פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
יש לי ילד בן 3 ותינוק בן 7 חודשים..הבעיה עם הבן הגדול..מהלידה יש לו הרבה בעיות...בהתחלה עם ההנקה...מגיל חצי שנה התחילו בעיות בשינה שלו הייה לוקיח לו שעתיים עד שיירדם וכל פעם בשיטה.. באוטו על הידיים כשאני לצדו...קראתי ספרים על בעיות שינה ושאלתי בפורמים וזה התחיל להסתדר הייה מתעורר לםחות 5 פעמים בלילה היום הגענו לפעם אחת הוא נכנס לשירותים ושותה וחוזר לישון..למרות שקודם כשהיה מתעורר הייה יושם מול המצלמה ןיןשן לפעמים שמה כי מחכה לבוקר.. הוא ילד מתבכיין יותר מדי ועל כל דבר..אם רוצה לשתות מתבכיין וכשאני מבקשת ממנו לדבר יפה כדי להבין מה הוא רוצה אז הוא אומר שרוצה לשתות או משהוא אחר... כשמבקשת ממנו לסדר את החדר והמשחקים אני צריכה לחזור 10 פעמים ורק כשאני סופרת עד 3 שלאחרי ה 3 יש עונש (בד"כ אני לוקחת משהוא מהמשחקים ומחזירה ביום השני) אז הוא עונה ועושה מה שביקשתי.. שרוצים לצאת מהבית מוציא לנו את העצבים עד שמלבשים אותו ועד שעולה לרכב הוא מתחיל לשחק בכל מה שבא לו בידיים ומסתובב בחוץ עד שצועקים שאנחנו מחכים לו... בזמן הנסיעות כל הזמן גם מתבכיין למרות שעונים לו על כל השאלות ומדברים איתו בזמן הנסעיה..אבל ממשיך להתבכיין.. למשל איתמול כל הדרך התבכיין..פעם רוצה מזגן פעם רוצה שתפתחו את החלון פעם אחרת אומר לאבא שלו אל תנהג מהר או תנהג מהר...תמיד הוא מתבכיין.... בגן אומרת הגננת שהוא השתנה ומתנהג יפה ומשחק יפה... יש לציין כשאני והוא והתינוק לבד בבית יש פחות בעיות.. זה מתגבר כשיוצאים מהבית לא משנה איפה אפילו אצל הסבתא שהוא מאוד אוהב או..וכשאבא שלו בבית גם... כשהוא לבד אצל הסבתא בלי שאני אהיה הוא מתנהג יפה כי היא לא אומרת לו לאא ועושה כל מה שמבקש... כשמבקשת ממננו להכנס לישון כשאנחנו לבד בבית הוא נכנס ויוצא פעם או פעמים אבל כשאבא שלו נמצא יוצא 20 פעם ואפילו בכוח מכניסים אותו בסוף..
איך נעזור לו להיות יותר ממושמע?? ולא יתבכיין כל הזמן.????

תודה מראש

שלום

אני ממש נואשת לעזרה.
יש לי ילד בן 6.5, ילדה בת 4 ותינוק בן שבועיים.
אני יודעת שהילדים עוברים תקופה לא קלה אבל...
כל דבר שמבקשים מהם צריך לבקש 10 פעמיים ורק כאשר צועקים (שואגים) אליהם הם מתייחסים.
או שמאיימים עליהם.
אני מודעת לכך ששתי השיטותץ אינן טובות (לא הצעקות ולא האיומים ) אבל שום דבר לא עוזר..
מה עושים?
בבקשה עזרה.
איילת

שלום.

בתי נבהלת מכל רעש שהוא: רכב חולף, מנוע מופעל, דלת נטרקת, שכן צועק, כלב נובח וכו'.

עליי לציין כי היא גדלה עם כלבה בבית, ואנו גרים ברחוב מאוד הומה, כך שכמעט בכל רגע נתון של היום והערב יש רעש כלשהו. הרעשים אינם זרים לה, ובמקום להתרגל וללמוד להתעלם, הרעשים מפחידים אותה יותר ויותר.

