פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

הי קלרה
בהנחה שניסית לשנות את הדיאטה מכל הכיוונים וכלום לא עזר....
שתי אפשרויות שעדיין באות בחשבון-
- להמשיך בנסיונות הדיאטה אך בצורה יותר אגרסיבית- להוריד את כל המאכלים המכילים סוכרים "פשוטים"- כגון ממתקים, שתייה מתוקה, מוצרי חלב, ירקות כגון כרובית, כרוב, פלפל וכד'. נסיונות כאלה כדאי לבצע בליווי דיאטני.
- אפשרות נוספת היא של שגשוג יתר של חיידקי מעי דק. זה מצב שקשה להוכיח אך ניתן יחסית בקלות לטפל בו- באנטיביוטיקה.

נשמע שאת סובלת מעוד בעיות שככה"נ אינן קשורות למערכת העיכול.
מציע להיוועץ עם הרופא המטפל ולשמוע מה דעתו, ובמידת הצורך עם גסטרואנטרולוג.
בהצלחה

הי גל.
אני לא חושב שמדובר במקרה כל-כך מוזר...
בחולי צליאק, בעת חשיפה לגלוטן, נוצרים נוגדנים עצמיים אותם הבדיקות הסרולוגיות בודקות.
יש לזכור עם זאת, כי מדובר בבדיקה כמותית ולא איכותית (דהיינו, 50 גוונים של אפור, ולא שחור או לבן).
בנותייך נחשפו לכמות מסויימת של גלוטן, ככה"נ כמות קטנה ו/או בתדירות נמוכה. רמת גלוטן זאת לא גרמה לייצור נוגדנים ברמה כזו המזוהה ע"י בדיקת המעבדה.

מעניין- האם הבדיקות יצאו מתחת סף הזיהוי של המעבדה- כלומר קיבלתן תשובה כגון- <3, או שהבדיקות בכל זאת הראו רמה כלשהי- שפוענחה ע"י הרופא כתקינה?

אפשר להתווכח אם רמה זו של גלוטן מסוכנת או לא, אך לעניות דעתי זה וויכוח מיותר. יש לזכור:
1. בצליאק נוצרים נוגדנים עצמיים מסוגים רבים, ואילו הבדיקה הסרולוגית בודקת רק אחד מהם (לרוב אנטי-TTG). אין דרך לדעת מה רמת הנוגדנים האחרים.
2. מבחינה חינוכית, בטח בקרב ילדים, המסר צריך להיות חד וברור- ללא גלוטן.

הי ציפי
כעיקרון נורמולקס הוא חומר אינרטי- כלומר הוא לא נספג בגוף. החומר עובר דרך המעי AS IS.
למעשה החומר נקשר למים (שהרי לוקחים אותו עם כוס שתייה) והמים הם אלו שמרככים את הצואה- לא הנורמולקס עצמו.
במינונים גבוהים עלולים להיתקל בשלשולים.
מעבר לזאת אין תופעות לוואי משמעותיות.

עם זאת- מרגע שיש תזוזה במערכת- לעיתים יש יציאת גזים, לעיתים מוחמרים כאבי בטן. אך אלו תופעות זמניות בלבד- עם התחלת היציאות הסדירות הן צפויות להיעלם.
בהצלחה

הי מיכל
עצירות בגיל זה נפוצה מאוד.
בין הסיבות השכיחות לעצירות ניתן למנות- קשיים בתהליך הגמילה, זיהומים ויראליים שפוגמים בתנועתיות המעי, או דפוסי התנהגות לא טובים המתחילים להתגבש בגיל זה.

גישה טובה לטיפול בעצירות צריכה לכלול מס' אלמנטים ולא רק נורמולקס (שהוא תכשיר מצויין, אך מטפל רק באינסטלציה).
מומלץ לשפר את התזונה, למנוע התאפקות ולפי הצורך גם להשתמש בנורמולקס לריכוך היציאות.

התכשיר כשלעצמו הוא בטוח לשימוש, למעשה החומר אינרטי לחלוטין- כלומר לא נספג בגוף אלא עובר את מערכת העיכול AS IS- יוצא כפי שנכנס. תופעת הלוואי העיקרית בשימוש בו היא התפתחות שלשול במידה וניתן מינון יתר.

