פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

אני בת 37 נשואה מזה חודשיים שאני לא מרגישה טוב שזה כולל עייפות קוצר נשימה במאמץ דופק גבוהה כאבים בחזה אושפזתי בבית חולים עברתי את כל הבדיקות האפשריות הכל תקין ובכל זאת אין לי כח וחשק לעשות כלום בלילה העיניים עצומות אבל אני לא ישנה יש לי בחילות נוראיות וכשמסתכלים עליי רואים עיניים עייפות הפסקתי ללכת ללימודים ערב שלהם נרשמתי אני לא מצליחה להבין כלום במהלך השיעור אין לי כח לעבוד אני עובדת בניקיון אין לי כח לנקות את הבית לבשל להתלבש והכי גרוע שיש לי המון אירועים ורק מהמחשבה שעליי להתלבש ולהתאפר בא לי למות אני רוצה שקט ותמיד בדרך לעבודה אני מחפשת דרכים שקטות גם בעבודה אני מוצאת מקום מסתור בכדיי להיות לבד ובשקט הייתי אישה מאוד פעילה וחרוצה היום אין לי זמן ואין לי כח ואני נאכלת מפנים שאני כבר לא אני מה לעשות? אני מרגישה חולה למה לא מאמינים?האם אני בדכאון?

מזה סכיזורפניה?, האם המחלה מתבטאת בכמה פנים?
האם זה תורשתי? כיצד זה קורה?

תודה.

אני חודש לאחר הפסקת היריון בחודש רביעי היריון ראשון הייתי בדיכאון כבד לא רציתי ליראות אף אחד אפילו לא את אמא שלי שהיא האדם השני הקרוב אלי אחרי בעלי עכשיו אני חזרתי לעבודה ליפני כשבוע וחצי עם רגשות מעורבים ומבולבלים ומוזרים בהתחלה הייתי עצובה גם בעבודה ועצבנית עכשיו קצת פחות יש לי פחדים לגבי העתיד אני רוצה ליהיות אמא רציתי כבר עכשיו ליהיות ולא חשבתי שיכול ביכלל ליהיות דבר כזה שהעובר מת פתאום (זה לא היה הפלה) קשה לי לעקל את זה ליפעמים גם בעבודה אני מרגישה שבא לי לדבר על זה כאילו שאני לא מאמינה שזה קרה ביכלל אני כעוסה שאנחנו הנשים צריכות לעבור את זה ליפעמים יש לי מחשבות שמפחידות אותי כמו למה שגברים לא יולידו זה נישמע מפגר רציתי לדעת אם זה נורמלי או שאני משתגעת תודה מראש

שלום.אני בגיל 25.5 ומאז ומתמיד סובל מנטיה לחרדה חברתית הכוללת סימפטומים אך לא המנעות
טוטאלית,כלומר אני עובד משרה מלאה מדבר עם אנשים בטלפון וכו'.
ארצה לציין שתיאבוני תקין,אין ירידה או עליה במשקל,מצב הרוח בסדר (אין עצבות)ובדיקות מעבדה אצל הרופא תקינות. אבל, כל הזמן כשאני יוצא מהבית מלווה אותי תחושת בחילה מתונה ואין לי כוח לעשות כלום.זה כבר כמה שנים.
אתן דוגמה:כשאני עושה קניות בסופר או הולך בקניון אני מרגיש תשישות או רצון ללכת הביתה וגם בעבודה בחצי היום אני מרגיש ממש עייף ללא חשק להמשיך לעבוד. אני מרגיש לא נוח במקומות הומי אדם אבל ממש לא מרגיש חרד או מפוחד. המצב כפי שהזכרתי מתרחש שנים וברמה היום יומית.
רופא המשפחה רשם לי את התרופה רמוטיב.לקחתי חודשיים וחצי ולא השפיע עלי לטובה ואפילו גרם לי קצת לעצבנות..
אז מהו הקו הדק בין דיכאון וחרדה? כלומר כאן במצבי אין הפרעה במצב הרוח אבל יש חוסר אנרגיה,
תשישות,סחרחורות,חוסר חשק לעשות דברים.זה שולל דיכאון?האם יתכן וכל התסמינים האלה הם בגלל חרדה חברתית מתונה??? האם טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי יכול לפתור גם את התסמינים הפיזים האלה?שמעתי רבות על הטיפול אבל קשה לי להאמין שטיפול שיחתי ישפיע לי על הפיזיות
המעיקה...

שלום רב,

רציתי להתייעץ לגבי אחי בן ה-26

אחי מאז גילו הקטן היה בעייתי, חסר ביטחון עצמי, קשיי למידה,קליטה וכד'.



עם השנים החל להיות מאד מופנם ומצבו החמיר, נהייה היפוכונדר הולך לרופא על כל שטות קטנה, לא מתמודד עם שום דבר אפילו לא עם שיחת טלפון עם נציג שירות של חברה כלשהי,

שוטף ורוחץ את עצמו שעות כמו באיזשהו מן טקס..דבר שמפריע מאד לכל בני הבית.

