פורום נכים, שיקום נכים - תמיכה - יש לך שאלה?

המצב שאת מתארת הנו תגובה רגשית לפגיעה גופנית וטראומה נפשית.
החבר שלך מחלים מהפציעה הגופנית אך פצעי הטראומה הגופנית עדיין פתוחים ומוגלתיים.

בדיוק כמו ברפואה - בדלקת צריך לטפל - גם בדלקת רגשית במקרה הזה.

והאנטיביוטיקה היא טיפול נפשי.

עדיפות ראשונה: נסי לשכנעו שיילך לטיפול על מנת לשמר את הקשר. תוכלי לקבל המלצות כאן.
עדיפות שנייה: האם מוכן ללכת ביחד איתך לייעוץ זוגי.
עדיפות שלישית: לכי את לייעוץ בלבד (ממליץ על פסיכולוג שיקומי המתמחה בטיפול בטראומה לאחר פגיעה גופנית ונפשית). הוא או היא יוכלו לתת לך כלים בסיסיים לתקשורת שיכולים לסייע לקשר בינכם כעת.

המיניות היא רק סימפטום ולא הייתי מתמודד איתה כעת כלל.

בברכה,
עומר,
פסיכולוג דלת פתוחה.

החלק החשוב ביותר הוא תקשורת. שתף את חברתך בלבטים שלך, ואז אם יהיה פנצ'ר - אמנם לא ניתן למנוע את המבוכה, אך תהיה פחותה. חברתך צריכה להכיר את הנכות שלך, כולל החלקים האינטימיים. דבר איתה על כך, על החששות שלך, על החשש ממבוכה.

מעבר לכך, יש הכנות שניתן לעשות כדי למנוע פנצ'ר וכדי להתמודד עמו. כדאי להתרוקן היטב לפני החגיגה. להימנע משתיה בכלל כשעתיים שלוש לפני ומשתיית אלכוהול ועישון בפרט, אשר ידועים כמשתנים. להכין מגבות לצד המיטה למקרה הצורך.

במידת הצורך - יש עזרים, כגון, פלאג אנאלי (אשר מונע דליפת צואה) ומין שרוולונצ'יק לפין, למשך הזמן שלפני החדירה (אשר מונע דליפת שתן) - לגבי אביזרים כדאי להתייעץ במרפאה לשיקום מיני.

עזרת לי מאוד.

אני עוקב כבר כמה זמן אחרי העניינים כאן ואני משוכנע שיהיו כאן אנשי מקצוע וגולשים אחרים שישמחו לסייע לך. אל תתאכזבי
בהצלחה וחג שמח

שלום לך, הפורום אמנם מיועד למתבגרים אבל נשמח לעזור.
כשאת מתכוונת לקשיים בהסתגלות למצב - לאיזה קשיים את מתכוונת?
רגשיים? זוגיים? משפחתיים? מיניים? תפקוד סוגרים? כאבים? חוסר תחושה? חרדות? שנמשיך? אנא מקדי את הפנייה וכך יהיה יותר קל לסייע.
מרפאות לשיקום מיני קיימות במספר מרכזים רפואיים בישראל.
המרפאה של ד"ר רפי חרותי ב"מרכז הרפואי רעות" , בתל אביב, מתמחה בין היתר בשיקום מיני לאחר פגיעות גופניות, אם זו שאלתך.
בברכה,
עומר.

לת' שלום,

שיקום מיני הוא למעשה טיפול שיקומי, בבעיות שקשורות לתפקוד המיני.

טיפול שיקומי = התייחסות למכלול הגורמים שבאדם - ולאו דווקא רק למרכיב אחד או שניים שלוקים אצלו. כלומר, אם אדם למד לחיות הרבה שנים עם בעייה בתפקוד מיני עקב נכות, יש להניח שלא רק הגוף זקוק לאימון ולהדרכה, אלא, שגם הביטחון העצמי, האומץ לנסות וליצור קשר, התקשורת הבינאישית - כל אלה זקוקים לחיזוק. בשיקום, בדרך כלל צוות רב מקצועי מסייע לתהליך, והצוות מורכב לפי הצורך. רופא מומחה בשיקום מיני - שמבין בסיבת הפגיעה (סכרת, פגיעת חוט שדרה, סיבה נפשית) ובטיפול התרופתי המתאים, גינקולוגית - במידה ומדובר בנשים. אח או אחות סיעודי/ת שיכול לתת הדרכה על בעיות בסוגרים והתפקוד איתם. מטפלים מיניים, היכולים להיות פסיכולוגים או עובדים סוציאלים שעברו הכשרה בטיפול מיני.

