פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

מיכל שלום,
איזה גזע הכלבה? האם הכלבה פצעה את אזור פי הטבעת ? האם היא קוססת עם השיניים באזור פי הטבעת או בבסיס הזנב? האם היא מתעסקת עם אזור איבר המין שלה? באיזו תדירות את מטפלת נגד פרעושים? באילו אזורים הכלבה מגרדת?
גרירת הישבן אכן יכולה לנבוע מהמשך הצטברות של נוזלים בשקים האנאליים, אשר לא תביא לנפיחות חיצונית ולכן על מנת לשלול גורם זה יש להגיע לוטרינר לבדיקה. ריקון שקים אנאליים באופן נורמאלי נעשה עם מעבר הצואה אך ישנם כלבים עם בעיות בריקון ולכן דורשים סיוע חיצוני. חשוב להימנע מריקון בתדירות גבוהה מידי (יותר מפעם בשבועיים) שכן הריקון גורם לגירוי באזור ועלול להוביל לסיבוכים. חשוב לבחון את אופי תוכן השקים שכן ישנם מצבים של דלקת בשקים האנאליים וזו דורשת התייחסות מעבר לריקון.
כיוון שאת מתארת גירוד כללי ולא רק באזור פי הטבעת והימצאות של תולעים בצואת הכלבה (תולעים שטוחות מועברות ע"י פרעושים) ייתכן והטיפול המונע נגד פרעושים אינו מספק , יש לשים אמפולה אחת לחודש גם בחורף, ולהקפיד על יישום האמפולה על עור יבש (אין לשים את האמפולה לאחר מקלחת אלא לחכות יומיים ולקחת בחשבון שכל מקלחת/רחיצה בים במהלך תקופת החודש מורידה את יעילות התכשיר). בנוסף ייתכן וישנה מעורבות של אלרגיה לפרעושים, מזון או לגורמים סביבתיים. חשוב לשלול דלקת עור שיכולה להיות ראשונית או משנית לגירוד ופציעת העור. לכן מומלץ לגשת לבדיקה אצל וטרינר מטפל לשלילת גורמים אלו ומתן טיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

שאולי לא יספיקו לענות לך בפורום וכדי לך להתקשר לכמה מרפאות ווטרינרים לשמוע כמה חוות דעת שונות לפני שאתה הולך על זה

שלום הילה
הנושא לגבי ברוקולי שנוי עדיין במחלוקת. להבדיל ממזונות כגון שוקולד, שום ובצל הידועים כרעילים לכלבים וחתולים לגבי ברוקולי העניין לא וודאי - יש הטוענים כי הוא גורם לנזק חמצוני לכדוריות הדם האדומות ולכן לא בריא לכלבים אך עניין זה לא מוכח ואין מחקרים חד משמעיים. בכל מקרה, ברוקולי אינו מעביר תולעים לכלבים (אני משערת שאת מדברת על תולעי מעיים - אותם מעבירים פרעושים)
רק בריאות!

