מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- התקבעות על ספריעלי26/12/2010
שלום ותודה על פורום מעולה!
יש לנו ילדה מתוקה בת שנתיים, בבית מדברים אנגלית ובגן (ממנו נמצאת מגיל שנה ושליש)- עברית. הילדה שולטת היטב בשתי השפות ומדברת מאוד יפה אולם כדאי לציין שלעיתים עונה בעברית גם בבית (ולהיפך זה לא קורה).
בערב הילדה בוחרת סיפור שאותו נקרא לה לאחר האמבטיה. הרוב המכריע של הספרים הם באנגלית, אולם ישנם מעט ספרים בעברית. באחד הספרים הללו ישנה הקדשה שכתבה לה הסופרת. הילדה לא פגשה את הסופרת מעולם אבל היא מבינה מן הסתם שזה 'משהו מיוחד'.
בכל מקרה, מאז שהיא נחשפה לאותו סיפור (כבר לפני כשלושה שבועות) היא מבקשת בכל ערב לקרוא את הסיפור בעברית עם ההקדשה. אחרי כשבועיים עשיתי ניסיונות עדינים להפנות את תשומת לבה לספרים אחרים, מה שלא השפיע על הבחירה שלה.
זה נראה לי קצת תמוה שהיא התקבעה ככה על ספר אחד (כבר היו לה תקופות שבהן קראנו את אותו סיפור במשך מספר ימים אבל לא ככה...).
כמו כן בגן שלה כל שבוע לוקחים ספר הביתה מהגן והשבוע היא בחרה, כמה מפתיע, את אותו הספר (שנמצא גם בגן במקרה). אמרתי לה שיש לנו אותו בבית ולא צריך לקחת עוד אחד, שתבחר משהו אחר, אבל היא רצתה אותו וכמובן שלקחנו אותו בסוף.
האם יש לכן מושג מהו מקור ה'קיבעון'? האם הדבר מעיד על כך שעכשיו נוח לה יותר לחשוב בעברית? או שלדעתכן זה קשור בהקדשה? האם באופן כללי הדבר מעיד על קיבעון כלשהוא, ללא קשר לשפה או להקדשה? תמיד חשבתי שילדים אמורים לאהוב להתנסות ולגוון ולכן אני מעט מתפלאה שהיא כל הזמן בוחרת את אותו סיפור.
תודה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר התקבעות על ספר - תגובה
סמדר ריינר26/12/2010שלום יעלי,
לא ציינת מה נושא הספר, אוי גם הנושא מעניין אותה מסיבה כלשהי ולכן היא מתקבעת. בכל אופן יכול להיות מאוד שההקדשה על הספר גרמה לה להרגיש מיוחדת ולכן כל פעם שהי אלוקחת את הספר היא מתחברת להרגשה הזו. הייתי מחזקת את ההרגשה, גם בעניין הזה וגם בדברים אחרים - מדגישה את הייחוד שלה וכו', ולא הייתי עושה עניין מכך שהי אמתקבעת למשך תקופה על ספר. לכל ילד שיש משחקים וספרים שהו אקשור אליהם במיוחד, יכול להיות שהספר נהיה סוג של חפץ מעבר בשבילה. זה גם לא נראה לי קשור עניין השפה. לי נראה שאתם יכולים להניח לעניין ולהיות פחות מודאגים וגם לא להתעסק בו. היא רק בת שנתיים, ולא כל כך חשוב כרגע להתעניין בהרבה ספרים יותר חשוב העניין הריגשי וההתקשרות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- משחקי דמיוןעינת26/12/2010
שלום,
הבן שלי וחברו בני 3.5 שיחקו במשחק דמיוני: בני, נמר והחבר ג'ירפה. בני הנמר אמר כי הוא יטרוף את חברו הג'ירפה. החבר נבהל והחל לבכות. . תהיתי כיצד עלינו ההורים להגיב. האם זה בסדר לומר זה בכאילו. האם לומר לבני שלא יאמר לחברו שיטרוף אותו (למרות שזה חלק מהמשחק גם בגן), לומר שאם החבר בוכה, אז עליו להפסיק? בד"כ החברים מסתדרים ואינני רוצה להרוס לו את הכיף במשחק ולאפשר לו לבטא תוקפנות במשחק. אודה לך על ההכוונה.
תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר משחקי דמיון - תגובה
ליאת גרוס26/12/2010שלום עינת. שאלה יפה.
לדעתי לא כדאי לאמר לבנך כיצד לנהוג אחרת. בגילו זה עלול לסבך עיניינים ולפגוע בספונטניות הטבעית.חשוב שלא ירגיש שעשה משהו רע. כן אפשר וכדאי להגיד לשניהם שזה בכאילו.הם לא בהכרח ישר יבינו אבל זה יתחיל להפנים. כמו כן ניתן להציע לשניהם להחליף תפקידים שפעם זה יהיה הנמר ופעם זה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בן שנה ותשעה חודשים מרביץ לאמאיונית26/12/2010
שלום,
בני בן שנה ותשעה חודשים, ילד חכם, עם יכולת וורבלית מצויינת לגילו, שמקבל המון חום ואהבה משני הוריו. בימים האחרונים החל להכות אותי (אמא שלו).
שום אמירה שלי לא ממש עוזרת ולא משנה באיזה טון.
הדבר היחיד שעוזר הוא כשאני מרחיקה אותו ממני פיזית ואומרת לו לא להתקרב אליי.
זה גורם לו להיעלב ולבכות ואני ממש מפחדת שזה לא הפתרון הנכון (לא רוצה שירגיש דחוי).
חשוב מאוד לציין שאביו אינו כועס עליו לעולם! ולכן אני נאלצת להיות "הרעה" כשצריך. בנוסף, לא רק שאביו לא כועס עליו, הוא ניגש לחבק אותו כשאני כועסת, אם לטעמו "הגזמתי".
האם אני נוהגת כשורה? איך עליי לנהוג?
נקודה נוספת שנראית לי חשובה ורלוונטית היא שלא מדובר בילד אלים בכלל, נהפוך הוא, בשונה מבני גילו הוא דווקא ותרן ואפילו מגיש צעצוע שהיה אצלו אם הוא רואה ילד בוכה.
תודה רבה!
יונית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בן שנה ותשעה חודשים מרביץ לאמא - תגובה
סמדר ריינר26/12/2010שלום יונית,
נשמע לי שאת נוהגת נכון, אולי את לא צריכה להגיד לו שלא יתקרב אלייך, אבל את בהחלט יכולה להגיד שלא יתקרב אלייך כל עוד הוא מתכוון להרביץ. זה לא נורא אם הוא בוכה. הוא צריך להבין שמכות הן לא הדרך. מעבר לזה יש ללמד אותו דרכים אחרות להתמודד עם תסכול, כאשר לא מקבל מה שהוא רוצה, לא ציינת מתי זה קורה שהוא מרביץ, אני מנחשת שזה קשור לתסכול - אפשר ללמד אותו לקבל תחליפים, להמתין בסבלנות וכו'. אם הוא ילד נבון וורבלי זה אמור להיות קל יותר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה רבה!
