פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

יש לי ילד בן שנה ושמונה חודשים.
בגיל 8 חודשים בערך הוא פיתח חרדת זרים. הוא לא היה מוכן שאף אחד ירים אותו או ייגע בו אפילו. חוץ מאיתנו ההורים. לפעמים הוא גם היה עצבני אפילו אם מסתכלים עליו.
1- האם זה נורמלי דרגה כזאת של חרדת זרים?
רק היום לאחר שנה הוא קצת מתחיל להיפתח יותר לסביבה. אני מציין שהוא כרגע עדיין לא במסגרת של גן.
2- האם זה סביר שרק בגיל שנה ושמונה חודשים זה מתחיל לעבור ?

בני בן 4.8, בן יחיד, מקבל תשומת לב רבה, יתכן ובשל כך ניתן להגיד שמפונק. הרבה פעמים אני נתקלת מצידו בהתפרצות בכי מלווה בזעם כאשר לא מקבל את אשר רוצה.
יש לציין שהינו ילד פיקח ונבון, מפותח לגילו, מבין ומתקשר כמו בוגר. מאוד מכעיס אותי הרבה פעמים כאשר אני אומרת לו לא לעשות דבר מה, כאילו לא שומע אותי וחוזר על פעולתו שאסרתי אותה שוב ושוב. לאחרונה החל גם להתחצף ולענות לא יפה.
שאלתי היא מהן השיטות האפקטיביות כדי שישתף פעולה מייד, בלי שיהיה צורך לבקש ממנו שוב ושוב. ובאם נאמר לו לא לעשות דבר מה והוא בכל זאת עשה, מהן הן הפעולות שעלי לנקוט באותו רגע.
לרוב אני מנסה לדבר איתו כאל בוגר, לעיתים מושיבה אותו בחדר כמה דקות- שני אלו לא התגלו כתורמים, כי במקרים חדשים אני שבה ורואה את ההתנהגות הלא תקינה.
מה עלי לעשות כדי להגיע להתנהגות יותר נאותה של הבן, המשקפת כי הילד מבין שיש גבולות וכי עליו להשמע לדברי ולהוראותי?
יש לציין שאינו מתנהג כך באופן גורף לכל אשר אני אומרת לו. יש מקרים בהם הוא מתנהג כפי שתארתי ומקרים אלו מאוד מכעיסים

בני בן 4.8, גמול ביום מהחיתולים כבר מגיל 3 וקצת. בלילה איני מצליחה לגמול אותו.
לפני כ-3 חודשים, מתקופת פסח הורדתי לו את החיתול. התחלתי לדבר איתו על החשיבות של ההרגשה שאם רוצים פיפי בלילה, צריך לגשת לשירותים. כל לילה כשעתיים אחרי שכבר עשה פיפי ונרדם אני מעירה אותו (יותר נכון נושאת אותו) לכיוון השירותים, כאשר אני עושה זאת - בבוקר, מתעורר ללא פיפי. באם קורה שפיספסתי את הקימה שעתיים לאחר שנרדם, עושה פיפי במיטה וממשיך לישון, בלי שדבר זה מפריע לו
. המשך השינה גם כשהוא רטוב מעידה בפני שיתכן ועדיין לא מוכן לגמילה. מה את ממליצה לעשות, עוד מעט נכנסים מחדש לתקופת הסתיו/חורף האם יהיה נכון להחזיר לו את החיתול? (ישן עתה עם תחתונים). מאוד רוצה שעד החורף יגמל, מהן המלצותיך בעניין?

בני נולד שלו ורגוע , בגיל שנה שהפסקתי להניק אותו הפך להיות אגרסיבי ואלים. מי שנמצא סביבו בעיקר ילדים סובל מהעניין הוא מושך בשיער , צובט, נותן צ'פחות בלי כל סיבה סתם כי בא לו, יכול להיות שמדי פעם ההתנהגות נובעת מתשומת לב מילדים אחרים, אבל אני מרגישה שזה מעבר מכוון שהוא לא יודע להתנהג אחרת לי אין רגע מנוחה אני חייבת להיות אחריו כשאנו נמצאים בגינה או בגימבורי או בכל מקום אחר שיש שם ילדים אני חייבת להיות ממש ממש צמודה אליו מכוון שפתאום משום מקום תבוא צביטה, משיכת שיער , וצ'פחה, אני מסבירה אך ללא שום הצלחה, הוא לא מדבר אולי ממש מילים בודדות אמא אבא בקבוק מים לעומת אחותו שבגילו לא הפסיקה לפטפט. הוא לא בגן, הוא ילד נבון שמבין מה שאומרים לו אך עדיין ממשיך בהתנהגות הזו, כשהוא מתרגש ממשהו אז ההתנהגות הופכת להיות יותר קיצונית וההרגשה שהוא כאילו צריך שק איגרוף כדי להוציא את כל האגרסיות שמתחבאות בו, אציין שהוא ילד שמקבל אהבה אין סופית מטופח אני מקפידה להוציא אותו לגינה וכו' . אשמח לקבל הצעה כלשהי, או הכוונה לאן לפנות אולי הוא צריך עזרה בלשחרר אגרסיות , אין לי מושג מה לעשות, תודה מראש גלית.

