פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בס"ד

בוקר טוב!
לאחרונה נתקלנו בבעיה מסוימת אצל בנינו בן ה-7, הוא לוקח לנו מהארנק או מהמכנס סכומים שונים של כסף. ואנו לא יודעים איך הכי נכון להגיב, כשאנו שואלים אותו מהיכן הכסף הוא טוען כי מצא אותו כל פעם במקומות שונים ברחוב. ואנו יודעים כי הוא לקח .. מה עושים?
אציין כי לא חסר לבני כלום, לא מבחינה חומרית ולא נפשית. לאחרונה נולד לו אח קטן, אך גם אם זו דרך אולי להשיג יותר תשומת לב, מהי התגובה הכי נכונה במקרים אילו על מנת של יחזרו.
דבר נוסף הוא שהוא לא עושה/קונה בכסף הזה , הוא רק אוסף אותו...
האם אני אמורה להוכיח אותו ולהגיד לו שאני יודעת שהוא לקח(למרות שהוא מכחיש) או משהו אחר ??
תודה ויום טוב,
אפרת.

שלום,
ביתי בת שנתיים וארבעה חודשים ויש לה אחות קטנה בת חצי שנה.
גיל שנתיים "הנורא" תקף אותנו בפתאומיות ואנחנו לא תמיד יודעים איך להגיב ומה לעשות.
בכל פעם שהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה היא מתחילה לצרוח, לא לבכות, ממש עומדת וצועקת. ניסינו להרגיע, ניסינו להתעלם, ניסינו לחבק, ניסינו הכל אבל שום דבר לא עוזר. זה מתחיל מהבוקר כשהיא באה להעיר אותנו מהשינה (אם אנחנו לא קמים תוך 10 שניות מתחילות הצעקות) ונמשך לפרקים כל היום.
בנוסף, מסרבת ללכת לישון. עברנו לאחרונה דירה ובלילות הראשונים חיבקנו הרבה ונישארנו איתה בחדר כדי להקל עליה, אבל מאז לא מוכנה ללכת לישון, כל הזמן קמה מהמיטה ואפילו בועטת בנו כשאנחנו מנסים לשבת איתה כמה דקות.
האיום היחידי ש"עבד" ואחריו היא נכנסה למיטה ונרדמה, היה כ שאמרנו לה שאם לא תלך לישון אנחנו נכניס אותה למיטה ונסגור את הדלת. אמרנו לה את זה בשתי הזדמניות שונות, כמובן שמעולם לא עשינו את זה והרגשתי רע מאוד אחרי כן ואני לא מוכנה להגיד לה את זה יותר.
איך אפשר להשתלט על ילדה שמסרבת להכל?
אין לי בעיה שהיא רוצה הכל לבד, ומה שאפשר אני נותנת לה לבד. גם משתדלת לשתף אותה ולתת לה לעזור לי. היא סה"כ ילדה טובה.
אשמח לעצות,
תודה.

שלום,
בני בן 12 וכבר מס' שנים מתעורר באמצע הלילה בטענה שיש לו חלומות רעים ולא יכול להרדם. זה קרה בערך פעם בחודש או יותר. נראה לי סביר. לאחרונה המצב החמיר וזה קורה לעיתים תכופות. הקיץ זה כבר קרה 6-7 פעמים. הוא לא מספר מה בחלומו. למה זה קורה? מה אפשר לעשות? לאן לפנות?
תודה

שלום,
יש לי ילדה מדהימה בת שנה ותשע. היתה צמודה אלי כל השנה הראשונה (כמעט לא הנקתי).
מלפני כ4 חודשים, כל פעם שאבא שלה נמצא בסביבה היא רוצה רק אותו וצועקת לי כשאני מתקרבת אליהם "אמא, די" או "לא".
השיא היה אתמול כשהיא אמרה לי "שבי שם" והצביעה על פינה מרוחקת בחדר.
זה שובר את ליבי. אני מנסה להסביר לה שאנחנו משפחה גם עם אמא. כשאבא שלה מחבק אותי היא כועסת.

כשהיא איתי לבד הכל בסדר היא מחבקת אותי ואומרת "אמא לי".
מה עושים? האם זו תופעה נפוצה?
ברצוני לציין שאבא שלה נמצא בסביבה כל יום (זה לא משהו נדיר). היא הילדה הראשונה שלנו ואנחנו לא ממש יודעים איך להתמודד.

