פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

קרן שלום,
אני ממליצה לך להפנות את השאלה בפורום שבו עונים מומחים לציפורים ולחיות אקזוטיות בכדי לקבל תשובה מלאה
בהצלחה

שלום עידית,

על פי רוב סיבוכים קשים לאחר סירוס הם דבר נדיר. עם זאת ייתכנו מספר סיבוכים בניתוח זה כגון: דימום, שטף דם בשק האשכים, חבלות או נפיחות בשק האשכים, זיהום, פתיחה של התפרים, קשיים במתן שתן, היקוות נוזלים (סרומה), שינוי התנהגות, גרימת נזק עצמי ועוד.

כמו כן, כבכל ניתוח, ייתכנו סיבוכים הקשורים בהתאוששות מהרדמה ומהרגעה או סיבוכים הקשורים במחלות שקדמו לניתוח- שאנחנו לא תמיד מודעים להם.

מאחר שהוא מטופל אצל הווטרינרית שלהם ונלקח לניתוח נוסף עליכם להתייחס לממצאים, למסקנות ולהמלצות הטיפול שלה.

רפואה שלמה

הכלב לא מצליח ללכת, הולך שני צעדים ומתיישב. וזה לא מאפיסת כוחות, פשוט משהו מציק לו - יש לך רעיון? נשאר במעקב אצל הווטרינרית. אמרה שפתחה את המקום ושיחררה - האם יש לך מושג מה הדבר אומר?

לי שלום

בשתי המשחות דרמקומבין וטבעקוטן יש שלושה מרכיבים- מרכיב אנטי פטרייתי, מרכיב אנט-בקטריאלי ומרכיב סטרואידלי. עם זאת, סוגי החומרים מהקבוצות השונות שונים.

עליך להתייעץ בווטרינרית שלך שהמליצה לך על דרמקומבין ולשאול אם היא אינה מתנגדת לשימוש בטבעקוטן.

רפואה שלמה!

איציק שלום,

לא סיפקת פרטים לגבי גיל הכלב, גזע, משקל וכדומה. כך או כך מוטב שתיקח את כלבך לבדיקה וטרינרית בהקדם. קשיי נשימה כפי שאתה מתאר לאו דווקא נובעים מחום ויכולים לנבוע כתוצאה ממצוקה נשימתית על רקע מחלת לב, דלקת ריאות או מחלות רבות אחרות. במידה שכלבך חולה יש לוודא שהוא מקבל את הטיפול המתאים ללא דיחוי ולמנוע החמרה במצבו.

רפואה שלמה

היי ורה,

לצערי, חתולים כמעט תמיד מגלים דרכים להוציא את קתטר השתן שלהם.

את יכולה לנסות להשתמש בקולר אליזבתי בגדלים שונים או מחברות שונות, כל עוד הם לא מפריעים לתפקוד שלו. עם זאת, סביר להניח שבחלוף כמה זמן הוא שוב ילמד לשלוף את הקתטר גם עם הקולר השונה והחדש.

במידה שזה אפשרי, תשאלי בבית החולים אם יוכלו ללמד אותך לשתן את החתול. במקרים מסוימים זה קשה עד בלתי אפשרי ובאחרים פשוט למדי. במידה שתוכלי להגיע למצב שאת משתנת את החתול בעצמך, בבית, כמה פעמים ביום ובאופן יעיל ומוחלט, אולי תוכלו להימנע משימוש בקתטר. כאמור, לא תמיד ניתן לעשות זאת ועליך לדון בכך עם הרופאים המטפלים בבית החולים.

הדם יכול להיות כתוצאה מדלקת בדרכי השתן או בעקבות ניסיונות השליפה של הקתטר. את זאת תוכלי לבדוק בבית החולים.

צר לי שאין לי פיתרון קסם להציע לך במקרה זה. אני מקווה מאוד שהיכולת לתת שתן תשוב אליו בקרוב.

אל ייאש!

היי מירית,

יש מגוון סוגים טובים. חלקם טובים גם לפרעושים וגם לקרציות וחלקם טובים אף לאקריות. את יכולה להתייעץ בחנות החיות או אצל הווטרינר שלך היכן שהן נמכרות מה הכי מתאים לחיה שלך.

שלום,

ישנן כמה אפשרויות שניתן לנקוט בהן.

אם השיער של החתולה שלך ארוך ומלא קשרים ("רסטות") מוטב לשקול תספורת או סירוק מקצועי אצל ספר/ית חתולים וכלבים. לפעמים יש צורך בטשטוש אצל הווטרינר לפני כן, כי טיפול בשיער סבוך יכול להיות כואב וגם כי ישנם בעלי חיים שנלחצים מקולות מכונת הגילוח.

במקרים אחרים כאשר השיער אינו סבוך מוטב להרגיל את החתולה לסירוק בהדרגה. יש לוודא שמשתמשים במסרק מתאים לחתולים שלא יכאיב להם ולהשתמש בו בעדינות עד שהם מתרגלים להברשה. ניתן להציע לחתולה פינוק בתום הסירוק או בתחילתו כמו חטיף טעים כדי להפוך את החוויה לנעימה יותר. לאט לאט תוכלי להתקדם מהברשות ספורות לסירוק ממושך יותר.