מיני = טיפול בהפרעות הקשורות לתפקוד מיני, של הגבר, של האישה או שלהם יחדיו. כאן הסיבה יכולה להיות רגשית, זוגית, על רקע מחלה או נכות. המטפל המיני משתמש באבחון קליני על ידי לקבוע יחד עם המטופל את מקור הבעיה ואת דרך הטיפול המתאימה ביותר. טכניקות שונות מסייעות לבעיות שונות, בין אם לטיפול בשפיכה מוקדמת אצל גברים, בקושי לשמר זיקפה, בבעיות שקשורות לכאבים בנרתיק אצל נשים או כיווץ נרתיקי בחדירה ועוד בעיות שונות אחרות.

במרכז הרפואי רעות - קיים צוות רב מקצועי שפועל עם "רעות דלת פתוחה", במתן מענה לבעיות בתפקוד מיני אצל נכים צעירים. השירות ניתן ללא תשלום לצעירים עם מחלה כרונית או נכות גופנית בגיל 14 – 35. ניתן לפנות בטלפון: 6893713 - 03.
בברכה,
עומר.

תודה על הפרגון.

לדעתי חשוב לשמוע גם חוות דעתם של כאלו שעברו שיקום מיני וחוו את מה שקורה מאחורי הקלעים של תחום זה. אשמח אם תמשיך לבקר ולייעץ בפורום זה.

הזעת יתר אינה מוגדרת נכות ולכן אין כאן ממש מי שיכול לתת לך תשובות. נסי לחפש בפורומים של BEOK העוסקים ברפואה אסתטית.
בברכה, עומר.

הורים דואגים תמיד ושיש לילד שלהם יש איזו "בעיה" הם עוד יותר דואגים.
ראשית איך את יודעת את דעתם ? האם שאלת אותם ?
אני חושב שאם תשבי איתם בצורה אחראית ותסבירי להם שיש בחור שאת רוצה לפגוש ולהכיר , הם יבינו. תסבירי להם שגם הם היו בעבר בגיל שלך ובטח גם ההורים שלהם דאגו להם.

שלום דן,
מהתרופות שאתה לוקח אני יכול לתאר לעצמי שמספר שנים אתה סובל מדיכאון, כנראה על רקע הפרעה דו קוטבית, אך ייתכן שאתה מקבל אותה בשל הפרעה אחרת (אפילפסיה למשל?).
ירידה בחשק מיני היא לפעמים סמפטום לבעיה אחרת, ותרופות כגון סרוקסט יכולות להחמיר אותה. ישנן תרופות אחרות שכנראה פחות משפיעות על חשק מיני (שווה לך לברר על ציפרמיל ואל רמוטיב עם הרופא שלך), אבל בכל מקרה, המוקד כאן הוא לא החשק המיני אלא מה הגורם לו. בדידות? אבדן משמעות? דכדוך?
בטיפול פסיכולוגי תוכל לקבל תשובות לסיבות לירידה בחשק המיני ואני ממליץ לך לברר זאת עם פסיכולוג המוסמך לכך (פסיכולוג קליני) וביחד עם הפסיכיאטר המטפל בך, למצוא טיפול תרופתי יותר מתאים לצרכיך.
בברכה,
עומר פורת.