תודה

שלום וברכה
בני בן שנתיים ו8 חודשים (שנולד לאחר 5 שנות נישואים) בטבעו ילד טוב לבבי ואוהב, יש לו אח בן שנה ורבע שבכל הזדמנות אפשרית מציק לו, מרביץ לו ודוחף אותו (כל המצח של הקטן "בומבות" ומכות כחולות מהדחיפות...) וכן אין מצב שיהיה לבן הקטן חפץ או משחק כלשהו כי מיד הבן הגדול לוקח לו אותו מהידיים. הילדים איתי בבית (אני לא עובדת והם לא בגנים אך הגדול רשום לגן לשנה הבאה עד 1 וחצי) אני כל הזמן כועסת עליו או מסבירה שאסור להרביץ ושהמשחקים שייכים גם לקטן אבל זה לא עוזר!
אם כועסים עליו הוא מיד בא למי שכעס עליו מנשק ומחבק אותו ובוכה בין אם זה אני ובין אם זה אחרים (לפעמים הוא גם מנשק את האח...)
גם כשאנחנו נמצאים בסביבה של ילדים שקטנים ממנו הוא דוחף אותם ולוקח להם כל מה שביד...
אני ממש מתוסכלת מהמצב הזה, אני כבר לא יודעת איך לפעול בנושא, כולם מעירים לי על זה וזה עוד יותר מלחיץ אותי
אנא עזרי לי לפתור את הבעיה
בתודה מראש
אילנית

שלום לך יש לי 2 בנות אחת מהן מתגוררת אם החבר שלה בת 22 והצעירה בת 17 לי עצמי יש חבר 8שנים ואנחנו לא גרים ביחד קשה לי 2 הבנות שלי תלויות עליי בכל דבר הגדולה לא עושה דבר לבד אם זה ללכת לביטוח לאומי או ללימודים אני צריכה לרוץ ולעזור , וכן הצעירה אינה יוצאת בלעדיי לשום מקום, בפעם הראשונה יצא לי לצאת אם החבר יום אחד לספא כשחזרתי הגדולה התלוננה שייש לה ביטוח לאומי ב7 בבוקר הסברתי לה שקשה לי לנסוע איתה כי זה נסיעה מחוץ לעיר וחזרתי מאוחר ועייפה, והיא רק כעסה וניתקה לי את הטלפון ,כשחזרתי הבת הצעירה בת ה17 כעסה מאד שהייתה צריכה להשאר אצל הסבתא חצי יום כי נסעתי טרקה לי את הדלת ולא הפסיקה לריב או לעשות לי פרצופים ,אני תמיד עזרתי ותמכתי בהן אבל אני כבר בת 48 ואולי הגיע הזמן שלי גם לחיות קצת אך הן לא מאפשרות לי במיוחד הבת הצעירה ששוללת את החבר לא מתוך שנאה אלא מתוך קינאה ,אין לה חברות בכלל והיא צמודה אליי אני מרגישה כאילו יש לי 2 בנות בגיל 5 קשה לי ואין לי חיים משלי ,חוץ מזה שאני אלמנה מתקיימת לבד וייש לי המון עומס על הראש ,אני מרחמת על הצעירה כי היא בודדה תמיד ונשארת איתה ומוותרת המון למענה ,ולגבי הבת הגדולה שרק לוקחת ממני כסף שאינה עצמאית כלל וגרה אם חבר שלא טוב לה איתו ומסרבת לשמוע בעצתי הן לא מקשיבות לי ורק דורשות ודורשות אך לא עושות כלום למעני גם כשהייתי חולה התעסקו רק בעצמן ,יש לי חבר מאד מתחשב ומוותר גם על רצונותיו למעני ואנחנו כמעט ולא מתראים מה עושים להוריד אותן מהתלות הזאת בלי לפגוע בהן ושיבינו שמותר לי גם לצאת או לנסוע לבד לפעמים ,אפילו פרוסת לחם הבת הצעירה לא לוקחת לבד כל היום יושבת ומחכה שאני יגיש לה וגם הגדולה לא שונה רק שהיא לא כל היום אצלי אך כשבאה לאכול צהריים ואני מגישה אפילו לא מפנות את השולחן ,די אני נחנקת כל החיים גידלתי אותן לבד אביהן נפטר כשהיו קטנות נתתי הכל ואת כל כולי אך אני רוצה קצת לבלות ולחיות גם ,הצעירה לא נשארת אפילו לבד בבית וזה קשה לי מאד ,אנא עיזרו לי ,רוב תודות לכם שרית

