פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום בני בן ה3 אוהחן כאוטיסט עם חשד לפיגור . בבדיקת mri התגלה חוסר בחומר הלבן בשל חוסר חמצן למוח בזמן ההריון . Eeg יצא תקין , בדיקות מטבוליות יצאו תקינות וכך גם ציפ גנטי וx שביר . עשו לי זירוז בשבוע 37 בכלל חשד לרעלת הריון . השאלה שלי היא האם זה יכול להוות סיבה לאוטיזם של בני או שזה נובע אך ורק מגנטיקה ??? תודה רבה

היי
בני בן 4 חודשים
כשעל הבטן מרים בהתחלה ראש ממש יפה אך תוך דקה שתיים נשכב
"לנוח" ואז מרים ממש טיפונת לא כמו שאמור לגילו
גם האחות בטיפת חלב אמרה שלא ממש יציב לגילו..מה לעשות?
כשעל הבטן מרים את עצמו על המרפקים וכשעל הגב מסתובב ממש לכיוון אחד (ימין) אני אמורה לדאוג?
מתי אמור להתהפך ? אשמח להסבר. מה אמור לעשןת ילד בן 4 חודשים..?

שלום,

בתי בת 2 ו-5 חודשים, אחות לילד בן 5. ראשית, אציין כי היא ילדה תקשורתית, חכמה ומלאת הומור.אלופה במימיקות ובפרצופים :-). מדברת לא הכי ברור, אבל אוצר המילים שלה גדול מאוד. לא מרכיבה עדיין משפטים, אלא רק צמדים..היא מבינה הכל ומשחקת נפלא בעיקר עם אחיה(מרכיבה פאזלים, לגו, מעיינת בספרים וכו') לאחרונה, הגננת ציינה בפני כי הילדה לא מדברת בכלל בגן ולא יוצרת או יוזמת קשר עם הסביבה (לדבריה). בקושי מילה או שתיים. וזה כמובן בניגוד גמור לאיך שהיא בבית. שמתי לב שכשהיא נכנסת לגן, היא רצה בשמחה, אך כשהיא פוגשת בצוות, היא עומדת בצד, מבוישת, עם יד בתוך הפה. הגננת מציינת כי היא לא שומעת אותה מדברת, רק עם עצמה ובלחש (שרה לעצמה). מבחינת הילדים בגן, היא מתחברת לילד אחד או 2, ואיתם היא יותר פתוחה. כמו כן, עם אנשים זרים, היא ממעטת לדבר ולהפתח. עם סבא וסבתא שלה, לוקח לה זמן עד שהיא "חוזרת לעצמה". אציין כי היא אינה גמולה, וכי יש לה "שיבושי שפה" שאיני יודעת אם הם אופיניים לגיל שלה. האם מדובר בתופעה מדאיגה? האם יכול להיות שזו אילמות סלקטיבית? האם זאת הפרעת תקשורת כלשהי? האם צריך לעשות משהו בכלל בגיל הזה?

תודה

שלום. תינוק בן 4 חודשים לא מחייך כלל. האם זו סיבה לדאגה?

לבני בן השלוש עיכוב התפתחותי כללי. נראה על פי אבחון שעבר כי קיים פער של עשרה חודשים בינו לבין בני גילו) . בחצי שנה האחרונה הוא הראה שיפור אך השיפור ביחס לעצמו ולא ביחס לבני גילו (MDI 62) ושנה הבאה כנראה יעבור לגן של מעוכבי התפתחות. האם יש מצב שהוא ישלים את הפערים וידביק את בני גילו? האם זה אפשרי בכלל?

דר. בן-נון שלום,

פניתי אליך לפני מס. שבועות לגבי בני בן ה-3.5, שהוא ילד חכם ונבון, וגם מאוד רגיש , ביישן ועדין. סיפרתי לך שיש לו "התקפות" בכי בלתי נשלט שנגרמות מדברים באמת קטנים ושטותיים, ושקשה לו להפסיק ו"לצאת מזה". ענית לי שזה אופייני לגיל, והצעת מס. דרכים לנסות להתמודד עם זה. אכן ניסינו, ובסופו של דבר (אחרי לא מעט זמן ומאמצים...)- מצליחים להרגיע אותו.

