פורום חרדה מהריון, פחד מלידה, טוקופוביה - יש לך שאלה?

שלום
לפני ארבעה חודשים עברתי הפלה טבעית. זה היה טראומטי מאד, גופנית ונפשית. בעקבות ההפלה התחלתי ללכת לטיפול נפשי. אני מנסה להכנס להריון, אבל כמעט תמיד לפני מחזור יש לי התקפי חרדה. האם התקפי חרדה יכולים לגרום להפלה?

אני כל תקופת ההריון בלחץ וחרדות לבראותו של העובר וגם מהלידה כל מיני מחשבות זה מגיע למצב שאפילו מרוב התחושות האלה אני לא רגועה ועצבנית
השאלה שלי היא :
האם זה דבר נורמלי? והאם זה יכול לפגוע בעובר ? בהתפתחותו במהלך החיים ?

שלום,
אני נשואה כבר שלוש שנים, בת 28. בעלי באמת מקסים ותומך אבל הדבר
היחידי שקשה לי איתו הוא הרצון שלו שנביא ילד. אני מאוד לא רוצה להביא ילד
כרגע. אני רק חושבת על ההריון ועל זה שיהיה משהו בתוכי והמחשבה הזאת
מאוד מפריעה לי. פשוט לא יכולה לדמיין שיתפתח בתוכי יצור חי, זה נשמע
לי מפחיד. אני יודעת שיתכן שיש לי בעיה, ואני לא יודעת למי לפנות כדי לטפל בזה.
אני מרגישה שאני מאכזבת את בעלי, שהוא בן יחיד, ואני מתארת לעצמי שגם
ההורים שלו רוצים נכדים. לא יודעת מה לעשות.
תודה 3>

שלום רב
אני בשבוע 26 להריון ומי תחילת ההריון אני ממש לחוצה וחרדה לבריאותו של העובר שלי לא רגועה בכלל דואגת מהלידה מהכלללל כול מיני מחשבות ......
השאלה שלי האם זה יכול להזיק לעובר שלי או במשך חיוו שהוא יצא ?
מה הממלצה שלך?
תודה

תחפשו
celexa lawsuits

בס"ד
ד"ר הלפרין שלום וברכה,
רציתי להתייעץ איתך על מכשיר בשם "אלפא סטים" שמיובא לארץ ע"י ד"ר
דניאל ביביאן. המכשיר עובד על גלי מח וכביכול מיועד להקל ולהפחית חרדה,
דיכאון,נדודי שינה,וכאבים. אני סובלת מהתקפי חרדה ולאחרונה די מתעניינת במוצר
,המוצר די יקר,וזו למעשה התלבטותי היחידה,כשאיני בטוחה ברמת האפקטיביות שלה.
האם אתה מכיר את המוצר??? האם הוא אפקטיבי לדעתך? ובכלל,אם למישהו בפורום
יש נסיון או הכרה עם המוצר,אשמח מאד לקבל חוות דעת!
בברכה,ותודות מראש,דליה

בס"ד
שלום וברכה,
רציתי לשתף ולהתייעץ לגבי המצב שבו אני נמצאת.
אני אם ל 3 ילדים נפלאים,נשואה לבעל טוב ומתחשב,והחיים שלי בסה"כ נעימים
וטובים.
אני אישה די שמחה וסימפטית ומאד מאד חברותית ותקשורתית.
מזה כ 8 שנים אני סובלת מהתקפי חרדה במקומות הומי אדם,והדבר מאד מאד מקשה
ןמעיק על תפקודי בחוץ.
איני יכולה סתם ככה לקחת את הילדים לסיבוב לקניון, לא חושבת על לנסוע לבד בתחבורה ציבורית,ועל לנהוג אין מה לדבר בכלל...
בעבר,הייתי אישה מאד פעילה,נוהגת,עצמאית ולא תלוטית כמו היום.
אני מאד משתדלת כן לצאת ולנסות להתמודד עם הבעיה ולא לברוח ממנה אבל לפעמים מתייאשת וממורמרת לאור המצב והשלכותיו.
הדבר גורם לי לצער ויאוש רב ואני מרבה לבכות על הכרית כשכולם ישנים.
לאחרונה,בעלי מאד לוחץ בעניין הבאת ילד נוסף...
מצד אחד אני יודעת שהשעון הביולוגי מתקתק (אני בת38) ואם לא אחליט עכשיו,
אני עלולה לפספס את הרכבת,ומצד שני אני פוחדת שמא החרדה תתגבר ואצטער
ואם אחליט ללכת על כל הקופה.
כמו שציינתי,בעלי הוא אדם טוב לב ומתחשב אבל לא כל כך תומך בי נפשית ורגשית
וולא מרבה לחבק וללטף ולהיות שם איתי-כשאני זקוקה לו.
מה עוד,הוא אדם מאד לחוץ,מלחיץ ונוטה להרים את קולו...
אני מטופלת בפקסט 20 מ"ג ביום,ולא מוכנה להגדיל המינון.
אנא,עזרו לי להחליט בחכמה -מהבט רפואי
האם ישנה אפשרות שחרדה תתגדל ותחריף אחרי לידה נוספת?? מה הסיכויים
ברמת הסיכון שאני עלולה לקחת? ובכלל מה דעתכם על הסיטואציה?שנה טובה ותודות

