פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום אלינור
ראשית צר לי לשמוע על מצב כלבתך.
מבלי להכנס לתהליך האבחוני והטיפולי שנעשה או לא, כאשר אנו מתחבטים בשאלה קשה זו אנו צריכים לשים לנגד עיננו את טובתו של הכלב לפני הכל, ולשאול את עצמנו האם איכות חייו נשמרת? זוהי שאלה קשה והתשובה עליה אינה תמיד פשוטה וחד משמעית, במיוחד לאדם הקרוב לכלב. אחת הדרכים "האובייקטיביות" לענות עליה היא לעשות רשימה של הדברים שבעיננו מגדירים איכות חיים, אותם נהג הכלב לעשות בחיי היום-יום שלו, ולעקוב אחר רשימה זו. כאשר מגיע הרגע בו רב הרשימה אינה נענית (כלומר הכלב אינו מסוגל לבצע את רב הדברים ברשימה), כנראה שהגיע הרגע בו איכות חייו נפגעת, ואולי מוטב להיפרד.
מקווה שעצה זו תקל עליך במעט.

מצב הכלבה לא טוב היא אינה עושה דבר מלבד לשכב על הריצפה ולהתנשף כחודשיים כבר... היא בקושי גם אוכלת אנחנו עושים לה אינפיוזות ונותנים לה אנטיביטיקה אך היא מצבה אינה משתפר והוטרניר אמר שהוא לא רואה דרך להציל את כל האיבריים הפניימים שלה..
אז את מציעה להרדים אותה? :(

שלום אלינור,
מבלי להכיר את הכלבה וההיסטוריה המלאה והמדוייקת שלכם אינני יכולה להמליץ על דבר. המלצתי היחידה היא זו שכתבתי בתגובה הקודמת.
לצערי העניין בידך.
כל טוב

שלום ענבל, בת כמה הכלבה? האם היא מעוקרת? האם זו פעם ראשונה שהופיעו הגירוד והנגעים הללו בעור? מתי הכל התחיל? האם הכלבה התגרדה לפני שהופיעו הפצעים או להפך? האם מלבד הפצעים יש גם קרחות? קשקשים?
באופן כללי ישנם גורמים רבים שיכולים להביא לגירוד ופצעים בעור בינהם פרזיטים (פרעושים, דמודקס, אקריות כגון סקאביאס,ועוד) אלרגיות (לפרעושים/פרזיטים אחרים, למזון או לגורמים סביבתיים שונים), דלקות עור (ע"ר חיידקי או פטרייתי),מחלות עוריות אחרות (כגון סבוריאה, ניאופלזיה ועוד) וגם מחלות מטבוליות (כגון בעיות בבלוטת התריס, סכרת קושינג ועוד) ומחלות הורמונליות. שתי האחרונות לא גורמות בעצמן לגירוד אך כן גורמות לשינויים בעור שמעלים את רגישותו לזיהומים ודלקות ואלו כמובן מגרדים מאוד.
בכל מקרה ללא הנחיה מהוטרינר אין להפסיק מתן סטרואידים!
רק בריאות

שלום דריה,
הורשת צבע הפרווה בכלבים מסובכת וישנם מספר גנים המעורבים בכך. ע"מ לחזות את צבעי הגורים האפשריים משני זוגות ההורים, ומה הסיכויים לקבלת כל צבע, יש לדעת במדוייק את הגנים של ההורים, שכן יתכן וההורים נושאים בהם גנים של צבעים שלא באים בהם לידי ביטוי וכן באים לידי ביטוי בגורים.
לכן, אם לענות לשאלתך בקצרה - כרגע צבעי הגורים יכולים להתאים לשני האבות.

