פורום קונדילומה, פפילומה, קוניזציה - יש לך שאלה?

הי הי מורכב מדי לפורום.

לא ניתן לאבחן - לא לפי הסיפור ולא עפ"י התמונה.

תמיד זה מדבק ובאחוז גבוה יותר בסמיכות להתקף.

כתם מחייב בדיקה במיקרוסקופ. אוכל לעזור.

לא.

יש צורך להבדק וכן לעבור בדיקות מתאימות לפני המשך טיפול. אוכל לעזור.

נדבקתי בהרפס באבר המין. האם אני מדבק גם כאשר אין התפרצות כלל?

^^כן

זה מדבק תמיד, תוכל לשכב בלי קונדום. לרב האוכלוסייה יש הרפס מסוג זה או אחר, זה נחשב בגדול לוירוס לא מזיק במיוחדלמרות שאומרים שזה מדבק תמיד, זה מדבק בעיקר כשזה פעיל, ולעיתים גם כשלא, אך סכנת ההדבקה קטנה בצורה משמעותית מאוד
אם מפצע סיכויי ההדבקה גדולים מאוד כשאין הרפס פעיל יכולות לעבור שנים עד שתדביק את בת זוגתך ואולי לעולם לא, או שלא תראה סמפטומים
לפי מחקרים רק 20 אחוז מהאנשים הנושאים את נגיף ההרפס מודעים למחלתם...
חלקם לא מקשרים את הסימפטומים עם המחלה ולחלקם אין

יש הרבה חוסר ודאות לגבי הדבקה בהרפס אבל בגלל אנשים כמוך ורופאים חסרי אחריות - ההדבקה - ההמונית מתאפשרת !
אני חושבת שחובה לתת לאדם את הבחירה אם הוא מוכן לקחת את הסיכון ולהידבק בהרפס עוד בשלב של הנשיקה הצרפתית שלכם!
המחלה הזו יכולה להסתבך ולגרום לסיבוכים שיכולים להביא אפילו לתמותה לחלק מהאנשים שמערכת החיסון שלהם בתפקוד נמוך (-ביניהם לדוגמא אחוז גדול מהאוכלוסיה שחולים באסטמה ואלרגיות ולוקחים טיפול מונע- סטרואידלי-שגורם להנמכת מערכת החיסון לאחר כמה שנים של שימוש) לפי דעתי יש אפילו ס' בחוק העונשין שמתייחס לעונש על הדבקה במחלות מדבקות!
זו פשוט שערוריה , ממש רשלנות רפואית להפיץ שלא חובה לספר או לדבר על זה.בעיקר בשל העובדה שידוע כבר לפי מחקרים שנעשו בשנות ה80 שזה מדבק גם ברוק וגם באיזורים שהקונדום אינו מכסה.
יש לזה השלכות לגבי לידה וגינלית ולגבי הרבה מאוד תחומי חיים ומצב נפשי שיכול להישתנות בעקבות שינויים באורח חיים בעקבות מחלה כזו. את לא נותנת באמת פרספקטיבה אובייקטיבית נוספת לרופא דעתך מוטה כי את דואגת לעצמך יותר מאשר לגברים ונשים אחרות/ים וזה בעיני אגואיסטי.
אני מבינה שאת מאמינה בכך שצריך לחזור לתפקד ואנשים מאוד שיפוטיים לגבי זה - וזה באמת לא נעים - אבל תשתמשי בכלים אחרים שאני בטוחה שיש לך כדי להתחבר לגברים כי אם את נשאית/חולה בהרפס 2 אז סה"כ את מסכנת את עצמך יותר מאת בני הזוג כי את עלולה להדבק בסבירות גבוהה יותר במחלות מין אחרות בגלל שחולי הרפס סובלים מחוסר שלמות העור גם ברמה מיקרוסקופית ואפשר להידבק בכל מיני מחלות נוספות.

רק בריאות ושנה טובה.

