פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

הי
תולעי מעים- לרוב מדובר בתולעים מסוג OXYURIS הגורמות לגרד אנלי בעת יציאתן מפי הטבעת לצורך הטלת ביצים.
התרופה (וורמוקס לדוג') אותה נוטלים אינה נספגת במעי כלל, עוברת כמות שהיא והורגת את התולעים שבחלל המעי.
לא מוכרים לי זני OXYURIS שפיתחו עמידות לוורמוקס יתרה מזו- גם תולעים אחרות שלכאורה עמידות לוורמוקס- מגיבות למינון גבוה יותר.

לעיתים- יש כמות תולעים רבה, ואם טיפול סטנדרטי לא עוזר יש לנקוט במס' צעדים:
1. חוקנים. החוקן פשוט שוטף כמות של תולעים החוצה.
2. טיפול במינון גבוה- לדוג' 2 כדורי וורמוקס, פעמיים ביום למשך 3 ימים רצוף, ולבסוף עוד כדור לאחר 10 ימים (להרוג את הביצים שבקעו).

אם אינך רואה תולעים כלל בחוקנים ו/או באסלה- ייתכן ולא מדובר בתולעים כלל.
לעיתים לאחר גרד משמעותי בפי הטבעת, או התעסקות חוזרת בו- מתפתח גרד שאינו קשר לתולעים.

בהצלחה

אם כך, תעשה כפי שהדרכתי- חוקנים X3 ליום וטיפול בוורמוקס במינון גבוהה.
בהצלחה

הי שוב מישהו
כפי שרמזתי קודם, לא ניתן לפתח עמידות לוורמוקס, כי התרופה לא עובדת על הגוף שלנו אלא על התולעים, שלמיטב ידיעתי עדיין רגישות לתרופה.
באופן פרקטי- מצויים בשוק- מבנדזול ואלבנדזול, מעבר לזה אלה תרופות שנמצאות בימ"חים וקשה להשיג.
תתמיד בטיפול שהמלצתי ותראה שיהיה בסדר.
בקולונוסקופיה רואים את התולעים- אבל איך זה תורם לך?
בהצלחה

Pyrantel embonate או Pyrantel pamoate
בהצלחה עם זה

הי שירה
ניתן להוסיף מגוון של תוספות לתמ"ל לצורך העשרה קלורית- החל מפחממות- לדוג' קורנפלור וכן שומנים כגון שמן MCT אבל גם שמנים אחרים, (בכל אופן- שמן MCT או שמן בכלל, לרוב אינו האפשרות הראשונה להעשרה קלורית).
לכאורה פתרון פלא, אבל רק לכאורה. פעמים רבות- לא ניתן ל"סדר" את התינוק- גם כי הטעם לא משהו, וגם משום שברגע שהפורמולה מכילה יותר קלוריות- הם אוכלים פחות נפח כך שבסופו של דבר האינטייק הקלורי די דומה.

ראשית- צריך להגדיר אם אכן קיימת בעיה בגדילה. האחוזון בו נמצא תינוקך אינו מספר את כל הסיפור- יותר חשוב לבדוק את דפוס הגדילה עד נקודת הזמן הנוכחית- האם הדפוס הוא תקין או לא.
אם דפוס הגדילה תקין- לרוב אין צורך להתערב.
במידה ודפוס הגדילה לא תקין- צריך מצד אחד להרחיב את הבירור, ומאידך לנסות לשפר את המצב ע"י התערבות.

פעמים רבות (ובעולם המפותח- זה המקרה השכיח), מדובר בקשיי תקשורת בין האם לתינוק ולא בבעיה רפואית גרידא. הנחיה נכונה יכולה פעמים רבות לפתור את הבעיה.
באותם מקרים בהם הרושם המתקבל הוא של תינוק שאינו "בשל", תינוק שמתעייף ולכן אינו אוכל מספיק, או בעיות אחרות- לעיתים יש גם מקום לתוספת קלורית לתמ"ל.
מציע להתייעץ עם הרופא ולראות שנתן דעתו לכל האפשרויות.
בהצלחה

