פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

הן גם יכולות לגרום לכך אך לפונקס סבשכיחות גבוהה יותר.

אחת מהפרעות החרדה היא OCD. התרופה פבוקסיל ותיקה ויעילה מאוד נגד תסמיני חרדה ודיכאון. הצופעות לוואי שלה בעיקר של עצירות וכאבי בטן או בחילות, חולפות בדר"כ לאחר שבוע

עדי שלום,

מחקרים גנטיים על אנשים עם הפרעה דו-קוטבית נעשו בשיטה של מחקרי תאומים זהים שנמסרו לאימוץ. מחקרי תאומים תמכו בסברה כי גנים בשילוב עם גורמים מעוררים סביבתיים לכן, בדיקת ההיסטוריה המשפחתית הנה חלק מההערכה האבחנתית הראשונית. עלולים ליצור נטייה מוקדמת להתפתחותה של הפרעה דו-קוטבית. מחקרי היסטוריה משפחתית מראים כי הפרעה דו-קוטבית עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות למדי. ידוע כי כאשר אדם אחד לוקה בהפרעה, לעיתים קרובות אח, אחות, הורה, דודה או דוד לוקים בה גם כן. ידוע כי לחלק מקרוביהם של הלוקים בהפרעה דו-קוטבית יהיו הפרעות מצב רוח אחרות: הפרעת דיכאון מאג'ורי או הפרעה דיסתימית (דיכאון קל ארוך טווח). שיעור ההפרעה בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אח, הורים, ילדים) הלוקים במאניה-דפרסיה עומד על 20% בממוצע. כלומר, אחד מכל חמישה קרובים מדרגה ראשונה של אדם הלוקה בהפרעה דו-קוטבית סובל הפרעת מצב רוח. כ-8% בממוצע מקרוביו מדרגה ראשונה של הלוקה בהפרעה דו-קוטבית סובלים מהפרעה דו-קוטבית גם כן וכ-12% מהם סובלים מאפיזודות של דיכאון מאז'ורי ללא מאניה או היפו מאניה. סקירה של הספרות הגנטית העלתה כי שיעורי ההתאמה של ההפרעה דו-קוטבית בקרב תאומים זהים עמדו על 57% בממוצע ובקרב תאומי אחווה על 14%. במילים אחרות, כאשר תאום זהה אחד לוקה בהפרעה דו-קוטבית קיים סיכוי של יותר מאחד מתוך שניים שהתאום הזהה השני לוקה בה גם כן. כאשר תאום אחווה לוקה בהפרעה, קיים סיכוי של אחד מתוך שבע שאחיו או אחותו התאומים לוקים בה. הדבר מצביע על כך שלהפרעה דו-קוטבית מרכיב גנטי חזק.

בברכה,

בעבר נושאזה פחות הטריד אותי, אך התחלתי ללמוד פסיכולוגיה וככל שלמדתי יותר על המחלה כך סף החרדה/החששות שלי גברו לכן אני שואלת:
אם אימי חולה במאניה דיפרסיה, אך אני בריאה מתפקדת, עובדת לומדת, נמצאת במערכת יחסים וסביבה תומכת. אין לי סימפטומים למצבי רוח (גם לא בתור ילדה), או סימפטומים לדיכאון.
(לפחות לא בשלב זה בחיי) אך האם עלי להיזהר ממתחים? האם יש דרך להימנע מפיתוח המחלה?
מה האחוז/סיכוי שאני עלולה לחלות/ללקות במחלה? השאלה נגועת גם לאחיי ואחיותי?
תודה מראש.

דניאל שלום,

כמובן שניתן לשפר את איכות החיים וזה לגמרי בשליטתך. טיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) קצר וממוקד יכול מאוד לעזור לך. הטיפול מתמקד בהשפעתה של דרך החשיבה ואמונות האישיות על הרגש ועל ההתנהגות. כאשר שינוי בדפוסי החשיבה ישפר את ההרגשה ובעקבותה גם התנהגות תשתנה. שינוי ההתנהגות ישפיע גם על ההרגשה. במהלך הטיפול ניתן ללמוד כלים יעילים לשיפור איכות החיים.

בהצלחה,

שלום לך,
הפגיעה בריכוז יכולה לנבוע ממספר גורמים, החל מכל אחת מההפרעות, השילוב שלהן וכן בגלל עייפות או בגלל תחושה סובייקטיבית בלבד. כדאי שתפני אל הפסיכיאטר שלך להעריך את מצבך בהקשר הזה והאם ניתן לשפר את היכולת שלך להתרכז

לא המחשבות עושות את הסכיזופרניה לכזו אלא הפגיעה התיפקודית שאינה מוסברת מהטקסים או ההמנעות שיש ב OCD. יחד עם זאת, השם ממש לא משנה כאשר התיפקוד לקוי. כשהתיפקוד לקוי מתרכזים בשיפור התיפקוד ולא ב"ויכוח" האם מדובר ב OCD או סכיזופרניה

אין באחוזי הנכות משום השלכה ישירה על הרישיון נהיגה.
הסעיף שאתה מצביע עליו מזכה ב 10% נכות.וכלומר יש סמנים סובייקטיביים אבל א\גם סימנים אחרים אובייקטיביים שמעידים על כך שהפגיעה התיפקודית ביכולת להשתכר ובחיים החברתיים גורמים לפגיעה בינונית.