כמו כן, מפוח אוויר של הגנן, ומשאית זבל מעירים אותה בבעתה לפנות בוקר בצרחות והיסטריה, והיא לא נרגעת עד שאביה או אני שוכבים לידה.

ניסינו להראות לה "שזה סה"כ כלב וזה בסדר"/"סה"כ אוטו" וכו', ולהסביר שאנחנו תמיד פה ולא ניתן לשום דבר לפגוע בה, או לאף אחד להיכנס הביתה אבל לא עוזר

מה עושים? איך מרגיעים אותה?

שלום רב!
בתי בת החמש ותשעה חודשים גלתה לאחרונה פחדים הולכים וגוברים מעכבישים ומחרקים בכלל,(היא אפילו פוחדת מזבובים). היא מפחדת שיעקצו אותה, היא מאמינה שעכביש עוקץ. ולא מאמינה שזבוב לא. לאחרונה הפחד אף מונע ממנה ללכת לבד לשירותים. במיוחד בקייטנה, וקורה לפעמים שהיא מתאפקת שעות ארוכות. בנוסף היא חוזרת על פעולות מסויימות כמה פעמים ברצף. כמו לגעת במשהו שלוש פעמים או לחזור על מילה או צליל כמה פעמים, היא קוראת לזה: "זה בגלל המספרים" (היא סופרת כל דבר בראש ) והיא אומרת שיש לה מחשבות שלא עוזבות אותה כמו משפט שהיא חושבת עליו בראש מדי פעם ומציק לה. (היא עדיין ישנה עם חיתול לרוב אינה מרטיבה בו, אך כשניסנו להוריד אותו היא הרטיבה במיטה כל לילה ובקשה לחזור לחיתול). אני רוצה לציין שבתי היא ילדה נפלאה אנטיליגנטית מאוד ומאוד מוכשרת ויצירתית. היא אוהבת חברה חברותית ושמיחה מאוד וכמו שהגננות והמורות שלה (היא בחט"ץ) אומרות "ילדה נהדרת ומקסימה". אני לא חושבת שהתופעות שציינתי פוגעות בתיפקודה היום יומי למעט העניין עם השירותים. האים אני טועה ובכל זאת אני צריכה לפנות איתה לקבלת עזרה? האם עצם ההליכה ל"טיפול" בגיל כל כך צעיר לא תקבע אצלה מחשבה שלילית : "משהו לא נורמלי אצלי, אני לא כמו כולם"?

בתודה מראש אמא מודאגת

שלום רב,
מבקשת להתייעץ אתכן על נושא שמטריד אותי מזה זמן רב,
יש לי ילדה מקסימה בת 4 שמוצצת אצבעות מגיל ינקות (לצורך העניין מוצצת את זרת, קמיצה ואמה).
לפני מס' ימים היא בקשה ממני מוצץ והיא מבטיחה שהיא לא תמצוץ אצבעות.
שאלתי היא: האם באמת לקנות לה מוצץ בשאיפה שבבו מן הימים היא תיגמל ממנו והתופעה של מציצת האצבעות תיעלם, או להשאיר את המצב כמו שהוא (גם מצב בעייתי כי מציצת האצבעות ילוו אותה לאורך חייה כי הן זמינות לה כל הזמן).

זקוקה לפידבקים מכן.

מחכה,

תודה רבה על העזרה,
עופרה

יש לי ילד בן חמש, שבכל מיני הזדמנויות שונות , שבכל מיני סיטואציות עם בנות נראה לי שיש שם משהו מיני, לדוגמא לשכב על בת דודתו בת השש באמבטיה, נכנס לשירותים עם ילדה בגן. יכול להיות שזה תמים לחלוטין, השאלה היא אם זוהי התנהגות נורמטיבית לגילו ומה אני עושה בנדון. אני מסבירה לו על הגוף שהוא פרטי אבל עדיין מוצאת עצמי מתמודדת מול סיטואציות כאלה.