כמובן, לא ממש הזדמן לי לשטוף ידיים באותו הרגע, ולכן שטפתי אותם בערך אחרי שעה...
אני אוהבת מאד בעלי חיים, אבל מודאגת כשאני לא מכירה את ההיסטוריה שלהם

דנה שלום,
מעבר של נגיף הכלבת דורש נשיכה או מגע של רוק/איבר נגוע באזור בו העור אינו שלם ולכן לא סביר כי נדקבת במחלת הכלבת. בנוסף תקופת הדגירה של כלבת נע בין מספר שבועות עד חודשים מאירוע ההדבקה (כתלות באתר הנשיכה, וריאנט הוירוס וכמות הוירוס) ורק לאחר מכן החיה מהווה גורם סיכון להפצת הוירוס (זהו הזמו הדרוש לוירוס לנדוד מאתר הנשיכה למערכת העצבים המרכזית ומשם לנדוד לאיברים השונים בין היתר לבלוטות הרוק שם קצב ההתרבות מהיר). לכן נהוג לשים חיה בהסגר למשך 10 ימים שכן במידה והוירוס מצוי ברוק הוא כבר הגיע למערכת העצבים המרכזית של החיה ונצפה להתפתחות סימנים קליניים (שינויי התנהגות, ריור מוגבר ואף מוות אקוטי) תוך
זמן. כיוון שהחיות מצויות בחנות חיות את יכולה לברר עם עובדי החנות אם הופיעו סימנים אצל הכלב או החתול לאחר 10 ימים. אם את עדיין מודאגת תיוועצי עם רופא משפחה.
רק בריאות

שוחחתי עם בעל החנות, והוא אמר שהחיות בריאות, וקיבלו חיסון ראשון שהוא לא כלבת כי הם קטנים מידי אבל בסך הכל בריאים

תודה רבה לך על התשובה המהירה.

דנה שלום,
כמה זמן עבר מהניתוח? האם הוא מסרב לאכול ולשתות באופן מוחלט? מה הוא מקיא אוכל/נוזלים וכו'? איך הצרכים שלו, שתן וצואה? והאם הוא שומר על חיוניות?
ניתוחי מערכת עיכול אינם טריויאלים ודורשים מעקב וטיפול צמוד לאחר מכן. לאחר ניתוחים עלולה להיות פגיעה כלייתית שנובעת מירידה בפרפוזיה לכלייה במהלך ההרדמה, ולכן חשוב לעקוב אחר מתן השתן. לרוב הטיפול כולל מזון רטוב קל עיכול (i/d או אינטסטינל) הניתן בכמויות קטנות במספר מנות, אנטיביוטיקה ושיכוך כאבים. במידה והחתול מקיא ולא שותה ואוכל אכן מומלץ להוסיף נוגדי הקאה ונוזלים לתיקון התייבשות על פי המלצת וטרינר מטפל. בנוסף כיוון שהוא מקיא, אנטיביוטיקה שלרוב ניתנת לפה לא אפקטיבית ויש לעבור למתן בזריקות.
ניתן לעודד אכילה ע"י חימום האוכל הרטוב לטמפרטורה חמימה (לא רותחת) וניתן לנסות להאכיל אותו עם מזרק לפה לאט לאט.
אך במידה ויאן שיפור יש לגשת לוטרינר מטפל להערכת המצב והתאמת הטיפול ייתכן ויהיה צורך באישפוז החתול למתן טיפול אינטנסיבי יותר.
בהצלחה
ורק בריאות
דר' סמדר טל

סיוון שלום,
ראשית, כל הכבוד על ההרתמות לעזור לחתולת רחוב. שנית, נפיחות אקוטית של מפרק יכולה לנבוע ממספר גורמים החל מטראומה (נפילה/תאונת דרכים) שגרמה לפריקה או שבר המערב מפרק וכלה בזיהום שבחתולת רחוב סביר שחדר משריטה או נשיכה. על מנת לאבחן ולתת טיפול הולם חשוב לקחת אותה כמה שיותר מהר לוטרינר (ניתן להעזר בלוכד חתולים מקצועי או לעיתים העירייה עוזרת) בכדי לבצע בדיקה פיסיקאלית ואורטופדית וצילום של האזור הפגוע. במידה וזה שבר יש לבצע תיקון כירורגי או שמרני ע"י חבישה חיצונית כמה שיותר מהר ועל החתולה להיות במנוחה בכדי להבטיח החלמה תקינה של השבר ובמידה ויש זיהום יש תת אנטיביוטיקה כדי למנוע הפצה של הגורם המזהם ולתת שיכוך כאבים. לצערי זהו הדבר היחיד שאת יכולה לעשות, בנושא הפציעה, בשלב זה על מנת לעזור ולהקל על החתולה כל עוד היא ברחוב.
בהצלחה
ורק בריאות
דר' סמדר טל

תודה רבה, ד"ר טל.