העניין הוא , שאנחנו מרגישים שמדובר במקרה יותר קשה, וגם רק מחמיר כל הזמן - הוא התחיל להתעורר כמעט כל בוקר עם "סצינות" של בכי וקושי, וגם קורה במהלך היום כמעט כל יום -זה נראה כך:

הוא יכול לבקש מאיתנו משהו(לדוגמא - שוגי, נשיקה, חולצה כלשהי וכל דבר אחר כמעט...), ומיד משנה את דעתו ולא רוצה אותם - אני רוצה שוגי, לא רוצה!! אני רוצה נשיקה, לא !! איכס לא רוצה!! וכו' - אבל הכל תוך בכי והיסטריה, ולא רוצה ללכת לגן, וצורח באוטו ובגן , וזה פשוט הגיע לרמות מאוד מאוד קשות ובלתי נסבלות. קשה יותר ויותר להרגיע אותו, והסצינות האלה יכולות לקרות כמה פעמים ביום ולהיות מאוד קשות וארוכות - נראה שהוא לא מצליח להבין מה הוא רוצה, ולא מצליח להחליט, ולוקח כל דבר מאוד מאוד קשה רגשית.

אציין בהמשך לדוגמה של הגן, כי הוא מאוד מאוד מאוד אוהב את הגן, הגננת, הסייעות והחברים, וההיסטריות הנ"ל נובעות באמת מאותן קושי רגשי, ולא מרצון אמיתי לא להיות בגן. עוד אציין (לא יודעת אם קשור או לא) , שיש לו אח בן שנתיים. הם לרוב חברים מאוד טובים, אך כמובן יש גם ריבים וקנאה.

נראה לנו שהילד מתקשה להתמודד עם מצבים ועם החלטות, ונראה שהמצב מחמיר כל הזמן. אנו חושבים על טיפול / התייעצות עם פסיכולוג , או טיפול רגשי, מאחר ועומד גם להיכנס בספטמבר לגן עירייה, ואנו חוששים מהקליטה שלו שם . גם כך הוא מאוד ביישן ורגיש, וצריך הרבה חום אהבה ותשומת לב עד שהוא מתחיל להשחרר ולהיפתח.

אשמח להמלצתך - לאיזה כיוון לפנות , ואם יש לך או למישהו מהפורום המלצות- אודה מאוד לקבלן.

תודה מראש

ליה

שלום רב. הבן שלי בן שנתיים ושמונה חודשים. ביום העצמאות לא הכנו אותו הכנה מוקדמת לזיקוקים. הלכנו איתו לראות והוא מאוד מאוד נבהל נצמד אליי בחיבוק חזק ובכה וולא עזב אותי. מאז כל רעש הכי קטן שהוא שומע ( ושהוא לא מכיר אותו ממקודם ) הוא פוחד ושואל "מה זה הרעש הזה?" . ממש כל דבר קטן, כיסא שזז בבית, כלב של שכנים, ילדים מלמטה, מתקנים בקניון ששמים בהם כסף. איך אפשר להעביר לו את הפחד הזה? איך אני אמורה להתנהג ולהגיב כשהוא שואל ככה על הרעש? תודה

שלום,
בני בן השנתיים הוא ילד מקסים, נבון, מלא בשמחה ובמתיקות אך גם רגיש וביישן.
קשור מאוד למשפחה של בעלי (אנחנו גרים לידם)מאוד פתוח לידם,צוחק,משתולל,נהנה, ילד מדהים שכייף לבלות איתו שעות.
בכל פעם שאנחנו מבלים אצל המשפחה שלי הוא מאוד סגור ,מאופק, לרוב נמצא בסביבה שלי מחזיק לי את הרגל, כאשר ניגשים לחבק ולנשק אותו הוא ישר קורא לאמא זאת למרות שיש המון ילדים באותו גיל שלו.
לרוב הוא נשאר לידי ורוב הילדים משתוללים ונהנים בחצר במשחקים וכאלה.
אני מרגישה שהילד מתנהג שונה במשפחה של בעלי ובמשפחה שלי.
הילד מאוד אוהב ללכת למשפחה שלי וגם מבקש אבל איך שמגיעים הוא כאילו "מתחרט" .
אני לא ממש יודעת מה לעשות? והאמת שזה נושא שקצת כואב לי כי מצד 1 כולם אוהבים אותו מאוד במשפחה שלי והייתי רוצה שהוא ירגיש אחרת ומצד שני אני לא רוצה לגרום לילד להיות במקום שלא נוח לו בו...
אשמח לקבל עצה בנושא.