בר שלום,
אילו סימנים יש בעין הגורמים לך לחשוב כי הדלקות חוזרות והאם הכיב החלים?
לרוב הזיהום המשני להיווצרות הכיב מגיב לאנטיביטויקה רחבת טווח כפנימיקסין אך ישנם מצבים בהם הגורם המזהם אינו רגיש לאנטיביטיקה זו ויש לקחת תרבית ורגישות כדי להתאים את הטיפול. בנוסף במקרים קשים של זיהום ייתכן ויש צורך במתן אנטיביוטיקה סיסטמית. פחות סביר אך כדאי לזכור שייתכן ויש גורם אחר שאחראי על הדלקת.
אני ממליצה לגשת לוטרינר המטפל לבדיקה ייסודית של העין ולהתאים את הטיפול לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום,
מדוע החתולה של השכנים מגיעה אליך? האם את מאכילה אותה? האם ידוע לך הסיבה לתקיפות ? (החתולה השנייה המליטה?)
האם יש אפשרות שהשכנה תסגור את החתולה או שאת לא תאפשרי לחתולתך לצאת החוצה ותשאירי אותה בבית, לפחות בקופה רגישה זו?
סטרס לאורך זמן משמעותי במיוחד בחתולים והוא עלול לגרום לסיבוכים בריאותיים כגון דלקות בדרכי השתן ואף סכרת ולכן חשוב לנקוט בכל האמצעים על מנת להבטיח סביבה רגועה עבור החתולה, במיוחד בגיל הצעיר בו היא חשופה ליותר גורמים מזהמים עקב מערכת חיסון שעדיין בשלבי התפתחות. הסיבה לכך נובעת מהורמוני סטרס שבין היתר מביאים לדיכוי של מערכת החיסון. מעבר לסכנה הטמונה בסטרס למריבות עצמן עלולות להיות השלכות החל ממעבר של גורמים מזהמים וכלה באבצסים שעלולים להתפתח באתר הנשיכה/שריטה.
לכן אני ממליצה להפריד בין השתיים ולהימנע מכל אלו ולא לחכות עד מצב בו היא תדרוש טיפול עקב הסיבוכים שפירטתי קודם לכן.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום אורית,
סליחה על התגובה המאוחרת. תופעות לוואי מקולרי קילטיקס אינן נפוצות ומתרחשות בעיקר עקב ליקוק הקולר/לעיסתו או שימוש בו ביחד עם תכשירים נוספים המכילים את אותם מרכיבים פעילים (מסוג אורגנופוספטים). עם זאת תמיד תתכן רגישות אינדיבידואלית, ולא ניתן לשלול זאת. למרות האמור לעיל, יתכן גם כי חולשתה נבעה עקב ההתייבשות או גורם מחלה אחר. לכן העצה להוריד את הקולר למספר ימים הגיונית ונכונה והטיפול שקיבלה הכלבה מהוטרינר ראוי בהחלט.
רק בריאות!

שלום גלית.
ראשית אני ממליצה מאוד שהחתלתול יגיע לוטרינר בהקדם האפשרי לבדיקה מקיפה וטיפול בהתאם. מתיאורך ניכר כי הוא סובל ממספר בעיות, האחת היא דלקת עיניים, שבגורי חתולים ברב המקרים נובעת משילוב של וירוס ההרפס ודלקת חיידקית, השנייה היא שלשולים והקאות שהובילו כנראה גם להתייבשות וחולשה ומעמידים את החתלתול בסכנת חיים. הגורמים הנפוצים לכך הם וירוס פרוו הגורם לחתלתלת, נגיעות בתולעים וטפילי מעי ודלקת מעי חיידקית. ההלם עליו את מדברת הוא למעשה מצב של שוק (ולא הלם מלשון תדהמה) ובהחלט יתכן שהחתלתול יגיע למצב זה ללא טיפול אינטנסיבי. טיפול כזה צריך לכלול גם אנטיביוטיקה ומתן נוזלים, טיפול נגד תולעים וכמובן אין להזניח את דלקת העיניים שעלולה להסתיים בעיוורון ללא טיפול.
אך עד שתצליחי, אם תוכלי, להגיע לוטרינר, עלייך לדאוג שהחתלתול יאכל מזון לגורי חתולים (אבקה אותה ממיסים במים) כל שעתיים, ע"מ שיקבל נוזלים והזנה בצורה נאותה, לגרות אותו לצרכים בעזרת פד/צמר-גפן לח ולדאוג לחמם אותו (אך יש לשים לב לא לחממו יותר מדי).
בהצלחה.

קרן שלום,
האם ישנן לקויות עוריות (קרחות, אדמומיות וכ') על גבי העור? והאם הכלבים מגרדים? במידה וכן ייתכן והריח שאת מתארת נובע מבעייה עורית ולכן מומלץ להפנות לוטרינר מטפל לבדיקה. כיוון ששניהם חיים באותה סביבה ייתכן ושניהם סובלים מבעיות עור דומות כנגיעות בפרעושים שאופייני לראות בקיץ וזיהומים עוריים ראשוניים או משניים לגירוד.
במידה והעור והפרווה תקינים לחלוטין והריח הינו נורמאלי לכלבים ישנם תרסיסי ריח בחנויות לכלבים שניתן לרסס ללא קשר למקלחת ולכן תוכלי ליישמם בתדירות גבוהה יותר. הימנעי מרחיות בתדירות גבוהה ( מאחת לחודש-חודשיים) שכן אלו פוגעים בהפרשות הטבעיות של העור.
בהצלחה ורק בריאות