מומלץ לא לסרק בכוח. אם החתולה תפחד מהמסרק או תקשר אותו לחוויה לא נעימה יהיה לך קשה מאוד לסרק אותה בעתיד.

בהצלחה!

שלום שיר,

אם החתול מתנהג כרגיל פחות סביר שנגרם נזק מוחי, אך זו תמיד אפשרות. מאחר שהוא התעוות וככל הנראה חטף מהלומה קשה, מומלץ לפנות לבדיקה אצל וטרינר כדי לוודא שהוא באמת בסדר ושאינו סובל משברים או מחבלות.

כל טוב

יגאל שלום,

צר לי לשמוע שהחתול שלך סובל ממחלת כליות קשה. הפרטים שקיבלת מהווטרינר שלך נכונים.

בנוגע להשתלת כליות, כיום היא איננה מבוצעת בארץ, אלא רק בארה"ב, כאשר העלות היא אלפי דולרים רבים וכמובן גם אימוץ החתול אשר תרם כלייה אחת מגופו. כמובן שדרוש גם טיפול תומך לאחר הניתוח וההצלחה בו איננה מובטחת.

נושא הסבל בבעלי חיים מעורר תהיות רבות בקרב כולנו מאחר שהם אינם מסוגלים לספר לנו איך הם מרגישים. כאשר החתול עדיין אוכל, שותה ונותן צרכים בכוחות עצמו מוקדם מדי להערכתי לשקול המתת חסד.

בברכת רפואה שלמה

היי מאיר,

אתה מתאר את אחת התלונות הנפוצות ביותר בקרב בעלי כלבים. נשירה חזקה לקראת הקיץ היא דבר טבעי. מומלץ להבריש את הכלבים היטב מדי יום ולדאוג להם למזון מאיכות גבוהה, וממה שקראתי אתה כבר עושה זאת.

במקרים מסוימים כאשר הנשירה בלתי נסבלת אפשר לשקול תספורת אצל ספר כלבים מקצועי- התספורת לא תפסיק את הנשירה, אך תקצר את השערות ובכך הן מפריעות פחות.

במקרים חריגים בהם הנשירה נובעת ממחלת עור או ממחלה כללית נראה לרוב סימנים נוספים נוסף לנשירה- כמו גירוד, אדמומיות, קרחות, שינויים בהתנהגות או בתאבון וכדומה.

אין בעד מה!

דקל שלום,

לפי התיאור והתמונה מדובר בפרקים של תולעי סרט, ששמן דיפילידיום קאנינום. חתולים וכלבים נדבקים מתולעים אלו כאשר הם מתלקקים ובולעים פרעושים. הפרעושים משמשים כמעביר ביניים של התולעת ולאחר שהם מתבקעים במעי הם מתפתחים ומשחררים פרקים לתוך הצואה, כאשר ראש התולעת נותר במעי.

לרוב מקובל לתלע גורים פעמיים בהפרש של עשרה ימים ובמקביל לכך לטפל נגד פרעושים כדי למנוע הדבקות חדשות. במקרים מסוימים כאשר יש עומס גדול של תולעים או כאשר הטיפול בפרעושים אינו מוחלט שני הטיפולים אינם מספיקים.

לאחר התילוע השני ניתן להביא דגימת צואה טרייה לווטרינר המטפל, בתיאום מראש ובהסכמתו, ולבצע מבחן הצפת צואה כדי לוודא שהגורים נקיים מטפילי מעיים מסוגים שונים.

בהצלחה!

מג שלום,

לימודים לתואר ד"ר בווטרינריה יכללו תמיד היבט כירורגי מסוים. עם זאת, לאחר סיום הלימודים לתואר ניתן להתמחות ולעסוק במגוון תחומים שכלל אינם קשורים בכירורגיה. תחומים שבהם ניתן להתמחות כוללים בין השאר רפואה פנימית, רפואת לב, עיניים, עור, תזונה, פוריות, התנהגות ועוד.

בהצלחה בלימודיך!

עומרי שלום,

גורים צעירים רגישים למחלות רבות ויכולים לחלות במחלות נגיפיות מסכנות חיים. שילוב של שלשולים והקאות עם ירידה בתאבון יכולים לבטא נוכחות של מחלה קשה בגורים.

עליכם לקחת אותו בדחיפות לווטרינר המטפל להמשך אבחון הסיבה לשלשולים ולהקאות. גור מקיא שאינו אוכל ושותה חייב להיות מאושפז ואין לנסות להאכילו בכוח.

בברכת רפואה שלמה!