לא הבנתי משאלתך: כאשר אתה קובע דייט עם בחורה לאחר שנוצר קשר במייל/ מסנג'ר האם היא יודעת שאתה מגמגם? האם זה קורה לך רק בפגישה הראשונה? נראה לי חשוב שכאשר אתה נפגש עם בחורה עליה לדעת על הגמגום ולא שזה יבוא לה "בהפתעה". נראה לי חשוב שתהיה לה אפשרות לבחור האם היא מעוניינת להפגש איתך על אף הגמגום ואז קרוב לוודאי היא תרצה להפגש איתך כי מצאת חן בעיניה על כל המכלול ולא רק בגלל המלל. נראה לי גם שברגע שהבחורה תדע לקראת מה היא הולכת גם החרדה שלך תפחת והגמגום יהיה קל יותר.
בהצלחה ושנה טובה,
אתי קרן

אני מבינה את המבוכה לדבר עם נכה על נכותו, נראה שאצל כל אחד התגובה היא שונה. ישנם כאלה שמדברים בפתיחות וישנם כאלה שלא כמו אצל כל אחד אחד אחר שיש לו מגרעה בולטת לעין. זה די תלוי אופי ואישיות. נראה לי שאתה יכול לנסות ליזום שיחה בעדינות ולבדוק את תגובתו. במידה ותהיה הענות מצידו תוכל להציע לו, אך אם הוא יתחמק או לא ייענה כנראה שהוא לא מעוניין לדבר על הנושא. בסך הכל הכוונה שלך טובה וחיובית ונראה לי שיש מקום לנסות.
בהצלחה ושנה טובה,
אתי קרן

מסוגל לאהוב? להיות נאהב? להנות? להעניק הנאה? בודאי שהוא מסוגל!!!
השאלה היא אם הוא מעוניין להכיר בחורה חדשה ולצאת לדייטים או לבנות זוגיות?
מה היית עושה אם הוא לא היה נכה? היית שואל אותו אם בא לו להכיר? נראה לי שאותו דבר אתה אמור לעשות עם הבחור המדובר וזה ממש לא עיניינך למה הוא מסוגל תפקודית או לא. הרי גם אינך יודע כשאתה מכיר לחבר בת זוג אם הוא גומר מהר, אגואיסט ביחסי מין, או מאבד זקפה תוך כדי חדירה - ובכל זאת אתה מכיר בין חברים מפעם לפעם ולא מתעניין בפרטים האינטימיים של כל אחד וטוב שכך - אותו דבר בדיוק נהוג עם א/נשים נכים.

רונה שלום, ותודה על הפנייה.

זה דורש איכויות מיוחדות לפעמים לראות את האדם שמעבר לנכות, ואולי בזכות אותו אתר, ואולי בזכות מי שאת, קיבלת הזדמנות לכך. עכשיו רק נותר לראות שאת מנצלת אותה - ונותנת לעצמך צ'אנס באמת להכיר את האיש.

תפקוד מיני לאחר פגיעת חוט שדרה הוא נושא מקצועי מאוד, וכפי שעניתי בפורום ליואב זה עתה, קיימים אנשי מקצוע שיכולים לתת את הסיוע. רופא לשיקום מיני יכול להדריך את בן זוגך באיזה תכשירים ומכשירים ניתן להשתמש כדי להגיע לזיקפה, ומטפל מיני מוסמך יוכל להדריך בטכניקות המאפשרות קיום יחסי מין תקינים.

לגבי הדחף שלו - אני מניח, שאם הוא נפגע בגב, ההורמונים שלו פועלים באופן תקין לחלוטין, והוא בעל אותם הדחפים כמו של כל גבר ממוצע לגילו. אז התשובה על זה היא כן, הוא כנראה כן רוצה "לשלוח ידיים".

לגבי העלאת הנושא - זו בהחלט זכותך לדעת על חייו האישיים והמיניים. אבל תארי לעצמך שהיו שואלים אותך בדייט השלישי על יכולת התפקוד המיני שלך, איך היית מרגישה? התזמון חשוב, ואם תרצי עוד הכוונה - נצטרך לקבל יותר פרטים על בן הזוג כדי לעזור. צרי קשר דרך הפורום או במייל שלו או בטלפון ונשמח לסייע יותר. בברכה, עומר.