לא רופאים. איך את אומרת שרופאים בורים ? פחחח לא המשכתי לקרוא מעבר לשורה הראשונה כי לא ראיתי למה זה יתרוםלי. אני יודעת הרבה מאוד על זה ואל תבלבלי במוח

לבחור בן זוג בגלל שהוא נשא בהרפס זה מגוחך לחלוטין ומי שחושב אחרת פשוט טועה.
הרפס לא גורם לשום חוסר שלמות בעור לפי מה שאני יודעת, לי יש פצע קטן שמופיע פעם בחצי שנה או שנה. רק מי שיהיה איתי הרבה זמן יידבק בזה.. וזה לא יהיה כל כך נורא..
היו לי כמה חברים ואף אחד מהם לא נדבק ממני ! כך שאני אומרת לך בוודאות שזה לוקח זמן.. לא ישר נדבקים אם אין פצע. כל מה שרופא יגיד לך זה לא לקיים יחסי מין בעת התפרצות.ואין שום חובה בעולם שעליי לספר ולא יעזור כמה תגידי את זה.........
שום חובה בעולם........................ הכי הרבה שאני יכולה לעשות זה לשכב עם קונדום וכומובן שאין התקף. לא מוטלת עלו שום חובה מוסרית לספר את זה!!!!
אם את לא מבינה, יש לך בעיה. אותי הדביקו, ואני תמיד שכבתי עם קונדום. זה כנראה היה מישהו שהיה לו התפרצות ושכב איתי. הטעות שלי זה שלא הסתכלתי באור. כך הייתי מונעת סיכויי הדבקה. כי אם קונדום זה לא מדבק בכלליות. ואני אומרת לך זאת לאחר נסיון שאם קונדום לא נדבקים, וגם בלי.

הרופאים אומרים לא לשכב בעת התפרצות. אלה הכללים את יכולהלהגיד מה שאת רוצה וזה לא נכון. לגבי איידס יש חובה מוסרית לספר. ככה זה.

אם יש הרפס באיבר המין זה מדבק ביחסי מין ואם בפה במגע עם הפה. הוירוסים ממוקמים ויושבים במקומות שונים. הסיכויים להדבק מנשיקה בהרפס שיש באיבר המין הם כלכך נמוכים שאין מה לדון בהם בכלל

אם אנשים היו משתמשים באמצעי מניעה ולא כשיש התקף ההדבקויות בהרפס היו יורדות בצורה משמעותית. את חושבת שאני יהרוס את הקשרים העתידיים שלי עם גברים בגלל חתיכת פצע מטומטם שמופיע לעיתים רחוקות ? ממש לא. גם הרופאים יגידו זאת ואל תמהרי להגיד על רופאים שהם חסרי אחריות. זה נשמע מגוחך

לעיתים נדירות הרפס יכול להוביל לתמותה.
תקראי כתבות. רק תינוקות או במקרים קיצוניים מאוד כמו הדבקת פעוטות וכול..

את אומרת שטויות שאני צריכה ליידע כל מי שאני מתנשקת איתו על הרפס שיש לי באיבר המין. זה נשמע לך הגיוני ? שהדביקו אותי ועכשיו אני איידע כל אחד ויהרוס לי את החיים? את יודעת לכמה אנשים יש הרפס ? למלא.
אני לא אספר את זה כי אני לא חייבת ! ואין שום סעיף על זה בחוק
מי שיידבק ממני זה יהיה רק אחרי הרבה זמן, ושאנחנו שוכבים בלי קונדום.
ואת חושבת שאני צריכה לבחור בין זוג לפי זה ? אולי באופן זמני.
אני מסכימה שאם זה לא חתונה רצוי להשתדל לא להדביק סתם... ו"לעשות טובה" לחברה ולשכב עם קונדום (גם בשבילי וגם בשבילו) אבל יותר מיזה אין מה לעשות
את חושבת שישנה לבן הזוג שלי שיהיה לו פצע פעם ב ? לא נראה לי ואם כן, אני לא רוצה אותו.
אבל אני לא אספר ואוציא לו את החשק ... ויהרוס לנו שיכול להיות שהוא בכלל לא יידבק ממני... רק אחרי הרבה זמן.....