אבל זה לא במקום התשובה של המומחים..
אני אימצתי גור כלבים שננטש כשהיה בן יום ועברתי איתו את כל הדרך מהגמילה של התחליף חלב ועד ההחלפה לאוכל היבש..
אני זוכרת שעד גיל חודשיים בערך נתתי לו לאכול רק תחליף חלב ואוכל רטוב מקופסת שימורים, רק מגיל חודשיים שראיתי שהוא ממש מסוגל לפרק כופתה בעצמו התחלתי להוסיף כמויות..יכול להיות שהוא קטן מידי והאוכל גדול מידי..ברור שכדאי שתבדוק את עניין השסע בחיך אבל עד שלא תדע בוודאות שיש או אין שסע בחך כדאי שתתן לו אוכל רטוב מקופסת שימורים כדיי שזה לא יקרה שוב..

שלום טובול,

ראשית, הגור שלך באמת יפהפה והדאגה שלך ראויה להערכה.

מהתיאורים שלך קשה לדעת מה בדיוק מקור הבעיה ויותר מכך, קשה להבין את מהותה- האם הוא מקיא, פולט, משתעל, נחנק, נשנק, האם הוא בסה"כ אוכל מהר מדי, או האם הוא סובל מבעיה אנטומית מולדת. ללא אבחון מעמיק ובירור אצל הווטרינרית המטפלת שלך, קשה יהיה להגיע למענה.

אשתדל לענות על כל שאלותיך, אבל בסופו של דבר, אם הבעיה ממשיכה מוטב שתעמיק את האבחון אצל הווטרינרית שלך.
1. חך שסוע ושפה שסועה יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות. כאשר הם גדולים מאוד קל לראותם וכאשר הם קטנים מאוד קשה לראותם, לפעמים צריך לטשטש את הנבדק כדי לבחון כראוי את החך. אלא אם כן יש סימנים קליניים המעידים על נוכחותו בהחלט ניתן להחמיץ אותו בבדיקה, אך אין בכך לומר שזו הבעיה שממנה סובל כלבך. היא בכל זאת נדירה למדי ומלווה לרוב בבעיות נוספות שמתחילות כבר בתקופת הינקות- למשל בעיות נשימה, ויש אפשרויות נוספות וסבירות יותר להתנהגות מהסוג שאתה מתאר.
2. קשה לומר, אם תקוע לו מזון בגרון אתה יכול לנסות להוציאו ידנית, מצד שני, מאחר שאנחנו עדיין לא יודעים מה הבעיה, קשה לומר מה יעזור.
3. במקרים רבים המעבר ממזון נוזלי (חלב אם) למזון מוצק יכול להיות קשה לגורים. התפחת המזון (השרייתו במים כשעה לפני הגשתו) והגשת מנות רבות וקטנות יכולות לעזור מאוד במעבר הזה. במקרים אלו, אנחנו נתפיח את המזון ובאופן הדרגתי נרטיב אותו פחות, נוסיף לו גרגרים יבשים ונגדיל את הארוחות. המעבר בין השלבים נעשה בהדרגה תוך הקפדה שהכלב מתמודד היטב עם המנה שלו.
4. על השאלה הזו כבר עניתי, כן, יכול להיות מאוד שלא מדובר בחך שסוע.

רפואה שלמה

תודה על התשובה קודם כל, זה קרה לו כבר פעם השלישית כשלא הייתי בבית אבל אח שלי אמר לי שהפעם זה היה קל יותר שתוך שניה הוא הוציא לו את האוכל ויש מצב שעם השתעלות הוא היה מוציא את זה גם לבד...

שמתי לב למשהו אצלו-יש לו לשון ממש גבוהה...ז"א שאם הוא פותח את הפה או מפהק אני רואה שהחלק האחורי של הלשון שלו עבה בצורה ענקית יכול להיות שזה מה שגורם לבעיה? שזה יוצר מן צוואר בקבוק כזה שהאוכל נתקע בגלל זה ועצם זה שהוא ממשיך לאכול בהתלהבות גורם לחנק?

למרות זאת אין לי מושג זו פעם ראשונה שיש לי כלב ...בכל מקרה אני אשאל את הוטרינרית עוד שבועיים יש לו חיסון משושה שני אז אני אשאל אותה...

היי טובול,

לשונם של כלבים עבה באופן טבעי בחלקה האחורי. הרופאה המטפלת שלך תוכל לומר לך אם יש בכך משהו חריג ותוכל להדריך אותך כיצד לנהוג במקרה זה.

כל טוב,

שלום תמי,
אני שמחה לשמוע שהכלבים שלך מצאו חברה חדשה... אינני יודעת באיזו עיר את גרה, אך בעיריות רבות כבר לא מקובל לקחת חתולי רחוב שמטופלים כהלכה ולהמית אותם. חשוב לדעת שחתולת רחוב שמקבלת אוכל (ממך או מהשכנים) הופכת לתלויה בכם ולכן צריכה טיפול ותשומת לב, גם אם היא לא מוכנסת הביתה. צריך לוודא שהחתולה מעוקרת כדי שלא תפתיע אותך ואת שכניכם הצמודים עם המלטה במרפסת. במידה ולא, אפשר לפנות לוטרינר העירוני לביצוע העיקור. לגבי השכנים, כדאי לדבר איתם ולהבטיח קיץ נקי מעכברים. כמובן שהפיתרון הטוב ביותר יהיה אימוץ של החתולה וכניסתה הביתה אך להורייך מערכת שיקולים משלהם והם יחליטו בעניין. אם להורייך יש שאלות בעניין את מוזמנת להזמין אותם לשאול שאלות בפורום
בהצלחה

