פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום, בתי בת ה - 8 סבלה מאז ינקותה מעודף משקל קל. לא הייתי מגדירה אותה שמנה אבל בהחלט שמנמונת. הילדה פשוט אוהבת לאכול ואני מנסה להסביר לה על ההשלכות הבריאותיות של השמנה. אני לא משתמשת בפועל ש.מ.נ ע"מ לא ליצור תסביכים מיותרים אבל נראה שכל העניין הבריאותי לא מזיז לה בכלל.
היא ילדה מאוד יפה ואסטתית אבל בכל הנוגע לעודף משקלה מרגיש לי שהיא בכלל לא מבחינה בזה. מפאת יופיה המיוחד ואופייה הנעים למזלי ילדים עדיין לא מציקים לה אבל אני כלכך פוחדת שזה יגיע ואני רואה איך היא חוצה את הקו הדקיק בין ילדה מלאה לילדה שמנה לאחרונה ואני כל כך רוצה להימנע מכך.
לא יודעת מה להגיד ואיזה מסר להעביר בלי לפגוע ברגשותיה או בביטחון העצמי שלה. לא רוצה להתחיל עם דיאטנית כי לא רוצה להכניס תסביכים בגיל כזה או שאולי אני טועה וזה הפיתרון? לא יודעת... מבולבלת... רוצה כל כך לעזור לה!

שלום. ילדתי לפני כשבוע את ביתי השנייה. הילדה הגדולה בת שנתיים ו9 חודשים.
בחודש האחרון היו מידי פעם התקפי זעם ותסכול כאשר לא הייתי יכולה לעזור לה בגלל הבטן, או להרים אותה וכו.. מאז שנענו לבית חולים ללדת כל יום יש התקפי זעם אפילו כמה פעמים ביום: זורקת דברים,מייללת, מנסה לנשוך,לא מקשיבה למה שאומרים לה, עושה נגד מה שאומרים לה .
אנחנו יודעים שקשה לה ואנחנו באמת רוצים שזה יעבור בשלום. מה אנחנו צריכים לעשות???

תודה מראש!!

שלום רב,
בני בן ה-12 עולה השנה לכיתה ז' , הוא מטופל בזריקות של הורמון גדילה עקב גובהו הנמוך (יחסית לגילו) כרגע גובהו 1.36 ס"מ , הוא מודע לכך כי הטפול הגיע לא עקב חוסר בהורמון אלא כגיבוי לפי החלטת הרופא. בשבועות האחרונים אני חשה באי שקט אצלו ובהתבודדות , לאחר שמספר פעמים ניסיתי לדבר איתו הוא היה אומר שמשהו מטריד אותו אך לא הרחיב בנושא ואני מצידי לא רציתי לעורר את הנושא למרות שחשתי בכך. לפני כיומיים הוא החל לבכות באמצע הלילה ורק לאחר ש"לחצתי" עליו הוא סיפר שהוא מפחד שילדים שיפגוש (ילדים חדשים) ילעגו לו על גובהו.
אני לא יודעת כיצד להגיב, מה לומר כדי לעודד , להסביר ולתת לו בטחון ועידוד.
האם אני צריכה לקחת אותו לשיחות עם פסיכולוג? אנא עזרו לי אני ממש פוחדת שילדי יחל את שנת הלימודים ברגשות אלה.

בני בן 9.5 כאשר בני דודים ביקרו אותנו רצה מאוד לישון אצליהם ,מאחר ומדובר
בימי חופש הסכמתי ,בלילה הראשון היה לו מאוד קשה לישון התקשר אלינו בכה
(יש לציין שבעבר ישן אצל דודים אלו -וגם אז בלילה הראשון היה קשה אולם אח"כ בשני הלילות האחרים היה רגיל)בלילה השני הוא נתקף ממש בחרדה נכנס כל שניה לשירותים
היה לו כאבי ראש ובטן היתה לו בחילה והוא פשוט בכה כמו תינוק בן שנה <<<<<
ביקשתי שיתנו לו נורופן עד שנגיע לקחת אותו
הוא טען שהוא פוחד ומרגיש רע והוא לא מסוגל לישון בבתים אחרים שיש לו בחילה ובא לו להקיא ממש התקף חרדה מעולם זה לא הגיע לרמות שכאלו.......
רצוי לציין שכל היום הכל בסדר וכל הפחד מתחיל שעולה החושך בשעות הערב