יונית26/12/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבבקשה, שמחתי לעזור:-)
סמדר ריינר27/12/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעיהמיואשת26/12/2010
שלום,
אני אמא לילדה בת 5 ,בתי נמצאת כרגע בגן שפתי עקב קשיים התפתחותיים רב תחומים המלווה בבעיות קשב וריכוז,יש לציין שבתי אינטיליגנטית מאד,חברותית מאד ונקשרת לאנשים.אימי שומרת עליה פעם בשבועיים אחה"צ ל-3 שעות כיוון שאני נמצאת בעבודה.לאחרונה נוצר מצב בו בתי אינה מעונינת שאימי תגיע אלינו ואומרת לה דברים פוגעים כגון: אני לא אוהבת אותך,אני לא רוצה שתשמרי עליי יותר, ואני לא רוצה שתבואי אליי הביתה.כששאלתי את בתי מדוע היא מתנהגת כך?היא ענתה לי" שסבתא כל הזמן כועסת עליי".יש לציין שאמי מאודדדד אוהבת את בנותיי (בת 5 ועוד בת ,בת 3),אך יש לה נטייה להעיר להם על מנת לחנך ומדי פעם שוכחת שהיא הסבתא,אימי מנסה להשקיע ולעשות איתם פעילויות אך משום מה אינה מצליחה להתחבר לבתי בת ה-5,חשוב לציין שיש לבתי קיבעון ז"א אם משהו כעס עליה או העיר לה היא נעלבת ומאד מתקשה להרפות מהכעס שלה לתקופה ארוכה מאד ולא תרצה להיות הנוכחות אדם זה.
בעקבות ההערות של בתי, אמי אינה מעונינת לשמור על בתי יותר דבר שלדעתי יפגע גם בבתי הקטנה -שאוהבת אותה,וגם ביחסים עם בתי הגדולה,כשאני מנסה להעיר לאמי שתפסיק לחנך היא נעלבת וסוגרת את עצמה ז"א לא ניתן להעיר לה!!!!
בקיצור מה עושים?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיה
בעיה29/12/2010לא קיבלתי תשובה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- שאלהויקי26/12/2010
שלום ,
בתי בת 1.3 שנה מפותחת מוטורית אך לא מדברת (מדברת רק בשפה שלה) אך מבינה הכל . הולכת לגן כבר חודשיים שבזמן אחרון הייתה חולה ולא הלכה לגן במשך שבועיים. לאחר חזרתה לגן שוב התחילו הבכי של הבוקר ומה שהכי מתריד אותי – מאז שהיא התחילה ללכת לגן גננת מספרת שהיא משחקת עם משחים ומרגישה בנוח רק כשיש מעט ילדים (עד 5) ברגע שישנם יותר ילדים הילדה שלי נצמדת לגננת או לעוזרת ולא זזה מהן.
בבית היא ילדה עצמאית ,חייכנית ומאוד אקטיבית , כשאנחנו יוצאים לגן הציבורי אין לה שום בעיה עם כמות האנשים שנמצאים שם או לכמות האנשים שבאים אלינו הביתה, התנהגות זאת מתרחשת רק בגן
מה זה יכול להיות? למה זה? תעזרו לי – כואב הלב לראות את הילדה בוכה כל בוקר ועיניים עצובות שלה
אמא מודאגת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פספסתם לענות לי?
ויקטוריה26/12/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- זקוקה דחוף לעצהשירומי26/12/2010
בוקר טוב, שאלה דחופה.. הבת שלי בת 4 וחצי, לאחרונה התחילה עם בעיות אלימות בגן בלבד, התחלתי לקבל התראות וטלפונים חוזרים ונישנים מהגננות עקב בבתנהגות שלה שהשתנתה בפתאומיות שלא מוסברת... אני לא ממש יודעת איך להתנהג, מדברת איתה המון ומנסה לפתור את העניינים בצורה בוגרת ורגועה אך ללא שינוי.. השאלה היא באיזה שיטות אני יכולה להגיע אליה.. האם דרך עונשים קלים וכו'? רוצה לציין שיש לה אחיות תאומות בנות שנתיים.. אודה על תשובתכם, המשך שבוע נפלא
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר זקוקה דחוף לעצה - תגובה
ליאת גרוס26/12/2010שלום לך
לפני העונשים ... נסי לבדוק אם משהו מתסכל אותה לאחרונה. מה היא בעצם מנסה להגיש בהתנהגות הזו ? מה קורה לה בגן? איך מגיבה הגננת ? מה קורה לה בבית? האם יש לה מקום משמעותי לצד התאומות ? למה זה קורה רק בגן? מה הצד שלה של הסיפור? תקשיבי לה.