שלום
בני בן 2.3 החל בחודשים האחרונים להתחצף - מאוד לא ממושמע, עושה מה שמבקשים ממנו רק אחרי כמה פעמים שאומרים לו ,ולפעמים צריך לקחת אותו בכח (זה יכול להיות מלבוא להתקלח, להתלבש, ללכת הביתה או למקום אחר וכל דבר בעצם..). אם כבר לוקחים בכח או עושים משהו שלא מוצא חן בעיניו - מגיב בחוצפה: אומר לנו "פויה /איכסה / אתה מגעיל, לך מפה" וכו', מסוגל גם להכות אותנו אם עושים משהו שהוא לא רוצה ועוד. נציין כי יש לו אח בן 3.9 שהוא ילד מקסים ויותר קשוב אלינו, אבל בהחלט מלמד את אחיו הצעיר מלים לא יפות ו"מביא" מהגן טקטיקות חדשות כל הזמן...
אנו מנסים לשים לו גבולות - למשל לא לקרוא לו 10 פעמים, אלא בפעם השנייה- שלישית פשוט לבוא ולקחת אותו (גם בכח אם אין ברירה), וזה הרבה פעמים מסתיים בהמון בכי ודרמות מצידו - הוא עושה מכל דבר כזה טרגדיה של דמעות... ובכלל - מאוד מפונק, אם הוא לא מקבל מה שרצה, הוא בוכה מאוד, מכה, מדבר אלינו לא יפה.
בנוסף נציין, כי הוא מאוד קשור אלי - אמא שלו, והמון "נדבק" אלי - מתחבק ומתנשק איתי, ואוהב את אבא רק כשאני לא באיזור. כשאני נמצאת, הוא מתנהג לאבא בצורה נוראית , מתחצף אליו ומדבר אליו לא יפה, אם אבא בא לחבק אותו הוא ממש מכה אותו!! ניסינו בטוב, באיומים, ב"עונש" (ללכת לשבת בצד או במיטה לדקה או שתיים), ב"היעלבות" וכו' וכו'.
כלום לא עוזר!
מאיזה כיוון לדעתך צריך לתקוף את הבעיה? איך הכי נכון להציב לו את הגבולות שחסרים לו?
בנוסף -
הוא מדבר מאוד טוב מבחינת אוצר מלים (אומר ממש הכל) ומשפטים ארוכים, אבל חלק מהמילים שלו משובשות, והוא הוגה "חיריק" במקום "צירה"- למשל "לא יפי" במקום "לא יפה". האם צריך לדעתך לפנות לקלינאית תקשורת? אציין שהשפה שלו מתפתחת ומשתפרת כל הזמן.
תודה רבה מראש.
ליה

בוקר טוב
הבת שלי כמעט בת 9 חודשים והיא לא משחקת לבד לאורך זמן. היא משחקת כ-5 דקות ואז בוכה. מרימים אותה ומחזירים אותה עם צעצוע אחר ואז שוב משחקת כ-5 דקות ושוב בוכה. כל הזמן נמצאים איתה במעין מלחמה. כך זה היה תמיד. היום בבוקר המטפלת במשפחתון שלה הודיעה לנו שהיא לא מסוגלת יותר לשמור עליה מכיוון שהיא כל הזמן בוכה וביקשה מאיתנו לבדוק אפשרות של מטפלת אישית.
מבחינת התפתחות מוטורית היא רק מתהפכת מהבטן לגב ולהיפך (לא התחילה לזחול או לשבת...). מה לעשות?