שלום רב, בני בן שנתיים בגן מגיל שנה וחודש. הוא רגיל לישון צהריים עם בקבוק מים ובערב עם בקבוק חלב ואחריו בקבוק מים. לא הינו נכנסים הרבה לחדר רק לקחת את את הבקבוק או אם הוא קורא לנו נכנסים אומרים ששש לישון לפעמים גם חיבוק. כיום בני גמול מחיתולים אך בשינה הוא עם חיתולים גם בצהריים וגם בלילה. הכל הלך בסדר עד שלאחרונה הוא התחיל לשחק משחקים לפני השינה,אם הוא היה מסתובב במיטה חצי שעה מקסימום ונרדם עכשיו הוא מסתובב שעה ויותר ובזמן הזה הוא מוריד את החיתול עושה פיפי במיטה, משחק עם הבקבוק ככה שמוציא את הפיטמה וכל הפנים נשפך, הוא קורא לי שהוא עושה את הדברים האלו שאבוא להחליף לו או לראות שהבקבוק נשפך. זה קורה גם בערב וגם בצהריים (עכשיו שהוא בחופש וככה היה גם בסופי שבוע ובלילות האחרונים). בטוח שצריך לשנות פה את ההרגלים השאלה מה ואיך? וגם האם יש הסבר לכך? חשבתי להוריד את החיתול גם בצהריים אבל כל פעם שיצטרך פיפי יבקש לצאת מהחדר וזו עוד סיבה למסיבה. מה דעתך? כמו כן לאחרונה הוא מבקש בקבוק חלב גם בצהריים אפילו שאכל יפה צהריים, אני נותנת לו אבל חוששת שיקתבע על הרגל כזה ונראה לי שבגילו צריך להרגיל להפחית את בקבוקיי החלב ולא להוסיף. מה דעתך? תודה רבה מראש.

שלום רב,
יש לנו שני בנים בני 9 ו- 6 אשר מרבים לריב, כאשר הבכור הוא היוזם בד"כ.
שני הבנים שונים מאד באופיים זה מזה ולבכור קשה לקבל את אחיו. הוא דוחה את אחיו הקטן שמעריץ אותו, מתאכזר אליו והדבר בלתי נסבל מבחינתנו. הבן הצעיר למד להכיר את נקודות התורפה של הגדול ויודע כיצד להרגיזו, אך גם עצם נוכחותו ליד הבכור גורמת לבכור להתפרץ כלפיו.
חשוב לציין כי מערכת היחסים המעורערת אינה מתקיימת רק בבית, אלא גם מחוץ לבית כשאנו, ההורים, לא בחברתם. אנו משתדלים לא להתערב, לעתים מפרידים כוחות ומנהלים
שיחות עם כל ילד בנפרד, אך שום דבר לא עובד, להיפך. אנו מרגישים כי חלה החמרה והריבים עברו לפסים אלימים.
כיצד אפשר לשפר את המצב?

שלום רב,
בתי הבכורה בת 7, ילדה שמחה ומאושרת מאוד, עצמאית ואהודה מאוד על כל חברותיה.
בחודש האחרון בתי מפתחת חרדה בנושא "מוות". המחשבה על מוות, גן עדן וכדומה גורמים לה להתקף חרדה. התסמינים הינם דופק מוגבר, בחילות והקאה. ההתקף מתרחש כל 3 ימים בממוצע.
אנו עוקבים מקרוב אך לא רואים שום שינוי בחיי היום יום, היא ממשיכה להיות ילדה שמחה, תוססת, מאושרת, עצמאית. למרות זאת,מדי פעם וללא הסבר, היא חווה התקף חרדה.
אנו מדברים עמה ומסבירים לה שמדובר בתהליך התפתחות טבעי, שכל הילדים חווים, אך קשה לה מאוד לשוחח על הנושא. הדבר גורם לה מיידית לבחילות ורצון להקיא.
שאלותיי:
האם מדובר בשלב התפתחותי בלבד, או בחרדה המצריכה טיפול מקצועי?
האם כדאי להמתין פרק זמן מסויים עד להחלטה האם לפנות לייעוץ?
למי מומלץ לפנות בנושא?
תודה מראש!
בברכה,
אורן