גבי שלום.
האם שקלתם לקחת חתול במקום כלב? נראה לי שלאורך החיים שלכם חתול, שהינו בע"ח עצמאי יותר ואינו זקוק לטיולים בחוץ, יתאים יותר מכלב. ברור שישנם כלבים קטנים אותם ניתן לגדל אך ורק בבית, אך גם הם זקוקים לתשומת לב וטיולים, אחרת יאלצו לעשות את צרכיהם בבית. בנוסף לכך, עולה מתיאורך שהכלב ישאר שעות רבות לבד - דברים אלה עלולים ליצור תסכול רב בכלב ובעיות התנהגות שע"מ למנוע אותם תידרשו לתרגולים וזמן רב שלא נראה שיש לכם.
בהצלחה!

מיכל שלום,
מה שלום החתול? האם הוא עדיין לא אוכל ושותה?
מעבר לגורם הראשוני שהביא להפסקת האכילה והשתייה של החתול , על פי הוטרינר דלקת בכבד, למצב זה יש השלכות בריאותיות משניות. חוסר שתייה יכולה להוביל להתייבשות , כפי שתיאר הוטרינר, ואנורקסיה, במיוחד בחתולים שמנים, יכולה להוביל להשתמנות כבד. זהו מצב בו עקב חוסר באנרגיה זמינה הגוף מפרק רקמות שומן כמקור לאנרגיה והשומן העודף מתחיל להצטבר בכבד. השתמנות הכבד עלולה להביא לפגיעה תפקודית של הכבד (מעבר לדלקת אותה אבחן הוטרינר) ולכך יש משמעות בריאותית גדולה.
על מנת למנוע התדרדרות זו יש לקחת את החתול לוטרינר ולהתאים א תהטיפול למצבו הנוכחי, במידה והוא לא שותה ואוכל בבית ייתכן ותוכלו לתת לו נוזלים תת עורית ומעורר תאבון ולהמשיך את הטיפול בבית אך ייתכן ותאלצו לאשפזו במרפאה כך שיוכל לקבל טיפול יותר אינטנסיבי.
בהצלחה
ורק בריאות

תודה רבה על תשובתך, החתול עדיין לא אוכל ולא שותה, פתחנו קופסת טונה והוא אכל חתיכה אז חשבנו שאולי האוכל שהוטרינר מכר לנו לא מתאים לו כי הוא מאז ומתמיד היה מאד בררן בנושאי אוכל אבל הוא גם לא נגע באוכל היבש שהוא נהג לאכול לפני.
אמי מאכילה ומשקה אותו בכוח כרגע, מחר אנחנו ניקח אותו שוב לוטרינר ונראה מה קורה... אני מאד לחוצה כי היום היא עובדת מ9 בבוקר עד 12 בלילה ואני בהריון ולא יכולה להאכיל אותו כי הוא מאד נלחץ ומתחיל להשתולל ולשרוט, אני מקווה שהוא יהיה בסדר ולא יתייבש חס וחלילה! אנחנו מקווים שיהיה טוב למרות שכולם מסביב מתנהגים כאילו גיל 12 זה מספיק ודי, דיברתי היום עם המרפאה שבה הוא היה מאושפז ואמרו לי שהוא התאשפז עם נתונים מאד גבוהים בכבד (900 במקום 200) שירדו לשלוש-מאות ביום חמישי הזה כשהוא שוחרר, ושחוסר התאבון יכול להיות תופעת לוואי של הדלקת... מקווים לטוב, יש המלצות?

