פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
בתי בת שנתיים ו-10- חברותית מאוד הבעיה שהיא לא מוכנה לשחק לבד(80% מהזמן מישהו מאתנו חייב להיות איתה ולקחת חלק במשחק).יש לה דמיון מאוד מפותח, היא משחקת מדהים(היא הגננת, האמא,מכינה משחקיה לחיות שלה.....)

ברור לי שהאחריות היא עלינו,אבל זה לא מה שאני צריכה לדעת, אני רוצה לדעת איך אני יכולה לבנות תהליך שבו תלמד לשחק לבד.

האם להגדיר לה כשחוזרים מהגן שעד זמן מסויים נחשק ביחד כי כיף לי לשחק איתה.... ומהזמן X אני הולכת לסדר את הבית או כל דבר אחר ועליה לשחק לבד כמו גדולה, עם הבובות, חיות או כל דבר שתבחר?

האם לאחר שאני מסלה איתה קצת אחרי הגן להתחיל רק מ-10 דק קבועות שהיא משחקת לבד? לשים איזה סימן(תוכנית, מספר בשעון...)

האם משהו אחר?

ומה לעשות אם היא ממש מתנגדת ובוכה או באה אחריי לאן שאני הולכת?היא עקשנית הרבה מעבר לנורמה (ולא רק אני אומרת-גננות,שלה מאז שהייתה תינוקת אמרו שיש לה אופי חבל על הזמן)

תודה מראש

שלום רב.
היום בני בן שנתיים בדיוק. יומולדת....
לפני חודשיים התחילה לו תקופה ממש מוזרה שהוא לא ישן צהריים בכלל, מקטר בבכי לקראת 12 משפשף עיניו מעבירה אותו למיטה או על ידיי להירדם או בכל מקום אחר פשוט מסרב להירדם בוכה במין מרד שכזה. עד שהוא קורס לו זה שעה 7 בערב ואז פשוט צונח לי על הידיים ונרדם לו עד 8 וחצי ושוב קם עד 12 בלילה. אני קורסתתתתתתתתתתת
לא מבינה את ההתנהגות שהשתנתה לפתע. הוא היה ילד רגיל שקט משחק ועכשיו הוא היפר אקטיבי ברמות שאי אפשר להסביר. מה שלא מקבל צורח עד שמקבל , אני לא מצליחה לשים לו גבולות, כי מרוב הצרחות שלו הוא מקיא לי מה שהוא אוכל באותו הרגע...
האם זה גיל שנתיים הנורא? האם יש להם הפחתה בשעות השינה ובגלל זה הם רוצים להיות עירניים ככה כל היום? אבל מה לעשות שהוא נרדם לו בערב ושוב קם לעוד 4 שעות של עירות מלאה ושוב להשתולל ולשחק בבימבות שלו. אני לא מבינה מה קורה איתו ואני עם עצמי כבר מותשת (אין לי עזרה כי אני חד הורית ויש עוד ילד בוגר בבית שסובל מזה גם, כי הוא צריך ללכת לבית הספר ונשאר ברעש עד 12 בלילה כל יום).
אנא עזרתכם. אם יש גם מאמרים על הגיל הזה אשמח לקרוא ממש אני מרגישה נורא.

שלום
בתי (בת שנתיים) מורדמת על ידי בעלי כל יום במיטה שלנו ואחר כך מועברת למיטתה
כאשר אני רוצה להצטרף למיטה היא אומרת לי לצאת מהחדר וללכת משם. אתמול אף חסמה את הדלת בגופה.
מדי פעם, היא מגרשת אותי כאשר אביה רוחץ אותה או כשהיא עומדת ללכת לגן ואומרת לי ללכת לחדר אחר ואם אני זזה ממקומי לכיוונה נותנת לי הוראה (ממש מצביעה עם היד) לעמוד במקום.
כמו כן, היא לא מרוצה אם אני שמה ראש על בעלי. מיד יד קטנה תדחוף אותי.
מה לעשות?
תודה

אני אמא לשלושה ילדים (6.5,4, 4חודשים). ביתי בת השש וחצי מגיל מאוד צעיר (שנה) מאוננת. הגבלנו את גבולות האוננות לחדר שלה ובפרטיות. לפני כשלושה שבועות שמעתי את בנותיי מתלחששות בחדרן. כשניכנסתי מצאתי את ביתי הבכורה נוגעת בפות של ביתי בת הארבע. עצרתי זאת ואמרתי שאני לא מרשה את זה. לאחר כשבוע שוב שמעתי התלחששויות ושוב אותו סיפור. כעסתי מאוד והשארתי את ביתי הגדולה בחדרה. הדבר חזר על עצמו שוב. אני שוחחתי עם ביתי הגדולה ושאלתי אותה מאיפה הרעיון הזה והיא לא אמרה. הסברתי לה שאני לא מרשה את זה שזה פרטי ועושים זאת בפרטיות. אמרתי שאני לא מסכימה שזה יקרה שוב. אני מרגישה חשדנית וכל פעם שהן עולות למעלה אני חוששת שהן שוב משחקות במשחק הזה. אני עולה אחריהן וממש ממש מסתתרת כדי לשמוע אם הן מתכננות שוב משחק זה. מה לעשות?