הי גשם
לתלונות אותן את מתארת קוראים בשם כולל- דיספפסיה.
בהחלט יש מקום לחשוד בדלקת במערכת העיכול העליונה- לסיבותיה.
במידה ואין תגובה לטיפול סימפטומטי (כמו נקסיום) יש צורך בהרחבת הבירור ע"י בדיקה אנדוסקופית.
מומלץ להתייעץ עם גסטרואנטרולוג לגבי המשך הבירור.
בהצלחה

הי זיו
נשמע שאתה בבירור גסטרואנטרולוגי מלא פלוס פלוס.
לא סביר, שמהמידע הטלגרפי שמסרת אוכל לחוות דעה באופן רציני על מצבך; בוודאי לא תובנות שייתחרו בשלל ההמלצות שקיבלת מהרופאים שמטפלים בך.
אם תוכל לנסח שאלה ספציפית אשמח לענות.
באופן כללי- אוכל לומר שכאבי בטן שמאלית- אם הם בבטן תחתונה- יכולים להעיד על עצירות.
בהצלחה בהמשך הבירור.

הי שוב זיו
נשמע שהצליחו לבלבל אותך.....

המרה באופן טבעי נשפכת לתריסריון ואינה מהווה סכנה לשלמות הרירית- דהיינו, כשלעצמה אינה גורמת לארוזיות או כיבים.

להבנתי- נמצאו לך כיבים בתריסריון ואתה סובל מכאבים למרות טפול להליקובקטר פילורי ולמרות טיפול בסותרי חומצה.

עולות מספר שאלות- האם הכאבים שאתה חווה בכלל קשורים לממצאים האנדוסקופיים (הכיבים והארוזיות)? האם הכיבים והארוזיות באמת לא הגיבו לטיפול ל- HP ובסותרי חומצה? ומה הקשר בכלל לריפלוקס של מרה???

על השאלה השלישית- לגבי ריפלוקס של מרה- עניתי- להערכתי אין קשר לכאבים שאתה חווה.
לגבי השאלות הנוספות- צריך לגסות לענות עליהן בצורה שיטתית.
לא נראה לי שזה אפשרי באופן טלגרפי שכזה.
לא יהיה מנוס מלשבת עם גסטרואנטרולוג ולדון איתו בכל האספקטים השונים שאתה מציג.
בהצלחה.

הי מרדכי
בקצרה- אין כזה דבר תת-חומציות בקיבה (ללא התערבות תרופתית).
הפרשת החומצה בקיבה היא מנגנון בסיסי במערכת העיכול- בלעדיו עלולה לעלות השכיחות של זיהומי מעיים ועלולים להופיע קשיים בעיכול המזון.
בכל אופן, גם אם מוסגת תת-חומציות על ידי טיפול תרופתי- אין בכך כדי לגרום לכיב.
בברכה

הי רותם
בקצרה- לא!
בהנחה שבתך/בנך בריאים בבסיסם- לא אמור להיות הבדל בספיגת הפורמולות השונות.
אפשרויות היכולות להסביר את התצפית שלך- הכנת הפורמולה שגויה ולא לפי הוראות היצרן (לדוג'- את מוסיפה יותר מדי מים), התינוק יותר פעלתן ממוקדם ולפיכך מוציא יותר אנרגיה ועולה פחות במשקל.
לרוב, שיטות "לרמות" את התינוק ולתסף את החלב בקלוריות עובדות לזמן מוגבל בלבד- הגוף מרגיש בעומס הקלוריות והתינוק בסופו של דבר אוכל נפח קטן יותר; אבל בהחלט ניתן לנסות ולקוות לטוב.
בהצלחה

הי מיכל
נראה לי שעניתי בהרחבה בעבר על שאלות דומות- מוזמנת לשוטט בפורום.
בקצרה- אלרגיה לחלבון חלב פרה היא האלרגיה השכיחה ביותר בגיל הינקות עם שכיחות של עד כ- 5% מכלל התינוקות.
האלרגיה היא תגובה דלקתית לחלבוני החלב הנצרכים בפורמולות החלביות, ולעיתים אף בחלב האם שעלול להכיל שיירי חלבוני חלב מכלכלת האם המניקה.

הביטויים מגוונים וכוללים- שלשולים (הביטוי השכיח), שלשול עם דם, כאבי בטן, הקאות, פריחה, קשיי נשימה ועוד.
לצורות האלרגיות השכיחות- אין למעשה בדיקה טובה לאבחנה ודאית- לא בדיקות דם ולא תבחיני עור.
למזלנו האלרגיה, ברוב המקרים חולפת כעבור מס' חודשים.