אני לא יודע אם זה שייך לפה אבל אם כן אני אשמח לתשובה מיידית

קיימתי יחסי מין מלאים עם קונדום ובוודאות גמרתי בתוכו

השאלה שלי היא לפני שהלבשתי את הקונדום נגעתי מספר פעמים (שפשפתי)

באיבר המין ובנוסף השתפשפתי על איבר מינה של הבחורה ללא חדירה ! ואז לאחר מכן הלבשתי את הקונדום ואז לאחר הגמירה שטפתי ידיים עם סבון ולאחר מכן החדרתי אצבעות לאיבר מינה של הבחורה האם יש חשש שהעברתי לה זרע????

אני חושב על זה מספר ימים ולחוץ כולם אומרים לי לא לדאוג כי קיימתי יחסים עם קונדום אבל מה שמלחיץ זה כל מה שעשיתי מסביב.. אני אשמח לתשובה מיידית תודה

שלום רב...לא ידעתי אם לרשום את זה פה אבל פה זה היה נראה לי הכי קשור...
אני בת 22 וחבר שלי בן 25...אני וחבר שלי התמזמזנו..הוא גמר ונשאר לו זרע על האצבעות...את האצבעות האלה הוא החדיר לי...רציתי לדעת עם אפשר דרך חדירת האצבעות להיכנס להיריון? תודה רבה ויום טוב!

שלום רב,
אני לא יודעת אם הפורום הזה פעיל עדיין אבל אני אנסה בכל זאת....אני בהריון ראשון בת 31 חודש רביעי, לאחרונה התגלתה אצלי היפרדות קרומים שהצטמצמה מעט ועתה היא 13X84 מ"מ, הבנתי שזה לא מעט, בנוסף יש לי גם שליה נמוכה. מאז שגיליתי את זה נכנסתי לדכדוך לגביי הכל הזוגיות שלי הלימודים והקריירה, פתאום אין לי את עצמי בכלל ואני לא יודעת מה קרה, בעקבות המצב אני ובן זוגי גם לא יכולים לקיים יחסים ונראה לי שזה מרחיק אותו ממני...אני לא יודעת מה קרה אבל אני לא מצליחה לצאת מהמצב הזה.

שלום לכולם
אני בת 27
לוקה באו.סי די והתקפי חרדה
מזה 7 שנים נוטלת 15 מ"ג ציפרלקס וחצי כדור קלונקס על בסיס יומי
זהו הריוני הראשון, אני בשבוע 14
התייעצתי עם המרכז הטוקסיקולוגיה אשר הנחו אותי להיגמל מהקלונקס.
כשניסיתי לעשות זאת, התקפי החרדה, שגם כך התעצמו בזמן ההריון רק החריפו.
מצד שני, אומר הפסיכיאטר שלי כי זוהי כמות מזערית וכי להיות במצב תמידי של חרדה ולחץ גורם לעובר ולי נזק גדול יותר.
אתמול נתקפתי בחרדה שארכה 5 שעות וכללה הזעות, גלי חום ודופק מואץ - כרגיל!
אחרי התייעצות לקחתי כשור קלונקס...
האם אני נוהגת כשורה???
מה עלי לעשות?
האם רסקיו יעזור במצבי?
אילו פתרונות נוספים וטבעים עלי לשקול?
תודה רבה!