אנשים צריכים לדעת שבקיום יחסי מין ונשיקות קיים סיכון.זה סיכון שלוקחים כשרוצים להיות עם מישהו.. ולכן יש להזהר לשכב בלי קונדום, לראות מה קורה.. להכיר את הבן אדם ( כדי לדעת שהוא לא חרא וישכב איתך שיש לו התקף) זה אנוכיות וחוסר התחשבות בעליל .
מה שאני עושה ורוב האנשים שמתנהגים על פי הכללים, שוכבים עם קונדום ולא בזמן התקף, רק אחרי שמכירים הרבה זמן ומן הסתם לאחר בדיקות בלי קונדום..
מה שאני עושה זה בסדר גמור כי אין דרך אחרת.
אם את מפחדת הדבק במשהו , תעשה בדיקות לפני שאת מקיימת יחסי מין.
מי שלא רוצה להדבק בכלום שלא ייקח סיכונים ידועים מראש.. ויעשה בדיקות עם כל חבר\ה חדשים......ההדבקה ההמונית מתרחשת כי אנשים לא מצייתים לכללים של לשכב עם קונדום. ולא לקיים יחסי מין בזמן התקף. הרבה אנשים לא מקיימים את זה וזה לא בסדר.
(אנוכיות,רשלנות לא יודעת מה) לשכב עם קונדום ולא לספר זה הדבר המוסרי היחידי שניתן לעשות. גם לעצמך וגם לאחרים.סיכויי ההדבקה עם קונדום שלא בהתקף הם נמוכים מאוד מאוד

חוק המדבק על הרפס.
רק על איידס , אדם שנושא את הנגיף או יש לכך חשש צריך לקיים יחסי מין מוגנים ואפשר להעמיד לדין מי שלא נוהג כך.
בקשר לבחירת בן זוג אני ממש לא צריכה לבחור שום בן זוג על סמך נשאות או לא של הרפס.
כמו שאמרתי קודם ואחזור- יש סיכונים ידועים, אנשים שמפחדים מזה או לא יודעת מה
שישכבו עם בני זוג רק לאחר בדיקות.

ראשית רציתי להתנצל עם זה נשמע תוקפני ולא התכוונתי שזה ישמע כך.

אני נידבקתי בהרפס בעקבות אירוע מאוד קשה שחוויתי אני מקווה שאת יכולה להבין את התסכול והקושי שיש בזה.

ההתמודדות בארץ עם הנושא די קשה כי אין כ"כ מודעות ציבורית בנוגע למחלות מין וישנה סטיגמה..בארה"ב לעומת זאת ישנה מודעות גדולה ואפילו אתרי היכרויות מיוחדים לחולים בהרפס.

אני מניחה שההתמודדות עם זה ומתי לידע במצב כיאוטי כזה שכל רופא אומר דרך התמודדות שונה( ובחלק מהמאמרים אומרים לא לשכב עם חולים במחולת מין !!!) - ההתמודדות כאמור קשה. את לא יודעת איך להתנהג ורמת היושר שלי גבוהה מאוד.אז אני מנסה כל מני דברים בין השאר לידע לפני נשיקה...
אני אישית לא הייתי שלמה עם עצמי אם בן זוגי היה נדבק ממני למרות קונדום- ונפרד ממני בגלל חוסר יושר. אולי אני תמימה.אבל אני ישרה ושלמה עם עצמי.

בנוגע לשלמות העור את מוזמנת לשאול רופא עור בנוגע לעניין זה ותאמיני לי שעשיתי מחקר רבתי בנושא.יש דברים שאת לא יכולה לראות בעין ועדין יכולים לפגוע בך. כל מחלה כרונית בעור פוגעת בתפקודו של העור כמגן עלינו מפני מחלות. בעיקר היום בעידן של הסרת השיער שתפקידו היה גם להגן על העור במקומות רגישים...

לגבי חוק העונשין- ס' 218 לחוק העונשין - "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות דינו מאסר 3 שנים" - אכן ברוב המקרים השימוש בס' אני מניחה היה לאיידס אך טרם נראה לי ישב שופט בישראל והכריע בסוגית פרשנות הס' לגבי מחלות מין אחרות - שהן עשויות לסכן חיים בסיבוכי המחלה וכתביעה נזיקית של רשלנות ופגיעה באיכות החיים במקרה של אי ידוע... והדבקה בהרפס יכולה להיות מקפצה להדבקה באיידס.
דבר נוסף יש את חוק אל תעמוד על דם רעך - שגם לו יכול להיות זיקה לנושא.

מה שנכון זה שהסיכוי שמישהו יתבע אותך על זה בגלל הקושי בהוכחה מי הדביק אותך וגם בגלל שרק במקרים קשים באמת יאשימו מישהו בזה נגיד באמת במקרה של אונס קשה או משהו כזה.