הלוואי שהוריי יסכימו לקחת אותה,היא ממש מקסימה ואני ממש מתחילה להבין את ההתנהגויות שלה, לא היה לי מעולם חתול ותמיד חשבתי שחתולים הן חיות שלא יודעות להפגין חיבה ואני ממש הופתעתי לגלות שהיא מקסימה ורוצה כל הזמן תשומת לב..
מעניין אותי מאוד לדעת, כי הרי היא איננה חתולת בית אבל מצד שני היא נורא עדינה ומתוקה וחשבתי מה יקרה אם ניקח אותה הביתה, האם אפשר לביית אותה בצורה כזו שהיא תהיה מבוייתת לחלוטין או שתמיד יהיה בה את הצד של חתולת הרחוב?ואיך זה באמת קורה שחתולת רחוב נותנת כל כך בטחון באנשים..? הן לא אמורות לפחד מאנשים?
אגב אני גרה במודיעין ואני באמת אנסה לברר בעירייה פרטים אודות עיקור..
תודה על התייחסותך!!

היי תמי,

אני שמחה לשמוע שאת דואגת לחתולה ומסורה לטיפול בה. בעניין הכנסת החתולה הביתה קשה לדעת לפני שמנסים, ישנם חתולים שגדלו בבתים ולעד מנסים לצאת מהם לרחוב וישנם חתולי רחוב ששמחים להישאר בתוך הבית מרגע שמאמצים אותם. כמו כן, איננו יודעים מה עברה של החתולה וייתכן שהיא אף חיה בבית בעברה ותשתלב בו היטב.

בנוגע לשאלתך השנייה, לא כל חתולי הרחוב מפחדים מאנשים, נהפוך הוא, באזורים מסוימים הם ניגשים אליהם ומחפשים את קרבתם. הפחד או הידידותיות תלויים בין השאר בחוויות שהיו לחתול עם אנשים בעבר.

בהצלחה!

היי ותודה רבה על התשובות!!
אז לקחתי ברצינות את עניין האימוץ אבל אתמול קרה מקרה שממש מנע ממני לעשות זאת ואם להיות כנים ממש גרם לי לאבד מהאהדה שהיתה לי כלפיה..
הלכתי עם שני הכלבים שלי ואיתה ופתאום משום מקום היא תקפה את הכלבה שלי,הכלבה שלי פינצ'רית ננסית ומאוד מבוגרת כבר,כמעט בת 14 ופשוט התנפלה עליה ולא הרפתה.
זה מאוד הפחיד אותי ואינני יודעת מה גרם להתנהגות הזאת, זה היה ממש מזעזע..אמנם לא קרה כלום לכלבה שלי חוץ מהעובדה שהיא ממש נבהלה אבל מאז אני לא מסוגלת לתת לה אוכל או בכלל להתייחס אליה..אני לא יודעת מה לעשות עכשיו..כי להכניס אותה הביתה אני לא אכניס אבל האם אני צריכה לשנות את היחס כלפיה? מה היה יכול להיות הגורם לתקיפה המוזרה הזאת?מקנאה אולי?
היא מאוד אוהבת להסתובב איתנו ובאזור של הבית שלי וסה"כ כן אכפת לי ממנה... מה אני צריכה לעשות?
סליחה על האורך..

שלום תמי,

אינני בר-סמכא כוטרינר אך הייתי רוצה לשתף אותך בדעתי.

ראשית כל, החתולה איננה חתולה רעה או שיש לה כוונות רעות ותכנונים לפגוע בך או בכלבים. חתולים הם... חתולים ויש להם צרכים משלהם, תודעה משל עצמם והם אינם ככל החיות ובטח לא כבני אדם. גם כל חתול שונה מחברו. צריך לנסות ולהבין אותם, ולא לשנות היחס אליהם.

יכולים להיות הרבה סיבות לתקיפה הזאת ואני רוצה לתת דוגמה:
את וודאי יודעת שכלב שמח מקשקש בזנבו. זו הדרך שלו להביע, בשפת גוף את מצב רוחו. חתול שמח לעומתו ילך עם זנב מורם אל-על. חתול לחוץ מאוד יקשקש בזנבו - בדיוק כמו הכלב השמח. אולי החתולה ראתה את הכלב מקשקש בזנבו, והבינה שהוא עומד לתקוף אותה והרגישה מאויימת ולכן תקפה.
יכול להיות גם שמשהו אחר הבהיל אותה והיא הגיבה בתקיפת הכלב.
אפשרות נוספת היא שהחתולה הרגישה שהכלב פולש לה לתחום והיא הגנה על הטריטוריה שלה.

ישנם הרבה אתרי חתולים שמסבירים איך להציג כלבים לחתולים ואיך לאמץ חתול לבית בו כבר יש כלב. פשוט חפשי בגוגל, יש הרבה מידע.