ליס שלום,
המעבר של נגיף הכלבת דורש נשיכה או מגע של רוק/איבר נגוע באזור בו העור אינו שלם. תקופת הדגירה של כלבת נע בין מספר שבועות עד חודשים מאירוע ההדבקה (כתלות באתר הנשיכה, וריאנט הוירוס וכמות הוירוס) ורק לאחר מכן החיה מהווה גורם סיכון להפצת הוירוס (זהו הזמו הדרוש לוירוס לנדוד מאתר הנשיכה למערכת העצבים המרכזית ומשם לנדוד לאיברים השונים בין היתר לבלוטות הרוק שם קצב ההתרבות מהיר). לכן נהוג לשים חיה בהסגר למשך 10 ימים שכן במידה והוירוס מצוי ברוק הוא כבר הגיע למערכת העצבים המרכזית של החיה ונצפה להתפתחות סימנים קליניים (שינויי התנהגות, ריור מוגבר ואף מוות אקוטי) תוך זמן זה. כמה זמן החתולה היתה תחת מעקב? במידה ויותר מחודשיים והיא לא מראה סימנים קליניים לא סביר שהיא נדבקה במחלת הכלבת.
מחלות נוספות שעלולות לעבור מחיות לבני אדם כוללות טוקסופלסמה שמהווה סכנה גם בטרימסטר האחרון. מומלץ שלא תבואי במגע עם צואת החתול (אלא אם כן את עשית בדיקה לרמת נוגדנים לטוקסופלסמה ויצאת חיובית שכן חשיפה לטפיל לפני ההריון לא מהווה גורם סיכון לעובר ומחלה תופיע בעיקר במדוכאי חיסון) ושבן משפחה אחר בבית ינקה את ארגז החול לפחות פעם ביום (שכן צואת החתול לא מהווה סכנת הדבקה מיד עם ההפרשתה אלא רק לאחר 24 שעות בתנאי סביבה חיצוניים).בנוסף מומלץ להקפיד על כללי הגיינה הכוללים שטיפת ידיים ושימוש בכפפות בעת נקיון ארגז החול. את הצרכים יש לפנות לאשפה בלבד.
גורמים מדבקים אחרים כוללים טפילי עור (כסקאביאס ופטריות) ותולעי מעיים אך במידה ושומרים על מצב בריאותי תקין של החתול , ע"י ביקור וטירנרי שגרתי ובהתאם לצורך ,מבצעים תילוע סדיר וטיפול מונע נגד פרעושים (שכן אלו מעבירים תולעים שטוחות לחיה ועלולים גם לעקוץ אותנו) של החתול ומקפידים על כללי היגיינה בסיסיים לא סביר שתדבקו.
בהצלחה
ורק בריאות
דר' סמדר טל

איזה סוג מזון כדאי לתת לגור ויסלה ? ומתי בדיוק לעשות חיסון ראשון? שבוע 6, 7 או 8?
מתי עושים תילוע פעם שניה? ובאיזה שבוע בדיוק צריך לעשות כלבת?
האם מותר להוציאו מהבית לרחוב לפני שסיים את כל החיסונים או להשאירו בסביבת הבית והחצר?

