פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

למורן שלום

ההתלבטויות מובנות וראוי להבהיר מספר דברים.

1. רפואה זה לא מדע מדויק כמו פיזיקה למשל.... המינון הראשוני בגיל זה הוא 20 מ"ג וההמשך יהיה לפי תגובותיו לטיפול. יש שמגיבים למינון זה ולא צריך כל תוספת.

2. לגבי התמכרות. נכתב על כך רבות. התרופה בפיקוח משרד הבריאות. היות התרופה בפיקוח אינה אומרת שמדובר בהתמכרות כאשר היא ניתנת בפיקוח רפואי. מצד שני הקונטרוברסיאליות ביחס לתרופה מובנת.

3. מדובר בתרופה שהינה קוו ראשון להפרעת קשב וריכוז לפי כל הידע העומד ברשותנו כיום.

4. אין מדובר בתרופה נגד דיכאון. השימוש נגד דיכאון הינו צדדי ונדיר במיוחד במצבים מיוחדים של קשישים.

5. כמו כל טיפול פרמקולוגי למצבים נפשיים יש לשלב גם אמצעי עזר נוספים שאינם תרופתיים.

בהצליחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ניקול שלום

את שואלת שאלה שתשובתה תזכה כנראה בפרס נובל....

ועכשיו ברצינות יש תיאוריות רבות והכול לפי התיאוריה הבסיסית למחלה.

יש גישה ביולוגית. סבל וחרדה קשורים לאזורי מוח ובמיוחד במוח הקדמי.
וגישה פסיכולוגית שתציין שינויי אישיות ותחושת בלבול נוכח הכאוס בהפרעה נוכח גירויים הסביבתיים והפנימיים וכתוצאה מכך פירוש שונה בעל גוון חרדתי של העולם.
וגישה סביבתית שתדבר על מציאות קשה קיומית בחוג המשפחתי.

נראה די ברור שהגורם המתווך לאי שקט הוא גורם החרדה. ולא פלא שהתרופות פועלות גם על גורם החרדה.

יש לזכור שלכל שיטה גישה טיפולית בהתאם כולל היישומים המתאימים. וכל השיטות עובדות במידה זאת או אחרת. כמובן שיש גם גישות משולבות. טכניקות שונות אבל יעילותן לא בהכרח זניחה. לרוב אנו נוקטים גישות משולבות.

מקווה שהשארתי מקום למחשבות.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

אומרים שסכיזופרנים לא סובלים כמו החרדתיים או הדיכאוניים.
יש להם גם תחושה של חרדה שגורמת להם סבל, לא?

מדובר ברמת חרדה ודיכאון אחרת.
ואין זה זהה לרמתם במצבים שהם לא סכיזופרניים כי יש בופרים (חוצצים) אישיותיים.

כמובן שהם סובלים ועוד איך.
לא חשובה העמדה התיאורתית הסבל עצום.

לנטל שלום.

אענה על מספר סוגיות שהועלו.

1. תגובת עליה במשקל אכן שכיחה בריספרדל אולם במינון גבוה היא יכולה להתרחש גם בנוילפטיל.
היתרון של הנוילפטיל שאפשר לשחק עם המינון בצורה מקסימאלית בגלל שהוא ניתן בטיפות , אגב גם ריספרדל ניתן בסירופ והיה אפשר לרדת במינון. כמובן הריספרדל הינה אחת מהתרופות היותר משמינות.

2. באם יש חובה במתן ריספרדל אפשר להיעזר בשירות דיאטטי ופעילות ספורטיבית. העליה המהירה במשקל הדאיגה ובצדק.

3. נושא ההשמנה בתרופות מסוג זה אינו נדיר ואנו נאלצים לשחק עם התרופות השונות עד לאופטימום מיוחל.

4. אין לדאוג לתופעות הנוילפטיל, במינון הנמוך בקושי רואים תופעות לוואי. הרופא היה חייב לידע אותך אבל לרוב אנו רואים תופעות לוואי תחת 15 טיפות ומעלה בגיל 10 ומעלה.