הי מיכל,
ירידה בתאבון אכן יכולה להיות תופעת לוואי לדלקת כבד אך חשוב מעבר לטיפול בדלקת עצמה לטפל בהשלכותיה כפי שבטח הוטרינר המטפל אמר לך. תמשיכו לעקוב בצמוד אחר מצבו ובמידה והחתול עדיין לא אוכל ניתן לנסות טיפול מעורר תאבון, נוגד בחילה ועוד טיפולים שפירטתי בתגובתי הקודמת על פי המלצת הוטרינר המטפל.
בהצלחה

אתמול ביקרנו אצל הוטרינר, הוא רשם לחתול תרופה נוגדת דיכאון של אנשים (מירו) ואמר לתת לו רבע כדור כל שלושה ימים, אתמול הוא קיבל את הרבע הראשון, לא נראו כל סימנים. היום ברוך השם הוא התחיל לאכול! הוא הולך כל עשר דקות לקערה ואוכל, אבל כל פעם בכמות קטנה, הוא אפילו עשה משהו שמעולם לא עשה, הוא אכל את השאריות שנפלו על הרצפה. הוא חזר להתרוצץ בבית ושוב נכנס להתקלח איתנו (כשמישהו מתקלח הוא אוהב להיכנס לתוך המקלחת ולשחק עם המים, הרגל שלו מאז שהיה גור), הוא שוב מתחבא מאחורי הספה וצד את הרגליים שלנו בהנאה, אני כל כך שמחה... תודה רבה על הסבלנות שלכם, ומקווה שבפעם הבאה אבקש עצה בנסיבות טובות יותר :)

תודה על העדכון
כיף לשמוע
רק בריאות

מיכל שלום,
ראשית מזל טוב על הריונך ושנית לשאלתך האם ניתן לגדל חיה במהלך ההריון התשובה היא בהחלט כן, אך יש לנקוט במספר אמצעי זהירות.
חשיפה של נשים בהריון שלא נחשפו בעבר לטפיל בשם טוקסופלסמה גנדי , יכולה לסכן בריאותית את העובר. טוקסופלסמה גנדי היא פרוטוזואה שמופרשת בצואת החתול.
מעבר הטפיל מחתול אלינו מתאפשרת רק במידה ואנו באים במגע עם צואה נגועה של חתול (המכילה אאוציסטות) ולאחר מכן מכניסים את ידינו המזוהמות לפה. כלומר עלינו לבלוע את הצורה המדבקת המופרשת על יד החתול בצואה. בנוסף לכך לאחר הפרשת הטפיל על ידי החתול עליו לעבור הבשלה שאורכת כ-24 שעות בכדי להדביק בני אדם במחלה. לכן ניקוי תכוף (לפחות כל יום) של ארגז החול, בנוסף ליישום כפפות בעת ניקוי ארגז החול ושטיפת ידיים יכולים להוריד משמעותית את סיכויי ההדבקה. לאחר ההבשלה הצורה המדבקת של טוקסופלסמה עמידה לאורך זמן ולכן חשוב להיפטר מצואת החתול ומהחול לפח האשפה ולא לפנותם בשירותים או בחצר שם הם עלולים להוות מקור הדבקה הן לאדם והן לחיות אחרות. במידה ואת מוטרדת מעניין זה תוכלי לחכות עד לאחר הלידה.
למעט חיסון הכלבת, חתולים מקבלים חיסון מרובע המגן מפני 3 וירוסים וחיידק אחד הגורמים למחלות בחתולים בלבד. אכן ישנם סכנות במעבר טפילים אחרים כגון פטריה, תולעי מעיים במחייה בקרב חתולים אך כך גם בשליחת הילד לגן יש סיכונים בריאותיים ובמידה ומטפלים בחתול ונוהגים בכללי היגיינה בסיסיים של שטיפת ידיים לאחר מגע עם החתול הסבירות להדבקה נמוכה. חשוב לזכור שגם סביבה סטרילית אינה טובה לילדים שכן חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגורמים מזהמים היא המובילה למערכת החיסון מפותחת.
אני עדיין ממליצה לקחת חתול מחוסן ומתולע שכן כך תדעי שהוא היה תחת מעקב רפואי והסבירות למחלות בקרבו יורדת.
המון בהצלחה
ורק בריאות

יש לי רק עוד שאלה, אז מדברייך לגבי החיסונים עולה כי הכלבת היא המחלה היחידה (והמסוכנת באמת) שיכולה לעבור מחתול לאדם, אם אני מאמצת חתול שנמצא באומנה או בהסגר לאחר שנלקח מהרחוב והעבר שלו לא ידוע, גם עם הוא מחוסן, איני יכולה לדעת בוודאות שאינו ננשך והוא אינו נושא את המחלה, אז מה בעצם עושים? האם החיסון מוריד כל חשש או שיש תקופת דגירה ועדיף לחכות?
האם הנגיף טוקסופלסמה מסוכן בכל שלבי ההריון או רק בשליש הראשון? או שזאת שאלה שעדיף להפנות לרופא נשים?
יש עוד צעדי זהירות שאוכל לנקוט?
תודה רבה על תשובתך המפורטת והמהירה :)