וכל יום שעובר אני נהיית יותר לחוצה.
האם אני יכולה ליטול תרופות הרגעה בחודש מתקדם זה? אני פשוט מתמוטטת

אני בת 37, אם ל-3 ילדים קטנים. לפני כשבוע וחצי ילדתי את בני השלישי.כיומיים לאחר החזרה הביתה מביה"ח התחלתי לסבול מסוג של התקפי חרדה - בכל ערב, לאחר שהילדים הולכים לישון (סביב 22:00) אני מתחילה לסבול מקלסטרופוביה, קוצר נשימה, תחושה כאילו שהקירות "סוגרים עלי". ההתקף נמשך כשעתייפ, אולם עושה רושם שכשאני מיניקה, חלה הטבה ורגיעה. האם יתכן כי הנ"ל נובע מחוסר איזון הורמונלי? למי עלי לפנות לעזרה? יצויין כי בעבר לא סבלתי משום חרדה כלשהי.

צהריים טובים. זהו הריוני השלישי. עד להריון הראשון מעולם לא ידעתי מה זו חרדה..ובטח שלא מחשבות טורדניות.., אולם מאז הלידה הראשונה יש לי מחשבות טורדניות וחרדה לבריאות יקיריי..ובעיקר ילדיי. עד היום הסתדרתי "לבד..," כשהבנתי שאני חווה התקפי חרדה קלים ידעתי תמיד לקשר לסיבה והצלחתי איכשהו להרגיע את עצמי. היום אני בתחילת הריון שלישי. בשבועות הראשונים הייתי בהיי וכאילו הבטחתי לעצמי שאני לא אפול לשום חרדה..אהייה אופטימית ואחשוב חיובי. בתוכי ידעתי שמתישהו יהיה המשהו שיעורר את הפחדים. לצערי חששותיי לא איכזבו. השבוע פגשתי מכר. התחבקנו ונשקנו על הלחיים כדרכי מכרים טובים. אחכ הסתבר לי שמכר זה עבר יומיים קודם טיפול כימותרפי. באותו רגע הרגשתי כאילו אני עומדת להתעלף ופחד משתק עבר בי. התחלתי לדמיין בראשי מחשבות שכן כימותרפייה מונעת חלוקת תאים והנה אני בהריון, ולא שינה לי כלל שלא אני חלילה עברתי זאת. קראתי באיזה מקום שהגוף מפריש את החומר גם דרך רוק וזיעה. בתוכי ידעתי שאין לי סיבה אמיתית לדאגה אבל איכשהו לא הצלחתי להתגבר על המחשבות הטורדניות. (אם בכל זאת משהו עבר.." , "למה הייתי צריכה לנשק אותו.." וכו. התקשרתי למכון הטרטולוגי ובאופן חד משמעי נאמר לי שם שזה "חסר חשיבות לחלוטין ולא קורה כלום לעובר", דיברתי גם עם פרופסור..לאונקולוגייה שאמר אותו דבר שאין בזה שום סכנה באופן חד משמעי ושאין כל מניע להתחבק ולהתנשק.. מה שמטריד אותי כרגע, זה שלמרות ששני מומחים ספציפיים אמרו לי שאין כל סכנה ושאסיר דאגה מליבי, כאילו נרגעתי לדקה אבל איכשהו בראש אני כל הזמן חושבת על זה..אני עסוקה בסיטואצייה הזו 24 שעות ביממה. הראש אומר שזה טיפשי אבל אני לא מצליחה להשתלט על המחשבות. מעולם לא נזקקתי לטיפול תרופתי כלשהו, גם התקפי החרדה שהיו לי היו מינוריים ותמיד תפקדתי מצויין..אני לא מצליחה להבין מה קורה לי עכשיו.., האם זה מה שנקרא מחשבות טורדניות..?, כיצד אוכל לעזור לעצמי ולעבור הריון קל ובריא, אני כל כך רוצה להנות מההריון האחרון ולא לשקוע בחרדות שאין לי כל שליטה עליהן..,
אשמח לתגובתכם. לימור

המקרה שלי קצת מוזר.לפני כשלושה חודשים הייתי בהריון שהסתיים בהפלה טבעית בשבוע 6. יום לפני שהיה לי דימום, היה לי חלום בלילה שבו אני מדממת ואכן יום למחרת התחיל אצלי דימום וזה יסתיים בהפלה.
כרגע אני שוב בהריון שבוע 9 והחלומות על דימומים לא מפסיקים. מידי כמה ימים יש לי חלום שאני מנגבת עם נייר טואלט ורואה דם ואז אני מתעוררת. אני ממש בחרדות מכך מפני שהחלום בהריון הקודם יתממש. האם יש דרך להפסיק את הסיוטים האלה, האם זה טבעי, מה לעשות?.
אני רק רוצה לציין שעל פניו נראה שההיריון תקין (פעם אחרונה נבדקתי לפני שבועיים וראו דופק), החלומות התחילו לי מיד כשגליתי על ההיריון החדש.