5. ראוי להדגיש שוב, כי טיפול רק בתרופות ללא טיפול מקצועי הולם נוסף –כלומר פסיכוטרפיה מקצועית ועזרה חינוכית אינו מומלץ. וזאת גם לדעת יצרן התרופה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

בהמשך לשאלתי אני רוצה שוב לחדד ולשאול האם ניוליפטיל הוא התחליף הטוב ביותר לרספרדל או שקיימות אופציות אחרות (בהנחה שהרספרדל מופסק עקב עליה במשקל)?
דבר שני כתבת כי התופעות נראות בדרך כלל במינונים גדולים בילדים מגיל 10. בני כמעט בן עשר האם עלי לצפות לתופעות לוואי? ואם כן באלו תופעות מדובר?

אנחנו מלווים גם על ידי פסיכולוגית ונותנים טיפול רגשי והתנהגותי.

תודה

ובהמשך

אין דבר כזה המומלץ ביותר , מסתבר שגם התרופות הכי חדשות כמו למשל הסרוקויל הן מבריקות אך כמה שנים עד שמכירים אותם טוב יותר.
ולכן מבחינה מעשית לכל אחד התרופה המתאימה לו ולפי שיקול דעתו של הרופא המטפל. האמון ברופא המטפל חיונית ביותר להצלחת הטיפול.

תופעות לוואי גם הן לא תמיד נצפות . יש שיגיבו באופן נמרץ במינון נמוך ויש שמינון ענק לא יגרום למאומה. אולם הכלל הסטטיסטי שככל שהמינון גבוה יותר כך החשיפה לתופעות לוואי עולה . זה כלל שנכון לרוב התרופות.

טוב שיש טיפול רגשי. אולם מבחינתי הקשר והאמון כמו גם הליווי של הרופא הוא חלק מהותי של הטיפול. אני ממליץ כי במידת האפשרות שהרופא אשר מנפק את התרופה יהיה גם המטפל הרגשי כמובן שזה אידילי. אבל זה מונע תופעות מסוימות.

הקשר ההדוק לרופא המטפל תורם למלאכת הטיפול. וכמו להבדיל שאינך יכול לקבל דעתו של רב או מורה באם אינך סומך על דעתו והבנותיו בתחום הכשרתו. אנחנו מאמינים כי להשפעה המרפאת של התרופה יש גם מרכיב של איכות קשר רופא לקוח.

בהצלחה

הטיפול בנוילפטיל הוא תחליף טוב ומקובל. הנסיונות הן בגדר ניסיון ותעיה אין סטנדרט.
תופעות לוואי נדירות יחסית.
מעקב רפואי מספיק. אני מעדיף לא לפרט תופעות מאחר והן מוזכרות גם בעלון התרופתי. כל עוד הילד במעקב אין מה לדאוג

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו

שלום רב!
רציתי לשאול, האם הנוילפטיל משפיע מייידית, ובמקביל, האם ביום שלא נוטלים אותו תהיה הידרדרות מיידית בהתנהגות, או שמא השפעתו הינה בדומה למרבית התרופות האנטי פסיכוטיות שהשפעתן מצטברת ולא מיידית?

ליהודה שלום

ההשפעה נוגדת החרדה היא קצרת זמן , ואז מדובר במינון נמוך. מאידך שינוי בהפרעות חשיבה מצטבר כפי שאנו מכירים בתרופות אנטי פסיכוטיות.