שלום אני בן 16 הגובה שלי 1.61 הגובה של אבא שלי 1.73 ושל אמא שלי 1.54
אחי הקטן בן 15 1.67 ואחי הגדול בן 20 1.71 רציתי לדעת האם יש לי בעיה בהורמונים עד כדי לקחת זרקיות וכדורים האם בכלל מאוחר כי אני בן 16 או שזה הגובה שאני אמור להיות והאם אני יוכל לגבוה עוד באופן טבעי 4-9 סמ ככה? אשמח אם תעזרו לי תודה

שלום רב,

ביתי בת 3 מטופלת בהתפתחות הילד אצל קלינאית תקשורת ופסיכולוג בגלל איחור בדיבור ובעיות תקשורת קלות.. (היא לא מאובחנת היא ממש "גבולית" והצוות עדיין לא החליט.היא הולכת לגן שפתי בשנה הבאה). לביתי יש כנראה בעיות רגשיות שמתבטאות בזה שהיא ישר בוכה שהיא רוצה משהו ולא מקבלת. היא מלאת בטחון בבית וגם בטיפולים אצל הקלינאית תקשורת. מפטפטת ומתקשרת נהדר שרה ורוקדת... אבל אתמול היתה לה מסיבת סיום במשפחתון והיא כל כך התרגשה מהמסיבה .. אבל כשהגענו היא ניגשה עם הסייעת לרקוד עם כל הילדים היא הראתה לכולם את השמלה שלה ופתאום פרצה בבכי ולא רצתה לחזור לרחבה. ישבה לי על הברכיים כל המסיבה. הגננת אומרת שבחזרות היא עשתה הכל כמו כולם והיתה שם המפעילה וצוות הגן . למה יש לה את החרדות האלה מהרבה אנשים? את רובם היא מכירה אלה ההורים של הילדים בגן.
זה מאפיין ילדים עם בעיות תקשורת?
אודה לתשובתך

היי
שוב שאלה לגבי ביתי בת החודשיים
שמנו לב שכאשר היא על הבטן או אפילו על הגב,היא לא מפנה את ראשה לרעשים שאנחנו עושים לה על ידי רעשן למשל,
אנחנו יודעים שהיא שומעת,כי אם היא ישנה ואנחנו עושים רעש היא קופצת,אבל רעש ע"י קול או צעצוע לא גורמים לה להסתובב,
מצד שני היא עוקבת אחרי פנים של אדם,או צעצוע,ומחייכת ,
יש לה העדפת צד קלה,אבל אנחנו לא יודעים אם זו הסיבה,
האם דרוש מעקב או בדיקה נוספת?
תודה

היי
תינוקת בת חודשיים,נולדה 2980 גר
לאחר חודש הייתה כבר 4200 גר
ועכשיו בת חודשיים רק 4750 גר
כלומר רק עליה של 550 גר בחודש האחרון,לאחר שעלתה בצורה משמעותית יותר בחודש הראשון
הקף ראש עמד על 38 במדידה של היום-גיל חודשיים
בגיל חודש היה 36
ויש גם עליה בגובה
יש לציין שהיא רק יונקת,היה ניסיון לתת לה תחליף כתוספת אולם לא נראה שהיא רוצה ולכן הפסקנו
האם ההאטה בגדילה תקינה? האם כדאי לתת תוספת?
תודה

יש לי בן, בן שנתיים שיודע את כל הצבעים מגיל צעיר (שנה ושמונה) ולהבחין בין צד ימין לצד שמאל (מצביע לימין כששואלים אותו איפה זה ימין וכנ"ל לגבי שמאל), מתקתק מגדלים תוך כמה דקות, סקרן באופן מיוחד, כל הזמן מנסה לחבר חלקים ומערכות עם חוטים דקים, להבין איך זה הולך ואיך צריך להרכיב וממש מתרכז למשך המון זמן, לפעמים שעה עד שמצליח או שמתייאש. יודע לפתוח עם מפתח מגירות משרדיות . לבחור דיסק , להכניס אותו למקום ולהדליק את המוזיקה (כבר כמה חודשים טובים), תמיד עשה הכל מאוד מוקדם. בדיבור הוא ממוצע פלוס. אני חושבת שזה לא מאפיין התנהגות של בן שנתיים בשום קנה מידה ובעלי חושב שזה קצת מעל הממוצע וזהו.
הגננת אומרת שהוא חכם מאוד ושניגש לאבחון בהמשך. אני רוצה לעזור לו להגשים את הפוטנציאל שלו ולא רוצה לחכות למבחני המחוננים בכיתה ב.
האם יכול להיות שהוא מחונן? איזה בדיקות עליי לעשות? חשוב לי שהוא יאובחן אם אכן הוא מחונן על מנת לתת את הפיתרון הטוב ביותר למה שהוא זקוק.