שנית - נסי שהגננת תיקח אחריות על מה ששקורה בגן. שהיא תעניש אם צריך. תגבי אותה אבל אל תהיי המענישה. אם לילדה קשה בגן רצוי שיהיה לה מקום חם אצלך.
תערבי את פסיכולוגית הגן אם צריך.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזקוקה דחוף לעצה
שירומי26/12/2010תודה רבה על התשובה המהירה... אנסה בדרך זו כמו שחשבתי.. המשך שבוע מצויין
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעיה חברתית - חוסר בטחוןליאת26/12/2010
שלום,
בני בן 6 בגן חובה , ללא בעיות התנהגותיות ,הגננות בכל שנותיו בגן הגננות פרגנו לו תמיד שהוא מנומס ועובד יפה, ילד חכם וסקרן, עובד יפה בגן בכל התחומים ומעל הממוצע.
לדעתי הוא עדיין בישן וחסר בטחון בכל מה שנוגע לחברה, בגן הוא מתחבר לכולם אבל נוח לו יותר לשחק עם הבנות.
למרות שתמיד משלב בין הבנים לבנות , זה מרגיש לי כאילו הוא חסר בטחון בגן ובחברה
למרות שבבית או אצל הסבתא והסבא הוא לגמרי שונה ומאוד שובב, אבל בגן הוא מתנהג שונה, מדי פעם חבר בא אליו או שהוא הולך לחבר זה קורה ממש מעט מאוד
קשה לו להפתח , אבל שנמצא בסביבה שנוחה לו לפעמים גם בגן אז הוא מאוד שובב
אבל זה קורה לעיתים.
גם בחוג הכדורסל הוא לא מדבר עם הילדים.
ממה זה נובע? מה עלי לעשות?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיה חברתית - חוסר בטחון - תגובה
סמדר ריינר26/12/2010שלום ליאת,
בגי הזה ההורים עדיין מעורבים בהזמנת ילדים מהגן הבייתה ואולי כדאי לסייע לו דרך זה. מעבר לזה, לא ציינת את הקשר שלו עם אביו, אבל ייתכן שגם הידוק הקשר, משחקים משותפים עם אבא וחיזוקים מצד אבא על היכולות שלו בכדורסל או בדברים אחרים יכולים לתרום לביטחון עצמי רב יותר מול בנים בכיתה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- פחד מכשלוןקארין26/12/2010
שלום רב!
יש לי ילד בן 6 בכיתה א'. כשהוא אינו מצליח משהו בכיתה או מפסיד במשחק , ההתנהגות שלו נעשית עצבנית , הוא מתחיל לבכות, ולעשות פרצופים, הוא מפסיק לשחק ולא מצליח להשתלט על רגשותיו. אם הוא טועה הוא לא מוכן שיתקנו אותו ויסבירו לו מה הטעות. קשה לו לראות ילד שמצליח יותר ממנו או ילד שמנצח אותו במשחק.
?רציתי לדעת מה אפשר לעשות כדי לעזור לו להשתלט על רגשותיו* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פחד מכשלון - תגובה
ליאת גרוס28/12/2010שלום לך.