תשמעי כל אחד בסוף מוצא את הדרך אני ממליצה לך רק מתוך דאגה אמיתית כאישה ובכלל סתם מאכפתיות שלי- תמעיטי בבני זוג ותחפשי מערכת יחסים קבועה וכשאת תספרי על מחלתך תתפלאי לשמוע שגברים אחרים יספרו לך על המחלות שלהם....וזה רק יותר בטוח בשבילך. .. אני לא יודעת מה איתך אבל אני לא יכולה להתמודד עם עוד בעיה באיזור הזה.... ומעדיפה את הדרך הזו כרגע.

בהצלחה
ובריאות
מי יתן ולא תסבלי יותר משום נגע קטן לנצח
שנה טובה...

הדבקה בהרפס היא לא רק מתבטאת בתחלואה וסימנים מיידיים אלא גם בנשאות של המחלה.... אני בטוחה שבני הזוג שאמרת שהיו לך ולא נדבקו כפי שאת מציינת - לא נבדקו באמצעות בדיקת דם לבחון את נשאותם של ההרפס....ונשים סובלות מכך הרבה יותר מגברים לצערנו....

אני יודעת שההדבקה בהרפס יכולה להיות ללא תסמינים.
אבל למה שזה יעניין אותי אם אין לי תסמינים ואני לא יודעת מיזה ? (ברמת העיקרון)
המחלה לא כל כך פוגעת בנו ולא בעור, זו אכן מחלה כרונית אך ללא נזק משמעותי....
יותר קל להדבק במחלות מין אחרות, זה נכון (כמו איידס) הסעיף שאת מדברת עליו מעולם לא יתייחס להרפס. אלא לאיידס. אם זה יעמוד לדין האדם שהדביק אם השתמש באמצעי מניעה, לא אשם. הוא עשה את המקסימום. ואם לא השתמש באמצעי מניעה.. אולי יש כאן מקום לשיפור אבל אני לא מאמינה שייענש על כך משום שהרפס לא נחשבת מחלה מסוכנת!

אומנם אולי המוסר שלך מאוד גבוה,כמו שאת אומרת , אבל בלי להעליב זה לא דבר חכם והגיוני לומר.המירב שאת יכולה לעשות הוא לקיים יחסי מין עם קונדום .

את רוצה לשתף במקרה שלך ? ועוד שאלה , את סובלת הרבה מזה ?
אם כן, זה באמת מייגע ומעצבן אבל אם לא זהלא כל כך נורא
מה שיש לך זה דבר שלמרבית האנשים יש !
למרבית האנשים יש נוגדנים לוירוס ההרפס....
זה לא מקצר את החיים , ולא עושה את העור פחות שלם או פחות יפה או יותר פגיע...
זה כמעט לא עושה כלום

אל תתני לזה כל כך להשפיע עליו. מותר לשאול מה עברת ? אשמח אם תעני ואעשה את המירב כדי לעזור לך, אם את רוצה בעזרתי וזה גם יעזור לי :)

תודה על הברכה...........היא נגעה לי ללב למרות שאנו כלל לא מכירות

רופאים משכילים ואחרים יגידו לך שמותר לקיים יחסי מין כרגיל... זה לא נורא.. תתייחסי לזה כאל פרט שולי מאוד
ואם רופאים משכילים אומרים זאת, כמובן שהחוק גם. אלה לא אנשים שיש להם אינטרס לעשות רע ובטח שלא חוסר אחריות. אין שום סעיף שמדבר על זה

ובקשר לזה שיש בארצות דבר כזה, גם אני ראיתי את זה, אבל לדעתי זה מגוחך....
זה פשוט מאוד. אם רוצים רק סקס- יש סיכונים ידועים מראש
ועם זה יותר מסקס (קשר מאוד רציני, חתונה וכול) הרפס לא אמור להיות מעניין כל כך
את בכלל לא צריכה לספר חביבתי..... זה לא יוריד גרם מהצדיקות שלך

אם מקיימים מין מוגן לא בזמן התקף סיכויי ההדבקה נמוכים מאוד. לא פלא שלא נדבקו. וגם אם שוכבים בלי קונדום לעיתים עובד זמן (והרבה זמן) עד להדבקה. למשל נשים שנדבקו בהריון שני וכד'.. ( נכון שנשים יותר סובלות מזה ) או אחרי הרבה שנים של נישואים ולעיתים גם אין תסמינים...