נקודה נוספת- שלא מומלץ להזניח טיפול בעצירות- שכן מדובר בדפוסי התנהגות המשתרשים בקלות, ובהמשך החיים קשה הרבה יותר לשנותם.
בהצלחה

שלום חנה
קחי את זה בערבון מוגבל בלבד, שכן לרוב התשובה הפורמלית מגיעה עם תרשים צבעוני הכולל אינפורמציה נוספת.
אך באופן כללי-
1. הבדיקה מראה כי הסוגרים של הושט- עליון ותחתון מתפקדים היטב.
2. הכיווץ של שרירי הוושט האמצעית בזמן הבליעה מעט חלש מהרגיל. החשיבות הקלינית (תכל'ס) של הממצא- מוגבלת בלבד. ממצא זה יכול לעמוד בפני עצמו ללא הסבר; או לעיתים הוא משני למחלות סיסטמיות אחרות. לרוב אין מה לעשות בנידון.
3. הודגם ריפלוקס קיבתי, באותם זמנים בהם דיווחת על תחושת צרבת/כאב/או תסמינים אחרים. כלומר- התסמינים ככה"נ משניים לריפלוקס, בו כדאי לטפל.
בהצלחה

שלום שוב חנה
אין לך תת או יתר חומצה. יש לך ריפלוקס- תוכן קיבה עולה למעלה לושט- מה שגורם לטעם חמוץ בפה, תחושת צרבת ולעיתים כאב שורף בבית החזה.
לפי הבדיקות לא מדובר בבעיה תפקודית קשה של הסוגר התחתון, אך ככה"נ קיימת פגיעה תפקודית קלה.
הטיפול המקובל הוא ע"י תרופות להפחתת הפרשת החומצה בקיבה- אומפרדקס ודומיו.
בהצלחה

שלום יואב
לראות- לא רואים את הערמונית.
עם זאת, מקובל להתחיל את הבדיקה בבדיקה רקטאלית סטנדרטית- עם האצבע. מכיוון שהחולה מטושטש ניתן, יחסית בנוחות, לבצע בדיקה יסודית- למשש את הערמונית היטב.
בהצלחה

הי חי
נשמע שאתה עובר זיהום בטני- ככה"נ ויראלי.
וירוסים רבים גורמים להאטה בהתרוקנות הקיבה, מה שעלול לגרום לריבוי גיהוקים כפי שאתה מתאר.
בד"כ אין צורך בכל טיפול- פשוט לחכות בסבלנות שיעבור תוך ימים בודדים.
אם השלשולים מאוד תכופים, אתה יכול לנסות לקחת תרופה להקלה סימפטומטית כגון אימודיום או סטופ-איט.
מבחינת אכילה- לאור משך קצר של תלונות- לא ממליץ לשנות את הדיאטה הרגילה, אלא אם תשים לב למאכלים ספציפיים הגורמים לך להרגיש רע.
בריאות שלמה

הי שני
על פניו, נראה לי שעדיין אין מקום להילחץ- השינוי בממצאים אינו דרמטי אך בהחלט דורש מעקב וייתכן שעוד בדיקות הדמייה בהמשך.
למרות שכעת, על פניו, נראה לי שהכל בסדר- זה נושא רציני מדי מכדי לקבל עצת אינסטנט דרך הפורום הנ"ל.
חשוב שנבין (בעיקר את תביני) במה מדובר, מה הסיכון ומתי צריך להתערב.
ממליץ על התייעצות פורמלית אם טרם קיימת שכזו.
בהצלחה.

הי חגית
את מתארת קושי אמיתי, ולצערי גם נפוץ ביותר בקרב תינוקות צעירים.
באופן גס, אוכל להגיד שלמעט במקרי קיצון שבקיצון אני נגד להעיר משינה בשביל לאכול, ובטח ובטח נגד האכלה תוך כדי שינה.
קושי בעלייה במשקל בגיל זה הוא משני למחלת ריפלוקס, או משני ל"קשיי תקשורת" בין התינוק לאימו (כל צד מתקשה להבין מה הצד השני מצפה ממנו). רק לעיתים נדירות מדובר ב"מחלה" או תסמונת נדירה של ממש.
אם העניינים מסתדרים דרך רופא הילדים, מה טוב. אם לא- לרוב צריך קצת להתייעץ מעבר.