ילדים רבים חווים דברים מסוג זה בכיתה א'. התפקיד שלנו כהורים הוא מצד אחד לאפשר להם להתמודד, לא לרוץ להגן, לא למהר לפתור להם את הבעייה. רק עם הנסיון הוא ילמד. במקביל תפקידנו הוא לעזור לו להרגע. לחבק כשצריך, לתת לו תחושה שהוא לא לבד שמבינים אותו, לחשוב איתו(כשהוא רגוע) מה יכול לעזור לו להרגע כשמתעצבן, לנסות ללמד אותו לבטא במילים את שמרגיש וכו'. אני יודעת שזה לא כלכך פשוט. אם קשה לבד ניתן לפנות להדרכת הורים קצרה.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אמא שלא רוצה שבתה תפגש עם בניאמא25/12/2010
שלום
בני בגן חובה. יש לו שם חברה טובה. לאחרונה שמעה האמא שלה ממנה שהוא הראה לה את הבולבול שלו . משיחה שלי איתו הוא לא הראה והוא מודע לכך שזה פרטי. כמו כן הילדה אמרה שהוא הרביץ לה, מבדיקה איתו הוא אכן הרביץ כי היא נתנה לו סטירות וניסתה להכריח אותו לעשות משהוא. הסברתי לו שלא מרביצים ודיווחתי להורים ששוחחנו על כך ושידברו אם ביתם, שהיא ממש לא תלית שכולה תכלת שלא תרביץ לו.
סה"כ בני הוא ילד טוב, מסתדר טוב ואהוב על בנים ועל בנות. הרבה ילדות אוהבות אותו והאמהות שלהן מדווחות על התנהגות נעימה מצידו.
למרות זאת האמא של הילדה החליטה שלא רוצה שהילדים יהיו יותר בקשר אחרה"צ. החליטה שלא רוצה שהבת שלה תהיה עם בנים שיש להם "אגרסיות" לדבריה ושהיא תשחק בבובות ולא בחרבות.
עכשיו כשאני באה לקחת את הילד מהגן, הילדה שתמיד באה אלי ומבקשת לבוא אליו אני אצטרך להמציא תירוצים למה אי אפשר. ילדים לא טיפשים, הם יבינו שזה בכוונה.
מאוד עצוב לי ממה שהאמא מאלצת אותי לעשות. במיוחד שאני די אוהבת את הילדה הזאת. ושהילדים חברים נורא טובים. היא תראה שכל פעם בני הולך עם חברים אחרם ורק לה אגיד שאי אפשרץ זה נורא בעיני !
יש עיצות למצב המגעיל הזה ?
אמא עצובה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אמא שלא רוצה שבתה תפגש עם בני - תגובה
ליאת גרוס26/12/2010שלום לאם העצובה.
ילדים רבים ולעיתים גם מרביצים. גם סקרנות לאברי מין היא טבעית בגיל זה ואין בכך כל בעיה כל עוד זה נעשה באופן מותאם לגיל.
נשמע שיש לאותה אם קושי להתמודד עם דברים מסויימים וזו בעיה שלה ושל הבת הבת שלה. את לא יכולה לשנות אותה ולא כדאי אפילו לנסות. כדאי לא להעלב ממנה ולא לחוש חוויה של דחיה מצידה כלפי בנך. זה עניין שלה בעצם ולא קשור אליו. תני לה תזמן להתמודד וללמוד.חבל על הילדה שנאלצת להרחק מחבריה...
יחד עם זאת - בשוםפנים אל תשקרי ואל תמציאי צירוצים מול אותה ילדה. תאמרי לה שמיצדך זה בסדר אבל שהיא צריכה לשאול את אמא שלה. או שתאמרי לה שרק אם אמא שלה מרשה. למה אל לוקחת אחריות? שאמא שלה תעמוד מולה ותסביר/תמציא תירוצים. אל תכניסי את עצמך למצב הזה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- שאילהאוקסנה25/12/2010
שלום לכ' סמדר ריינר. הילד בזמן האחרון התחיל לזרוק על הרצפה חפצים. (הוא לא היה עושה את זה). אחרי שזורק, הילד מסתכל עלי. אין שום שינוים בבית שיכול להיות בשבילו חדש. תודה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שאילה - תגובה
סמדר ריינר25/12/2010שלום אוקסנה,
תנסי אם את יכולה לא להתרגז, יכול להיות שהוא רואה בזה סוג של משחק. יכול להיות שזה סימן טוב שהוא משחק איתך. נסי לשחק איתו בחזרה, להחזיר, לזרוק גם וכו', ולראות איך זה מתפתח. כשאת רואה להפסיק את זה נסי להסיח את דעתו ולהציע משחק אחר או פעילות אחרת.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- איך להתמודד ?גילית25/12/2010
הבן של אחותי גונב כספים מהסבא והסבתא. איך מודיעים להורים בלי שזה יעשה בלגן למשפחה ושהוא לא ירתע להגיע למשפחה ? ומה ההורים צריכים לעשות כדי לטפל בבעיה ?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר איך להתמודד ? - תגובה
סמדר ריינר25/12/2010שלום גילית,
לא ציינת פרט חשוב והוא הגיל של אחיינך. התשובה שונה לחלוטין אם הוא בגיל ההתבגרות או ילד קטן.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאיך לספר ולהתמודד עם גניבת כספים בת
גילית26/12/2010הילד הוא בגיל 16 ויש איתו מס' בעיות וגילינו שהוא גונב כספים וכנראה לא רק מהסבא וסבתא שלו.