קודם כל הרשי לי לפרגן לך על הגישה הבוגרת לקשר המתפתח. בכל קשר חשובה התקשורת - על אחת כמה וכמה כאשר אחד מבני הזוג הוא נפגע חוט שדרה. חשוב לדבר על קשיים, העדפות וציפיות.
היי בטוחה לחלוטין שאפשר לבנות קשר עם בן זוג, שהוא גם נפגע חוט שדרה (וברשותכם אשתמש בקיצור אשר מקובל בקרב אנשי מקצוע - נח"ש), אשר כולל בתוכו עינוג מיני הדדי. לקוראים שמתעניינים בבנות המין היפה, כמובן שהדבר אפשרי גם עם בחורה פגועת חוט שדרה.

את צודקת בכך שאת מזהה קשיים אפשריים בדרך לאינטימיות המינית. רוב העצות בנושא מבוססות על ידע מצטבר ועל סוג הפגיעה. חוט השדרה אחראי לקשר העצבי בין המוח לחלקים השונים בגוף ומהם חזרה אל המוח. כלומר, נזק לחוט השדרה יוביל לפגיעה בתחושות, ירידה ביכולת להגיב למגע באזורים שונים (בייחוד אלו האינטימיים) ואף לקושי לזהות רמזים פנימיים, כגון, שלפוחית שתן מליאה. בהמשך ריכזתי מספר טיפים הנגזרים מסוג הפגיעה וחומרתה.

הרגישות שיש לך כלפי חברך בתוספת למודעות המינית הבריאה שלך מקרינים בטחון עצמי מיני, ואין ספק שזה ישמש בסיס לעינוג הדדי. כל הידע הנוסף שתרכשו כאן ובמציאות לגבי התכנון, יתרום ליצירת אווירה ותנאים נכונים לזמנים מענגים. אנשים רבים עם דרגות שונות של נכות פיזית, זמנית (אפילו 'סתם' גבס ברגל) או קבועה, ובני/בנות זוגם מגלים אפשרויות שונות ומגוונות על מנת לקיים יחסי מין מספקים. רבים מהם, כאשר הם לומדים את גופם ומגלים את מיניותם, מוצאים שאורגזמה בעת יחסי מין אינה החלק החשוב ביותר של התנסות מינית חיובית. אנשים יכולים להנות מרגעים אינטימיים בדרכים אחרות רבות ומענגות.

עם זאת, לפני שאכנס לעומק ההיבט המיני של שאלתך, רצוי לדון בסוגיות אחרות. קשר אינוו נמדד על פי התפקוד והביצוע המיני. ה"חששות" שלך מפני הקטע המיני עשויות לעצור את התהליך החיובי בו אתם נמצאים. אל תתני לכך להאט או לעצור את בניית הקשר עוד לפני שנולד. התמקדי בהיבטים שאינם גופניים בתור התחלה, ועזרי לבן זוגך להתמקד בכך אף הוא. גלו צדדים אחרים - צד אינטלקטואלי, רומנטי, הומוריסטי. תני לו להרגיש שאת איתו בגלל שאת רוצה בו, ולא בשל סיפוק מיני.

ובסערה חזרה אל האקט המיני עצמו... ידע זה כוח. רכישת ידע מצידך וגם מצד חברך - לגבי תפקוד מיני, לגבי אפשרויות תנוחות בהתאם למגבלות, לגבי פוטנציאל פריון וכן הלאה - כל אלו יטעו בכם אומץ רב יותר להתנסות. בהתנסות זו שלבו את ההבנה שהמסע אל ההנאה המינית אינו עובר רק דרך איברי המין אשר בין הרגליים, אלא חובה לשתף גם את אלו שבין האוזניים. הבינו ושתפו לגבי מה נעים יותר ומה פחות. ניסוי וטעייה בשילוב עם יצירתיות הם הדרך הטובה ביותר לגילוי תנוחות נוחות ומענגות בכלל ואצלכם בפרט.