חן שלום,
בעת אימוץ גור מומלץ, במידת האפשר, להשאירו עם אימו ואחיו עד לגיל חודש וחצי-חודשיים. האם וסביבת אחיו תורמת באופן פעיל להתפתחות הגור. במהלך תקופה זו חשוב לחשוף את הגור לגירויים שונים כולל משחק בין גורים, עם חפצים ועם בני אדם, רעשים מסויימים וכו'.
הרפואה הוטרינרית כיום הולכת לכיוון רפואה מונעת ולכן יש מספר צעדים שיש לנקוט על מנת לצמצמם את הסיכויים של החיה לפתח מחלה. הפעולות שיש לנקוט:
1. חיסונים:ישנם מספר פרוטוקלים לחיסון גורים אני ממליצה על חיסון ראשון בגיל 6-8 שבועות (נגד פרוו ודיסטמפר בלבד) ומתן עוד שלושה חיסוני משושה וחיסון כנגד כלבת בהפרש של 3 שבועות.
מומלץ להימנע מטיולים בחוץ באופן מוחלט עד מתן חיסון משושה שלישי, אחריו ניתן לטייל במדרכות ולהיפגש למשחק עם כלבים מחוסנים. טיולים בפארקים מומלצים רק לאחר קבלת כל החיסונים. תילוע ניתן לתת כבר מגיל של כחודש (תכשיר מיוחד לגורים) וכדאי לחכות כשבוע עד לקבלת חיסון ראשון. במידה ולא נראים תולעים בצואת הכלב החזרה על הטיפול היא כל 6 חודשים.
מומלץ לתת טיפול (זריקת דורמקטין) נגד תולעת הפארק כל חודשיים מגיל 5 חודשים ובנוסף מומלץ לחסן את הכלב כנגד שעלת אחת לשנה אלא אם הכלב משתתף בתערוכות או הולך לפנסיון ואז מומלץ כל חצי שנה.
2. מזון איכותי במיוחד לגור המצוי בגדילה: ישנם מספר חברות ידודעות המציעות מזון מאוזן ומותאם לגורי כלבים ביניהם יוקנובה, רויאל קנין , פרופלן וסיינס דיאט. יש לבקש מזון לגורים המותאם גזע הכלב.
3. טיפולים מונעים נגד טפילים חיצוניים: ריסוס הגור הצעיר בפרונטליין ויישום אמפולה נגד פרעושים אחת לחודש בכלב מעל גיל של מספר חודשים (כל תכשיר מנחה מתי ניתן להתחיל בשימוש). בנוסף מומלץ לשים קולר נגד קרציות.
בהצלחה
ורק בריאות
דר' סמדר טל

קרן שלום,
האם קילחת את הכלבים לאחרונה או האם הם רחצו בים? האם זה הפעם הראשונה שהשתמשת בחומר זה על כלביך? האם החומר אפקטיבי (האם ראית פרעושים על כלביך לאחר יישום התכשיר)?
ספיגת האמפולה דורשת עור ופרווה יבשה ולכן במידה והיא הייתה רטובה ייתכן וזה הפריע לספיגה התקינה. באופן נורמאלי הרטיבות של האמפולה צריכה להיות מינימאלית (עכב יישום התכשיר על גבי העור בין שבילי פרווה) וצפוייה להעלם תוך כיומיים ולכן בנוסף ייתכן והחומר ששמת אינו יעיל כחברות המוכרות (פרונטליין, אדוונטאג' , רבולושן וכו' ) וכדאי לשנות את סוג המוצר.
בהצלחה
דר' סמדר טל

ערן שלום,
הפרשות וריח מהאוזן יכולים לנבוע ממספר גורמים כגון דלקת, גוף זר, אלרגיה ונגיעות בטפילים. על מנת לאבחן את הגורם הספציפי יש לגשת לוטרינר מטפל בהקדם על מנת למנוע החמרה ומעורבות של אזורים פנימיים יותר של האוזן (כגון אוזן תיכונה ופנימית).
בהצלחה
ורק בריאות

שרון שלום,
ראשית כל הטיפול בדרונטל פלוס מיועד לתולעי מעיים שטוחות ( חומר פעיל פראזיקוואנטל) ועגולות (פירנטל) והוא אינו יעיל כנגד תולעת הפארק. הטיפול המניעתי (כאשר אין עדות לתולעים בצואה או סימנים קליניים שמחשידים לנגיעות כשלשולים ) ניתן אחת לחצי שנה ואילו במידה ויש נגיעות בתולעי מעיים באופן כללי מומלץ לטפל ולחזור על הטיפול לאחר 10 ימים.
שנית דורמקטין הוא אכן הטיפול הנבחר כנגד תולעת הפארק ומשום שהוא טיפול ולא חיסון ישנה חשיבות במתן הזריקה כל חודשיים באופן סדיר. המינון שניתן כמניעתי מטרתו בחיסול הצורות הצעירות של התולעת חודשיים רטרוספקטיבית. הצורות הצעירות, לאחר אכילת חומר נגוע (המכיל חיפושיות), חודרת את דופן מערכת העיכול ונודדות לאזור הושט, שם מתפתחת גרנולומה עם התולעת הבוגרת שמתחילה להטיל ביצים שמופרשות בצואת הכלב. סימנים קליניים שמעידים על נגיעות בתולעת הפארק כוללים פליטות/הקאות (הנובעים מנוכחות התולעת הבוגרת והגרנולומה בוושט) , קריעה אקוטית של אבי העורקים (מעצם הנדידה של התולעים) ודימום או סימנים עצביים ( עקב נדידה אברנטית של התולעת לחוט השדרה). כלב מאובחן לתולעת הפארק (אם על ידי צילום או אנדוסקופיה שמאפשרים לזהות את גרנולומה בושט) מקבל טיפול שונה הן מבחינת המינון והן מבחינת התדירות. הגרנולומה בושט יכולה לעבור התמרה סרטנית ובמצב זה הטיפול כבר לא אפקטיבי. זוהי מחלה שקשה לטפל בה (מעבר למתן זריקות, לפליטות יש השלכות על מצב הכלב שלא מצליח לאכול, מרזה ובסכנה לדלקת ריאות שאיפתית) ולכן עדיף למנוע את התפתחותה.
באזורי תל אביב ורמת גן ישנה נגיעות גבוהה וכיוון שאת מתארת כי כלבתך חיה בחצר ואין פיקוח על הדברים שהיא מכניסה לפיה אני ממליצה לטפל כל חודשיים באופן סדיר.
בהצלחה
ורק בריאות
דר' סמדר טל