לדעתי, את קודם כל צריכה לחשוב על טובתך, לפני הכלבים והחתולים. האם את מוכנה להכניס עוד נפש חיה למעגל הזה, ולהעמיס, בסופו של דבר, עליך ועל הכלבים, ללמד אותם לקבל את החתולה, ללמד את החתולה לקבל את הכלבים, ולתת לכל אחד מהם את תשומת הלב המגיעה לו. יש תגמול, אבל הדרך לא קלה ומן הסתם עוד יהיו תקיפות בעתיד.

שנית, חשבי על טובת הכלבים. הם כבר חיים בביתם, בטריטוריה שלהם, מרגישים מוגנים ולפתע בא ייצור חדש שמחלק איתם את תשומת לבך והשטח שלהם. האם הם מוכנים לזה ויהיה להם נוח עם זה?

שלישית, חשבי על טובת החתולה. היא כבר מכירה את החיים בחוץ והסתגלה אליהם. האם לה יהיה נוח בתנאים החדשים?

זהו, אין תשובה נכונה, יש את התשובה שלך. אני מקווה שתקחי בחשבון את כל ההשלכות של האימוץ לפני השאיפה שהחתולה תתרפק על ברכייך.

בהצלחה.

דבר שני,אני הבנתי שעדיף להשאיר את החתולה בחוץ אבל מאז המקרה אני ממש פוחדת שהיא תתקוף שוב את הכלבה שלי והבעיה היא שהחתולה הולכת אחרינו לכל מקום ואני לא מסוגלת ללכת איתה כשהכלבה הקטנה על ידה..אני תמיד פוחדת שכל רגע היא הולכת להתנפל עליה שוב..החתולה הרבה יותר גדולה מהכלבה שלי..זה ממש מבאס כי אני כן רוצה להמשיך לתת אוכל לחתולה אבל אני לא רוצה שהיא תסתובב איפה שהכלבה שלי נמצאת..כל הזמן אני מגרשת אותה כדיי שלא תלך אחרינו אבל זה לא עוזר היא לא מפחדת ממני וממשיכה ללכת אחרינו..אני כבר לא יודעת מה לעשות,כמה שזה כואב וקשה לי כי באמת שאהבתי אותה אבל אני לא רואה ברירה אחרת חוץ מלהתקשר לעירייה שייקחו אותה..שמתי לב שהיא גם תוקפנית בלי קשר..הרבה פעמים היא היתה נתלית לי על הרגל ונושכת אותה אבל זה לא ממש הפריע לי עד שהיא התנפלה על הכלבה שלי..ואני ממש לא מוכנה שמקרה כזה יקרה שוב..אין מצב שאני לוקחת שוב את הסיכון..

היי תמי,

שוב אני מציג את דעתי האישית, ואציין במקביל שאני מאוד אוהב בעלי חיים ומגדל שני גורי חתולים בעצמי.

לדעתי, אם החתולה תוקפת, מטרידה, וחוזרת על ההתקפות, יש כאן סכנה לבריאות הציבור, ואינני סבור שאדם צריך לחשוש בביתו ובסביבת מגוריו לשלומו ולשלום בני ביתו כולל חיות המחמד שלו.

אני חושב שנסיונות לגרש את החתולה הם בעצמם מכבידים, והיא עלולה לפרש אותם כאיום ולתקוף שוב. אפשר לנסות להתעלם מהחתולה כליל, לא להתייחס אליה ובטח לא להאכיל אותה ולקוות שההתנהגויות הלא רצויות שלה ייעלמו, אם היא תלמד שהיא לא משיגה בעזרתן כלום. אך זה דורש סבלנות והתמדה.

אני תומך בגישה, שכצעד אחרון אכן יש לפנות לגורם כלשהו שייקח את החתולה. אם אינני טועה אגודת "גירגורים" איננה ממיתה בעלי חיים ואפשר לנסות איתם. אם אין ברירה, ועם כל הצער, אולי אכן יש לפנות לשירותים הוטרינריים העירוניים ולבקש לאוספה, למרות ההשלכות.

את יכולה גם להתייעץ בפורום באתר "הבית של החתול" המתמקד בבעיות התנהגות של חתולים.

בכל אופן, חשוב לזכור, שאנו, בני האדם, כבני אדם, באים קודם, וכבודדים איננו יכולים לדאוג לכל בעלי החיים ולטפל בכל המצבים המתעוררים, בטח בכאלה שאינם בתחום אחריותינו, וגם אם תאלצי להתקשר לעירייה זה לא לוקח ממך את אהבתך לחיות, טוב ליבך והחמלה שאת מגלה. עצם ההתעניינות שלך בנושא וההתייעצויות בפורום מגלים כמה חשוב לך לעשות את הדבר הנכון.