מבחינת טיפול- יש הבדלים בגישות.
הגישה הרווחת היא שבמידה ומופיעים תסמינים, בייחוד במקרים בהם התינוק סובל מאי-נוחות או כאבים- מומלץ להחליף פורמולה- כדי לתת למערכת החיסונית אפשרות "לשכוח" את התגובה הנ"ל.
גישה אחרת, פחות נפוצה, המתאימה יותר למקרים בהם אין אי-נוחות אלא רק ממצאים שוליים (לדוג' נקודת דם ביציאות לסירוגין), דוגלת בהיצמדות לפורמולה החלבית הרגילה- "להרגיל" את המערכת החיסונית לחשיפה הזו.

ברוב המקרים כאמור, בהינתן חשד סביר- מנסים להחליף פורמולה.
ניתן לנסות פורמולה צמחית- אך כ- 30% מהילדים עם אלרגיה יהיו אלרגים גם לחלבונים ממקור סויה.
ברוב המקרים מחליפים לפורמולות מפורקות- נוטרמיגן, סימילאק אלימנטום או נוטרילון פפטי-ג'וניור.
סביב גיל 10-12 חודשים, בתנאים מסוימים (העדר תגובות קשות, לאחר תקופת שקט ממושכת וכו') ניתן לנסות להחזיר כלכלה חלבית- ברוב המקרים הנסיון צולח.

ספציפית, פורמולת נוטרמיגן מכילה בשנים האחרונות פרו-ביוטיקה- חיידקים מסוג לקטובצילוס GG.
מספר מחקרים הראו שהפרו-ביוטיקה מעלה במעט את אחוזי ההצלחה בחשיפה מחודשת לחלב פרה. המנגנון לא לגמרי ברור.

מקווה שסיפקתי את סקרנותך.

הי לילך.
באופן כללי- גם בניתוחים מוצלחים של תיקון אטרזיה של הושט, הילדים נשארים בסוף עם נטייה לריפלוקס וקשיי בליעה. הקשיים בבליעה נובעים גם מהצרות פיזית שלרוב קיימת באזור ההשקה, וגם משום לרוב במקטע המדובר השרירים פגועים ותנועתיות הושט ירודה.
חלק גדול מהילדים אם לא כולם מתקשים בבליעה במשך השנים הראשונות לחיים (לרוב זה חולף עם הגיל) ובחלק מהמקרים יש צורך במעקב צמוד ולעיתים בהרחבות מקומיות.

לעניינך- מהתאור הקצר שמסרת, ניתן להסיק שלבתך קשיי בליעה.
כפי שתארת, לרוב היא מצליחה להתגבר על כך בכוחות עצמה- אך ברור שהיא בסיכון להתקעות של גוש מזון באזור המוצר.
במידה וזה קורה- זה אומר לרוץ למיון, צורך בגסטרוסקופיה דחופה, לעיתים באמצע הלילה, שלרוב מתבצעת ללא הרחבה.
באם החשד לקשיי בליעה גבוה- מומלץ לבצע גסטרסוקפיה אבחנתית +/- הרחבה לפי התוצאות, באופן מבוקר ומתוכנן, ובשעות העבודה.
בדיקת הבריום שעשית ישנה מדי. הילדה גדלה מאז ואין כ"כ משמעות לבדיקה. אם יש צורך- אזי צריך לחזור על הבדיקה.

לצערי לא אוכל להמליץ לך פרטנית, דרך הפורום הנ"ל, מה כדאי לעשות עם הילדה.
זו לא החלטה קלה. יש לשמוע את כל הפרטים, לעבור על כל הבדיקות שבוצעו, לבדוק את בתך כולל הערכת גדילה ואז להחליט סופית.
נשמע שאת במעקב צוות מסור.
בהצלחה

הי שוב לילך
שקוף דרכי עיכול עליונות ("בדיקת בריום"- למרות שמזמן כבר לא משתמשים ממש בבריום) היא בדיקת עזר. בדיקת השיקוף בהחלט יכולה לסייע- גם בהחלטה אם כן או לא להרחיב, אך היא גם מספקת מידע לגבי אורך ההצרות, והאם מדובר במקטע מוצר בודד או יותר.
עם זאת, בסופו של דבר- ההחלטה על הרחבה היא קלינית, תוך התחשבות במכלול השיקולים.
בראש הפורום מצוי מס' טלפון, את מוזמנת להתקשר.

