיות משופעים מההכנה לקולונוסקופיה.
כל עד הצואה אינה בבצע- לבן, שחור או אדום- אין סיבה לדאגה.
בשלב זה ממליץ על המשך מעקב שמרני בלבד.

מקווה שגם הביופסיות יצאו תקינות.

בהצלחה