שלום ותודות על הפורום המצוין

יש לנו שני ילדים- בת שנה ועשרה חודשים ובן חודש וחצי. סביב הלידה של הקטן הקפדתי מאוד על הלו"ז של ה'גדולה' עם דגש על טקס שינה מאוד מסודר וקבוע. רק לאחרונה 'שיחררתי' קצת לטובת ארוחת שבת וכו'.
בשבוע הבא יש לילדה חופש מהגן ואני עם שני הילדים (ללא בעלי) ניסע ל'חופשה' אצל הסבים לכמה ימים. אצלהם יש לי יחידת דיור שבה אוכל לישון עם הילדים, כולנו בחדר אחד. ברור לי שהלו"ז לא יוכל להישמר אבל האם יש לכם טיפים ל'מזעור נזקים'? אני בעיקר חוששת שהיעדר טקס השינה שלה והשינה עם האח הקטן (שקם בלילה מן הסתם) ימנעו ממנה לישון כמו שצריך ושזה יישאר גם כשנחזור הביתה. ישנה גם אפשרות שהילדה תישן עם הסבים ואני עם התינוק. האם לדעתכם זה עדיף?
תודה!

אמא לשניים: תינוק בן 4 חודשים וילדה בת שנתיים וחצי.
עוד לפני הולדתו של האח הילדה הביעה רצון להוריד טיטול ולעשות בסיר, לא לחצנו עליה ומידי פעם השתמשה בסיר לפיפי/קקי.
לפני כחודשיים בשיתוף פעולה עם הגן החלנו בגמילה מטיטולים. הימים הראשונים היו בסדר גמור עם מעט מאוד פיספוסים. לאחר מספר ימים היא החלה לפספס כל הזמן. וכל פעם ששאלו אותה אם יש לה פיפי אמרה שלא ועשתה בתחתונים. לאחר שבועיים התייאשו קצת בגן וחזרנו לטיטולים. יש לציין שבבית המצב היה קצת יותר טוב, הרבה פחות פיספוסים.
החלטנו שייגמר הגן נתחיל שוב להוריד טיטול בבית כדי שתיגמל עד תחילת שנת הלימודים.
בפועל אנחנו כבר שלושה ימים בבית והיא לא מוכנה להןריד את הטיטול בשום פנים ואופן, היא אפילו לא אומרת שעשתה קקי בטיטול ולוקח המון זמן עד שהיא מסכימה שנחליף לה.
השאלה שלי היא מה עליי לעשות: לא לדבר איתה כלל על הנושא ולחכות שהיא תעלה את זה?
יש לציין שגם התלות שלה במוצצים התגברה מאוד והיא רוצה להיות לפחות עם מוצץ אחד כל היום ולא רק בלילה.
היא ילדה מאוד מאוד מאוד עקשנית ולעיתים יש לה התפרצויות זעם.

שלום,
בתי בת שנתיים וחצי התחילה מרצונה את תהליך הגמילה באופן תקין ולאחר כשבועיים התחילו הבעיות: הילדה נמנעת מעשיית קקי לא רק בשירותים/סיר אלא גם בטיטול. נראה שהיא מנסה לעצור את היציאות והדבר גורם לה לכאבים ולסבל רב. הדבר נמשך כבר חודשיים! מה לעשות??
תודה.

בני בן ה-12.5 כל הזמן מבקש להיות בחברתי, שאשחק איתו, אעשה איתו יצירות ועוד.
הוא ילד חברתי שהולך לחברים והם באים אליו.
בבית יש לו עוד שני אחים שקטנים ממנו (9, 6 ). לכולם אני מקדישה אותה תשומת לב.
הוא כל הזמן מבקש שאשחק איתו/איתם.
אני מרגישה לא נעים בכל פעם ש"לא בא לי לשחק איתם". אני אומרת לו שישחק עם חברים או עם האחים שלו, אבל הוא נעלב ואומר שהוא רוצה שגם אני אשחק איתם.
מה עלי לעשות וכיצד עלי להתנהג.

