פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רון,
לא ברור לי איך הגעת למסקנה שקשה למצוא פסיכולוג פנוי והיכן חיפשת. בכל אופן, אתה מוזמן לפנות לעמודת "שאלות נפוצות" לשאלה העוסקת בפחדים של ילדים, ולראות אם יש שם משהו שיכול לעזור לכם.
אם אתם גרים באיזור המרכז אתם יכולים לפנות לאחת ממנהלות הפורוםפ שעובדות עם ילדים במצבי חרדה (הדבר מצויין בפרטים האישיים של כל אחת).

אשמח לקבל תשובה לשאלתי. נושא מאוד חשוב לי....

קרן שלום,
זה מצב לא אידיאלי - עדיף שיהיו כמה שפחות מעברים. בעצם עד גיל חמש הוא יהיה בחמש מסגרות שונות. אולם יחד עם זאת, גם הנוחיות והנגישות שלכם לגן, וכן העובדה שיהיה בגן עם ילדים שגרים קרוב ואיתם יוכל להתראות אחה"צ הן חשובות אף הן.
אם אתם בטוחים שתוכלו לאפשר לו להיות שנתיים בגן הבא, ואז כבר להתמקם (כך שהוא יהיה בגן וימשיך לבי"ס באותו איזור עם אותם חברים), המעבר אפשרי - כמובן כשעליכם להבטיח שתהיו פנויים אליו לאפשר לו הסתגלות הדרגתית בקצב שלו לכל אחד מהמקומות.
שירי

יפעת שלום,

לפני גמילה ממוצץ כדאי ללמד את הילד דרכי הרגעות.
הילד מתוסכל ומביע זאת באלימות. זה לא ייגמר ללא הצבת גבולות ברורה בעניין. הילד בן 4. הוא גדול ומבין. על אלימות לא מתפשרים, וגם הילד צריך להבין זאת.

הקפידו על כך.

שלום לכם,
נראה שאתם כן מבינים לפחות חלקית מה עובר עליה, אתם מבינים שזה קשור להולדת התאומות.
אם כי לא ברור לי מה מתוך העניין הוא חרדה אמיתית, שמתבטאת בהיצמדות לתיק, ומה הפך אם בכלל להיות מניפולציה כדי להשיג יחס.
לכן הייתי מציעה לכם ללכת להדרכת הורים מסודרת, כדי לברר יותר לעומק, מה בדיוק קורה כרגע במשפחתכם ואיך אפשר למצוא דרך לחזור לאיזון.

סמדר שלום,
תודה על תגובתך המהירה :)
אודה לך מאוד באם תוכלי להפנותי להדרכה מסוג זה באיזור עמק חפר.
בברכה,
כרמית

שלום לך,
את יכולה לבדוק בקופת החולים שלך לגבי מכון להתפתחות הילד באיזורכם, או עם הגננות באיזור לגבי פסיכולוגים שעובדים עם ילדים באיזור שלכם.

שלום שרונית,
ייתכן שבנך סובל מאנקופרזיס, כלומר תופעה של עשיית צרכים. לרוב היא מקושרת למאבקי כוח בתוך המשפחה, כפי שאת מתארת שאכן יש. מומלץ לפנות לטיפול בהקדם כדי לברר האם זהו אנקופרזיס ואם כן להתחיל טיפול בהקדם, כי אחרת הבעיה עלולה להחמיר ולהפריע לו גם בגן ובהמשך.

שלום לך,

אין ספק שמדובר בו בבעיה של גבולות ובצורך לתשומת לב. האם הצורך עולה מפני השטח בשל בעיית גבולות או בגלל שהילדה לא מבלה איתכם מספיק?
בכל מקרה, תדברו איתה על הדברים עוד טרם לכתה לישון, המחיזו לה באמצעות בובות את ההתנהלות הלילת, המציאו סיפור בעניין, הבטיחו מדבקות ותתחילו להציב גבולות ברורים. היו נחושים וזה יעזור.

בהצלחה!

נעמה.