הי מיכל,
נכון תיאואטית ללא היסטוריה מלאה לא תוכלי לשלול כי החתול ננשך ע"י חיה נגועה אך תקופת הדגירה , מזמן הנשיכה ועד להופעת הסימנים הקליניים בכלבת, נעה בין 6-8 שבועות. ישנם מצבים שתקופת הדגירה קצרה (כשבוע) או ארוכה יותר (עד לשנה)אך אלו יוצאי דופן. אורך תקופת הדגירה נמצא כתלות באתר הנשיכה ומרחקו ממערכת העצבים המרכזית וכמות הוירוס ברוק הנגוע. חשוב לדעת שחיה לא מהווה סכנת הדבקה לאורך כל תקופת הדגירה וכי ברוב המקרים חיה מעבירה את הוירוס ברוק למשך מספר ימים בלבד לפני הצגת סימנים קליניים ( לשם כך נעשה ההסגר של חיות שנשכו חיה אחרת).
על מנת לנקוט במשנה זהירות תוכלי לאמץ חתלתול צעיר בן מספר חודשים, אשר קיבל כבר את סדרת חיסוניו והיה תחת בקרה במהלך תקופה קצרה זו.
בהצלחה

ואם נחליט לא לאמץ חתול רחוב על מנת לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים ולדעת שהחתול לא נחשף למחלות כלשהן, איך עושים דבר כזה? אנחנו לא מחפשים חתול גזעי ויקר, רק חתול שנולד וגדל בבית תחת השגחה. איפה מחפשים?

מיכל שלום,
יש הרב פרסומים באינטרנט בין היתר תוכלו לחפש ביד 2 (יש מנוע חיפוש של חיות לאימוץ) או דרך עמותות, צער בעלי חיים /S.O.S / גרגרורים שם החתולים נמצאים תחת השגחה או בבית אומן
בהצלחה

שלום ליאל.
ראשית, טוב עשית שהוצאת את קרציה. חשוב לשמור שלא יהיו על הכלב קרציות ופרעושים שיכולים להעביר מחלות וטפילים. לכן מומלץ למנוע קרציות מלכתחילה ע"י תכשירים כמו אמפולות או קולר איכותי. בנוגע לעקיצה שאת מתארת - הקרציה מפרישה במקום העקיצה חומרים אשר יוצרים גירוי מקומי ולעיתים אפילו תגובה אלרגית, בעיקר בכלבים שרגישים לרוק הקרציה סביר כי המקום יהיה מעט נפוח ואדמומי. נפיחות ואדמומיות אלה הולכים ופוחתים ואמורים להעלם תוך מס' ימים מרגע הוצאת הקרציה. יחד עם זאת ישנם מקרים בהם גפי-הפה של הקרציה (האיבר בעזרתו הקרציה חודרת לעור וממוצצת דם) נשארים תקועים בעור, דבר העלול לגרום לדלקת מקומית קשה. עקבי אחר מקום העקיצה, אם אין שינוי בנפיחות או שהיא גדלה או מופיעות הפרשות פני לוטרינר.
רק בריאות!

רק שאל הקטנה: אני בינתיים מנקה לה את המקום פעמיים ביום עם אלכוהול ומורחת משחה אנטיביוטית (של בני אדם) המשיך עם זה? או שזה עלול להזיק?


תודה רבה !!!!