שלום. לילד היה אבחון במכון התפתחות הילד. פסיכולוג של גן הגיש דוח למכון ואנו הורים רוצים לקבל מידע על דוח. האים אני יכולה לקבל מידע על דוח? ואם כן מאיפה ממכון או פסיכולוג? תודה

שלום רב, אני אם חד הורית(אין אב במשפחה),ואמא לילד בן 7. בני הינו למזלי ילד בריא בנפשו ומלא שמחת חיים , אך כבר מס חודשים נמצא בחרדה שחלילה יקרה לי משהו כאשר איננו איתי , והוא יישאר לבד בעולם. ברצוני לציין שפחד זה מובן לי מאוד,שכן אין לו גם דודים קרובים או סבים. סבתו האהובה נפטרה כאשר היה בן 3.5
מצב זה מביא לכך שאני חייבת לקחת אותו עימי לכל מקום שאני הולכת וזה מקשה עלי מאוד.
הוא אינו מוכן כבעבר להישאר ולו לשעה בבית לבד, או אצל חבר,או עם חברה טובה שלי.
רק לביהס הוא הולך בלעדי וזאת לאחר שווידא שוב ושוב שלקחתי את הטלפון, ואם אינני עונה,זהו"סוף העולם"בשבילו!! הוא נכנס לחרדות נוראיות וסובל מאוד.
דיברתי איתו הרבה פעמים שבדרך כלל לא קורים אסונות,ושאמא צעירה ובריאה תודה לאל,אך זה לא מניח את דעתו.
אנא יעצו לי איך לעזור לו בסיבלו , ולאפשר לי להיות חופשיה לשעה קלה.
נ.ב אין לי כסף ללכת לטיפולים.

יש לי ילד בן 5 מקסים, נהדר וחכם. הוא ילד טוב וממושמע, מעולם לא עשה "פדיחות" של צרחות ובכי כשלא קיבל משהו, גם במקומות ציבוריים וגם בבית. העניין הוא שכשאנחנו יוצאים לטייל הוא צריך שנקנה לו "משהו". לא חשוב אם אנחנו מטיילים בחיק הטבע או לאיזושהיא חנות הוא חייב שנקנה לו "משהו" - שתיה או משחק או אוכל בחוץ. הוא חייב משהו. כמובן, כמו תמיד, חלק מהפעמים אנו מסרבים וחלק מהפעמים קונים. יש לציין שכשאנו מסרבים הוא לא בוכה ולא צועק, אבל בהחלט אפשר לראות את התאכזבותו על פניו או ב "אוףףף". אני לא מבינה את הצורך הזה, לא חסר לו שום דבר, ה"לא" אינו זר בבית ובכל זאת זה קורה וזה מרגיז מאדד. אני כל הזמן מסבירה לו שלא כל פעם שיוצאים החוצה, צריך לקנות משהו. האם אפשר לעשות משהו כדי למגר את התופעה?

שלום רב.
בני בן 6 וחצי ילד רגיש ועדין.
מאז ומתמיד בני פוחד מדברים מסויימים כגון: ליצנים-הוא לא מוכן ללכת ליום הולדת שיש בו ליצן.
פוחד מאנשים מחופשים,מהצגות, מתיאטרון בובות. ממוסיקה בטונים גבוהים ומאיימים, פוחד גם מבעלי חיים מסויימים כמו בעלי כנף ( יונה תרנגול טווס וכו) .
הוא גם פוחד להישאר לבד אפילו לרגע גם בבית.
אציין שבני הוא ילד עם ביטחון עצמי גבוה ויש לו המון חברים וכולם אוהבים אותו מאוד.
החרדות שלו מדאיגות אותי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לו להתגבר.
בני עולה לכיתה א ואני חוששת שמא יהיה טקס בבית הספר עם הופעה או מישהו מחופש והוא ילחץ ואני לא יהיה שם בשבילו.
אשמח אם תוכלי לענות לשאלתי מה לעשות???

הי,

אנחנו חושבים על לבנות בית פרטי במשותף עם ההורים של אשתי.
שאלתי היא מה זה אומר על גידול/חינוך הילדים?

תודה,
ירון.