סטרילי ברמות לא נורמליות, מרגיש רגשי קנאה כלפי אחיו הקטנים, חש ממורמר,

יוצא לטענתו עם בנות גילו,אך לצערי אינו מחזיק קשר יותר מיום יומיים היות ומדבר המון המון שטויות ולפעמים מתנהג כמו ילד קטן.

נוטה להסתגר המון בחדר ולא אוהב שיפריעו לו, מאד רכושני כלפי דבריו, לא חולק עם אחרים דברים.

חי עם הוריי ועו 2 אחיי הקטנים(בני 19 ו- 16), עובד כמאבטח.

כאשר לא מצליח להתמודד עם איזושהי בעיה, נלחץ, ומתחיל להתפרץ ולהתבלבל עם עצמו

...מבלה המון המון המון בשירותים...(לא קורא שם עיתון..)

מה לדעתך הבעייה איתו???? מה עליי לעשות כדי לעזור לו??? הוא לא עצמאי ולא חושב אפילו לעבור דירה ולהקל על הוריי (חיים בדירת 3 חדשרים 6 נפשות)

האם הבעייה חמורה מאד???

סליחה על האורך...אנחנו פשוט נואשים נורא!!!

איזה חודש וחצי אני לוקח רסיטל 20 מ"ג ואין שום הטבה אז למה הפסיכיאטר העלה ל 2 כדורים ניסיתי גם את זה ונהיה לי יותר גרוע .
אז מה כן מתאים לחרדה כפייתית שלא גורמת לתופעות לוואי כמו : חוסר ועצבנות , ירידה בחשק המיני , חוסר תאבון , בחילות והקאות ?
אין לי חיים בכלל מהאני עושה ?????????

שלום רב אני נוטלת כדורים מזה 5 שנים עקב OCD וחרדות , החליפו לי הרבה כדורים בשנים האלו עקב חזרה של התסמינים ולאחרונה כשנה אני מטופלת ברסיטל ופרוטאזין. ובכן לפניי חודשיים בערך שכחתי מלא פרטים שקשורים לחיי היום יום שלי כמו איזה מברשת שיניים שלי לעומת שאר בני הבית או איזה יום היום או באיזה צבע אני משתמשת לצביעת השיער וכו כמו כן היה קשה לי מאוד להתרכז ולא הבנתי מה שמדברים איתי , הייתי שואלת שוב ושוב מה לא הבנתי עד שהייתי מבינה,גם כסף היה לי מאוד קשה לספור , והייתה לי תחושת ניתוק מאוד חזקה ( אני גם סובלת מדפרסונליזציה-דראליזציה) הרבה יותר מהרגיל ולפניי כל זה היה לי מצב רוח גבוהה יחסית וגם עצבים יותר מהרגיל. דרך אגב זה קרה בזמן של לחץ חזק בעבודה . הרופאה הפסיכיאטרית הוסיפה לי רספרידל וזה עזר לי ישר והוציא אותי מכל העניין . בלי קשר אחריי 5 ימים הפסקתי אותו כי הוא העלה לי את קצב פעימות הלב . שאלתי היא מה קרה לי ומה עברתי . בכבוד רב ובתודה מראש. סיוון

שלום.אני בן 26 וכול הזמן יש לי אי-שקט ומחשבות על חרדות.
אין לי אנרגיות לבצע דברים ורוב הזמן מסתובב עם תחושה של בחילה.
תיאבוני בלי עין רעה הוא מעולה ומצב הרוח בסדר אבל אני תמיד תשוש,חלש ולפעמים יש לי התקפי חרדה.האם ההרגשות הרעות לאורך כל היום הן תוצאה של התקפי חרדה?
בדיקות דם תקינות.
האם במצב זה יש לטפל תרופתית בתרופות נגד דיכאון כמו רסיטל למרות שאין דיכאון?

רקע:
בגיל 17 וחצי בערך נקלעתי לראשונה לדיכאון שנמשך עם עליות ומורדות עד לגיוסי לצה"ל.
במשך כל שירותי הייתי מטופל עם פבוקסיל 50 מ"ג ליום, ותקופות מסוימות 100 מ"ג.
בדיעבד נראה שהתסמיני הדכאון שזוהו לפני הגיוס לא השתייכו לדכאון קליני, אלא למאניה דיפרסיה או ציקלוטמיה, שכן העליות והמורדות היו קיצוניים באופיים (לא הייתי מודע לסוג זה של מחלה בזמן השירות), אך אפשרו לי המשך שירות עד לכדי מצב שאף אחד לא היה מודע למצבי, פרט להורי, ושמרתי זאת בסוד. במהלך השירות לא טופלתי ע"י גורם פסיכאטרי באופן פרטי, עקב היותי חייל, אבל המשכתי ליטול את הפבוקסיל.
לפני כחודש וחצי השתחררתי וניגשתי לטיפול פסיכיאטרי ונחשפתי לראשונה למושג מאניה דיפרסיה. כעת התחלתי טיפול בדפלפט 400 מ"ג ליום, בינתיים מצבי יציב, אך עם זאת קיימות בעיות חברתיות וחרדה חברתית.