אסנת שלום,
המעבר של נגיף הכלבת דורש נשיכה או מגע של רוק/איבר נגוע באזור בו העור אינו שלם. הימצאות הנגיף ברוק של חיה נגועה אינה מיידית , לרוב רק לאחר מספר שבועות עד חודשים מאירוע ההדבקה (כתלות באתר הנשיכה, וריאנט הוירוס וכמות הוירוס) החיה מהווה גורם סיכון להפצת הוירוס (זהו הזמו הדרוש לוירוס לנדוד מאתר הנשיכה למערכת העצבים המרכזית ומשם לנדוד לאיברים השונים בין היתר לבלוטות הרוק שם קצב ההתרבות מהיר). לכן נהוג לשים חיה בהסגר למשך 10 ימים שכן במידה והוירוס מצוי ברוק הוא כבר הגיע למערכת העצבים המרכזית של החיה ונצפה להתפתחות סימנים קליניים (שינויי התנהגות, ריור מוגבר ואף מוות אקוטי) תוך זמן זה.
אכילה של חומר נגוע בעלת סיכויי הדבקה נמוכים, אך הסכנה גוברת כאשר מדובר בטריפה ופציעה של רקמות הפה שעלולה להוביל לחדירה של הוירוס למחזור הדם, שכן הוירוס נהרס בסביבה החומצית של מערכת העיכול. מעבר לכך הוירוס רגיש לתנאים סביבתיים ולאחר שהרוק הנגוע או הרקמה הנגועה התייבשה אין יותר סכנה להדבקה.
רק בריאות
דר' סמדר טל

קודם כל תודה על תשובתך, ויש לי עוד שאלה,
כולנו היינו בטוחים שמחלה כמו איידס (למשל), היא מאד מדבקת וכל מגע מיני או חשיפה לדם נגוע יכולים להדביק, אבל מחומר שקראתי לאחרונה הבנתי שצריך חשיפה רצינית, כמות דם רבה וגם אז אין מאה סיכויי הדבקה.
האם זה עובד כך גם עם כלבת או שמספיק נשיכה קטנה של עכבר נגוע כדי להידבק?
מישהו שהיה וטרינר לפני זמן רב אמר לי שכמות רוק מכובדת צריכה להגיע למקום כמו עין או פצע באמת עמוק כדי להידבק, זאת בעקבות שכלב נשך אותי אבל השאיר רק שריטות קלות על היד שאפילו לא דיממו.
אשמח עם תעני על שאלתי, תודה רבה :)