שלום רב,
הבן שלי סיים כיתה א. ילד חכם, מסתדר חברתית, ללא בעיה בולטת מסויימת מבחינת בית ספר.
ישנה בעיה שמאוד מציקה לי:
כשבן שלי שקוע במשהו (לא חשוב אם זה טלויזיה, כדרור כדור או אפילו סתם פעילות לא מוגדרת), הוא לא עונה כשמדברים אליו, לא מגיב לשם שלו, לא עונה לשאלות. זה מאוד מפריע כי הוא מרגיש שכל הזמן כועסים עליו - אני, מדריכים, מורים, כל מי שמנסה לפנות אליו (לפעמים פעמים רבות רצוף קוראים בשמו והוא לא עונה) לא מקבל כל תגובה ממנו. חשוב לי לציין שהילד משתף, מספר מה עובר עליו, מתקשר, בעל חוש הומור ולחלוטין מבין מה קורה סביבו. שאלתי אותו מספר פעמים אם הוא לא שומע כשקוראים לו והוא טוען שהוא לא שומע (בפירוש אין לו בעיית שמיעה). האם זאת יכולה להיות סוג של בעיית קשב? הוא מסוגל להתרכז במשימות זמן רב ולא היתה איתו שום בעייה של שיעורי בית או הפרעות בכיתה במהלך השנה אך זו בעייה רצינית מבחינתנו בעיקר בגלל הכעס של הסביבה עליו והתחושה שזה גורם לו.
מה דעתך? מה אפשר לעשות?
תודה!

שלום,
בשבוע הבא בני יהיה בן חמישה חודשים. כבר בגיל חודשיים נאמר לנו בטיפת חלב כי אינו עוקב במבט. מומחה לרפואת עיניים קבע כי אינו זקוק למשקפיים וכתב בסיכום "מבנה עיניים תקין ורפרקציה תקינה, אך עם ניסטגמוס ו- sun set eyes. מומלץ לגשת לברור נוירולוגי מקיף ע"י נוירולוג ילדים מומחה."
רופא הילדים של בני נלחץ מאוד והצליח להלחיץ גם אותנו.
חוסר הידיעה מדיר שינה מעיניי. האם מדובר באפליפסיה? בפיגור? ספקטרום אוטיסטי?
לציין כי הילד ממקד בי מבט לעיתים, ועוקב אחריי אך לא בקביעות. אני מרגישה כי הוא פשוט מתפתח לאט, אך איבדתי כל בטחון באינטואיציה שלי בעקבות תגובת רופא בילדים. האם בגיל כזה כבר ניתן לראות אם הילד אוטיסט או על הספקטרום (בעיית תקשורת)?

שלום לך, אני לא בטוחה שזה המקום המתאים להתייעץ, אם לא אשמח שתפני אותי.
תודה מראש.
ביתי בת 9 , נולדה כפגית עם בעיות עיניים רציניות [בעין אחת ממש לא רואה] יש לציין שכל ההתפתחות שלה היתה תקינה רק בגיל 4 בערך התוועדנו לעובדה שהיא לא רואה בעין אחת.
ברוך ה' היא מתפקדת רגיל לחלוטין, ילדה חכמה חרוצה ועם התאמות של משרד החינוך ללקויי ראיה היא גם מצליחה מאוד בלימודים ובמבחנים.
אני רוצה להתייעץ לגבי התנועות שלה, בסך הכל היא ילדה פעילה מאוד. רצה מטפסת רוכבת קצת על אופניים, קופצת. גם מבחינת מוטריקה עדינה אוהבת לצייר לכתוב,
אך כשהיא עושה תנועות עם הידיים בעיקר בזמן ריקוד או מסיבות התנועות מאוד מגולמניות כאלה[מקווה שאני מסבירה נכון] כאילו חסר קצת רפיון בשרירים . ניסיתי לשלוח אותה השנה לחוג שחיה והתעמלות במים חשבתי אולי יעזור קצת.. אבל לא ממש נראה לי.. לא שאני מצפה ממנה להיות רקדנית.. אבל אשמח לדעת אם יש משהו לעשות כדי לשפר קצת את התנועות?
והאם זו בעיה ידועה מוכרת?
ושוב תודה רבה

יש לי בן בן שנה ועשרה חודשים ,היום הגננת אמרה לי שהילד נופל או ננשך הוא לא בוכה אלא אם זה מכה חזקה במיוחד אני אישית לא שמתי לב לשום דבר חריג .
האם זה נורמלי?