לא בטוח שזה ינחם אותך- אך זו צרת רבים.
בהצלחה

הי הדר,
כפי שעניתי לך בשאלתך הקודמת (ראה מס' תגובות מטה), בהחלט ייתכן שמקור ההליטוזיס באוכלוסיית החיידקים בחלל הפה או מערכת העיכול העליונה.

"ויטמינים טבעיים" (איזה ויטמין הוא לא טבעי?), מכילים ויטמינים ותוספי מזון נוספים כגון סוכרים ואולי חומרים נוספים.
בהחלט ייתכן כי הכדורים אותם את נוטלת משפיעים על אוכלוסיות החיידקים ובאופן עקיף על הבל נשימתך.

מעבר להצעותי מפעם קודמת- בהחלט תומך בלנסות כל מיני שיונויים בדיטאה ולראות אם יש הטבה. לנסות להפסיק את הכדורים ולבדוק מה קורה, לדוגמה.

בכל אופן, ממליץ לבצע את השינויים באופן מבוקר ואיטי- להתמיד בכל שינוי מינימום של 7-10 ימים ולראות. הדברים לא משתנים יותר מהר מטווח זה.

בהצלחה

הי אמא של נבו
אלרגיה לחלב- היא למעשה אלרגיה לחלבון חלב הפרה- כלומר למרכיב החלבוני שבחלב.
"רגישות" לחלב, שזהו מושג לא רפואי- מתאר למעשה, חוסר פירוק מלא של הסוכר לקטוז. בתינוקות לרוב לא מהווה בעיה, אך כשמתבגרים הופך להיות מאוד רווח (ולכן רק מבוגרים מועטים נהנים לשתות כוס חלב). זו לא בעיה רפואית, פשוט עניין של אי-נוחות (גזים, נפיחות בטן, שלשול), וגם במקרה וקיימת- חיים איתה עד 120.

ברוב הפורמולות מעבר לתמ"ל הרגיל- סוכר הלקטוז מוחלף בפולימרים של גלוקוז, למנוע את הקושי בפירוק הלקטוז.

לנוטרילון- 2 סוגים של פורמולות מפורקות- נוטרילון פפטי-ג'וניור ונוטרילון פפטי- (לפחות פורמלית- לא זכור לי שנתקלתי לאחרונה בנוטרילון פפטי).
תמ"ל הפפטי- כולל לקטוז, מתוך מחשבה שהלקטוז עצמו מהווה פרה-ביוטיקיה (לא פרו-ביוטיקה, כי אם פרה-ביוטיקה- מזון ל"חיידקים טובים").

עם כל זאת- אלו ניואנסים שבניואנסים.
תקני לו מה שזמין וזול....
בהצלחה

הי שוב לאמא של נבו
פורמולת נוטרמיגן כוללת פרוביוטיקה.
קיימים מחקרים אמיתיים (מדעיים למהדרין, אך כאלו שנתמכו ע"י החברה) המראים כי הוספת הפרוביוטיקה מצליחה לקצר במעט את הזמן בו על הילד להימנע ממוצרי חלב, ולהקדים במעט את החשיפה המוצלחת למוצרי חלב.
גם זה בגזרת הניואנסים.
בהצלחה

שלום יהודית
וואו, מאיפה להתחיל?
באופן כללי, לאור שלל הבעיות, אני ספקן ביכולתי לעזור לך דרך פורום זה.

באופן יותר פרטני, נראה לי כי ניתן לחלק את בעיותייך ל- 3 תחומים עיקריים:
- דיספפסיה- שלל תלונות המערבות את מערכת העיכול העליונה.
- עצירות עם פיסורה נלווית, פרופלפס.
- מצב הרוב- שנשמע מאוד ירוד.