תפקוד מיני שיכול לענג את בת זוגם.
אני שמחה מאוד שעשית את הצעד ופנית לפורום מקצועי, ולא כמו שרבות/רבים אחרים עושים, פשוט בורחים מאנשים עם נכות במקום לברר ולראות שהרבה פעמים השד לא כל כך נורא.
דר' חרותי ואני לא נוכל לכתוב לך כאן בדיוק מה אפשרי או לא באופן טבעי עד שלא נדע את פלס הפגיעה של חברך ואם הפגיעה שלו היא שלמה או חלקית. נתונים אלה יכולים למשל להראות שאולי אין לו פגיעה מינית בכלל, שאולי הוא אינו חש אך יש לו זקפה, שכן או לא יש לו שפיכה באופן עצמאי? וכ'.
מה שאני מנסה להעביר לך הוא שלא כל נ.ח.ש. הם אותו דבר, וגם שזה לא שיש לו או אין לו תפקוד אלא שיכול להיות שחלק תפקודי אחד פגוע או שניים וצריך לדעת הרבה יותר.
בכל מקרה היום עם התקדמות המדע והטכנולוגיה גם מה שכן נפגע ניתן לגישור ואפשר בדרך כלל להחזיר את התפקוד.
כמו שכתב לך כבר דר' חרותי תקשורת היא מילת המפתח והחששות שלך לדבר על כך עם חברך הן התחלה לא כל כך טובה. זכותך לדעת ולדבר בגלוי על כל מה שמעניין אותך וחשוב לך. שכן אם לא תדברי בסוף תחליטי אולי על סמך הידע המוגבל שלך לעזוב אותו וזה חבל. לכן לא חשוב אם זה מוקדם או מאוחר מה שאת היית עושה עם חבר אחר תעשי גם עם החבר הזה. מה שמטריד אותך תשתפי אותו ותני לו הזדמנות להתמודד איתך. כמובן שהדיבור צריך להיות עדין כמו בכל שיחה על נושאים אינטימיים כמובן שהדיבור יכול לגרום למבוכה - אז מה, גם את נבוכה ותהיו שניכם מובכים אבל תלמדו אחד את השניה, ותיצרו בניכם מהתחלה שיח שיאפשר לכם התמודדות בזמן אמת עם הזוגיות שלכם וכל מה שמרכיב אותה.
אל תכנסי לתפקיד של מגוננת עליו, או מתחשבת מידי בו, או מרחמת עליו. הוא גבר ככל הגברים וכזה הוא רוצה מאוד להיות, ואם תאפשרי לו את ההזדמנות הזו תהנו מכך שניכם.

הוא יכול לנשק , ללטף , לגעת , להשתמש באצבעות ובלשון...

בכל הקשור בחלק הגוף התחתון כנראה שצטרכי קצת להתעזר בסבלנות.

אני רק יכול להגיד לך שאת בחורה לעניין , נותנת לו צ'אנס. את רק יכולה להרוויח מבחור כזה שלפי מה שאת מספרת אין לו בעיה לצאת איתך לדייט , דבר שהוא לא טריוויאלי לבחור נכה ומראה על התייחסותו לנכות.

את יודעת לא כל דבר צריך לשאול ישירות , יש דרכים אחרות. אולי במקום לחכות שהוא ישלח ידיים תנסי לשלוח את ולראות מה התגובה שלו...

בהצלחה

למה את ציריכיה בחור כזה בואי קחי אותי בחור בראי אשמח לקבל ממך מספר פלפאון

יואב שלום ותודה על פנייתך.
תפקוד מיני לאחר פגיעת חוט שדרה הנו עניין מאוד מקצועי, ובארץ קיימים מעט אנשים (רופאים) שמומחים בתחום של שיקום מיני ויודעים בדיוק לעזור.
הגורמים הרלוונטיים הם בין השאר גובה הפגיעה בחוט השדרה, חומרתה והיכולת שלך ללמוד את יכולות הגוף שלך עם או בלי סיוע מקצועי.
לשמחתנו, אם אתה מעל גיל 18, ומתחת גיל 35, אתה זכאי להפגש עם רופא מומחה לשיקום מיני ולקבל סדרת אבחונים וטיפולים לתפקוד מיני ללא תשלום, במסגרת הדלת הפתוחה - שהוקמה במיוחד לשם כך.
על השירות ניתן ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. לא צריך לבוא עם טופס 17 או התחייבות של חברת הביטוח. פשוט לבוא להכרות.
ד"ר חרותי יושב במרפאה במרכז הרפואי רעות.