שלום רב ,
שמי רויטל אני אמא לשלשה ילדים 15,14,6.5 בני הקטן עלה השנה לכיתה א' . לפני כשנתיים חלה בלוקמיה עקב כך החסיר שנת גן שלמה ובשנה שעברה נעדר בערך אחת לשבוע לצורך טיפולים .. מבחינה שכלית הוא מעל לממוצע ילד חכם ופיקח ולאחר הדברים הקשים מאוד שעבר בוגר מאוד מאוד לגילו . כשהיה בגן חובה בשנה שעברה מעולם לא עלתה השאלה האם להשאירו בגן שנה נוספת , לא היה כל צורך .

השנה עלה לכיתה א' כמובן שהשתדלנו להכינו כמה שאפשר, מפגש עם הצוות החינוכי עם מבנה בית הספר עם החברים וכו'..

בחודש האחרון לילד קשה ללכת לבית הספר , הוא בוכה בבוקר ומבקש שאשאר עימו או שיבוא עימי לעבודה , כמובן שדבר זה לא מקובל אני מסבירה לו שילד הולך לבית הספר ואמא הולכת לעבודה ועושה זאת חד משמעית , זאת לאחר שבתחילה התלונן על כאבי בטן ואני כאמא שלא רגועה מבחינה בריאותית עם הילד נלחצתי מאוד ( בלי לשתף אותו ) אך עברנו בדיקות רבות וב"ה הכל בסדר , כאן הבנתי שכאב הבטן והשילשולים לעיתים מקורם בראש ... אציין שבהמשך היום בבית הספר הוא מסתדר וכשאני אוספת אותו בסוף היום ושואלת איך היה היום בבית ספר הוא עונה שהיה כיף...


אנא עזרו לי .. מה אוכל לעשות על מנת למנוע מהילד משבר בנפשו הוא עבר די והותר , כמובן שכאמא לשלוח אותו לבי"ס בצורה כזאת מנטרל גם אותי במשך היום בעבודה
תודה מראש רויטל

בוקר טוב !
אני אימא לילדה בגיל 1.7 הילדה מקסימה אבל החסרון שלה שהיא קשורה אליי יותר מדי
היר נמצאת במעון עד שעות אחר הצהריים ולאחר מכן היא מסרבת לעזוב אותי , לא מתחברת מהר לסובבים איתה אפילו לסבתות ודודות עד כדי כך שהיא בוכה שמחבקים אותה , הנושא מאוד מפריע לי כי אין שום סיבה להתנהגות זאת .
הייתכן בגלל שאני אימא מאוד דואגת זה גרם לתותאה זו
איך ניתן לטפל בבעיה זו /או שזה יעבור עם הזמן

אודה להנחייה

שלום,
יש לי ילד בן כמעט 9. לאחרונה תפסנו אותו משחק באש כבר כמה פעמים. בפעם הראשונה שהיינו בטוחים שזה הוא, פנינו אליו בעדינות. הסברנו לו כמה זה חמור, כמה זה מסוכן. אמרנו שאנחנו רוצים להיות יכולים לסמוך עליו, אך איננו יכולים לסמוך עליו כאשר הוא מתנהג כך. הוא הבטיח שזה לא יקרה שוב.
בשבת האחרונה, נחנו בצהריים והתעוררנו לריח קלוש של אש. הוא היה היחיד שהיה במטבח. פנינו אליו שוב בעדינות, אך הבטחנו שאם זה יקרה שוב - זה יגרור עונש חמור מאוד.
היום התקשרה אלי אחת השכנות שלי וסיפרה לי שמצאה את ילדיה עם בני משחקים באש. באותו הרגע, סיפרה שכנה אחרת לבעלי, שגם היא ראתה את בני משחק באש שבוע שעבר, אך עוד לא הספיקה לדווח לנו. בעלי שלח אותו לחדר שלו. הוא אמר לו שיהיה מרותק לחדרו לכמה ימים, ללא חברים, ללא מחשב וללא טלוויזיה.
אני מבקשת לדעת, כיצד עלי לנהוג? האם עלי להחמיר? האם זהו גיל סביר להתנהגות זאת? האם הוא נורמאלי בכלל? מאז גיל ארבע לא עשיתי שטויות מסוג זה, ואיני יודעת כיצד עלינו להגיב.
יש לציין שבעלי מושתל עור בכ: 30% מגופו כתוצאה מכוויה כשהיה קטן. הנושא הזה בנפשנו!
תודה רבה,
דסי