מחכה לעצה...
תודה

שלום ז'אנה,
לא ברורה לי כל כך פנייתך השניה. בסך הכל עברו כשלוש שעות מאז ששאלת, מדוע חוסר הסבלנות? גם אם את חדשה בפורום בודאי שמת לב שיש אנשים שלא קיבלו תשובה עוד מאתמול.
לגבי ביתך, אם אתם אוסרים עליה להראות את התסכול שלה בדרך של מכות, כדאי שתתנו לה אפיק אחר להציא את התסכול, כי אתם לוקחים לה משהו אבל לא פותרים לה את הבעיה, היא עדיין נשארת בלי כלים לבטאת את התסכול. דווקא הפיתרון שלה להכות דברים אחרים, הוא יחסית טוב, כי כך היא לא מכאיבה לאף אחד. אני מציעה לכם קודם כל ללוות את הקושי שלה במילים, זה כבר סוג של כלי - להגיד לה: "אוף זה מעצבן שלא קיבלת מה שרצית" עצם ההכרה בקושי שלה היא מאוד חשובה, למרות שהפיתרון הוא לא מכות. אם היא נורא כועסת ועדיין לא יכולה לדבר כדי לבטא זאת, אפשר לתת לה כדור ספוג רך שתוכל לכווץ אותו כשהיא כועסת, וללוות זאת במילים "אוף, עכשיו אני כועסת, אבל אני לא מרביצה" ולהראות לה איך מכווצים את הכדור, לעשות פרצוף כועס,ולעשות מזה קצת צחוק, יחד איתה. באופן הזה אתם כן נותנים מקום לתסכול שלה ולא חוסמים אותו, וגם נותנים לה כלי חלופי שלא פוגע באף אחד.

אני לא שמתי לב לזמני תגובה פה בפורום.סליחה.

האם זה בסדר שאני מראה לה שאני מתעצבנת כלומר שזה מושך תשומת לב? שהיא עושה דווקא וממשיכה להכות חפצים שונים או לגעת בחפצים שאסורים לה.

תודה

שלום ז'נה,
רצוי לא להתעצבן, וכן אם התעצבנת אין טעם לעשות מזה הצגה גדולה. התעצבנות שלך היא בהחלט סוג של תשומת לב שכדאי להמעיט בה.

סליחה, התכוונתי לכתוב שהוא בן יחיד, נכון לעכשיו.. :-)

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_הורים_לתינוקות_הורים_לפעוטות' id=link]הורים לתינוקות, הורים לפעוטות[/a].

הילי שלום,
לא ברורה לי לגמרי תגובתך לריבים בין הילדים. מצד אחד את אומרת שאת יודעת שהריבים הללו הם טבעיים, אולם את מתייחסת לריבים וגם לכעס באופן כללי במונחים קשים - "הרגש הנוראי הזה". כעס, קנאה ותחרות בין אחים הם רגשות טבעיים, וכל ניסיון להעלים את הביטוי שלהם, יגרור תגובות עוד יותר קיצוניות מצד הילדים.
עדיף להגדיר להם מראש מה אתם מאפשרים ומה לא - ללא אלימות ביניהם, ללא עלבונות מוגזמים וכדומה, ולאפשר להם גם למצוא את שביל הזהב והדרך אחד לשני, ללא התיווך של ההורים. רק במידה והזמן המשפחתי המשותף הופך להיות בעיקר ריבים ועימותים, יש מקום להצבת גבולות יותר חריפה.
לא כתבת גם מה העמדה של בן זוגך בנושא, אולי תוכלי גם להיעזר בו ובתפיסותיו את הנושא.
שירי

שלום, עדיין לא קיבלתי תגובה לההודעה שלי.
שלחו לי למייל שישנה תגובה לההודעה שלי, אך טרם!
אשמח לתגובה
תודה וערב נפלא

הילי שלום,
לא ברורה לי לגמרי תגובתך לריבים בין הילדים. מצד אחד את אומרת שאת יודעת שהריבים הללו הם טבעיים, אולם את מתייחסת לריבים וגם לכעס באופן כללי במונחים קשים - "הרגש הנוראי הזה". כעס, קנאה ותחרות בין אחים הם רגשות טבעיים, וכל ניסיון להעלים את הביטוי שלהם, יגרור תגובות עוד יותר קיצוניות מצד הילדים.
עדיף להגדיר להם מראש מה אתם מאפשרים ומה לא - ללא אלימות ביניהם, ללא עלבונות מוגזמים וכדומה, ולאפשר להם גם למצוא את שביל הזהב והדרך אחד לשני, ללא התיווך של ההורים. רק במידה והזמן המשפחתי המשותף הופך להיות בעיקר ריבים ועימותים, יש מקום להצבת גבולות יותר חריפה.
לא כתבת גם מה העמדה של בן זוגך בנושא, אולי תוכלי גם להיעזר בו ובתפיסותיו את הנושא.
שירי

נירית שלום,
את יכולה לפנות לאחת ממנהלות הפורום המומחיות בנושא זה וקרובות לאיזור מגורייך - סמדר ריינר, ליאת גרוס, או אנוכי.