קרינה שלום,
האם החתול מתעוות (אינו מגיב ומפרכס)? אם כן האם העווית מופיעה בזמן מסויים (לפני או אחרי אוכל)? מה משך העווית? ומה התדירות של העוויתות עכשיו? מה החתול אוכל? האם הוא מטופל בתרופות? האם הוא מראה התנהגות אבנורמאלית לחתולים (הליכה בסיבובים/ התנהגות אובססיבית וכו')? והאם יש סימנים כללים נוספים כגון שינויים בתיאבון, בצרכים ובמשקל?
עוויתות יכולות לנבוע ממחלות במוח (דלקת על רקע זיהום או סטרילית, אבצס, גידול, נוזלים (הידרוצפלוס), דימום וכו') או מחוצה לו ( מחלת כבד, סוכר נמוך, חסר בתיאמין, הרעלות, שינויים במאזן המלחים בדם, תרופות מסויימות). רק לאחר שלילית גורמים אלו ניתן לאבחן כי החיה סובלת מאפילפסיה מגורם שאינו ידוע (אפילפסיה הינה נדירה יותר בחתולים מאשר בכלבים ולרוב לא מופיעה מגיל כה צעיר של מספר שבועות).
עווית מהווה מצב מסכן חיים ולכן יש לגשת במהרה לוטרינר מטפל. תחילה יש לבצע בדיקה פיסיקאלית ובדיקות דם מלאות, אלו ניתנות לביצוע ברוב המרפאות במרכז. רק במידת הצורך יש להמשיך לבדיקות מיוחדות (כגון דגימת נוזל חוט שדרה ו-CT) אלו דורשות מעורבות של מומחה לנוירולוגיה.
בהצלחה
ורק בריאות
דר' סמדר טל

רווית שלום,
האם הכלב נותן מעט שתן הרבה פעמים או כמות גדולה של שתן? האם השתן בצבע וריח תקינים? האם הוא שותה בכמות רגילה? האם יש שינויים נוספים כגון שינוי בתיאבון (מוגבר או ירוד)?
השתנה בבית יכולה לנבוע מבעיה התנהגותית או בעיה רפואית. מומלץ ראשית לשלול בעיה רפואית ורק לאחר מכן לנסות לפתור בעיה התנהגותית. בנוסף סירוס לא תמיד מהווה פתרון לבעיות התנהגותיות , אלא רק במצבים שהבעייה נובעת מטסטוסטרון גבוה.
מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה (שעלולה להיות כרוכה בבדיקת דם ושתן) על מנת לשלול בעייה רפואית (השתנה מרובה יכולה לנבוע ממספר מחלות כגון קושינג, סכרת ומחלת כליה ואילו מתן מעט שתן הרבה פעמים במקומות לא מתאימים, כבבית, יכולה לנבוע מדלקת בדרכי השתן או אבנים וכו').
בהצלחה
ורק בריאות

ענבל שלום,
בן כמה יוגי? האם הוא עבר בדיקות דם מלאות לאחרונה? האם הוא מגרד ופוצע את עצמו או שמא ההחמרה במצב העור נעשה ללא התערבותו? האם יש אפשרות שיוגי בא במגע עם חומר מגרה (קורזיבי)? האם נעשו בדיקות עוריות (מגרד/משטח /ביופסיה). האם הוא מדמם מאזורים נוספים כגון חניכיים בפה, צואה שהפכה לשחורה? האם האזור מפריש? והאם הוא מראה שינויים נוספים כגון שתייה והשתנה מרובה?
נראה כי מצב העורי של יוגי דורש בדיקה מעמיקה. קשה להתרשם מהלקות מהתמונות בלבד אך באופן כללי בעיות עוריות יכולות לשקף בעייה מקומית בעור או בעיה סיסטמית. מבחינת בעיות מקומיות, הנפוצות ביותר הן אלרגיות (לפרעושים, מזון או גורמים סביבתיים) אלו תלוונה בגירוד, נגיעות בטפילי עור (סקאביאס, דמודקס, פטריות), תגובה לחומר שבא במגע עם העור או תרופה שניתנה סיסטמית (erithema multiformis) ודלקות עור. ישנן מחלות הורמונאליות שיכולות להביא ללקויות עורית כקושינג ( שמלוו בקלצינאוס קוטיס. לעיתים נראה סימנים למחלה בבדיקות הדם הכלליות אך אבחנה סופית נעשית ע"י בדיקת דם ספציפית). בנוסף ישנן מחלות אימוניות שיכולות להיות מוגבלות לעור או לערב מערכות פנימיות גם כן (אלו מאובחנות בלקיחת ביופסיה). במידה והלקויות כוללות דימומים עוריים אלו לפעמים נובעים מבעייה במערכת הקרישה.
על מנת להגיע לאבחנה סופית מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקות דם כלליות ובדיקה פיסיקאלית ועורית מקיפה לשלילת הגורמים הללו והמשך בדיקות בהתאם לממצאים.
בהצלחה ורק בריאות
דר' סמדר טל