במהלך כל השירות וגם כעת אני מרגיש שיש לי יותר ויותר קשיים בזכרון, בתפיסה ובהבנה.
האם ייתכן כי נטילת הפבוקסיל לתקופה של למעלה מ 3 שנים יכולה לגרום לקשיי קשב וריכוז ולפגיעה בזכרון, ואם כן האם הנזק הפיך?
חשוב לציין כי לפני כן לא נתקלתי בקשיים כאלו והייתה לי תפיסה והבנה מהירה.
אודה לכם אם תשיבו לי.

האם יש תרופה טבעית/נטורופטית לOCD

שלום, אובחנתי כסובל מהפרעת אישיות גבולית (גם קווים סכיזוטיפליים). מהו הטיפול הטוב ביותר כיום להפרעות אישיות?

שלום שוב.

אני נמצאת אכן במצוקה ואינני יודעת לאן לפנות

אין לי כרגע אמצעים כדי לפנות לפסיכיאטר,לוקח כשבועיים ומצבי גרוע

פרט לזה שמצבי הכלכלי לא הכי טוב

אני החלטתי שאני מוכנה לקחת שוב את הכדורים על דעת עצמי,

שאלתי אם יש נזק כרוך בלקיחה חוזרת,לא יגרם אישזהו נזק ?

אני ממש במצוקה וצריכה עזרה דחוף

אשמח אם תייעץ לי מה לעשות

ובכלל,אם יש תרופה אחרת שתסייע לי

אני אפנה לפסיכיאטר בהקדם אבל בכל זאת אולי תוכל לענות לי על שאלתי ?

תודה מראש אני זקוקה לעזרה !!

במשך כמה שנים סבלתי מדיכאון קליני חמור וקשה.נעתי בין אישפוז אחד למשנהו, מרופא כזה לאחר, כאשר נעשו אינסוף ניסיונות לתת לי טיפול תרופתי הולם , יחד עם טיפול קוגניטיבי.
מצאתי את עצמי שוטחת את סיפור חיי, פעם אחר פעם אחר פעם בפני פסיכולוגים.מחוץ למחלקות. בתוך מחלקות.נאחזת בכל בדל של תקווה. רוב הפסיכולוגים התייאשו ממני. הפסיכיאטרים, ייאמר לזכותם, לא ידעו מהו הטיפול המדוייק ועל כן הייתי על תקן של ניסוי וטעייה. תוך כדי כך, התוצאה הייתה שבנוסף לדיכאון העמוק(ולניסיונות האובדניים החוזרים ונשנים),קיבלתי אפילפסיה.(מעולם לפני כן לא סבלתי מאפילפסיה).
טופלתי תרופתית באפילפסיה, אך הדיכאון לא הופחת.
בשנים הקשות בחיי לא היה אף אדם שהאמין בי, כולל אותי עצמי.
על סף ייאוש,אי שם במהלך הדיכאון הקשה הזה, ולאחר שחלפו כמה שנים, הגעתי די במקרה אל פרופסור אחד,שמעבר להיותו פרופסור משכמו ומעלה, הוא איש שמסוגל לראות את האדם כאדם ולא רק כנושא מחלה.
פרופסור גרינהאוס,אני רוצה להודות לך, כך, קבל עם ועדה, על שבימים הכי קשים שלי, כשאף אחד , לא האמין בי,כשאני שכחתי מה זה אומר לחיות, נתת לי בדל תקווה אמיתית, אנושית להיאחז בה.
כמובן שגם הטיפול התרופתי שונה,והרבה בעקבותיו אך לא רק,מצאתי את עצמי לאט לאט, ובהדרגה, מתחילה לבנות ''חוליות ''.
פרופסור גרינהאוס, אני יכולה לומר בפה מלא שבלעדיך לא הייתי שורדת.
כיום אני מתפקדת,מקווה לחזור אל ספסל הלימודים, אחרי שנים ארוכות בהן חנקתי צמא אדיר לידע, אחרי שנים ארוכות, ארוכות מדי, שכל שידעתי לראות הוא רק שחור בתוכי ומסביבי.
פרופסור גרינהאוס היקר, המלאך השומר שלי, אני מודה לך על שלא וויתרת לי ועליי גם בזמנים הכי קשים.
שהצלת אותי.

שלום רב..



עד לפני כחודשיים נטלתי ציפרלקס בשילוב של ריספרדל,



הפסקתי עם הריספרדל לפני חודשיים[את הציפרלקס אני עדיין לוקחת],



כעת,הרגשתי גרועה מאוד,ואני מעוניינת לשוב ולנטול את הריספרדל,



האם מותר לנטול שוב?מה עם תופעות הלוואי?לא יגרם נזק ?



אני נואשת,אני מקווה שתעזרי לי !!



תודה לך מראש