הי מירית

לגבי פרשנות ס' 218 - ס' 218 לא מתייחס לשום מחלה ספציפית אלא כל מחלה מסוכנת. נהוג לתבוע בגין מחלות סופניות מדבקות כמו איידס אבל לכי תדעי מה יום אחד יתבעו ומה תהיה הפרשנות של בימ"ש הנכבד ל"מחלה מסוכנת"- מה זה מסוכן - זה דבר יחסי.... דבר חשוב ואינטליגנטי שאמרת זה שיש קורלציה בין עיצות הרופאים לבין ההתנהגות של אנשים - וזה בעצם די הופך את ההתנהגות של ה"מדביקים" במחלות ל"סבירה בנסיבות העניין".( אולי לא בכל נסיבות אבל ברובן).

מחלת ההרפס - היא לכאורה מינורית אבל יש לה השלכות די משמעותיות כי אם את מחפשת קשר רציני רצוי שתגידי ועדיף כמה שיותר מוקדם אחרת יכולים לחשוב שאת לא ישרה ולא הוגנת ובסטנדרטים שלי זה יותר חשוב מקשר עם אדם כזה או אחר.לספר לאדם כזה דבר זה מאוד מרתיע ומפריע להתנהלות קלילה בחיים אבל בעיני הבריאות חשובה יותר...לצערי יש סטיגמה די גדולה כאמור על מי שסובל ממחלות מין ועל מחלות מין בכלל ( בעיקר אם הוא מחפש זוגיות ולא נמצא בזוגיות) וזה עניין של זמן עד שיחשפו את נושא מחלות המין בארץ ויגבירו את המודעות לנושא ובקופות החולים בסופו של דבר יתעסקו באבחון ומניעת מחלות מין ולא טיפולי פוריות כתוצאה מעקרות שניגרמה מנזק של מחלת מין לא מאובחנת.

אני מסכימה לגבי זה שזה קשה לספר על ההרפס לאנשים אבל איכשהו זה די עובד לי והתחלתי להתרגל לספר למי שאני רוצה לצאת איתו ובגילי 28 זה גיל שמחפשים משהו רציני( משפחה ילדים...) אז אני מחפשת וזה עוד מבחן לרצינות של הבן זוג הפוטנציאלי.

כבר פעמיים סיפרתי לבני זוג והם סיפרו לי... והקשר לא ניפסק בגלל זה.אני פשוט לא מבססת אותו על קשר פיזי. יש גם פיזיות אבל זה משהו שבא בהדרגה ודי אחרי הכל.

לגבי מה שעברתי - תודה על ההתעניינות והצעת העזרה אבל אני בסדר כרגע. שוב תודה.

תראי תאמת שזו שאלה די פילוסופית לספר או לא ... האם זה מוסרי לא לספר וכאלה.... אני פשוט כ"כ סבלתי מזה ומבצקת בעקבות זה וכאבים שמכונים נוירולוגיה פוסט הרפטית שהיה עדיף לי להיות בתולה ממרומי גילי ולא להיות חולה בזה.... אני לא סובלת בינתיים מריבוי התקפים בצורה קיצונית אבל היו לי ולקחתי טיפול מונע פרק זמן מסוים.דבר נוסף הוא שלרוב האוכלוסיה יש הרפס 1 והם לא מספרים שיש להם ויכולים תיאורטית להדביק... כשאני מתכוונת הדבקה אני מתכוונת נשאות של ההרפס - נוגדנים בבדיקת דם כי זה אותו דבר כמעט - למחלה יש פוטנציאל התפרצות בירידת מע' החיסון במהלך החיים וגם בזיקנה אם לא קודם ולא לכולם זה מופיע כפצע קטן וזניח ועשוי לפגוע בכל מיני איברים אחרים כגון העינים וכיו"ב...
אני מבינה למה את רואה את זה כך כי פשוט את בקו הבריאות וזה בסדר אבל לא כולם ככה. אני בכ"ז הייתי מצפה שיזהירו אותי. ואמשיך לספר כרגע כי זה מה שאני מרגישה שמתאים לי לעשות.
הסיבה שזה מתפרץ אצל נשים אחרי לידה למשל זה שוב קשור לירידה של מערכת החיסון...תודה לך בכ"ז על הצגת פרספקטיבה שונה ומעניינית.
שנה טובה.