הבעיה איך אומרים דבר כזה? אנחנו לא יכולים לצפות את תגובת ההורים. אין ספק שהאבא מפאת הבושה ינתק קשר והאמא שהיא אחותי תיקח את זה מאד קשה
איך מטפלים? אודה לך על תשובתך המהירה ותודה רבה על הטיפול המהיר
גילית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההתמודדות
גילית26/12/2010אולי לא הבהרתי את עצמי טוב אבל ההורים לא גרושים והמשפחה היא טובה שמגדלת עוד 2 בנות. הוא הילד הבכור ואם הזמן נוצרו מעין אפליות במשפחה והקשר של הילד עם האבא לא מושלם. כשאמרתי שהאבא ינתק קשר זה מפאת הבושה שלו על מה שהילד עושה. הילד כל הזמן דורש כספים ןלא תמיד ההורים מספקים כי לפעמים זה מוגזם. הילד לומד בבוקר והתחיל לעבוד בערב אבל עדיין מקרה הגניבות לא נגמר ויש פה בעיה רצינית שצריך לטפל. נכון שצריך לספר אבל אנחנו בתור המשפחה לא יודעים כיצד להתחיל
שוב תודה ואודה על עזרתך והצעתך* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההתמודדות - תגובה
סמדר ריינר26/12/2010שלום גילית,
אם כך, הרי שהדרך היחידה לספר היא פשוט להגיד את האמת כמו שהיא. אתם לא אחראים על התגובות של ההורים ולא ביכולתכם למנוע אותן. אין פטנט שיכול לרכך את הדבר הזה או למנוע אותו, אלא יש עבודה טיפולית ממושכת שיכולה לעזור למשפחה להתמודד עם האפליות , חוסר הגבולות בענייני כספים, ובעיית הגניבות.
הייתי אומרת להורים שנתגלה שהילד לקח כספים ללא רשות מסבא וסבתא, למעשה גנב אותם. אם הילד הודה ולקח אחריות על העניין הייתי מציינת גם את זה. והייתי ואמרת שבהתייעצות עם איש מקצוע נאמר לכם שזו יכולה להיות סוג של זעקה לעזרה, וקריאה לתשומת לב סביב הקשיים שיש במשפחה. ולכן, המעשה עצמו הוא פסול וחמור, וכמובן שצריך להתייחס אליו ברמה הזו, הילד יצטרך להחזיר את הכסף ולת את הדין על מה שעשה, אבל זה לא מספיק אלא צריך לחשוב את לטפל גם בבעיות במשפחה שגרמו למצב להגיע לידי כך, ואולי כדאי לפנות לטיפול משפחתי, כדי לבדוק את ניתן למנוע את הישנות המקרה הזה, ואת האווירה של היחסים הלא טובים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאיך לספר ולהתמודד עם גניבת כספים בת - תגובה
סמדר ריינר26/12/2010שלום גילית,
תראי, אני מבינה שאת ממש מחכה לתגובה דחופה. אבל מה שאת כותבת נשמע לי קצת חריג ולכן אני נזהרת לתת תגובה מהירה בלי לדעת את הרקע.