בברכה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

אני חוזר ושואל מדובר בנער בן 12.5 המקבל 6 טיפות נוילופטיל.
הוא נמצא בטיפולי על רקע של פגיעה מינית שעבר לפני שנים.
ההורים בתקופה האחרונה מתלוננים על התפרצויות זעם והתנהגות תוקפנית כלפיהם והילדים.הופנה למרפאה פסיכאטרית.
לפני שלושה שבועות החל את התרופה במינון הנ"ל. מאז התרחש שינוי משמעותי בהתנהגותו , השינוי החל שלושה ימים לאחר נטילת התרופה.
בראש השנה היתה לו שוב התפרצות , לאחריה שיתף את הוריו שערב קודם לכן שכח ליטול ראת התרופה.
לאחר התנצלות אני חוזר ושואל לאור העובדה שמדובר בתרופה אנטי פסיכוטית. ההורים תוהים כיצד היא פועלת. האם היא גם יכולה לשמש בדומה לתרופת הרגעה מקובלת.
שהשפעתן הינן מיידית ולטווח קצר בלבד.
בתודה יהודה

התשובה המוחלטת שמינון זה הוא בחזקת טיפול רוגעני בלבד.
מדובר במינון קטן לגיל זה.והתגובה למועד קצר.

נשמח לענות על כל שאלה , אולם לצורך העמקת הקשר עם הפסיכיאטר המטפל רצוי וראוי לשתף אותו עם כל שאלותכם והספקות העולות מטיפול זה.

בברכה
ד"ר סמואל אליהו

להגר שלום.

יש גישות שונות. אין פורמולות של "כזה ראה וקדש". זאת הייתה גישה ויש גישות אחרות.תלוי במיומנות איש המקצוע ובתפיסת עולמו.
יש אנשים שהיו מתחילים מריטלין ולהיפך.

עלי להדגיש שוב שגישה של פיתרון בתרופות ללא כלים טיפוליים נפסדת ולא רצויה. וזאת לא רק על דעת רופאים עם גישה מסוימת אלא גם על סמך תפיסת עולמם של יצרני התרופה.

ולעצם השאלה, אפשר לגשת למשל בעוד שבועיים לפסיכיאטר של הקופה. יש להביא בחשבון גם את התור עד לקבלה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכוןלפסיכואנליזה בת זמננו

לנני שלום

הקביעה שמדובר בהפרעה חפוזה מידי, אנו חייבים להיות אנשי אמונה ותקווה.
אני מניח שגם לא קל לך עם המציאות שאת מתארת.

אני בטוח שתוכלי להיעזר בפסיכולוג או פסיכיאטר הבקיאים בגיל זה לצורך קבלת הדרכה וליווי לקשייך.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לגיל שלום

הטיפול הקלאסי בפריזמה הוא לדיכאון.

חיוני והכרחי כי תהיה מידה של תקשורת בין הפסיכולוג לרופא. במידה שהפסיכולוג מרים גבה לגבי הטיפול הרי הוא חייב לדבר עם הרופא ואין זה מתפקידו לשתף אותך בהתלבטויותיו.

לצורך הענקת טיפול משמעותי ואפקטיבי יש חובת תיאום בין אנשי המקצוע ואמירה משותפת ביחס לתפיסת הטיפול בו.

בברכה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכו ן לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום שני.

בבית החולים היה על זה פעם דיון.

נטען שם שחולי סכיזופרניה מעשנים יותר משאר האיכלוסיה. הדבר מתבטא הן במספר המעשנים והן במספר הסיגריות שהם מעשנים.

הועלתה השערה שהסיגרויות גומרות אותם, ואולי זה לא כל כך קשור למחלה עצמה.

כל טוב,
שמוליק.

לניקול

הנושא נבדק בתקופות שונות של ההיסטוריה הפסיכיאטרית. בעבר הממצאים היו דווקא של אריכות ימים. היום הרושם הפוך אולם השוני אינו כה דרמטי. לא ידוע לי על הבדלים בין המינים.
הנושא מענין מאוד נוכח שינוי פרופיל התרופות ובמיוחד נוכח תופעות הלוואי המטבוליות של הריספרדל.
יש לציין שהמילה האחרונה טרם נכתבה.