שלום דוקטור,
בתי בת 3 וחצי. יש לי תחושה שיש לה מעט בעיות פיזיות ומוטוריות, ואתאר אותן כעת: מעבר לכך שהיא "קלאמזית", היא לא ממש יודעת לעשות עם צבעים מה שילדים אחרים בגילה עושים. דהיינו, היא לא יודעת לצייר, לא יודעת לצבוע, לא מפעילה כוח על הצבע, ובגדול די מקשקשת - בדיוק כפי שנהגה לעשות לפני שנה או יותר. בנוסף אציין שיש לי תחושה שיכולת ההליכה והריצה שלה לא תואמות לגיל שלה. היא רצה מאד לאט, אין לה יותר מדי כוח, והרגליים שלה מעט עקומות (אורתופד בדק את הרגליים ואמר שזה תקין לגמרי).

האם הבעיה ניתנת לפתרון? כיצד ניתן לפתור אותה? עם מי ניתן להתייעץ, והאם הדבר נורמלי?

תודה רבה,
יואל

לד"ר יוכי שלום רב:
יש לי שני בנים אחד בן שש והשני בן שלוש וקצת שאובחן באבחנה של asd לפני כשנה וקצת ,הבן שלי הקטן (בן השלוש וקצת ) מרבה להציק ואף להכות לילדים במידה והם לא מתייחסים אליו ,והדבר קורה במיוחד עם אח שלו ,הוא לפעמים גם זורק דברים בשעת כעס או אם הוא מתוסכל .
שאלתי היא איך אני גורמת לו להבין שהוא לא יכול להתנהג ככה ?? ובנוסף איך אני עוזרת לו להתנהג בצורה אחרת (כמו לא לרצות לקחת כל מה שיש אצל אחרים ובמידה ואינו מקבל הוא דוחף או מכה או זורק דברים על אותו אדם ).

דבר נוסף יש לו (לבן שלי בן השלוש וקצת ) נטייה בתקופה האחרונה להרביץ וכשאני מראה לו שאני כועסת הוא בוכה ממש וטוען שהרביצו לו -אותו אדם שהוא היכה ,האם זה אומר משהו ,מה המשמעות של זה ?? איך אני אמורה להתנהג במצב כזה ??
בברכה ,
ש

שלום
בני בן ה3.5 ילד מקסים, נבון וסקרן, וגם רגיש וביישן. בנוסף, אכלן גרוע ובררן.
לאחרונה, החלו התקפי בכי מחרידים- כשהוא רעב או עייף הם מגיעים לרמות בלתי נסבלות. בוכה וצורח שעות, כלום לא מרגיע אותו, מסרב לאוכל ושינה )גם אם זה בדיוק מה שהוא צריך(, ולא מפסיק לבכות שעות על שעות. מנסים להרגיע בחיבוקים, מלים, הצעות לכל דבר שרק מעלים על דעתנו,וגם כמובן מתעצבנים וכועסים כי זה ממש מתסכל. בנוסף, בזמן התקף קשה לו מאוד להחליט-מבקש משהו,מתחרט, שוב מבקש ו"משגע" אותנו.
אשמח לעצות!!
תודה

שלום רב,
בני לפני מס' חודשים החל מכה עצמו,
זה החל בהטחת ראשו ברצפה כשרוצה משהו שונה ממה שמתרחש
למשל: הורדה מהנדנדה בזמן שהוא עוד רוצה להישאר עליה.
כעת הוא מכה עצמו בראש באמצעות כאפות שהוא נותן לעצמו ומביט עלינו בו זמנית.
התגובה שלנו לומר לו לא להרביץ לעצמו וללטף אותו אבל זה לא עזר הוא עדיין עושה זאת בעיקר כשהוא מתעצבן , מתוסכל וכשמשהו לא קורה כפי שהוא רוצה שיקרה.

בעלי כמובן מפחד שיש לו הרס עצמי ואני לא אוהבת את ההתנהגות אבל מקבלת אותה ומנסה להרחיק אותו ממנה.
אני שוקלת התחיל להתעלם כי לפי מה שהבנתי הדבר לא היה מוכר בגן עד שסיפרתי על זה ואז הוא התחיל לדבריהם להגיב כך גם בגן.
אשמח לעצות ,
תודה רבה

שלום.
מתנצל מראש על האורך, אבל זה חשוב.