אם אתה אחרי גיל 35, תוכל לפנות אך השרות כרוך בתשלום.

תוכל ליצור איתם קשר בטלפון:
6893713 - 03
בברכה, ובהצלחה, עומר

טיפים עיקריים לנפגעי ונפגעות חוט שדרה ובני ובנות זוגן:

• רבים מנח"ש סובלים מאי יכולת לשלוט על מתן שתן ואף מדליפות לא-רצוניות. על מנת למנוע תקריות מביכות, כדאי לעודד את בן זוגך העתידי להתרוקן היטב לפני החגיגה ולהימנע משתיית אלכוהול ועישון, אשר ידועים כמשתנים.

• נח"ש מועדים לפתח זיהומים בדרכי השתן. אחת הדרכים למנוע זאת, היא לנקות היטב את איבר המין לפני ואחרי קיום יחסי מין ואף להשתין לפני ואחרי.

• נח"ש רבים אינם יכולים להגיע לאורגזמה או שהם חווים תחושה חלקית, ועל כן רצוי לשוחח על כך בפתיחות ולנסות לגלות יחדיו אזורים אחרים בגוף, בהם התחושה קיימת ומענגת, במקום להתמקד ב"מפץ הגדול".

• לרבים מנח"ש נטייה מוגברת לאלרגיה ללטקס ועל כן, אם אתם מתכוונים להשתמש בקונדום כאמצעי מניעה, רצוי למצוא קונדום נטול-לטקס (כן, יש כזה דבר).

• יש מיתוס שאם נח"ש אינו חש או אינו שופך, אז אינו יכול להדביק ו/או להדבק במחלות מין, וזה לא נכון. הקונדום עשוי להגן מהדבקות במחלות מין, עד שתחליטו לבצע יחדיו בדיקה לנוכחותן, עם מיסוד הקשר.

• הזכרת שיתכן ולבן זוגך קצת תחושה מתחת למותניים ואפילו זקפות. אם בעתיד תגלו שהזקפות האלו אינן חזקות דיין או שאינן נשמרות למשך זמן המספק חדירה, יש אפשרויות לטפל בכך, למשל ע"י שימוש בתרופות (ויאגרה, לויטרה, סיאליס).

• כדאי להשתמש בכמות נכבדת של מסכך על בסיס מים, אשר מקל על החדירה ומונע גירויים ופצעים בעור הפין. יש מסככים אשר מיוצרים במיוחד למטרה זו, כגון, KY-Jelly, TOP Gel, DUREX Play ועוד.

שלום לנואשת...

להלן מספר עקרונות:
1. דחייה היא בלתי נמנעת לפעמים, אבל מי שחושש ממנה - ולא מנסה - בטוח ישאר לבד. אם רוצים בן זוג - חייבים לקחת בחשבון שיהיו גם דחיות בדרך להצלחה, לברך עליהן וללמוד מהן - להשתפר.

2. מהם נקודות החוזק שלך? מה עושה אותך אטרקטיבית? (כאן הזמן לשאול את החברים הקרובים והאהובים עליך, וגם מכרים אחרים). האם את מדגישה תכונות חזקות שלך מספיק? במה שאת טובה ומוצלחת - לא צריך להצטנע.

3. מסגרות המאפשרות הכרות אישית - הם לטובתך. חוגי בישול קצרים, כתיבה יוצרת, ציור, פסיכודרמה, תיאטרון, טיולים... כל מה שנותן הזדמנות לדבר ולהכיר, מעבר ל"עטיפה הראשונית". אחרי כמה דקות שיחה, כבר ניתן לראות את האדם מבצבץ מאחורי החזות החיצונית, וכשאת שקועה בשיחה - אז מתחיל השעון לתקתק לטובתך. אם תרצי טיפים איך להתחיל בסיטואציות כאלה - כיתבי לנו שוב.