בברכת אריבות ימים.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ךרויטל שלום

התשובה חיובית, אולם יש חובה להתיעץ עם הרופא המטפל.
פרוטוקול התוספות נכון במדיניות של מתן התרופה לכל מצב ולאוו דווקא במצבי הספקרום האוטיסטי.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לניקול

את מתחבטת רבות באבחנה. עצתי הכנה כי תתיחסי לפן השיקומי ולא למהות המחלה.לשאול איך לצאת? ולא, איך זה קרה?

בעיקרון מצב זה בעל שיקום עדיף מרוב מצבי הסכיזופרניה. רובם מתפקדים בדרגה סבירה זאת או אחרת.
לרוב המתעסקים במצב זה הינם פסיכיאטרים של הגיל המבוגר.

יש רקע גנטי אולם הוא לא הכרחי. אנו מאמינים כיום כי מדובר בשילוב גורמים אשר מצוי ממש על כפות המאזניים. הגורמים מעודדים והגורמים המעכבים, כאשר המרכיבים המעודדים עולים בדרגה מסוימת המחלה פורצת. ככל שהגיל מאוחר יותר כך המחלה קלה יותר.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

האם סכיזואובססיב זה סכיזואפקטיב?

והנושא נדוש כבר בפורום הזה.

בברכה,
ד"ר סמואל אליהו

לניקול שלום

יש פרוטוקול מובנה לבדיקות דם של לפונקס שהוא די אחיד ומחויב.
אכן יש מידה של עזרה בסימנים שלילים, קשה לקבוע קטגוריאלית לאיזה מימדים.
אכן יש עמידות לתרופה. אני נמנע מאמירה לגבי אחוזים. מאחר והמספרים משתנים.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת ימינו

לרביד שלום

אכן גדלת, אתה בן 21 ורצוי שתיקח אחריות על הטיפול שלך במידת האפשר. יש לשוחח עם הרופא על תופעות הלוואי וכיצד להימנע מהם.
אכן,אכן התרופה גורמת להשמנה. אולם אין להפסיק את הטיפול ללא יעוץ הרופא יש שיטות הרזיה בדוקות ויש להשתמש בהן.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לחוקר/ת

המובנים שאת ממשיגה את המחלה אינם כה קטגוריאלים ומוחלטים.
מדובר בשני ביטויי מחלה אולם לפעמים יש חפיפה ביניהם.

אנו מתכוונים בסכיזואפקטיב למצב שהוא קלינית וגם פרוגנוסטית קל יותר מסכיזופרניה. כלומר המופע וגם התוצאות ההמשכיות של הביטוי של המחלה שונה באופן מובהק. בסכיזואפקטיב ההחלמה טובה בהרבה ממצבי סכיזופרניה שכיחים. לרוב גם הגנטיקה שונה.
המצב הדיכאוני פוסט פסיכוטי שונה ממצב דיכאוני של ביטוי סכיזואפקטיבי. מי שמכיר את המופעים השונים מזהה זאת לרוב בנקלה אולם לפעמים המצב אינו חד וברור להבדלה.

לצורך זה יש אנשי מקצוע עם ניסיון אשר ראו מצבים כאלה בהיקף רב, ויודעים לבצע את ההבדלה.
ההגדרות ב - DSM מאוד פשטניות, החיים כמובן מורכבים בהרבה.

לזאת הכוונה כאשר מצהירים כי שף- מטבח אינו מכין מאכלים לפי ספר בישול הוא ממציא את ספר הבישול מחדש אבל עובד על פיו והגדרותיו. גם אנשי מקצוע נעזרים בספר ההגדרות אולם הם משתמשים בכלים עדינים יותר וכן בניסיון עתיר שנים. ספר הבישול מיועד לחוגים הרחבים בעיקר, כך גם בתחום האבחון הפסיכיאטרי.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לניבה שלום

השגותיך מובנות וגם הגיוניות אולם יש לזכור כמה דברים.