שלום לדודה
נשמע בראש ובראשונה כדפוס התנהגותי.
ככה"נ אחייניתך אינה חשה בנח לגשת לשירותים ולהתפנות בבית האב. ייתכן ומדובר בבעיה מקומית בלבד, וייתכן שהיא "איסטניסטית" באופן כללי.
מציע לפתוח את זה לדיון איתה, ואולי אף להתאמן איתה ביחד על הליכה משותפת לשירותים בבית האב.
לעיתים פרטים קטנים עושים את ההבדל- לדוגמא אולי מתקשה בסגירה מלאה של הדלת, אולי חוששת כי היא עלולה להינעל בחדר השירותים וכדומה.
להערכתי ניתן לפתרון בקלות יחסית.
בהצלחה

שלום אבגד
כמובן שלא אוכל להמליץ דרך פורום זה המלצה ספציפית לגבי בנך- שכן לא כל הפרטים ידועים לי ואין לי אפשרות לבדוק אותו.

באופן כללי, אני מתרשם שהבעיה העיקרית במקרה של בנך- שהוא לא מתאים ל"משבצות" הרגילות- מצד אחד אין לו כמובן דלקת חריפה בתוספתן, ומאידך התוספתן לא נראה תקין לגמרי.
מצבי ביניים שכאלה אכן מבלבלים ואין להם תשובה ברורה- נכון/לא נכון.
צריך לשקול את הסיכויים (להימנע מניתוח שאולי ואינו הכרחי) אל מול הסיכונים (לדוגמא, התפתחות דלקת חריפה בהמשך וביצוע ניתוח בתנאים פחות אופטימליים).
גם לאלמנט הזמן, לרמת הפגיעה התפקודית בבנך ולרמת החרדה המשפחתית, יש משקל בהחלטה.
אתה צודק בדאגתך, אך איני בטוח שיש תשובה מוחלטת וברורה לשאלתך.
בהצלחה

הי דנה
ראשית, ברפואה בכלל לא מומלץ להשתמש בקיצורים....
אני מבין ש- "alsa" זה קרוב לוודאי- "aberant left sub-clavian artery", אך מה זה "קומרל" איני מבין. זה בכלל בעברית או באנגלית?

בכל אופן- לבנך ככל הנראה יש מומים וסקולריים. דהיינו כלי הדם הגדולים היוצאים מן הלב אינם נמצאים בסדר הרגיל. עם זאת, ככל שמסרת את המידע- אני מבין שהלב עצמו במנח, מבנה ותפקוד תקינים. הלא כך?!

לחץ על הושט עלול לגרום במקרי קיצון לחסימה או קושי בבליעה- לרוב יתבטא בתחושה שהאוכל אינו יורד בחופשיות, בייחוד בעת בליעת "ביסים" גדולים. לעיתים ילדים מרבים בשתייה בעת האכילה על-מנת לעזור לאוכל לרדת במורד הושט.
באופן טיפוסי תלונות אלו יופיעו בגילאים צעירים. ככל שגדלים- קוטר הושט גדל והסיכונים להופעת תסמינים בשלב מאוחר- נמוכים.

בכל מקרה, באופן רגיל, לחץ על הושט אינו גורם לכאבים.
להערכתי אין קשר בין המומים המולדים (הקלים) של בנך לבין התלונות אותן את מתארת.

אפשרויות אחרות שיש לשקול- בנך קיבל מכה, מתח שריר כתוצאה ממאמץ או פעילות גופנית, כאב הנובע משיעול טורדני, או דלקת בדרכי העיכול העליונות.

אני מציע שבשלב ראשון תגשי לרופא הילדים שינסה להבין אם מקור הכאבים במערכת השלד והשרירים או שהמקור הוא איבר פנימי.
במידת הצורך יפנה אותך לאינסטנציה המתאימה.
בהצלחה.

הי דנה
בתך לא בקבוצת סיכון. יכולה לחזור לבית הספר כרגיל.
למעשה, מבחינה פילוסופית, במחלות אוטו-אימוניות מערכת החיסון עובדת יותר מדי.....