חוץ מזה, את לא לבד כנסי לכאן:
[a href=http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=4765 id=link]עזרה ופרטים נוספים[/a]

ולאחר החגים, מתארגנות קבוצות של רעות דלת פתוחה ליצירת קשר המיועדות לצעירים עם נכויות, מגיל 18 עד 35. אם תרצי תוכלי לשלוח מייל ונכניס אותך לרשימה, וכשהקבוצה תתחיל - ניצור עמך קשר.
בהצלחה...

והעיקר... לא לפחד כלל....
שנה טובה, עומר.

לכולנו יש סודות, ולפעמים כשמכירים מעדיפים את חלקם לגלות בהתחלה, ועם חלקם לחכות להמשך, כשההכרות האישית רבה יותר, ונוצרת חברות, אמון וחיבה הדדית.
כרגע את מתמקדת בהכרות הזו, ומקווה, שבזכות התכונות האישיותיות שלך בן הזוג ירצה להשאר בקשר.
הבחירה שלך היא טובה, אבל אינה מספיקה.
אם תצליחי גם לבטא במילים את החששות שלך, שיש לך קשיים להחשף גופנית אליו, ושאת זקוקה לעוד זמן כדי להרגיש בשלה למגע גופני ומיני, בן הזוג שלך יידע שאת רוצה - אבל חוששת. שאת לא דוחה - אלא דווקא רוצה - ופוחדת לאבד.
אם הוא יקבל את זה וייתן לך זמן - יש לך כנראה פרטנר טוב בידיים, ושווה להשקיע בו מאמץ.
אם הוא ימשיך הלאה - יש סיכוי טוב שלא באישיות שלך הוא מתעניין אלא בדברים אחרים - ואז במילא חבל על הזמן, נכון?.
תוכלי לקבל מאיתנו רעיונות על איך להעלות נושאים גופניים כאובים, כאן בפורום הזה או במייל.
בברכה,
עומר.

עכשיו באורך הרגליים שלך ואיך להסתיר את ההבדל, כ שהוא בודאי לא כל כך יבחין בהבדל בניהן ורק את כל כך מודעת להן, ולא בהתפתחות הקשר בניכם. ואחר כך כשהוא יפרד ממך תוכלי תמיד להאשים את הרגליים שלך ולא את ההתחמקות שלך מלהתמודד עם האינטימיות המתבקשת אולי כבר בשלב זה של הקשר.
אז כדאי יותר שתפסיקי להיות עסוקה ברגליים וזה יקרה רק אם תספרי לו על כך ואז יסתבר לך שאו שהוא לא שם לב - מה שאומר שזה לא כל כך בולט כמו שזה נדמה לך, או שהוא כבר מזמן שם לב וזה לא מפריע לו. ואחרי שתורידי את זה מסדר היום תוכלי להתפנות להמשיך וליצור את הקשר בניכם.

יש לי בעיה דומה. בהתחלה חשבתי שאולי לא רואים בדיוק את הפגם או כמה ההבדל בי רגליים בראות לרגליים פגועות ... אבל האמת זה רק נדמה לנו שלא רואים או לא מבחינים . ההתנהגות שלנו
ב"להסתיר" , "לדחות" מושכת את צומת הלב ומעידה על חוסר בטחון עצמי , שאחרים וביניהם את מי שאנחנו מעוניינים ליצור קשר , יכולים לפרש / ליחס את זה לגורם אחר ולא לפגם ברגליים .
לכן ...אני מציע לך ... דווקא להתנהג רגיל ...כן להיות בהתיחדות וכן לחשוף את הגוף .... מי שיאהוב אותך ....יאהוב עם הנכות שלך .... אם את אישיות שנעים בחברתך ...אם את מוכנה להעניק
ולקבל אהבה .... לא "הרגל הקצרה" ולא מכשול אחר יעמוד בדרכך ...
אז כדימה ....אם לא תנסי לא תצליחי ......
עדכאני אותנו ..............
בהצלחה

שלום לך!
התופעה של בליטת פטמות אצל בנים בגיל ההתבגרות ידועה ומוכרת, ומופיע בבנים רבים. הפטמות לא הופכות לשדיים, אלא נשארות בולטות מספר חודשים ובהדרגה נעלמות. היות וזו אינה מחלה, אין שום צורך בלקיחת תרופות.
בברכה
דר. דניאל הרדוף