נכון שהכל יחסי. ויחסית הרפס לא נחשב מחלה מסוכנת... לכן הוא לא נמצא בחוק.
ככה זה נחשב מבחינה רפואית ולכן לא סביר ששופט יחליט אחרת
אני לא הייתי רוצה להיות עם מישהו שיחשוב שאני לא מוסרית כי לא סיפרתי לו, כי זה אומר שאין לו מספיק שכל .. (אלא אם כן הוא ישתכנע אחרת) שוב,לא בכוונה להעליב
אבל כל אדם אינטיליגנטי יבין שזה מוסרי בהחלט לא לספר. ככה הרופא יעץ לי וזה מה שהייתי צריכה לעשות
אני לא הייתי מסוגלת לא לקיים יחסי מין כל הזמן..ואין סיבה שאתנזר או כמעט אתנזר (מה שאת עושה ממין) בסעיף החוק שציינת הרפס לא נמצא.
וזה מוסרי בהחלט לא לספר. כל הנדרש עליי הוא להמנע מיחסי מין בזמן התפרצות...
לספר זו לגמריי החלטה נוספת ולא הכרחית שלקחת על עצמך ומי שתמצאי אולי יתאים לך כי חושב כמוך. אני חושבת אחרת ( והאמת שגם נכון בנוגע למקרה זה ) שאלה זו אינה פילוסופיה לטעמי, אבל בדקתי אותה גם מהכיוון הזה ומצאתי שאני צודקת. אם את רוצה אגיד לך בדיוק על מה אני מדברת. אבל אני לא צריכה שפילוסופים יגידו לי את זה.. מספיק מה שהרופאים אומרים וההגיון הבריא
שנה טובה.. תכתבי לי עוד אם את רוצה אשמח להוכיח את צדקתי :] למרות שנראה לי שהוכחתי אותה כבר..

תראי כל אחד פועל לפי עולם הערכים שרכש ובעיקר וגם לפי איך שהוא יכול להיתנהג.אני לא מאמינה בגישה שצריך בן זוג כדי שתהיה מיניות ואני לא תלויה בגברים לצורך סיפוק כל צרכי בחיים. יש לי יכולת איפוק גדולה ביותר ואין לי בעיה עם זה. אין לי גם דעות קדומות על מי ששונה ממני. זה נראה לי ומרגיש גם מאוד קשה לעשות שינוי תודעתי והתנהגותי בקנה מידה כמו שאני עושה מאז גילוי המחלה הזו. אני לקחתי את זה למקומות שאני יכולתי והחלטתי. אני לא בהכרח חייבת להיתנזר אני פשוט מספרת למי שאני נימצאת איתו ואז זה גם מגביר את היכולת שלי להימנע או לנסות להימנע מלהידבק במחלות מין נוספות כדוגמת קונדילומה ועוד שמדבקות גם בשימוש בקונדום. אני חושבת שבארץ אין כיום פעולה מונעת מספיק טובה בתחום מחלות מין אלא כאמור רק מדיניות של צימצום הנזק משיקולים כלכליים של כמה רופאים שיושבים בעמדות מפתח.זה מאוד קשה לשנות דברים כמו שאמרתי לך בקנה מידה כמו שאני עשיתי זה מצריך שינוי באורח החיים, באישיות ובדפוסי התנהגות שמשרתים את האיזון הנפשי שלי. הרבה אנשים היו נכנסים לדיכאון רק משינוי כזה. אני תופסת את זה כעוצמה וחוסן נפשי אדיר שלי. היכולת לעמיד את עצמי במצב חשוף בפני בני זוג פוטנציאליים ולהסתכן בנטישה היכולת לעמוד בפני שינוי של אורח החיים שלי והמניות שלי אני חושבת שזו גדולת נפש שלי.לא משנה מה יגידו כולם. בנוגע לחוק - גם אם יש הגדרות בחוק זה לגבי "מחלה מסוכנת" ואני לא בטוחה כי כבר אין לי כוח להסתכל כי אני לא בבחינות לשכה כרגע או משהו... אני אומרת לך מהיכרות עמוקה של תחום המשפטים שלעולם אין וודאות משפטית בנוגע לפרשנות סעיפי חוק - אחרי המהפיכה החוקתית ( שנת 92 - חקיקת חוקי יסוד כדוג' כבוה"א וחירותו) והגישה של כבוד השופט ברק של הפרשנות התכליתית היינו פרשנות שהשופט נותן לפי התפיסה החברתית ושיקולי צדק וחירות כלליים כפי שהוא ( השופט) תופס אותם. ויבוא כל עו"ד אינטליגנט ומלומד שיגיד לי אחרת.....שיגיד שהוא מוכן להתחייב על תוצאה משפטית... אפילו שופטים לא יודעים מראש מה תהיה תוצאת המשפט שמגיע לרשותם ואם הם יודעים את זה מראש הרי שדעתם מוטה ואסור להם לשבת בפורום המשפטי הנדון. תאמיני לי שאני סטודנטית מאוד מאוד טובה.יש לי שכל ואני משתמשת בו ולעיתים זה גם חיסרון אני מודה.
הגישה שאת מציגה היא גישה שבה את לוקחת אחריות מוגבלת על בריאותך כי גם את יכולה להיפגע מכך שלא יחשפו בפניך מחלות מין שהפרטנרים שלך סובלים מהם. קונדילומה בשילוב הרפס זה מתכון רע - כך עלול להתפתח סרטן צוואר הרחם. והלוואי שהוא לא היה קיים בכלל. אם יש לך לדוג' פצע הרפס באיזור שהקונדום לא מכסה שבא במגע עם פפילומה את עלולה להידבק. את לא תספרי הבנזוג לא יספר. ומי שיסבול מכך זה בעיקר את. כי את אישה וזה עלול לפגוע במערכת הרביה והאיברים הפנימיים שלך ( רקמות ריריות בנרתיק וגם צוואר הרחם)....לגבר זו בעיה אסתטית מחלת עור עם הרבה פחות אפשרויות לסיבוכים בתחום המין.