המשיכי כך, ושיהיה בהצלחה,
דקל

שוב אני רוצה לומר לך תודה ענקית על התייחסותך למקרה שלי ובכלל קראתי כל משפט שלך והשתדלתי להפנים את הכל. אני מודה שאני קצת בורה בתחום החתולים מאחר ומעולם לא היה לי חתול..
בכל מקרה,אני כל הזמן חושבת על איך לעזור לה וכמה שזה נשמע מפגר כי זו לא החתולה שלי ואני לא אמורה להיקשר אליה אבל אני לא חושבת שאני אעמוד בזה אם ימיתו אותה, בייחוד כשאני יודעת שאני האשמה ושאני הבאתי את המצב הזה..כי הרי התחלתי להאכיל אותה ולא חשבתי על ההשלכות שיהיו לזה..
בכל מקרה הגעתי למצב שאני ממש פוחדת לצאת מהבית,היא נהייתה פשוט חסרת פחד, כל היום היא רובצת בפתח הבית כאילו מחכה רק שמישהו ייצא החוצה כדיי שייתן לה תשומת לב או אוכל,היא פשוט מעיקה,נדבקת אליי ולא מרפה,..הציפורניים שלה מפחידות אותי ואני יודעת שיש וטרינרים שממליצים להוריד לגמרי את הציפורניים כך שלא יוכלו לתקוף ולכן זה מוביל אותי לשאלה המכרעת:
ברור לי שהורדת הציפורניים תעמוד על הפרק (אם בכלל) אך ורק במידה וניקח אותה לביתנו, אז השאלה היא האם בלי הציפורניים היא תהיה חסרת יכולת לפגוע בסביבה או שעדיין היא יכולה להוות סכנה(למשל לכלבה הקטנה שלי)?
בכל מקרה אני אנסה לברר עם אגודות שעוזרות לחתולים ואני מאוד מקווה שזה לא יגיע למצב שהסוף יהיה עצוב, כי סה"כ היא כן מתוקה, פשוט לא הכי צפוייה אבל אני לא מוכנה עדיין לוותר
:) ת-ו-ד-ה !!!!

תמי היקרה,

יישר כח על דאגתך. אני בטוח שכל בעל חיים השוהה במחיצתך מוקיר לך תודה, והנה, בסופו של דבר, גם החתולה רוצה את חברתך. את מחממת את ליבי ברגישות ובאכפתיות שלך.

קודם כל את לא בורה. את לומדת, ויש הבדל גדול בין השניים. הלמידה דורשת רצון, יכולת ויישום, הבור - נשאר בבורותו. גם אני מגדל מתחיל אבל קראתי והתייעצתי המון - ממש כמוך.

שנית, את לא אשמה בזה שהאכלת אותה, את דאגת לה, טיפלת בה וטיפחת אותה. אולי התוצאות בסופו של דבר לא רצויות, ובכלל, את והחתולה באמצע תהליך ולא בסופו ותמיד אפשר לשנות. קצת פילוסופיה: מוסר - דהיינו - ההבחנה בין טוב ורע - הוא תחום השייך אך ורק לבני האדם. אני ממש לא חושב שהחתולה יכולה להבחין בין טוב ורע, ואינני סבור שיש אדם שהיה מאשים אותך. לכן אל תלקי את עצמך. את טובה, חותרת לטוב ועושה טוב.

ולעצם העניין: עקירת ציפורניים לחתולים היא בניגוד לחוק הישראלי, כמו במדינות אחרות, למרות שניתן , למצער, למצוא וטרינר שיסכים לבצע הניתוח. הסרת ציפורני חתול כרוכה בהסרת העצם האחרונה של האצבע, ולכן מדובר "בהטלת מום" בבעל החיים. ההשלכות הן חמורות: ראשית כל, החתול מאבד לחלוטין את יכולת ההגנה העיקרית שלו, מה שיהפוך אותו לחסר ביטחון. הוא יהיה חסר שקט, תוקפן וישתמש יותר בשיניו. שנית - הליכתו תפגע ותהיה פחות יציבה. שלישית - ההחלמה ארוכה וקשה, אורכת חודשים ומלווה כאבים בהליכה, ורביעית - עצם העקירה שוללת מהחתול חלק מהצרכים שלו - כמו גירוד והשחזת הציפורניים, סימון טריטוריה אגב כך, ואף פוגעת ביכולות הטיפוס שלו. מכל אלו עולה שאסור, בשום פנים ואופן, לעקור את ציפורני החתול.

את הציפורניים ניתן לגזור, באמצעות מספריים מיוחדות שקונים בחנות לחיות מחמד. חשוב מאוד לדעת כמה לגזור ולא לפגוע ברקמה החיה, דבר שיוביל לכאבים, שטף דם, ואפשרות לזיהום. אני ממליץ שוטרינר ינחה אותך איך לבצע זאת. הציפורניים, כמובן, יגדלו מחדש.

לסיכום, אם את מאמצת את החתולה, יש לקבלה כמו שהיא ולא להטיל בה מום, והרי לך עוד שיקול אם לאמץ את החתולה.

אני חוזר ומדגיש שדברי, עד כמה שיישמעו הגיוניים, אינם מחליפים או גוברים על ידיעתו המקצועית של וטרינר מוסמך, ואני ממתין, כמוך, לתשובת הוטרינרית מנהלת הפורום.