בזמן האחרון בתי (נורמטיבית) מתחילה להתעצבן על אח התאום שלה (עם PDD תפקוד גבוהה). בגדול הם חברים טובים ומשחקים מאוד יפה ביחד, אבל היא מתחילה להתעצבן ולכעוס אליו בגלל התנהגויות קשורות לPDD (לדוגמה - שלפעמים הוא לא עונה לה, או שואל אותה אותה שאלה כמה פעמים למרות שהיא ענתה לו, או שלפעמים האינטראקציה שלו עם ילדים אחרים היא קצת מוזרה. זה מאוד חשוב שהיא תבין שהוא לא עושה את הדברים האלה "דווקא" - הגיע הזמן להסביר לה שלאח שלה יש PDD, אבל איך מסבירים לילדה בת 4? אני גם קצת מודאגת איך בני יגיב כשאחותו תדבר איתו על זה - האם הוא יבין - איך זה ישפיע אליו. יש לכם הצעות מה לעשות?
תודה

שלום ביתי בת שנה ועשרה חודשים, לפני כמה ימים היא עשתה קקי במקלחת ונבהלה מאוד, מאז היא לא מוכנה בשום פנים ואופן להתקלח, המקלחת מלווה בצרחות ובכי, כיצד עלי לנהוג?

שלום, זקוקה לעזרה נואשות....בני בן השנתיים וחצי גמול ביום לחלוטין מטיטול. בלילה עדיין לא. יש לנו בעיה מטריגה - הוא מסרב בכל תוקף לעשות קקי בשירותים וניסינו את כל השיכנועים שאפשר...נראה שהוא חושש מזה נורא ולכן עושה במכנסיים...מה לעשות????

שלום רב,
בתי בת ה-7 אמרה לי כי אינה רוצה להתחתן. לשאלתי מדוע ענתה כי היא פוחדת כי ה"הבן מכניס את הפין לפות". היא סיפרה כי קיבלה את המידע מחברה.
אני מבינה שכעת עליי להסביר לה כיצד מגיעים ילדים לעולם (הסברתי לה בעבר אך לא לפרטיי פרטים).
השאלות שלי: מאיזה גיל כדאי להתחיל עם חינוך מיני? יש לה אחות בת 5, האם לשבת עם שתיהן ביחד ולהסביר. הן מדברות הרבה ביניהן, ואני מניחה שאחותה הגדולה תחשוף אותה למידע.
כיצד לגשת לעיניין?
האם יש ספר מומלץ?
עד לאיזו רמה להגיע? (ווסת וכו').
מה ואיך עושים זאת???
תודה, אמא מבולבלת.

שלום רב,
בני בן שנתיים ו-4 חודשים, ולעתים, כאשר מישהו מפריע לו,
מציק לו או שהוא אינו רוצה בקירבתו, הוא מכה אותו, לעתים בבעיטות,
לעתים עם היד, לעתים דוחף.
רציתי לדעת האם זה שלב שכמעט כל ילד עובר אותו?
ורציתי לדעת אם בעזרת טיפול נכון זה מסתיים בצורה מוצלחת?
כמו כן, מהו אותו טיפול נכון?
אני אמא עם הרבה סבלנות, בכל פעם שהוא מכה, אני מראה לו שאני כועסת עליו, מסבירה לו שאסור להרביץ, שזה לא נעים לקבל מכות, שהילד השני עצוב בגללו, שהוא צריך לבקש סליחה. אני לא רוצה שהסליחה תהיה מבחינתו סימון V, והוא ימשיך הלאה במעשיו.
אני מושיבה אותו בצד ומבקשת ממנו לחזור לשחק רק אחרי שהוא מרגיש שהוא נרגע. כמו כן, אני מתרגלת איתו נשימות, כאשר הוא כועס הוא צריך לנשום עמוק ולהירגע.

מודה מראש,
אושרת.