בן שנתיים ועשרה חודשים. בעברו פג שבוע 27 עם איחור מוטורי. טופל בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת במכון להתפתחות הילד. הוא כבר הולך ואין לו כרגע בעיה מוטורית כלשהי, אבל לא מדבר אלא אומר רק ג'יבריש בלי הפסקה. בסיכום האבחון שלו שהבוע קבעו שהוא מאחר בשנה מבחינת ההתפתחות ושכרגע הוא על הספקטרום (MDI קטן מ- 50) ויש לו עיכוב שפתי משמעותי. הוא במסגרת משפחתון רגיל. בהתחלה הוא אהב לשחק לבד ולא לשתף, אבל בחודש-חודשיים האחרונים הגננת אומרת שהוא משתנה לטובה וכן מתערבב עם הילדים האחרים ומג'ברש אליהם לפעמים. כמו כן יש דברים שהוא עושה כיום שלא עושה בעבר כמו לקחת את היד שלי או של אמא שלו למקום מסוים בבית או להצביע על אור או משהו אחר בליווי ג'יבריש. הוא גם אוהב להסיע מכוניות ולהרכיב לבנים של לגו. הוא ילד חייכן ומחבק ומושיט ידיים שניקח אותו ומבין מה לעשות כשיושבים בשולחן לאכול (לוקח את המזלג) ומתרגז כשצועקים עליו ומבין כשאומרים לו לא (וגם הוא בעצמו עושה לא בראש כסירוב לבצע משהו שמבקשים ממנו), ונראה שיש לו שמחת חיים. אבל מצד שני הוא לא תמיד יוצר קשר עין כשקוראים לו ואוהב לסגור ולפתוח דלתות מדי פעם. ואוהב לרוץ בבית מצד לצד תוך צעקה. יש לציין שכהורים לא הקפדנו על הגבלת שעות צפיה בטלביזיה והוא היה מבלה שעות בצפיה במסך (אם כי רק בערוץ בייבי) (אולי זה מה שבסוף עיכב אותו?)

יש לי הרגשה שהאיבחון שנעשה לו היה על בסיס דברים שהיו בעבר וכיום הוא התקדם מאז. האם בכל זאת ייתכן שלאור מה שציינתי למעלה שהוא בכל זאת על הספקטרום? בשנה הבאה הוא יהיה כנראה בגן מיוחד בגלל העיכוב השפתי החמור.

בוקר טוב,
יש לי שני בנים. איתי בן ארבע ועומר בן שנתיים וקצת.
לפני כשלושה שבועות (לקראת סוף חופשת הפסח) החלטנו להתחיל לגמול את עומר מחיתולים. האמת היא שלהבדיל מאיתי, אשר במקרה שלו חיכינו עד לגיל שלוש ככה ועד שהוא זה שייזום את הסרת החיתול, עם עומר, ילד מפותח ועצמאי, החלטנו להתחיל גמילה כבר קודם...
אני חושבת שהיינו משוכנעים שזה ילך בקלות יחסית..
בכל מקרה, שלושה שבועות עברו מאז שהסרנו את החיתול ואנחנו חווים רק פספוסים - הן בפיפי והן בקקי... הפספוסים האמת לא מפריעים לי כמו העובדה שלא היתה אפילו פעם אחת שעומר ביקש ללכת לשירותים או אפילו ענה כן ששאלנו אותו אם יש לו פיפי (למרות שכשלוקחים אותו עושה) - זאת אומרת שההתקדמות בשלושה שבועות היא ממש מינורית....
לשאלה שלי :-)
האם כדאי לנו להחזיר לו את החיתול ולחכות לעוד חודשיים ככה - אולי יהיה יותר בשל...
או להמשיך לנסות ולא להחזיר חיתול...

שלום,בתי בת 4.פיפי עושה יפה בשירותים,קקי עושה רק רק בחיטול,לא מוכנה לעשות בשירותים.ניסיתי בכל דרך אפשרי אך ללא הצלחה.מה אפשר לעשות?
אודה על עזרה,תשובה,עצה..