בגן של ביתי (6)יש ילד אלים(בעיות התנהגות חמורות)הילד מלווה אותה בכל הגנים שהייתה. היו המון תקריות אלימות כלפי ביתי. ואז רגיעה של כמעט שנה. השנה האלימות כלפיה חזרה בכל העוצמה. פעם איומים כלפיה(לידי): "תזהרי לבוא לגן מחר את לא יודעת מה יהיה לך". ופעם אחת הוא הוריד לה מכנסיים בכוח. ואתמול הוא ועוד 3 ילדים(שמאז שהתחברו אליו עושים מעשים שלא מתאימים להם)חנקו והרביצו לה.
הגננת כינסה את כל ההורים ואמרה שיש בגן בעיית אלימות מילולית וגם פיזית כלפי הילדים וכלפי הצוות מצד קבוצה של ילדים(3-4 ילדים שהוא ראש הקבוצה)והאווירה בגן לא טובה בכלל וביקשה לעשות תוכנית לשיפור האקלים בגן( שיחות ושיחות עם הילדים שלא עוזרות)
אני יודעת שהילד הזה בטיפול פסיכולוגי לא מהיום ועדיין ממשיך לעשות מה שבא לו.
כואב לי הלב ואני מתוסכלת. ידי כבולות(למרות שבא לי לצרוח על הילד הזה)וכרגע אין פיתרון. המנהלת של הגנים אמרה שהיא מקווה שהתוכנית שהכינו תעזור.
בנתיים ביתי ילדה טובה וחכמה (הגננות מתפעלות ממנה מאוד) סובלת וכמותה יש עוד ילדים שמפסידים את ההכנה לכיתה א ואת הכיף בגן בגלל קבוצה אלימה .
אני בשוק שמדובר בילד בן 5 שמאיים בצורה כזאת מכה ומקלל ושום דבר לא עוצר או מרתיע אותו. שאלתי אם יש משהו שאני יכולה לעשות? חוץ מאשר להעביר אותה גן כי אנני רוצה לגרום לה לזעזוע כי היא בקרוב הולכת לכיתה א שזה לא קל בפני עצמו

אני אמא לילדה בת 6 וחצי לאחרונה הגיעו עלינו חברים עם ילד בן 6 הם מכירים מאז שהיו תינוקות. הבת שלי בהתחלה רצה בכל הבית ושיחקה במשחק נשיקות היא רצתה לתת נשיקות לאותו ילד, ולאחר מכן חברה שלי סיפרה שהיא ראתה אותם כאשר הילדה רוקדת בחדר שלה בלי בגדים והבן יושב ומסתכל עליה. חברה שלי עצרה את המשחק והבטיחה שלא תספר לי אם היא לא תחזור על התנהגות כזאת שוב,הילדה הייתה מבוהלת שראו אותה. בערב ניסיתי לברר בעקיפין אך היא לא שיתפה אותי בכלום.אני שמתי לב שלילדה שלי יש התעניינות יתר בבנים, בנשיקות וכו' היא נחשפה לשום דבר חריג ככל שידוע לי ואני מאוד מקפידה לשוחח איתה. האם יש לי סיבה לדאגה או שזה התפתחות טבעית ואני צריכה לא להתערב?

שלום רב ,
לפני כ- 4 חודשים נפטר אבי שסבל שנים ארוכות ממחלה והיה מאושפז בבית חולים סיעודי.
הנכדים שלו , הילדים שלי, גדלו למציאות של סבא בבית חולים ומידי שבוע היינו נוהגים לבקר אותו ,פעם אחת אף הבאנו אותו לבית שלנו באמבולנס והילדים היו מאושרים

בחג סוכנות תכננו לחזור על החוויה והילדים מאוד רצו שהוא יגיע שוב , אך לצערי בצאת יום כיפור אבי נפטר והילדים התאכזבו ואמרו שזה לא פייר שהוא היה אצלנו רק פעם אחת .הם מאוד סקרנים ושאלו המון שאלות
הסברנו להם שסבא נפטר וכמו כולם .. אמרנו שהנשמה בשמיים והגוף באדמה
בהתחלה הם דיברו על זה המון ועכשיו פחות מידי פעם הם אומרים אנחנו לא יכולים ללכת לבית מלון כי אמא עצובה בגלל שסבא נפטר או כל מיני הערות כאלה

בזמנו הם רצו שאקח אותם לראות איפה "שמו את הגוף של סבא" ואמרתי להם שזה לא מקום לילדים וכשהם יגדלו .
האם זה הנכון ? ובכלל איך הכי נכון להסביר לילדים ( תאומים )בגיל כזה מהו מוות? אני מאוד רוצה שיזכרו אותו וכמה אהב אותם .