כל טוב,
דקל

אני חושבת שאני מתחילה להבין יותר על חתולים,נכנסתי גם לכל מיני אתרים אבל לא ממש מצאתי אתרים שדיברו על הסרת ציפורניים אבל לאחר שהסברת לי את ההשלכות שיש לזה, אני מבינה שזה בהחלט דבר שלא ראוי לעשותו, מה גם שאף אחד לא ערב לכך שהחתולה תישאר לנצח בביתי, יכול להיות שיום אחד היא תחליט לצאת לחופשי ואז אני לא רוצה לחשוב על העובדה שהיא תיאלץ לשרוד בחוץ ללא אמצעי ההגנה היחידי שיש לה.בינתיים מצאתי מין שיטה שמקלה במקצת על העניין: בכל פעם שאני יוצאת עם הכלבים שלי אני משאירה לה מנה יפה של אוכל (בד"כ טונה) וכך היא לא הולכת אחרינו..אני יודעת שזה זמני אבל אין כל כך הרבה מה לעשות כי בינתיים אין תשובה מ"גרגורים",יש שם תקלה בטלפון ואי אפשר ליצור איתם קשר אלא רק במייל, אז כתבתי להם ואני מקווה שישיבו לי,בכל זאת רוצה להמשיך לדאוג לה עד שאני אדע מה עושים איתה..
זה קצת מוזר שההתנהגות שלה השתנתה במהירות כזו ולכן עלתה בי התהייה אולי היא בהריון או אולי היא מיוחמת ובגלל זה היא קצת עצבנית.
בכל מקרה רציתי לשאול אותך אם אתה יודע כמובן, עד לאן יכולה להגיע תקיפה של חתול?למשל אם היא תתקוף אותי אי פעם אתה יודע איך בד"כ התקיפה אצל חתולים מתבצעת?
כי לפעמים אני הולכת ברחוב ורואה אותה וזה נראה כאילו עוד רגע היא הולכת לקפוץ עליי,זה קצת מלחיץ העניין הזה..אני אשמח לדעת שלא התרחשו מקרים שחתולים פצעו קשה אנשים אבל אני לא הכי אופטימית :)
בכל מקרה המון המון המון תודה אתה מ-ק-ס-י-ם !!!!

תמי שלום,

כשם שלך קשה לקבל את השינויים המהירים בהתנהגות החתולה, כך גם לה, קשה לקבל את השינויים ביחס שלך אליה. תקיפות מהסוג שאת מתארת יכולות לנבוע מגורמים שונים- חתולות מיוחמות יכולות להיות תוקפניות יותר וכך גם גורים שגדלו בקרב אנשים מגיל צעיר מפגינים לעתים התנהגות משחק שהיא תוקפנית, פשוט כי הם לא למדו איך לשחק.

יש מגוון דרכים לגשת להפרעות תוקפנות אצל חתולים אולם ראשית כל עליך להחליט האם את מעוניינת לטפל בחתולה או לא. אינך יכולה לצפות מהחתולה שאת מאכילה לא לחפוץ בקרבתך. כל עוד את מתייחסת אליה ומאכילה אותה היא תישאר סמוכה למגוריך. אם את מעוניינת לטפל בה עשי זאת כראוי. התייעצי עם אחת העמותות בסביבתך או עם וטרינר והביאי את החתולה לבדיקה לראות אם היא מעוקרת ובריאה, ותדאגי לצרכייה.

כפי שכבר כתבו כאן לפניי, יש המון פורומים, ספרים ואתרים המלמדים על התנהגות חתולים ועל דרכי הכנסתם לבית. יש להתייחס לכל מקרה לגופו.

אני מאחלת לך הצלחה ומקווה שתוכלי למצוא עמה את האיזון המתאים לשתיכן.

קודם כל תודה על תגובתך ודבר שני המטרה העיקרית שלי היא לעזור לחתולה, פשוט חוסר הידע שיש לי בכל הקשור לחתולים ולהתנהוגתם גורם לי לחשוש מכיוון שאין לי מושג כיצד היא תגיב לאחר המקרה בו היא התנפלה על הכלבה שלי..
אני מאוד מאוד רוצה לעזור לה וכמו שאת אומרת לקחת אותה לוטרינר אבל אין לי מושג איך לגשת אליה במטרה לקחת אותה, אני לא יודעת איך היא תגיב אם אני אנסה להרים אותה או לגעת בה יותר מליטופים וכדומה..
יש וטרינר שגר רחוב לידי אבל אין לי מושג איך לקחת אותה אליו..היא בטוח תהיה מאוד תוקפנית כלפיו..היא גם לא מתקרבת לכל אחד..

