פורום חרדה מהריון, פחד מלידה, טוקופוביה - יש לך שאלה?

יש מצב להריון בגיל 53 בזמן מהמחזור כל 5 חדשים בערך
בזמן יחסים מלאים (סליחה כדי להיות ברורה)ז"א גמירה בפנים
אודה לתשובתכם....

שלום,

בגיל 19 התגלה אצלי קריש דם בריאות כתוצאה מנטילת גלולות למניעת הריון. טופלתי כחצי שנה בקומדין. כיום בריאה לחלוטין ללא תופעות לוואי כלשהן. פרט לעובדה שהפסקתי ליטול גלולות כמובן. היום אני בת 28 ושוקלת להיכנס להיריון. בזמנו נאמר לי שכנראה אצטרך להזריק קלקסן בזמן הריון. האם כך הדבר? באיזה תדירות יש להזריקו והאם אין דרך טיפול נוחה יותר?

תודה.

שלום לכולם,
אני ובעלי מתכננים הקמת משפחה .
ישנה בעיה קריטית שאני מאוד חרדתית מחלילה לא להקלט מהר מכיוון שחברה קרובה ועוד חברות מסביב שעברו לצערי חוויות לא נעימות עם קשיים ביכולת להכנס להריון ואני הייתי שותפה לתחושותיהן.
אני יודעת שלחץ הוא קריטי באי יכולת להכנס להריון, ואני כל הזמן מנסה להדחיק את המחשבות השליליות הללו גם בחיזוקים מעצמי וגם מהסביבה הקרובה שלי כמו בעלי , אמא וחברה טובה .
אני בחורה מאמינה שבאמת מצד אחד אומרת הכל מכתוב ומה שצריך לקרות יקרה ובזמן שלו ומצד שני ממש נכנסתי לאובססיה של חרדה מסוג זה.
הכמיהה הרצון העז להביא ילדים לעולם מהווה עמה פחד גדול שחלילה לא נצליח.
יש לציין שהחרדות אינן מושפעת מכך שאני חוששת לפחות (לא כרגע )מהלידה עצמה או מגידול של ילד או איך אתפקד כאמא.
האם זה נורמאלי? האם אני צריכה אולי עזרה מקצועית?
תודה לכולם
שיהיה שבוע מקסים ורק בשורות טובות , אמן!!!

בת 21 .בצעתי בדיקות למחלות מיו וכן בדיקת STD בשתן ,על מנת להיות רגועה אחרי מערכת יחסים ,שהיתה לי.בבדיקות הכל תקין .פרט לאוריאופלסמה חיובי בשתן.יש לציין שאין לי סימפטומים או תלונות שאלתי:
1)האם יש צורך בטיפול למרות שאין לי תלונות?
2)מהו הטיפול?
3)האם הטיפול עוזר?
3)איני בהריון ,אך רוצה לשאול ,האם אוריאופלסמה חיובי ,לא מטופל עושה בעיות בפוריות
או סיבוכים בכלל לאשה ,או בעיות ליילוד, שנולד לאמא שיש לה אוריאופלסמה חיובי לא מטופל?
המון תודה על העזרה!!!!

שלום
הנני בשבוע ב19 להריון ראשון מאז נעוריי הייתי סובלת מהתקפיי חרדה קשים ונטלתי תרופות באופן סדיר לאורך כ6 שנים. כאשר למדתי להתמודד לבד עם ההתקפים והחרדה לבד הפסקתי את הטיפול התרופתי והרגשתי טוב למעט כמה פעמים שהיו לי התקפים חזקים שבדרך כלל הייתי מעבירה לאחר כשבוע ללא טיפול תרופתי.
כיום אני בהריון והיו לי במהלכו כמה התקפים קטנים מאוד שלא סבלתי מהם ממש אבל לפני כ שבוע וחצי היה לי התקף חזק ועד היום אני במצוקה. אני מנסה להעביר את חוסר השקט והחרדה בהרפיה ותמיכה של המשפחה אבל אני נורא חרדה שזה לא יעזור ושאני לא אצליח להיתגבר הפעם בעצמי ואצטרך טיפול תרופתי.
ברצוני לשאול האם זה נורמלי שההתפי חרדה מתעצמים עקב שינויים הורמונליים של ההריון והאם הם יכולים להזיק לעובר?
בנוסף רציתי לשאול האם יש תרופה שניתן ליטול בהריון נגד התקפי החרדה והאם זה יכול לעבור מעצמו?

אשמח לתשובה בהקדם

תודה רבה

בעקבות הריון קשה ולידה קשה כולל אירוע של ניתוח ואיבוד הכרה.
לא מצליחה לישון
בורדמין עזר לשעתיים שינה. מה עושים?
הרופא נתן ציפרלקס לקחת בבוקר
אני על סף איבוד הדעת וישתינוק לטפל בו
הצילו

שלום,
אני בת 34 עם שלוש הפלות רצופות בשנתיים האחרונות, בשליש הראשון. ללא ילדים. כל הבדיקות תקינות. ההריונות ספונטניים ללא תמיכה. אנחנו ממשיכים לנסות להרות אבל בגלל שחוויתי רק כשלונות מאד קשה לי לראות את זה מצליח. אני מטופלת בביו-פידבק שמאד עוזר אבל כל הפלה שהתרחשה כמו הרחיקה אותי מהמטרה. מרגישה כמו מטפס על הרים שכל פעם נופל למטה וצריך להתחיל לטפס מחדש. מצד אחד אני שמחה שהכל תקין (לפחות כל הסיבות שיכולות להיות בנו, לגבי העוברים שלא צלחו לא יודעים), מצד שני, חוסר הוודאות הוא גדול. בגלל שזה תהליך שאין לי שליטה עליו החרדה היא גדולה. זה בעיקר מתגבר בימים לפני קבלה/אי קבלה של המחזור. אלו ממש הימים הנוראיים. אני כל הזמן מנסה לנתק את עצמי מהתוצאות אבל ההתרסקות היא קשה בכל מקרה. אני מעוניינת בהריון אבל גם יודעת שאני מאד אפחד שהוא יגיע ושוב לא יהיה לעובר דופק.
זה מתיש....