שלום לך,

התסמינים שאתה מתאר יכולים להצביע על דיכאון.
לאנמרישם רבים לאחר אירועים מוחיים יש תסמינים של דיכאון אולם כשאשר זה מופיע מספר שנים לאחר הפגיעה המוחית אין ככל הנראה קשר ישיר עם הפגיעה עצמה אלא עם הקשיים האחרים שנקרים בדרכך ואולי ההתמודדות שלך.

אגב, הסיבה אינה ממש משנה, הטיפול התרופתי יכול לעזור לך, בכל מקרה. פנה אל פסיכיאטר לעזרה

מאיר שלום,

כדורי פסיפלורה הינם תכשיר טבעי, לא צפויות בעיות בשילוב עם אסטו.

בברכה,

שלום לך,
סכיזופרניה מאופיינת בפגיעה תיפקודית והתסמינים הפסיכוטיים יכולים להיות או לא להיות. ישנה סכיזופרניה פשוטה - Simple schizophrenia, שבאה לידי ביטוי בתסמינים שליליים בלבד בלא שהו אי פעם תסמינים פסיכוטיים.

מירה שלום,

למעשה, אין דרך מדויקת לדעת איזו מן התרופות הקיימות מומלצת יותר לחולה מסוים. הבחירה של התרופה מתבססת על המצב הקליני של החולה ובפרט על סמך ידע מצטבר ממחקרים רפואיים ונסיון הרופא.

לפני שפסיכיאטר ממליץ על התחלה של טיפול תרופתי נוגד דיכאון עליו לקיים:

א. בדיקה האם קיימות מחלות גופניות אחרות וביצוע בדיקות מעבדה.

ב. בחינה של היסטוריית חיים מפורטת על מנת שניתן יהיה להעריך את חשיבות מאורעות החיים בהשפעה על המצב הקליני (כגון, קשיים התפתחותיים, טראומות נפשיות ומצב עכשווי של מערכות יחסים משמעותיות).

ג. בחינת המאפיינים הקליניים של הדיכאון.

בדיקות המעבדה שמומלץ לבצע במצבי דיכאון כוללות באופן כללי ספירת דם, כימיה רחבה של הדם, תפקודי כבד וכליות, תפקודי בלוטת התריס, מדידת רמות ויטמין 12B וחומצה פולית בדם. בקרב אנשים מבוגרים, ואנשים אשר סובלים ממחלות נוספות יש לבצע צילום חזה ובדיקתEKG . במצבים בהם ישנם סימנים נוירולוגיים יש צורך לבצע בדיקות הדמיה מוחית כגון סריקת CT ו-MRI, ובדיקת EEG (רישום גלי המוח).

בברכה,

דניאל שלום,

סרוקסט נוגדת חרדה, שייכת לקבוצת SSRI - המעכבת את הניצול החוזר של סרוטונין במוח. תופעות הלוואי העיקריות כוללות בחילה, הקאה, כאב ראש, נמנום, והפרעה בתפקוד המיני (עיכוב האורגזמה).
ייתכן שיחלפו 2-6 שבועות עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה. באופן כללי היא תרופה יעילה אך התאמת התרופה נושא מאוד אינדיבידואלי ולכן קשה לדעת אם היא תועיל לאשתך. הזמן יגיד. תעזרו בסבלנות ותהיו בקשר עם הרופא המטפל.

בברכה,

אירנה תודה רבה. רציתי עוד להבין, האם ככלל, תרופות יעילות בהפגת תחושת הניתוק כתוצאה מחרדה?

התרופה עוזרת, לפעמים מעלימה את התחושה לגמרי ולפעמים באופן חלקי. בנוסף לתרופה חשוב ללמוד מיומנויות של התמודדות עצמית עם הניתוק. התגובה של אשתך לניתוק בגרע שהוא מופיע יכולה להשפיע באופן חיובי (לצמצם עוצמה, תדירות, משך הניתוק) או שלילית (להגביר עוצמה, משך והתדירות של ההופעה) על התופעה. מיומנויות של תגובה יעילה ושליטה בהווה וגם לטווח הארוך ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT). זהו טיפול קצר וממוקד והוכיח את עצמו מבחינה קלינית ומחקרית כדרך הכי יעילה בהתמודדות עם חרדה וניתוק.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בהצלחה,

שלום לך,
כאשר הפרולקטין גבוה עד כדי הפרשת חלב, צריך לטפל בכך. אחת האפשרויות היא החלפת התרופה.
הבעיה של פרולקטין מוגבר אינה מבחינת הפרשת החלב בלבד אלא היא משפיעה גם על משק המינרלים בגוף, ככל הנראה ויש לו תפקיד גם בחוזק עצמות.

שכחתי לציין שאני בן 22
תענו לי בבקשה

שלום גיא,
אלו לא תסמינים בגלל מעבר בין תרופות אלא בגלל החמרת הדיכאון שבגללו הוחלף הטיפול שלך.