אבל בעיקרון אין סיכוי שאקיים יחסי מין אם מישהו כאשר יש לי פצע הרפס (אלא אם כן זה מקרה חריג שבן זוגי יודע ושמים פלסטר וכל הלאה) כך שזה לא יבוא במגע עם קונדילומה. וקונדילומה זה משהו שרואים אם מתסכלים טוב , לכן אני מסתכלת טוב על איבר מינו של בן זוגי כשאנחנו מקיימים יחסי מין (שלא אדבק שוב באמת מה שקרה עם הרפס כנראה שלא ריתי את הפצע) ובקשר לזה ששופטים לא יודעים את פסק הדין, הם יודעים את החוקים...( שזה כמו לדעת את פסק הדין)... ודרך אגב יש גם חיסון לסרטן צוואר הרחם..

לצערנו העולם הוא לא וודאי. לדעת חוקים ממש לא שווה ללדעת תוצאה משפטית מראש כי דעתך מוטה. זה לא אותו דבר בכלל. יש חובה לנהוג לפי החוקים אבל התוצאה המשפטית אחרי הפרשנות ממש לא חייבת להיות זהה למה שעולה מלשון החוק הקרה...אבל זה לא משנה כי באיזה שהוא מקום כבר דיברנו על זה שהרופאים הם אלה שאומרים לפציינטים איך להתנהג אז רק במקרים קיצוניים בכלל של הדבקות במחלה שגרמה למוות היו או במקרי אונס בכלל היו מנסים להגיע לפרשנות אחרת מהנורמה....

חוצמזה שבראש הפורום הדר' ציין שהרפס מדבק גם בהיותו אסמפטומטי כלומר גם כשאין סימני גלויים לעין ( זה אגב בגלל נושא של אי שלמות העור לעיתים ובגלל צורת אבר המין הנשי- שלא תמיד ניתן לראות בצורה גלויה פצעים שיכולים להיות ברקמות ריריות פנימיות..ולכן לידה וגינלית לא תמיד מומלצת בכלל למי שהתפרץ אצלה הרפס כי זה מסכן את העובר במחלת הרפס מפושטת חריפה ומוות.... אבל זהו סיכון כלשהו שיש אנשים שלוקחים אותו והכל ניגמר טוב...) יש הרבה פרמטרים שלא ידועים ותלוים גם בנסיבות ספציפיות של יחסי מין ושל הפרטנרים. הרציונל באמירות כמו שאת אומרת הוא בעצם שמירה על איכות החיים של החולה. ולא מתוך מקום שזה בריא למישהו או הכי בטוח. אבל מצד שני שומדבר לא בטוח לא?