מציע-
1. טיפול בתרופה לדיכוי הפרשת החומצה בקיבה- נקסיום או אומפרדקס או אחר, במינון טוב.
2. ריכוך היציאות ע"י נורמולקס.
3. דיאטה מתאימה:
- שתייה מרובה
- ריבוי אכילת פירות וירקות
- הימנעות ממאכלים שומניים
- הימנעות מאכילת מזונות שמנים ו/או מטוגנים.
- שמירה של מנח גוף זקוף (עמידה או ישיבה) כשעה-שעתיים לאחר האכילה.
4. לדון עם רופא המשפחה במצב רוחך- האם יש מקום לטיפול נגד דיכאון.

בהצלחה, לבי איתך.

הי לילי
את שואלת שאלות טובות.

עצם זה שבתך פולטת ושאת שומעת ש"עולה לה"- זה כבר אבחנתי שיש לה ריפלוקס, אך לא בהכרח מחלת ריפלוקס.
מחלת ריפלוקס מאובחנת כאשר הריפלוקס גורם לבעיות קליניות- חוסר עלייה מספקת במשקל, או דלקת בושט המתבטאית בכאבים.

את גם צודקת שלעיתים ה"פליטות" יכולות להוות למעשה הקאות קטנות על רקע אלרגיה לחלבון חלב פרה.

ההחלטה תלויה גם במצבה של בתך- כמה חמורים התסמינים? איך העליה במשקל? וגם בפקטורים התלויים בהורים- כמה חשובה לך ההנקה? מה מידת העייפות שלך?

אם מדובר רק בריפלוקס- אין צורך לטפל כלל.
אם מדובר במחלת ריפלוקס- יש לטפל.
זה לגיטימי לחלוטין לנסות פורמולה מפורקת למשך כ- 10 ימים ולעקוב, ובמידה ואין הטבה לטפל תרופתית במחלת הריפלוקס.
אך גם לגיטימי לעשות את הדברים בסדר הפוך.
זה נושא לדיון עם רופא הילדים או הגסטרואנטרולוג המטפל.

לפורמולת אנטי-ריפלוקס תפקיד מוגבל מאוד, בעיקר באותם מקרים נדירים יחסית של פליטות מאסיביות עם קושי בעלייה במשקל (בנוסף, ייתרונות שאינם רפואיים כגון- פחות כביסה...).

תוכלי לקרוא מעט יותר באתר שלי- חפשי בגוגל.

בהצלחה

הי בתשבע
כמה מבוססת האבחנה POTS? האם מעבר לדופק, מדדת גם לחצי-דם? האם בוצע לך תרשים א.ק.ג. מסודר?
מי נתן את האבחנה- קרדיולוג? או רופא המשפחה?

שנית, האם העייפות אכן לא מוסברת?
את ישנה טוב בלילה ועדיין מאוד עייפה? האם יש קשר לאכילה?
ואם את בסיטואציה שלא מקובל בה ללכת לישון (עבודה לדוג'), האם תוכלי להחזיק מעמד? או שתרדמי בכל מקרה?

ולבסוף- לא ברור לי למה את קושרת את התקפי העייפות והיציאות? האם הקשר ביניהם מובהק?
כלומר- האם אחרי היציאה העייפות חולפת תמיד?

על פניו, נשמע לי שהבעיה שלך מעט סבוכה, מכדי שתוכלי לקבל מענה אמיתי במין פורום כזה.

אשמח לסייע בשאלות ספציפיות
בהצלחה

הי דנה
ראשית, אני מציע שאת הבירור הראשוני ואת ההחלטה הבסיסית להפנות את בתך לקולונוסקופיה תקבלו ביחד עם רופא הילדים- במינימום, רצוי עם גסטרואנטרולוג-ילדים.
הפעולה כשלעצמה לא מאוד מורכבת.
אם נבדקתם ע"י גסטרואנטרולוג שמבצע אנדוסקופיות בעצמו ועובד בבי"ח שנותן את השירות- קרוב לוודאי שהוא זה שיבצע אישית את הבדיקה.
במידה ולא- אז אחר הרופאים הקבועים מצוות מכון הגסטרו- יבצע את הפעולה, וזה נראה לי בסדר גמור. אולי לכם תהיה תחושת אי-נוחות קלה, אבל בוודאי לא לרופא.
בהצלחה

הסירי דאגה מלבך.
לשמחתכם- לא מדובר במקרה חריג.