תודה רבה
ויום נעים
מיכל

ביתי בת ה-7.5 בכיתה ב'. יש לה חברה אחת טובה עוד מגיל הגן וכמה חברות נוספות שאיתן היא בקשר. לאחרונה אני שומעת מחברתה הטובה שביתי לא מאפשרת לה לשחק עם חברות אחרות וכועסת עליה כשעושה כך. כנראה שביתי נעלבת ופוגעת בה. אציין שביתי אינה משתפת אותי בחוויות אלו. מידע זה אינו מפתיע אותי כיוון שהיא ילדה רכושנית, כנראה גם כלפי חברותיה. כיצד עלי לנהוג במצב זה ?
אירית

שלום, יש לי ילד בן שנתיים וחצי. במהלך השנתיים האחרונות נהגתי להרדים אותו כאשר תוך כדי כך שהוא שכב במיטתנו ואני חיבקתי וליטפתי אותו אותו עד אשר הוא נרדם. גם כיום אני נוהג להרדים אותו בצורה כזאת ורק לאחר שהוא נרדם אני מעביר אותו למיטתו. לעיתים כאשר הוא מתעורר באמצע הלילה הוא מגיע למיטתנו נצמד אלי ולא לאישתי ונרדם מחדש בזמן שאני מכרבל אותו מנשק אותו ומחבק אותו.
לאחרונה נאמר לי שהתנהגות זו שלי וההירדמות שלו איתי תוך כדי החיבוקים והליטופים עלולה לפתח בו נטיות הומוסקסואליות בבגרותו ושהתנהגות זו נכונה לאם ולא לאב.
האם יש צדק בטענה זו ואני עלול להצטער על כך בעתיד? מאז אני ממש חושש להרדים אותו.
בתודה,
עומר

ביתי בת תשע וכבר 3 חודשים קשה לה להרדם בלילה, בהתחלה הייתה קמה באמצע הלילה עם פחדים וצעקות וביקשה שאשן לידה, עכשיו זה החריף והיא לא מסכימה
ללכת לישון ומבקשת ממני לחכות עד שתרדם, היא לא מוכנה שאשן עד שהיא תרדם
וגם כאשר נרדמת קמה באמצע הלילה ומעירה אותי באמצע השינה שאהיה
שוב ערה עד שתירדם, ואני לא יכולה כי אני מאוד עיפה בלילה אז אני כועסת
עליה מאוד כי היא גם עושה רעש ובוכה ומעירה את התינוק (בן 11 חוד)
גם אבא שלה מאוד כועס עליה כי היא לא מתחשבת שיושנים ונכנסת לפאניקה
היא הולכת כל שבועיים לפסיכולג קליני אבל הוא ממש לא עוזר אז אני יאלץ להפסיק
אני מיואשת,ולא יודעת לאן לפנות ומה לעשות, היום לא הלכתי לעבודה בגלל זה כי
לא ישנתי כל הלילה, מה ניתן לעשות?? האם יש דרך לעזור לה? האם זה יעבור?

אהלן קוראים לי אסי אני אבא לילדה בת 3 (בת יחידה) ביתי היא ילדה שביעית לאשתי וכמובן שהיא הקטנה בבית מגיל צעיר היא תמיד מגיבה בעצבים לכל דבר ממש עצבים שמלווים ברעד הגוף שלה ונשיכת הידיים לפעמים עד זוב דם היא גם מוציאה על כולנו את העצבים שלה במיוחד עליי ועל האחיות הקטנות של (אחת בת 7 ואחת 11) המצב החמיר בשבועיים האחרונים שהיא מבקשת דברים שמראש היא יודעת שהיא לא יכולה לקבל ואז היא מתעצבנת וצורחת ומרביצה לכולם אני ואשתי מתוסכלים וצרכים עזרה באופן מיידי
תודה מראש אסי

שלום רב,
יש פעוט בן 2.8, תינוקת בת 1.1 ואני צריכה ללדת בעוד כ- חודשיים - אני לא דתיה (-:
רציתי לדעת איך ומתי הכי נכון לשתף את הילדים בלידה הקרבה
לתשובתכן אודה
יום מקסים
הדס