דבר נוסף הוא הסיכון הגדול שכבר ידוע סטטיסטית על הידבקות במחלות מין אחרות למי שיש כבר מחלת מין.

הדבר החשוב הוא שלנשים המחלה יכולה להיות קשה לגברים זה לא נורא כ"כ ולכן פחות איכפת להם מזה גם כשאומרים להם.

תראי נראה לי שכל אחת מאיתנו תחזיק בדעותיה לעת עתה אבל היה נחמד לשוחח איתך בפורום ולשמוע את טיעוני הצד השני. אני מקווה שכל אחת תוכל לחיות את חייה בצורה המיטיבית כשהיא מחזיקה במה שהיא מאמינה. סה"כ זו הכי החלטה אישית בעולם מה אתה עושה עם דבר כזה.אני לוקחת בחשבון שההתנהגות שלי שונה משל אחרים ויש לה מחיר. אבל זה סה"כ גורם לי למצוא את הגברים הישרים והטובים שאני אוהבת.

בהצלחה ובריאות.

היי ראיתי את ההתכתבות שלכן והייתי רוצה להוסיף לגבי הערות של מירית.
אני נדבקתי לראשונה בגיל צעיר ככה בסביבות 18 ממישהי מהתיכון שלי (לא היינו חברים אלה סטוצים של כמה פעמים) , שהתחלנו לשכב בלי קונדום והייתי שמח מאוד!!! אם היא הייתה מתעקשת על קונדום וכמובן הרי כי לדעתי היא ידעה על המחלה , הייתה התפרצות חד פעמית באזור השפתיים בלבד אבל אני נשא את סוג 1 ואת 2 , מירית אני לא חושב שצריך לספר נכון אבל מצד שני צריך לעשות את המקסימום !! בשביל להימנע מהדבקה , אין בחורה שאין לי את הדילמה הזאת , לאחר מכן הייתה לי חברה כ 5 שנים ואני הדבקתי אותה , כמובן הלכנו לבדיקות לראשונה וראינו שלשנינו יש את זה , בחיים לא הייתה לי התפרצות חוץ מזאת שעל השפתיים ולא ידעתי שיש לי את סוג 2 , היו לי יסורי מצפון על ההדבקה ולא בטוח שהיא הייתה הולכת איתי אם הייתה יודעת זאת (בעיקר בגלל שאצלה זה התפרץ מספר פעמים ועוד בימי הסדיר שלנו ואז זה נרגע לה, משהו שלא עזר למצפון שלי במיוחד), לימים נפרדנו וכיום אני רווק אבל מתמודד עם שאלת ההדבקה כל הזמן וחושב על הרגע שיש לי שוב מערכת יחסים תקינה והאם לספר, הרי מה שעשיתי לה לא ארצה לעשות שוב ,ושום דבר לא מבטיח במערכת יחסית ארוכה שלבטח תביא חתונה ,פיתרון אין ובעיקר בילבול אבל משהו אחד אני יודע שאני אנסה לעשות את המקסימום .

כדאי ולהקפיד שזה לכל הזנים שבעולם. אוכל לעזור.

אפשרי

תלוי מה שסיכמת עם הרופא.

הכל אפשרי.

כן

ולא נורא.. זה יכול לקרות לכולם . מאסאג' יכול לעשות הרבה חשק ,וחשק זה דבר טבעי ובריא

דילגת עליי, אשמח להתייחסות

סיכויי ההדבקה אפסיים.

כדי שתפגשי עם רופא מיומן בתחום ובכל מקרה הבעיה שהצגת היא זערורית ואין מקום לנפחה מעבר למידותיה.

יש גישה לפיה ניתן בטיפול יעיל להיפטר מהמחלה.

זאת אמורה להיות תשובה מספקת?? חשבתי שפניתי לאתר הנכון, מסתבר שטעיתי.
זאת התשובה שהכי לא ציפיתי לה ואם זה המקסימום שאתם יכולים לתת אז כנראה שצריך לפנות עם זה הלאה.
תודה רבה על החוסר יחס