שלום , ביתי תהייה בת שלוש באוקטובר הקרוב. לצערי היא נתקפת התפרציות זעם כל פעם שיש לה נזלת באף והיא לא מצליחה להוציא גם לא בקינוחו של האף . הדבר גןרם לה לאי שקט אך בעיקר להתפרצות בלתי נסבלת של צעקות זריקת חפצים בכי היסטרי נשיכות והיא לא מפסיקה להרביץ לי ! בהתחלה אני מנסה לדבר אליה ברוגע ולומר לה שאני אעזור לה ...אבל היא בשלה והצעקות והכעס רק מתגברים .
מה עליי לעשות ? אני מגיעה למצבי תסכול שבהם אני מענישה אותה , וכועסת עליה ואח"כ נורא "אוכלת "את עצמי על כך ...
בבקשה אשמח לעצתך...
נ.ב ראוי לציין מס דברים , האחד שהיא ילדה מדהימה ושקטה בדר"כ... אחרי ההתפרצות היא מבקשת סליחה ומבינה כי עליה בסה"כ לבקש לנגב את הנזלת בפעם הבאה (אך לצערי הדבר לא מיושם למעשה)
הדבר השני שאני בהריון ,אך היא אינה יודעת עדיין ... משום מה לא שואלת אותי ואני לא יודעת אם כעת ,בחודש חמישי וחצי לא מוקדם מידי בשביל לספר...
(אשמח אם תעני לי גם על זה- כלומר מתי הכי טובה לספר לילדים על הריון ....)

שוב תודות
עדי

לפני כחודש הילדה שלי החלה ללקק את היד שלה ואז לגעת היכן שנעקצה ע"י יתוש. הבעיה שהעקיצה עברה והיא ממשיכה ואז נוגעת באף(הקטע עם האף היה לה כשהצטננה בחורף אבל עבר ממזמן) . יש לה גם קטעים שהיא מגרדת את הפות (על התחתונים) אבל לא הרבה.
לרוב כל הגירודים קורים ממש ללא הפסק כשלא נמצאים בבית. בבית זה קורה לפרקים. זה התחיל ממש החופש וזה די מלחיץ אותי שהיא תעלה לכתה א' וזה יקרה ליד ילדים אחרים ויצחקו עליה או שהמורה תחשוב משהו...
ניסיתי לדבר איתה להסביר לה שזה לא יפה לא מכובד שתעשה את זה בחדר
ניסיתי להשים לה מרה זה עובד אבל לא להרבה זמן עד שהיא שוטפת ידים אחרי שירותים...
לצערי גם ליד אנשים זה מביך ואני מוצאת את עצמי מנסה להתעלם ואחרי זמן לא קצר אני מעירה לה בלי סבלנות

מה עושים???
היום אני מנסה להתעלם וללכת ממנה כל פעם שזה קורה למקום אחר בבית...

אשמח לתשובה מהירה .עוד שבועיים וחצי כתה א' ואני לא רוצה שתהיה לה חוויה לא נעימה בגלל זה

תודה

אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון, אז ככה :
קצת על.. : אני אמא קרציה שלא מניחה לילדים שלה וכל הזמן דואגת ומתקשרת לשאול האם הכל בסדר כשהם לא לצידי כלומר כשהיא הולכת לשחק עם חברות אני מדברת עימה פעם בחצי שעה/שלושת רבעי השעה לדעת האם הכל בסדר...
ביתי בת ה10 כעיקרון מתנהגת כעצמאית לכל דבר כלומר יוצאת לחברות משחקת בגינה עם חברים לבדה אבל...
כשצריכה לישון אצל חברה/סבתא/דודה לא משנה אצל מי כשצריך ללכת לישון היא מצלצלת אלי אין ספור פעמים וגם עם הלכתי ממנה לפני כשעה לטענטה : מתגעגעת אלי וקשה לה ומחפשת תירוצים למה היא לא יכולה לישון מחוץ להית.
בעיקרון לא מפריע לי ואני ברוב המקרים מחזירה אותצה הבייתה אבל יש מיקרים שכבר מאוחר והמרחק עצום אז מאני מבקשת ממנה להתגבר על כך ושתדבר עימי למחרת על הבוקר.
ואגב לא ציינתי שהיא מתלהבת לישון אצל האחרים אבל כמו ההתלהבות ככה גם ההתחרטות

איך צריך להתנהג?

אשמח להדרכה/הכוונה

תודה מראש. סיגל