אדווה שלום,
מאוד קשה להתאים תכנית עבודה ללא פגישה עם הכלב (כלב מגזע בוקסר מאוד שונה ברמת האנרגיה מכלב פינצ'ר) ועם הבעלים ולכן אכן מומלץ לעבוד עם מאלף אישי. אני מבינה שזה כרוך בעלויות אך לעיתים מספר שיעורים מצומצם (אשר מחירו לא יגיע לאלפי שקלים) יכול להקנות כלים בסיסיים להתמודדות עם בעיות התנהגות ולשנות הרגלי התנהגות של הכלב ושלנו (כפי שאני עשיתי עם כלבתי).
עם זאת ישנם מצבים מורכבים יותר כמו במצבים בהם הכלב חרדתי או תוקפני מאוד ובמצבים אלו לעיתים אף מומלץ לערב וטרינר מומחה להתנהגות.
האם יש לכלב עוד בעיות התנהגותיות? מה הלו"ז היומי שלו?
ישנם מספר פעולות בסיסיות שמומלץ לעשות על מנת להפחית התנהגות הרסנית אך חשוב להבין שלא תמיד די בהן בכדי לפתור את הבעיה:
1. טיולים/ הוצאת אנרגיה ראויה- פעולה זו חשובה במיוחד לפני העבודה עם הכלב כיוון שהוא יהיה יותר קשוב וקואופרטיבי לאחר שהוציא מרץ.
2. תגמול חיובי- מאוד חשוב להבין שיש לחזק התנהגות רצויה במקום לגנות התנהגות בלתי רצויה. צ'ופרים מיועדים לכלבים הינם הדרך הכי פשוטה לתגמל את הכלב אך חשוב לשלב אותם עם חיזוק מילולי והתנהגותי (ליטוף, "כלב טוב" , משחק וכו'). חשוב לדעת שכלב יקשר את התמול למעשה רק אם התגמול יינתן בצמוד (פחות מדקה) לביצוע המעשה ולכן אין טעם להעניש את הכלב על הרס שנעשה כשלא הייתם בבית.
בנוסף אין לתגמל התנהגות בלתי רצויה כגון תלותיות של הכלב בכם ורצוי לעודד עצמאות. תחילה התגמול החיובי צריך להיות משמעותי ועם הזמן ניתן להתמתן.
3. צעצועים- יש להגדיר מהו צעצוע ולשחק עם הכלב רק איתו (ולא עם ידיים/ חפצים בבית וכו') . בנוסף יש להציע שני צעצועים בלבד ולאחר תום המשחק או בחזרתכם הביתה לקחת את הצעצועים. כדאי שיהיה מלאי של לפחות 4 סוגי צעצוע שכל פעם מוחלפים. הסיבה לכך היא פשוטה, כלב שכל הצעצועים שלו פרוסים לפניו וזמינים לו כל הזמן יפסיק להתעניין בהם ויעבור לחיפוש צעצועים חדשים (כמו ריהוט).
4. הדרגתיות- זהו תהליך של למידה ולכן במידה והכלב הורס חפצים כשהוא לבד כדאי להשאירו לבד תחילה לשעה(ניתן לתרגל בסופ"ש) ולאט לאט להתקדם לקראת 6-8 שעות שציינתם.
5. סידור ההיררכיה בבית- חשוב שהכלב ירגיש שאתם הבעלים שלו ושהוא בטוח בקרבתכם ולכן עבודה עם מספר פקודות כ"שב", הגשת האוכל לזמן מוקצב וכו' יכולים לעזור בחיזוק מעמדכם.
המשך בתגובה הבאה

לסיכום, כיוון שאתם מתארים קושי בעיקר כשאינכם בבית אני ממליצה לפני העמדת הכלב למבחן ה"לבד" תרגילו אותו לפעולות שמקדימות יציאה (כרשרוש מפתחות, פתיחה וסגירת הדלת וכו') וצ'פרו אותו על התנהגות רגועה. בשלב הבא בעת יציאה מן הבית (תחילה עדיף לשעה) תגישו לכלב משחק "שווה" שיעסיק אותו (כקונג, עצם לעיסה לכלבים ואף החביאו צעצוע שני) ובעת חזרה מהבית במידה ולא נעשה נזק לחזק את התנהגותו הטובה. לפעמים השארת רדיו בבית או סגירת הכלב בשלבים הראשונים בחלל מוגדר כחדר או מרפסת (כמובן עם מים ואוכל והצעצועים שהוזכרו קודם לכן) יכולים לעזור. בבית עבדו על מספר מצומצם של פקודות ותעודדו משחק לבד רחוק מכם (כגון עצם לעיסה בחדר אחר). לסיום בשלב הראשוני יש להרחיק חפצים פוטנציאלים להשמדה הן לטובתכם והן לטובת הכלב, שכן אכילת חפצים עלולה להביא לבעיות רפואיות (כגון שלשולים והקאות ועד לחסימות במערכת עיכול).
חשוב לציין שבכדי להגיע לתוצאות הרצויות עקביות וסבלנות הינם המרכיבים החשובים ביותר בלעדיהם קשה מאוד להתקדם בכיוון הרצוי.
בהצלחה
רק בריאות
דר' סמדר טל

היא לא הגיבה..אני לא וטרינרית אבל מהניסיון שלי אולי כמה דברים יוכלו לעזור..