1. המינון ומשך הזמן שהילד קיבל את הטיפול אינם מסוכנים במידה שאת חוששת. מקובל בקרב הרופאים להזהיר את ההורים לגבי תופעות לוואי לגבי התרופה. וזה חלק מהותי של הפרקטיקה. אחרת יש אף עילא לתביעה משפטית.
לפי הידוע לי אין במינון ובמשך הזמן כדי לגרום לנזק , המוכר לפחות בספרות מניסיון האחרים.

2. המינון שהילד קיבל יעיל במשהו גם להפרעת קשב וריכוז ויש המקבלים את הטיפול הנ"ל בהפרעות קשב וריכוז.

3. אני שמח על ההרגעה שקיבלת מהרופאה החדשה הפרטית. אולם יש לדעת כי תמיד הרופא השני יותר טוב בכל מקרה כי הוא ניזון על ניסיונו ומהלך המחלה ברבות השנים. הרופא הראשון מגיע לקרקע בתולה והוא מגשש בערפל. ואכן נאמר לך שזאת פרשת דרכים.

4. האמת האמיתית יותר תלמד ברבות השנים כאשר הכול יהיה מאחוריו. ואז ההערכה תהיה יותר מובהקת.

5. אין להצטער אני חושש כי גם הרופאה הפרטית הייתה נוהגת כמו הרופא הראשוני. אולם חבל שהרופאה לא הרגיעה אותך והבהירה כי יש רצף מסוים באבחון ואין הכול בבחינת שחור לבן.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

תודה על התשובה המפורטת .
רציתי לשאול האם תהיה לבני בעיה בגיוס לצהל ? עם כל העבר שלו, והבעיה שעדיין יש לו.(adhd )+ ילדותיות מסוימת שהולכת ומשתפרת עם הזמן. הוא ילד עם נשמה טובה, כמעט ואין לו בעיות התנהגות רציניות או אלימות.חייכן וחביב.אוהב טיולים בשטח של של"ח.היה בקורס מש"צים .מה צריך לומר להם? האם יש מצב שיגייסו אותו וישבצו אותו במקום עם רגישות לאנשים ללא לחץ רציני. יש לציין שבני לומד 5 יחידות ערבית והוא כבר מביע את רצונו להתגייס לחיל מודיעין. אני לא אומרת לו דבר. פוחדת להשלות אותו.תודה לך.

לניבה

המחשבה שלפסיכיאטרים השפעה על הצבא אינה מדויקת.
לצבא כלים שונים להערכה, מתן ריספרדל במינון נמוך בשלב כל שהוא בחיים אינו עילא למניעת גיוס לצה"ל. הצבא מודאג בעיקר מחיילים שאינם מטופלים.
יש להתיחס למקרה גופו ולהתיחס למצבו העדכני ביעוץ עם המטפל המוסמך שמכיר אותו.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו

שלום רב אמיליה
אני לא ממליץ לתת יותר ריספרדל בלי בדיקה רפואית אצל הרופא שנתן את הריספרדל מלכתחילה. בכל מקרה מינון נמוך נחשב עד 1.5 מ"ג ליום. בברכה ד"ר אבי שפירא

שלום רב איריס, בילד שסובל מפרכוסים צריכים לתת בזהירות ובהדרגה ריספרדל מאחר שיכול להיות ירידה בסף הפרכוסי לאחר מתן ריספרדל. לעיתים צריך לתת תרופה נוגדת פרכוסים לפני מתן הריספרדל. לשאלתך אין הבדל בתרופות כל תרופה פועלת על איבר מטרה אחר. לדוגמה תרופות פסכיאטריות פועלות על המוח כמו תרופות נוירולוגיות. לכל תרופה יש סיכונים ויתרונות .
יש תרופות שלא פועלות על המוח שיש להם יותר סיכונים מהתרופות הפועלות על המוח. בברכה ד"ר אבי שפירא