משתמע ממה שאת כותבת שהילד לא גדל אצל הוריו? מה זאת אומרת האבא ינתק קשר? זה נשמע קיצוני מאוד, ואני מניחה שזה נובע מיחסים מיוחדים במשפחה וממבנה משפחתי שלא ברור לי כרגע.
אני גם לא בטוחה שאני מבינה עד הסוף מה המשמעות שאחותך תיקח את זה קשה. בודאי שהיא תיקח את זה קשה. זה אולי טוב שהיא תיקח את זה קשה, זה אכן אירוע קשה ,למה יש לך צורך לגונן עליה? האם היא חולה? האם היא במשבר?האם היא לא מתפקדת באופן מלא כאם של הילד?
אם הבעיות המשפחתיות הן מה שנדמה לי שמשתמע מדברייך, כלומר שההורים גרושים, האב בקשר רופף והתפקוד של האם הוא חלקי ושאר בני המשפחה נוטלים אחריות בגידול הילד במקום ההורים, הרי סביר שהגניבות של אחיינך הן תוצאה של הקשיים האלה וסימפטום שלהם. אם זה אכן המצב, הבעיה האקוטית כרגע היא לא איך מספרים להורים אלא מי המבוגר האחראי במשפחה הזו ומי מטפל בילד הזה, ואיזה טיפול, ואיזה עוד גורמים מעורבים בחינוכו וגידולו, הרווחה, וכו'. יכול להיות שאם ייגרם כרגע משבר יהיה בזה משהו חיובי כי יצטרכו לקבל החלטה מי אחראי הילד הזה ולמי בכלל מספרים בשורות לגביו, ומי שהאדם הזה יהיה, הוא אמור לעמוד בבשורות האלה וללכת עם הילד לטיפול.
אם תתני יותר פרטים, אנסה לכוון אותך יותר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- ילד בן 4.5חלי25/12/2010
שלום לך,
רציתי להתייעץ לגבי ילדי הוא אחד מתאומים (פג שנולד בשבוע 27),ונולדה לו אחות לפני שנה וחצי. המשך הגמילה מפיפי מאוד קשה הוא מפספס הרבה פיפי ואף לפעמים עושה צרכים מבלי לבקש, בלילות הוא היה הרבה מפספס, לקראת הקיץ הדבר פחות או יותר הסתדר כבר התחיל לבקש פיפי וקקי ומידי פעם בלילה הוא היה מפספס וכך גם בגן הוא תמיד היה מבקש, וחשבתי שזהו הכל עבר בשלום.
מלפני שבועיים לערך הילד מפספס הרבה לא מבקש לא בבית ולא בגן, ומידי פעם חוזר גם בלילה. (בדיוק הרגע משום מה הוא ביקש פיפי)
בבקשה עזרי לי מה לדעתך קרה ואיך להתמודד, האם לכעוס או להבליג ולא להתייחס?
אודה עבור תשובתך וזמנך היקר* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ילד בן 4.5 - תגובה
סמדר ריינר25/12/2010שלום חלי,
ייתכן שקרה משהו בגן או בבית שגרם לו לסגת שוב. הייתי מנסה לחשוב מה זה. האם קשה לו בגן או בבית. האם שוב לא מוצא את מקומו, האם היה שינוי לאחרונה?
בלי להבין את הסיבה לא אוכל לייעץ לך מה לעשות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- איך להגיב?עינת24/12/2010
שלום.
בתי בת שנה וחצי.
בשבוע האחרון היא התחילה לדחוף אצבעות לתוך הפה עד לרפלקס הקאה.
כתגובה אני אומרת לה אסור ומוציאה לה את היד מהפה למרות שהיא לא נותנת ומפעילה כוח.
