פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

לאילת שלום

שאלותיך חדות ומדויקות. כל רופא וגישתו המקצועית. אין תורה למשה מסיני....יש מספר עקרונות ומעבר לזה מסורת וניסיון.
בדיקת טובה אינה מדויקת. ולראיה הבדיקה אינה משמשת כהוכחה או ראיה לקיום ההפרעה, אין לנו כללים מדוקדקים אלא מספר עקרונות.

אני מניח שכדי להשביע את סקרנותך תצטרכי לשאול את הרופא המטפל לפשר החלטותיו.
ואין בושה לשאול ובמיוחד כיום שמדע הרפואה פתוח לכל אחד.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

אכן שאלה שהפסיכיאטריה מתעסקת מאוד.

1. אכן יש אולם השכיחות נמוכה יחסית. וזאת הייתה ההבטחה הגדולה של התרופה והדור של ממשיכיה.

2. הסיכוי נמוך אולם יש לזכור שמדובר בסיכון עולה ככל שהמינון גבוה מאוד ומדובר באוכלוסיות סיכון. איני מעונין לציין מספרים מאחר ולכל מחקר יש את הגדרות המחקר שלו והן משתנים ממחקר לחקר. אין ספק שהריספרדל הייתה פריצת דרך ביחס לתופעה ושכיחות התרחשותה.

3. אדגיש כי בנסיוני האישי בילדים ונוער לא נתקלתי בתופעה . היא מופיעה אחר שנים ארוכות של טיפול ובמינונים גבוהים. כמובן שיש חריגים גם לזה. רפואה כאמור זה לא מדע מדויק.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לדנה שלום,

1. יש ווריאציות שונות להפרעה ולא הכול הולך לפי הספר...... לכן כל עיון מחייב היכרות מעמיקה עם סיפור ההפרעה ומעקב אחר התפתחותה.

2. רב פסיכיאטרים..?..האם יש בכלל כזה? כל חסיד והאד"מור שלו..... בכל אופן קבלות לניסיון, והצלחה מקצועית הינה הפרופסורה, הדבר אינו מדויק לחלוטין , ויש שיחלקו עלי ובצדק,אולם יש בכך משהו , במיוחד ביחס לאבחון לפי ה-DSM למי שמאמין בו ( אני פחות) , וכן ביחס לטיפול תרופתי.

אנשי מקצוע שהיו מנהלי מחלקות ילדים ונוער בבית חולים פסיכיאטרי והגיעו לרמת פרופסורה נחשבים לכאלה. יש בארץ כמה מומחה מסוג זה, אולם מספרם מועט. ואחד שהוא פרופסור ומנהל מרכז מחקר בתחום התרופות ועוסק בפסיכיאטריה של הילד. מאחר והוא יחיד אני מרשה להזכיר את שמו - פרופסור אבי וויצמן.

מקווה שעניתי,
בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונור
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

אם יש בעיה בפרסום באתר אתן כתובת מייל

המלצות מסוג זה גוררות תחושות קיפוח וחצאי אמיתויות ואנו משתדלים למנוע זאת.


אין אנו מעונינים בהטעיות או הטרדות של אנשים אשר עלולים להוליך אותך שולל, ולכן אין אני יכול להמליץ על מייל.

באם את מתעקשת אנא תפני אלי אישית למייל שלי ואנסה לעזור, יתכן ואפנה אותך לעמיתי ד"ר אבי שפירא באם מדובר בצפון המדינה.

בהצלחה

אבי ויצמן?
האם הוא בוחן שיטות טיפול שונות לפני טיפול תרופתי?
זה שהוא כיהן בתפקיד של מנהל מחלקת ילדים פסיכיאטרית עומד רק לרעתו,הווה אומר שהנסיון שלו הוא בטיפול תרופתי בלבד ואליו הוא יכוון.
כמו כן כיצד יכול אדם לחיות עם מצפונו לתת לילדים חסרי ישע כדורים פסיכיאטרים ביודעו את השפעתם על מבוגרים כל שכן ילדים.
יש צורך לבקר במחלקה שלו ולראות את המצב של המטופלים שם,אם הם מחייכים אז אכן סימן שהוא ניהל באנושיות את המחלקה.אם תראו אותם מדוכאים ושפופי ראש יש להתרחק מהפרופ' הזה גם אם הוא היה מנהל מחלקה ויש לו פרופסורה,הוא לא אנושי ויש להתרחק ממנו.
רספוטין

אבל אין קנה מידה אוביקטיבי אחר.

רפואה הינו מקצוע סטיטיסטי בעצם כמו כל מקצועות הרפואה.
הוראות רופא הן תמיד בגדר המלצה מקצועית ותו לא.

לכל אדם אחריות אישית להחליט באיזו דרך יפנה.

לאחרונה יש קבוצה המחבלת בפורום, ויש להבין תשובתי ותשובת עמיתי אינן בגדר כפיה הם רק בגדר אמירה בעלת הכוונה ואין היא שקולה להחלטת המטופל לאחר פניה ישירה לאיש המקצוע.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאמא שלום,

אני מכריז בתשובות רבות כי הטיפול הריטלין אינו מספיק ויש לעבוד גם על המרכיב הרגשי.
יש להניח שהטיפול הקבוצתי היה רעיון טוב אולם לא מספק.
בגיל זה יש קושי בגיוס הילד לטיפול....וזאת בעיה.