שלום רב,

ראיתי שבאחת התשובות לשאלות שמישהי שלחה כתבת לה "קחי בחשבון שלחץ וחרדה מתמשכים גובים מחיר". (היא היתה בתחילת הריון)

אני חויתי לחץ וחרדה מתמשכים חודש שלם בחודש חמישי וכעת מטופלת בציפרלקס 10 מ"ג ומרגישה טוב.

מה זה אומר גובים מחיר?

האם יש מניעה לקחת אפידורל בלידה כשאני משתמשת בציפרלקס?והאם כדאי להפסיק את הציפרלקס כמה שבועות לפני הלידה?

הריון ראשון ויקר אחרי טיפולים, שבוע 22, לאחרונה החלו לי בלילות נדודי שינה ומין פאניקה קלה שמזכירה התקף חרדה קל. אני לא לגמרי מאבדת את העשתונות אבל יש לי מועקה בחזה ואני לא מצליחה להירדם. בעבר סבלתי מחרדות ואחרי טיפול פסיכולוגי ממוקד וכמה פעמים בודדות בהן נעזרתי בחצי כדור קלונקס, התגברתי וזה עבר.
כיום בהריון ברור לי שיש לי הרבה מחשבות טורדניות, גם לגבי ההריון, לגבי הלידה וכל מיני שינויים שאני עוברת כרגע בחיים. הרופא שלי אישר לי לקחת חצי כדור ואבן אם הנדודי שינה והחרדות חסרי שליטה. אני מנסה לעבוד על עצמי במחשבות חיוביות, ובעזרת אנשים קרובים ולסגל לעצמי את התובנות שהטיפול הפסיכולוגי אז הקנה לי. וזה עוזר חלקית, אני לא נלחצת מאוד בלילות, רק קצת דפיקות לב ואי שקט שמונעים ממני לישון. הייתי רוצה עצה מכם האם כדאי לי לחזור לטיפול פסיכולוגי. מצד אחד בעבר זה מאוד עזר לי, מצד שני אני לא כל כך רוצה להישאב לזה שוב, לא רוצה לקטלג את עצמי כחרדתית ומעדיפה לטפל בזה בעצמי. ברור לי שזה לגיטימי שבתקופה בחיי היום יהיו לי חששות ואולי עם עבודה עצמית ובעיקר בעזרת העובדה שאני לא אתן לחרדה כל כך הרבה מקום בחיי אצליח למדר אותה. מה אתם אומרים?

שלום רב, אנחנו כבני 32 ונשואים המון זמן,לפני כשבוע נכסתי להריון,מצד אמד מתוכנן ומצד שני ממש לא מיהרנו עם זה, מאז שנכנסתי להריון איני חשה שמחה ומרגישה אשמה שאין לי רגשות אימהיים בכלל,רציתי להכנס להריון כי לא ראיתי את עצמי לבד ללא ילדים,אך לעומת זאת אף פעם לא מיהרתי ולא היה לי חשק אדיר לילד,מדאיג אותי שאני לא מרגישה כלום ומפחיד אותי שאני לא אתחבר לילד לאחר הלידה?פליז תעזרו לי

שלום, אני חרדתית כבר יותר משנתיים, הסיבה לחרדהאינה ברורה, ואינה חד משמעית.
אני נוטלת תרופה קבועה- ציטלופרם - 2 כדורים (נדמה לי שזה 4 מג סה"כ)
גיליתי שאני בהריו - שבוע 7 -
האםעלי להמשיךעםהכדורים? האם יש חשש לפגיעה בעובר?

בנוסף- בהתקפי חרדה אני נוטלת (עפ"י הוראת רופא) קלונקס-
מה עלי לעשות בהתקף, האםלקחת אתהכדור? חצי ממנו?

כרגע אני חרדה לחרדה -
חייבת תשובה דחוף.

אני בשבוע 35 הריון שני . הלידה הראשונה הייתה בניתוח קיסרי ההתאוששות מהניתוח היתה קלה יחסית.
הריון שני לאחר טיפול בהפריה חוץ רחמית. לפני הכניסה להריון נטלתי ציפרלקס עקב התקפי חרדה לחצי שנה, והטיפול עזר לי מאוד ,הפסקתי אותו מרגע שנכנסתי להריון.
החל מהטרמסטר השלישי אני סובלת מחרדה בכל הקשור ללידה ולטיפול בתינוקת. אני מפחדת שאני איקלע למצב של דכאון אחרי לידה.

היי, אני בסוף הריון ראשון, שבוע 39. השבועיים האחרונים היו קשים מנשוא, שעות רבות של בכי, פאניקה, לחץ, למרות שההריון תקין, הבית מושלם, זוגיות תומכת...
אני לא מוצאת את עצמי, הלחץ והחוסר אונים גורמים לדיכאון, ולתחושה קשה שאני יורדת מהפסים...מישהי חוותה משהו דומה? מה אפשר לעשות לשיפור המצב?

שמתי לב שיש הרבה כתבות על נשים שנכנסות לדיכאון אחרי לידה למה זה קורה ? האם זה גנטי או שזה נובע מסביבה לא תומכת סביב אותם נשים?