נראה לי שעצם האיסור מחזק את פעולתה אך האם עליי לאפשר לה להקיא?
מספר פעמים זה הגיע ממש למצב של הקאה קלה..
אודה לכם על ייעוץ בעניין....* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר איך להגיב? - תגובה
סמדר ריינר25/12/2010שלום עינת,
מה שאת מתארת נשמע מוזר. ייתכן שמדובר בדרך שלה להשיג תשומת לב, אבל עדיין זה מוזר. אם זו דרך להשיג תשומת לב, רצוי לא לתת אותה. לא יקרה כלום אם היא תקיא קצת. אבל בכל זאת הייתי ממליצה לגשת לאיש מקצוע ולבדוק את העניין הזה יותר לעומק.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- גמילה מתיתולים לילד בן 3.7שכטמן נטלי24/12/2010
שלום רב. עקב מחלה התאשפזנו בבית חולים עם חום גבוה למשך 5 ימים. עד עז ילד היה עושה פיפי בשירותים, אך קקי לא היה מסכים, היה דורש תיתול. בבית חולים לא עשה קקי למשך 5 ימים, ופה התחילה הבעיה. כשחזרנו לא ביקש תיתול ולא רצה קק. שמתי לב, שילד מתאפק. פעם אחד התיישב על הסיר ויצה לו בפתע צואה, היינו כ"כ מאושרים. אך עדיין אני רואה שהוא מתאפק, מתיישב בשירותים או סיר וכנראה מפחד מלהשתחרר. אתמול התחיל להקיא, ועז החלטתי לעשות לו חוקן לילדים, השתחרר, אך מתאפק ואני לא רוצה לחזור לתיתול. אני על סף דאגות לא יודעת איך להתנהג ומה לעשות. מבקשת עזרה. תודה מראש. נטלי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר גמילה מתיתולים לילד בן 3.7 - תגובה
ד''ר שירי שדה שרביט25/12/2010נטלי שלום,
סביר להניח שתהיה רגרסיה לאחר אשפוז בבית חולים. זה מצב לחץ רציני עבור ילדים, ואח"כ הם נוטים "לחזור קצת אחורה" בהתפתחות. עדיף להימנע מחוקנים ולאפשר לילד את היציאות הטבעיות של הגוף.
אני מפנה אותך לעמוד שאלות נפוצות בפורום, שם יש מידע על עזרה בגמילה מקקי.
בהצלחה ורפואה שלמה,
שירי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בן שמשחק עם בנותדניאל24/12/2010
ילדי המקסים בן 7 לומד בכיתה ב' מרבה לשחק עם בנות ולהזמין בנות אליו הביתה, תחומי העניין שלו הם בעיקר משחקי יצירה (מאוד יצרתי)ופחות ספורט גיבורים וכדו', לאחרונה החל לסבול מהצקות בהסעה על כך שבנות באות אליו. מה לעשות ?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בן שמשחק עם בנות - תגובה
ד''ר שירי שדה שרביט25/12/2010שלום רב,
נראה שעם המצב המתואר יש שלוש דרכי התמודדות שהן משלימות זו את זו - ראשית, חשוב לשדר לילד שההורים אוהבים ומקבלים אותו כפי שהוא, לא מלגלגים עליו ומאפשרים לו להמשיך לעסוק במה שמעניין ומספק אותו. שנית, רצוי בנוסף לחזק את הקשר של הילד עם אביו ועם דמויות גבריות נוספות במשפחה (כמו אחים גדולים, דוד אהוב וכדומה), עמם יוכל להתחבר לתכנים של בנים באופן בטוח ולא מאיים. שלישית, יש לדבר עם הצוות החינוכי בביה"ס על מנת שההצקה תופסק באופן מיידי והילד יחוש בטוח בזמן נסיעתו לביה"ס ובחזרה.
בהצלחה,
שירי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מכורים לאינטרנט?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