שלום וברכה

יש לי ילדה מקסימה בת 3.5. ילדה נבונה, חכמה שבאמת אפשר לדבר איתה ולליבה. יש לי בעיה איתה, היא לא מפסיקה לבכות!
מספיק שחברה בגן שעשועים תגיד לה "דיי" והיא תתחיל לבכות ולצרוח.
זה ממש מציק לי העניין במיוחד שאני מסבירה לה שוב ושוב ושוב שהיא ילדה בוגרת ושלא צריך לבכות מכל דבר ושאם משהו או מישהו מעצבן אותה אז שתדבר. זה ממש מביך שהיא בוכה וצועקת בגן שעשועים וכולם מסתכלים. עד עכשין הייתי כועסת עלייה כשזה היה קורה ומעלה אותה הבייתה כמעין עונש על ההתנהגות והצרחות... התחלתי לחשוב שאם זה חוזר על עצמו שוב ושוב אולי זו לא הדרך. השאלה מה לעשות? איך להגיב? איך להפסיק את זה?

בעלי טוען שזה בא בעיקר מפינוק (ילדה ראשונה, נכדה ראשונה וכדומה..)

אשמח לתובנות בעניין...

משום מה לא קבלתי תשובה לבעיה הבאה. היש סיבה?

בן שנה וארבע חודשים. מזה זמן רב שמתי לב ללשיטוט בין-4 -2-3 דברים , שחוזר על עצמו לפי הסדר, עד לעייפה.

למשל מסתכל מהחלון מסובב ראש שמאלה למחשב חוזר לחלון מסובב ראש ימינה לקרש.
וחזרה. כשהוא מצביע וקורה בשם לדברים שרואה, מהחלון קורא לעלים ועצים וצפורים, כל מה שרואה בחוץ . חוזר ימינה ושמאלה לעצמים האחרים, לפי שיטה וסדר. (מדבר לפני זמנו הולך לפני זמנו, אופי נוח, מפותח אינטליגנטי, ערני, חוש אבחנה, חוש תגובה, עיני נץ רואה הכל, חוזר על כל מילה ששמוע או שאומרים לו, מילים עצמאיות רבות מאד , כבר מחבר שתי מילים: אבא-בא, עונה בכן ולא. מי עשה את זה עונה את שמו או "אני". בעיות אכילה קלות. שינה טובה בלילה ובצהרים.

המסלול הזה הרטואל שתואר , חוזר חלילה לפי אותו סדר.

כל פעם יש פרויקט אחר הכולל 3כ- עצמים, או מקומות, או מראות. לפעמים מהמקום שהוא עומד בו, ולפעמים צריך ללכת בין העצמים שבחר באותו מסלול הלוך חזור.

האם זו תופעה מוכרת?
האם היא חסרת חשיבות?

מה זה צריך להביע.

באיזשהו שלב כאשר אני כבר מתעייפת מזה, אני לוקחת אותו מהמקום, הוא לא מתנגד ולא מוחה, כאילו חיכה לזה.

תודה על מענה

שלום,
יש לי ילד בן שנה ו-3 חודשים. כרגע הוא ישן איתנו בחדר, כי אין לנו חדר שינה נוסף.
יש לציין, שהוא גם ישן איתנו במיטה.

בספטמבר, אנחנו עוברים לבית חדש, בו יהיה לו חדר משלו ובנוסף, הוא גם מתחיל גן. (עד היום הוא היה איתי בבית, מלבד ימים בהם עבדתי והוא היה עם סבתו).

שאלתי היא, איך מומלץ לעשות את השינוי עבורו, כך שיהיה הכי קל ובטוח.
האם להשאיר אותו בתחילה איתנו בחדר ורק אח"כ להעבירו לחדר משלו, או שעדיף לעשות את כל השינויים בבת אחת "ולסיים עם זה"?