תמי היקרה,

הנה אני קורא את תשובתה של ד"ר טל, ואני הקטן כל כך מסכים איתה. את צריכה לקחת החלטה, או שהולכים על זה, או שלא. גם אנו, כבני אדם, מצפים לעקביות בהתייחסות אלינו, וחוסר עקביות מביא לחוסר בטחון. ואולי צריך לומר זאת ישירות: כן, אם תמשיכי להיות במגע עם החתולה אז מתי שהוא היא תשרוט שוב. כן, אם תאמצי את החתולה ותכניסי אותה לביתך מתי שהוא יהיה עימות בינה לבין הכלבים. למה? כי זה טבע הדברים, כי לא תמיד הכל חלק, כי כולם, כולל בעלי החיים צריכים ללמוד, כי לכל אחד יש את הצרכים שלו, כי לא תמיד יש הסכמה, כי צריך להתחלק במשאבים, כי יש אי הבנות - כל זה וודאי מוכר לך.

אינני יודע בת כמה את, אך ציינת שאת מתגוררת בבית הורייך. ההחלטה הסופית צריכה להיות בשיתוף איתם, ואם את צעירה, תצטרכי להעזר בהורים שגם צריכים להיות שלמים עם ההחלטה.

לגבי נשיאת החתולה - עלייך ראשית ללכוד אותה ולהכניסה למתקן מיוחד לנשיאת חתולים. ניתן לרוכשו בכל חנות לחנות מחמד והוא עולה בסביבות 150 ש"ח. איך ללכוד את החתולה, אולי ד"ר טל תוכל לייעץ לנו, אך לדעתי, בכל מקרה, לא תוכלי להכריח את החתולה לעשות שום דבר שהיא לא תרצה, גם בעניין הלכידה, וגם לאחר מכן, אם תחליטי לאמץ אותה. למה? כי ככה זה עם חתולים, ואת חייבת לקבל את זה, אחרת תחזרי לאותה נקודה, רק שהחתולה תהיה מאוד מבולבלת ותפגע.

אז בואי נסכם:
1. רק עצתו של וטרינר מוסמך קובעת.
2. את צריכה להחליט - או שאת הולכת על זה או שלא.
3. ההורים והמשפחה חייבים להיות חלק מהתהליך ולהסכים ולדעת במה זה כרוך.
4. לכולנו, וגם לך, יש עוד הרבה מה ללמוד בנושא. חקרי, למדי וקראי עד שתהיי בטוחה שיש לך את כל הידע הנחוץ. רגש ורצון חשובים לא פחות, אך ידע לא יסולא בפז, במקרה זה.

זהו, הגענו לשורה התחתונה, או שכן או שלא. מצופה מאדם בוגר לקחת החלטה, לשאת באחריות עליה ולהתמיד. אני חושב שכאן, לא ד"ר טל ולא אחר יוכלו להחליט בשבילך ובשביל משפחתך.

מה שלא יהיה, הרשמת אותי מאוד. אולי תחליטי לא להיות מגדלת חתולים בתקופה הקרובה, אך כשתחליטי, אני בטוח שתהיי מגדלת מצויינת.

רק טוב, דקל.

התייחסותך!! אין לך מושג כמה עזרת לי,אני לא יודעת להסביר את זה אבל כל פעם שאני רואה ממך תגובה אני נרגעת ויודעת שמה שכתוב בהודעה שלך זה באמת נובע מאכפתיות ורצון לעזור אז שוב בפעם המי יודע כמה, חחח.. תודה!!!
הרבה אנשים לא מבינים את מה שעשיתי,כולל החברים שלי,כולם מסביבי לא מקלים על ההרגשה שלי ונותנים לי הרגשה שעשיתי טעות ועכשיו אני משלמת עליה וזה ממש מעצבן כי כל מה שרציתי היה לעזור לה ועכשיו אני צריכה להתמודד עם חתולה שמעצבנת את כל הסביבה שלי..
בכל מקרה החלטתי שמחר אני אתקשר לעירייה שיבואו לקחת אותה במטרה לעקר אותה ושיחזירו אותה בחזרה וננסה לנתק איתה מגע,בעיקר עם הכלבים, זה נורא כי אני יודעת שהיא מרגישה איתנו בטוחה ויהיה לי קשה עם זה כי בכל זאת נקשרתי אליה במידה מסויימת אבל ככה זה בחיים,באמת אי אפשר להציל את כל העולם..
מה שכן, החלטתי שאני עדיין אתן לה אוכל,פשוט לא אתקרב אליה..אני מקווה שדברים ישתפרו, אולי אחרי שהיא תהיה מעוקרת היא תהיה בעלת מזג יותר נוח, אני יודעת שכך זה עובד אצל כלבים,אין לי מושג אם כך הדבר נוגע גם לחתולים.
בכל מקרה רשמתי את המייל, אני אעדכן אותך, אם תרצה כמובן, בהמשך ובאמת תודה על הכל!!!!!!!
נשתמע!!!

היי!
את יודעת, זו אחת הבעיות, שלאנשים יש דעות קדומות על חתולים ותמיד משווים ביניהם לבין כלבים.
יש כ"כ הרבה חתולים שזרוקים ברחוב וזה כ"כ כואב לראות אותם כך... רעבים, פצועים, חולים, מחפשים כל היום אוכל בפחים... ולרוב האנשים זה בכלל לא מזיז.... באמת עצוב...