יש להתיעץ עם גורמי היעוץ והפסיכולוגיה של בית הספר. אפשר גם עם אנש מקצוע שמחוץ לבית הספר. יש לדעת שאחר גיל ההתבגרות מתרחשת התמתנות בהתנהגות אולם מתהווה צלקת כל שהיא. כדי להקטין את הצלקת רצוי לבחון קווי טיפול. יש גם גישה של הדרכת הורים להכוונת הילד כאשר הילד אינו חפץ בטיפול.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

זאת אומרת שאני יכולה להיות רגועה שלא פיספסתי את הרכבת ושגם בגיל ההתבגרות אפשר להתחיל לטפל.

כי הייסורים שלו הוא גם שלי (ואולי כאמא אף יותר)

תודה על עצתך, כבר התחלתי בגיוס פסיכולוגית לכל המשפחה.

היה ראוי לחשוף מהי קבוצת הסינטולוגיה למשל.
כתבות מענינות על הקבוצה הזאת ומניעיה המוזרים למלחמת גוג ומגוג בפסיכיאטריה כאילו העולם היה שקט ורגוע באם הפסיכיאטריה היתה נכחדת...

רצוי כי נחרוט על ליבנו את אמרת חזל:
"כל הפוסל במום אחרים במומו פוסל"

אחרת מה הטעם למאבק האמוציונלי הזה?

לשרה שלום

דבריו נאמרים כדי שישמעו... כמובן.
יש לבדוק למה הוא משמיע אותם. האם להפחיד אותך? לזכות בתשומת לב? אולי סימני מצוקה?
אולי רוע לב? ואולי משהו אחר.

אכן צריך להתרשם. אבל לא חייבים לחוש ביאוש אחרי הכול אילו החיים שלו...

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

תודה רבה על תגובתך, הייתי במיון בבה"ח ופסיכאטר ילדים בדק אותו וגם יום אחרי מנהלת מרפאת הילדים (פסיכאטרית) בדקה את הילד ואבחנתה הייתה שהילד בסדר גמור, כנראה מצידו היתה בדיקת גבולות והתגרות בנו כהורים. שאלתי היא האם כדאי להמשיך את הריטלין שהילד מקבל (10 מג פעמיים בבוקר) כי שמעתי שהריטלין מעודד מחשבות אובדניות וגורם לדכאון.????
תודה משרה

שמחתי לשמוע את אחרית הדבר.
כל החלטה רפואית אמורה להיות שקולה ומלווה בידע מורכב וכן מעקב מקצועי.
ראוי שהרופא המטפל יחליט על כך.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום רב
אני מציע לכם לפנות לאיבחון מעבדת שינה כדי לשלול הפרעת שינה ולטפל בהתאם
בברכה

יש פסיכאטר בכל בית חולים למה את מחכה?
בהצלחה

לפונה שלום

אל תבזבזי זמן תפני לחדר מיון פסיכיאטרי באזור מגוריך גם בלי הפניה רצוי בשעות הבוקר.
המושלם אינו פיתרון.... מדובר רק בייעוץ חד פעמי ולא בטיפול...

אין לבזבז זמן

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

פני בהקדם לפסכיאטר ילדים
צריך לשלול הפרעת קשב ו/או הפרעה ביפולרית ולטפל בהקדם. בהצלחה

האבחנות אינם בהכרח ביטוי של התופעה. המשמעות העמוקה ביותר של ההפרעה קשורה להבנתי בתפקוד....
ולכן הבנת מהויות קול פנימי לא מהוים את לב התופעה .

בהצלחה.

אני לא לגמרי מבין את השאלה
אם אתם בתהליך איבחון אצל מאבחן מומחה להפרעות קשב תמשיכו אתו עד לסיום התהליך. אם לא נראה לכם תוכלו תמיד להתחיל איבחון חדש (חוות דעת שניה) בהצלחה

לניקול שלום

הרעיון לפסיכוזה שלא חשים בה לא מופיעה בפסיכיאטריה הביולוגית. אולם בעולם הרפואי פסיכואנליטי -פיתוח של ממשיכי פרויד.. יש מושג מבנה אישיות פסיכוטי- כאשר ההתפרצות עלולה להתפרץ במהלך הזמן. מדובר בתפיסה אחרת מתפיסת ה-dsm. לפי ביון למשל לכל אדם מרכיב פסיכוטי באישיותו השאלה אינה אלא רק המינון ומידת החשיפה.

מצבים אילו אינם ברי טיפול בתרופות. אין שינוי אישיות בתרופות.... מאידך התרופות עוזרות בעיקר לסימפטומים החיובייים כלומר הבלבול וההלוצינציות ומחשבות השווא.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

הבן נוטל מינונים "מכובדים" פנו בהקדם לרופא המטפל. האם לקח את הפלוטין בהדרגה או מיד 20 מ"ג ? בכל מקרה תוכלו לתת חצי כדור אך להגיע בהקדם לרופא המטפל
בהצלחה