בהצלחה,
שירי

עירית שלום,
אם השירים, הדיבורים והמשחקים לא מסייעים, אפשר להוריד את המינון של ה"התנחמדות" לילד לתקופה, ופשוט להלביש אותו ללא התפתלויות נוספות... אם את מרגישה שהוא מאוד רעב כבר מיד לאחר המקלחת, אפשר לשקול לתת לו בקבוק כבר כשהוא בשידת ההחתלה, כדי להרגיע רעב שאולי נוצר.
העובדה שההתנהגות לא מתרחשת בגן פחות משמעותית בעיניי, כי הבעיה היא בערב כשאולי הוא עייף או רעב. תנסי אולי לקלח אותו מיד כשהוא חוזר מהגן (לאחר ארוחה קלה) ותראי איך הוא מגיב. לא כתבת האם הוא נוהג באותו האופן גם כשמישהו אחר (אבא, סבא או סבתא) מקלחים אותו בערב, זה גם משמעותי להבנה.
שירי

מדובר לא רק אחרי האמבטיה אלא גם לפעמים בסתם החתלה, לפעמים בבוקר כשצריך להחליף חיתול ולהתלבש. זה קורה גם עם בעלי, וגם עם סבתא וסבא. אני מנסה גם להיות תקיפה ועניינית - אבל כשהוא נכנס ל"קריזה" אז כלום לא עוזר! אני מרגישה שזה בידיים שלו: אם הוא רוצה אז ההחתלה וההתלבשות עוברות בכיף ובחיוכים, ואם לא - אז מלחמה.
וכמו שצייינתי, הוא לא רעב לאחר האמבטיה, כי הוא אוכל ארוחת ערב בד"כ גדולה והבקבוק הוא סוג של פינוק לפני השינה.
אני מרגישה שיש פה איזשהו מאבק כוחות ואני מפחדת שאם אני לא אגיב עכשיו בצורה הנכונה, זה ישליך על ההתנהגות שלו בהמשך.

תודה...

גדי שלום,
אתה, ילדתך וגם אמה, נמצאים במצב מאוד מורכב ומאוד כואב. שנה זה זמן לא רב בהסתגלות לגירושין, ואולי כעת בתך מתחילה לעבד את הסיטואציה ולהבינה בצורה יותר מורכבת מבעבר. התוכן של דבריה לא בהכרח מעיד על מצוקה, אלא גם יכול להעיד על כך שהיא מרגישה את היעדרך, וחלק מהמאבק הטבעי בגיל שלה, והרצון בנוכחותו של אבא, מועצמים עקב הגירושין. דרך ייעוץ בפורום באינטרנט אין לי שום דרך לדעת מה מצבה.
בכל מקרה, אם אתה חושש שקורה משהו בבית גרושתך שפוגע בילדה, רצוי בהקדם לדבר על כך עם פקידת סעד לסדרי דין, שבוודאי מכירה אתכם סביב הגירושין. אולי גם תוכל לברר לגבי קבוצה לאבות גרושים באיזור מגוריך, אשר בה תוכל לבטא את החששות הללו ולהתמודד עם הסיטואציה המורכבת בה כולכם נתונים.
שירי

לאמא שלום,
יש הבדל בין היכולת שלנו להיות יותר מאורגנים, מתוכננים ואסופים מול אנשים מחוץ למשפחה, בהשוואה לכך שכל אדם בביתו עם משפחתו הוא טבעי יותר. זה דבר שהוא גם טוב, כיוון שחשוב שבבית נוכל לבטא חלקים של עצמנו שאין לנו כ"כ אפשרות בחוץ.
אני קוראת בשאלתך את הרצון שלך להיות הכי טובה, "במיטבך" בכל מצב, בביה"ס ובבית. בוודאי את אומרת לתלמידייך גם שלא תמיד ניתן ורצוי לבצע ב-100%, אלא שאנו אנושיים. כרגע את נתקלת באנושיות שלך עם בנך, וגם באנושיות שלו - הרצון שלו לבדוק גבולות ולא להקשיב. ייתכן שאולי חלק מההתנהגות שלו נובע מכך שהוא רוצה לבדוק אם תהיו שם ותאהבו אותו, גם כשהוא לא במיטבו.
בכל אופן, כיוון שאת יודעת את "החוקים והכללים", נראה לי שתוכלו להרוויח מאוד מהדרכת הורים סביב הילד וסביב ארגון החיים בבית, אצל פסיכולוג או פסיכותרפיסט המתמחה בילדים.
בהצלחה, ומאחלת לך להרגיש במיטבך במצבים רבים,
שירי