אשמח לשמוע גם כמה חוות דעת, כך שאוכל לשקול:-))
תודה רבה

כאשר בני בן ה-3 מסיים לשתות מהבקבוק שלו את המים/שוקו/פטל הוא משליך אותו הישר אל הריצפה... כיצד אני אמורה להגיב?להרים במקומו?להאיר(ניסתי מספר רב של פעמים וזה לא עזר)?לעניש? אני מקווה לקבל תשובה רצינית כי הדבר קורה גם בבית וגם מחוצה לו.

בנוסף הילד לא אוהב כלל ירקות ופירות,לא מלפפון,לא עגניה,לא תפוח,כלום כלום.
יש לו כבר שיניים ומאוד היתי שמחה עם הוא יתחיל לאכול פירות וירקות כיצד אני אמורה להתחיל איתו פירות וירקות עם בכל ניסיון שלי הוא מוציא אותם מהצלחת?

שלום
הבת שלי בת שנה ו-9, בגן חדש. בגן יש ילדה בת שנתיים וחודשיים שהגיעה מגן אחר והיא מאד אלימה (מטיחה חפצים בראש בכל הזדמנות וכו') אציין כי זה לאו דווקא כי לקחו לה משהו אלא סתם כשמישהו עומד מולה. השאלה היא איך הגננת צריכה לפעול בענין הזה?
האם שיטת הדקה מחשבה בה הילד המכה יושב בצד לכמה רגעים קצרים - היא נכונה ובכלל מה הדרך לפעול?

בתודה

בני בן השנתיים ו-4 חוד' היה עד עכשיו בגן של 15 ילדים ( הוא נמצא בגן הזה מגיל 8 חד'-בשנה הראשונה היה בקב' של 6 ילדים ) , בשנה הבאה הוא עובר למעון לקב' של 30 ילדים.
בעקרון הוא ילד מאד חברותי ולא נראה שיש לו בעיות הסתגלות מיוחדות.
התחלתי להסביר לו שהוא עובר לגן חדש והוא לא ממש אוהב את הרעיון.
אשמח לכלים איך אפשר להקל את המעבר והאם זה בסדר לגילו להיות קבוצה של 30 ילדים ?

שלום שמי שלומית אאיך אפשר לגרום לא להפסיק לצעוק בבית ?נחנו שישה נפשות במשפחה.

הכל התחיל מזה שלפני כמה חודשיים טסנו אני בעלי והבן הקטן שלנו בן ה15 לחול.
הבן הגדול בן ה18 נשאר בבית ככה העדפנו כי לא היה מי שיהיה בבית..הסברתי לו הכל ולא ראיתי שהוא מקבל את זה לא בסדר.
חזזרנו מחול ופלא הוא לא מדבר איתנו לא מתייחס אלינו ממש כלום...הבעיה הרצינית שכל פעם בעלי צועק ולא יודע לדבר..ואחר כך זה נגרר לרמה יותר נמוכה.

בני בן השבע ילד עדין ומקסים, בעיקר משחק עם בנות המין השני לפעמים אף יעדיף לשחק גם במשחק של בנות ואף יבחר בצבעים ורודים וכדו'. יש לציין כשהוא נפגש עם בנים באופן יזום (בנים של חברים וכדו)אין בעייה והוא אף נהנה בהחלט.לעיתים אני ורעייתי חשים כי הוא מעדיף לשחק עם בנות ולהזמין בנות מהכיתה ולא בנים

שלום רב
בני בן ה7 מוגדר כ-ADHD הוא מטופל בריטלין ומאד קשה לו ללמוד. הוא עולה לכתה ב ועדיין לא קורא.הוא למד אצל מורה מתקנת ולפני כל שעור הוא היה נכנס למועקה ולא רצה ללכת. גם כשאני מנסה לשבת איתו (ל5 דקות)בחוברת שמותאמת לרמתו זה תמיד " לא עכשיו","מחר",וכו.
יכול להיות שאני מלחיצה אותו. איך אני יכולה לא להלחיץ אותו ובכל זאת לגרום לו לשבת קצת וללמוד. אני מאד מתוסכלת משום שהוא לא ברמת כתתו והוא מתוסכל על אחת וכמה- זה בטוח.הפסקתי איתו את השעורים עם המורה לזמן מה ועכשיו אני רוצה להמשיך איתו.אני לא רוצה שילדים יציקו לו כמו: מדוע הוא לא קורא ושישאירו אותו כתה ועוד הצקות למניהן שהוא עבר וקשה לו להתמודד איתן.אשמח לתגובה. תודה רבה -אמא