בהצלחה

היי לאה.
אומנם בערבון מוגבל- אך ככה"נ אין סיבה לדאגה!

אתחיל ראשית בהסתייגות: התאור לפוליפ ניתן ע"י הגסטרואנטרולוג ע"פ מראה עיניו: דהיינו,הרופא התרשם כי הפוליפ שנכרת נראה פוליפ שפיר "רגיל"- שברוב המקרים הינו מסוג- JUVENILE POLYP- או בעברית "פוליפ של צעירים".
עם זאת, יש לדעת כי האבחנה הסופית (הקובעת) היא אבחנה פתולוגית- כלומר, לאחר הסתכלות במיקרוסקופ.

אם מדובר אכן בפוליפ מסוג JUVENILE, כפי שהרופא התרשם, ולא נמצאו פוליפים נוספים במערכת העיכול- מדובר בממצא שפיר שאינו סרטני, אינו שולח גרורות, ולאחר הוצאתו- אין לו השלכות רפואיות לעתיד; לא צריך אפילו להיות במעקב מיוחד.

המנגיומות בכבד הן ממצא שככה"נ אינו קשור (גם הן ברוב המקרים חסרות חשיבות קלינית).
יש לעקוב אחריהן בנפרד.

מקווה שהרגעתי במעט.

הי רונן, לא בטוח שאתה בפורום הנכון...
אנסה לעזור.
אתה מתאר תלונות מאוד ספציפיות המופיעות לאחר אכילת מזונות מאוד ספציפיים.
שוקולד מריר מובחר- הוא סה"כ אוכל די "בריא"- דל בסוכרים ודל בשומנים.
להבדיל, בשר מעובד זה שם כולל למדי ויכול לכלול מזון מאוד שומני.
מבחינה גסטרואינטסטינלית- במידה ויש אבנים בדרכי המרה, ניתן לשער שמאכלים שומניים יכולים לעורר אותם. אך אין לי הסבר לשוקולד המובחר.
אני לא בטוח שהאסוציאציה שתארת היא אכן אמיתית.
צריך לוודא כי אין לך עצירות, שלא מדובר בכאבים שנובעים משרירים תפוסים או כאבי גב שמקרינים למותן.
בכל אופן זה דורש שיחה יותר ארוכה.
בהצלחה

הי שוב רונן
הכליות הן אבר פנימי עם עצבוב שאינו ספציפי כלל.
אין כזה דבר- כאבים בכליות. כאב שמקורו בכליות ייתבטא בד"כ ככאב במותן/גב תחתון/בטן.
העברת אבן בדרכי השתן היא מאורע חריג ומאוד מאוד כואב- כבר בתהילים נכתב- "....יסרוני כליותי..". זה בוודאי לא ארוע שחוזר על עצמו בתדירות כפי שאתה מתאר, וודאי שאין קשר לאכילת מזון כזה או אחר.
אבנים בדרכי מרה ניתן להדגים בבדיקות הדמייה- לרוב US מספיק, ולעיתים יש צורך ב- CT. אך כאמור- איני חושב שזה העניין אצלך.

נשמע לי שאתה קורא יותר מדי אתרים רפואיים.
פגישה עם רופא מסור תעזור לך הרבה יותר

חס וחלילה- רונן.
המשך להשכיל!

להערכתי, מבחינה מעשית, הצעד הנכון ביותר הוא להתייעץ ברופא מסור, ולא לנסות למצוא פתרונות "עשה זאת בעצמך" אונליין ולהגיע לרופא עם ה"אבחנה" או רשימת מטלות.
בהצלחה!

הי אמא
את סה"כ מתארת מהלך די טיפוסי של דלקת בושט על רקע מחלת ריפלוקס.
נשמע טוב שהתחלתם טיפול תרופתי. תגובה לרוב תוך מס' ימים- לא קודם לכן, שכן התרופה מפחיתה את הפרשת החומצה אך הריפוי הוא ספונטני ולפיכך לוקח זמן.
בהצלחה

אם היא עולה במשקל 20-30 גר' ליום- אז היא עולה יפה מאוד.
התפתחות רתיעה מאכילה לא נוצרת בן רגע ולא נעלמת בן רגע- סבלנות.
על פניו נשמע שאתם בכיוון הנכון.
חג שמח