הכלב שלכם לא כועס,הוא פשוט משועמם וכשאתם לא בבית הוא מנסה להפיג את השיעמום שלו.הוא לא באמת יודע שמה שהוא עושה זה לא בסדר. גם אל תשכחו שגיל שנה זה עדיין מאוד צעיר וההתנהגות הזאת תפתח ותיעלם לגמרי ככל שהזמן יעבור. כמובן שצריך לעבוד איתו על זה. טיפ טוב שאני יכולה לתת לכם זה קודם כל להשאיר לו משחקים כמו עצמות, חבלים,כדורים. דבר שני, תדאגו שלא תהיה לו גישה ישירה לחפצים יקרי ערך. מה שטוב בכלב שלא כמו חתול, זה שכלב לא יכול להגיע למקומות גבוהים ולכן יותר קל להרחיק דברים שלא רוצים שיגיע אליהם. עוד דבר שאתם צריכים לזכור זה שכנראה עדיין מציקות לו השיניים,הוא בכל זאת בן שנה וידוע ששיניים מתחלפות עד גיל שנה פלוס מינוס ככה שזה עוד דבר שמגביר את יצר ההרס. דבר נוסף ומאוד אפקטיבי זה חומר שמרססים (ידידותי לסביבה ונטול ריח) על הרהיטים ועל כל מיני חפצים שלא רוצים שהכלב יגיע אליהם. זה מרחיק אותם בתקופה שהם רוצים ללעוס כל דבר בערך. בקיצור, שורה תחתונה שם המשחק זה סבלנות ואורך רוח. כשתעברו את החלק הזה החיים עם הכלב יהיו מושלמים וכמעט כולם עוברים את זה. בהצלחה!! :)

לולי שלום,
האם הכלב מסורס? האם יש לו עוד "בעיות התנהגותיות" והאם הוא מאונן בקונטציות מסויימות ועל אנשים מסויימים?
חשוב לציין כי הליקוק באזור הפניס יכול לנבוע מבעייה רפואית באזור ולווא דווקא לשם אוננות ועל כן מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה.
אוננות של כלבים יכולה לנבוע מטסטוסטרון , במקרה זה סירוס יכול להביא לשיפור , אך היא יכולה גם לנבוע מבעיית התנהגות לדוגמא בעת ביטוי דומיננטיות ובמקרה זה סירוס לא יועיל.
מחכה לתשובתך
דר' סמדר טל

הוא לא מסורס, ולא מדובר על אנשים מסויימים, הוא פשוט יכול לשבת בסלון וללקק עד שפיכה. אני מעריכה שמדובר בעודף טוסטסטרון, ולא הייתי רוצה לסכן את הכלב בסירוס והרדמה משום שמדובר בכלב קטן (מלטז טוי). האם יש פתרון אחר ?

לולי שלום,
כן ישנם תחליפים לסירוס שאף יאפשרו לך לבחון את מידת מעורבות מרכיב הטסטוסטרון על התנהגות הכלב שכן הטיפול אינו פרמיננטי (בניגוד לסירוס). ישנם מספר אפשרויות טיפול כאשר הטיפול הנפוץ ביותר הינו סופרלורין אשר מדכא ייצור טסטוסטרון זמנית. הוא ניתן בהזרקה ויעילותו נמשכת לכחצי שנה ולכן במידה ולא חל שיפור בהתנהגות הכלב ניתן להפסיק את המתן. חשוב לקחת את הכלב לבדיקה רפואית ובמידת הצורך ניתן לנסות את הטיפול על סמך המלצת וטרינר מטפל
רק בריאות
דר' סמדר טל