פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
ברצוני לדעת כמה זמן לאחר מעבר לדירה חדשה, אפשר להכניס ילד בן שנתיים לגן,
הילד היה עד כה בבית איתי.
בתודה

בתי בת 10 הבת הבכורה בעלת דימוי עצמי נמוך שגורם לאי יצירת קשרים חברתיים וגורם לבדידות, המטלות היומיומיות הפשוטות כמו קניית פריט בסופר או שאילת שאלה בטלפון וכדו' מאוד קשים עבורה לביצוע. כל דבר שהיא מכינה, יש לה תחושה שהוא פגום. יש לציין שאני מחזקת אצלה את התחום החזק שהינו אומנות בחוגי ציור ואומנות, וכן היא משתתפת בתנועת נוער. כיצד להתמודד עם בעיה זו?

אפרת שלום,
יכול להיות שיהיה קצת ארוך אבל אשתדל להיות מדוייקת.
בתי השנה עלתה לכיתה א' ויש לה חבר מהכיתה ממושב סמוך - אתמול הוא ביקר אותנו ואני קצת בשוק, מזועזעת, בלחץ, היסטרית...... - לא יודעת איך לקבל את זה.
אספתי אותו בטובי מביתו והם נפגשו בהתרגשות גדולה הוא הביא לה שוקולדים. הגענו הביתה והיא הכירה לו את אח שלה (קטן ממנה) והתחילו לשחק בחוץ כמו ילדים חמודים מתלהבים. לפתע שמעתי שקט הצצתי לעבר החדר שלה ראיתי דלת סגורה. שלא נהוג בביתנו. גם לא אני ובעלי. פתחתי את הדלת ולדעתי ראיתי שהוא מראה לה את איבר מינו. הם נלחצו מהכניסה שלי וקפצו מהמיטה - הבת שלי ישר אמרה לי מה אמא אני רוצה לנוח והוא אמר חם בבית שלכם. יצאתי לא אמרתי כלום סגרתי את הדלת והרגשתי שעשיתי טעות חזרתי אחרי דקה והם נראו כאילו הוא נשק לה על השפתיים - עשיתי את עצמי פותחת את הגלילה של החלון והם קפצו שוב הוא התחיל לדבר איתה על המערכת שעות שמודבקת על הלוח בחדר והיא התחילה לשתות מים במקביל הוא ניקה את השפתים כאילו אני לא אראה.
אחרי 2 דקות קראתי לה בלעדיו אמרתי לה בשקט שאני רוצה להראות לה משהו ושאלתי אותה אם בר נישק אותה. היא אמרה שכן. שאלתי הוא ביקש או את. היא הסמיקה ולא רצתה לשתף אותי אחר כך אמרה שהוא - ושזה כמו בסדרה משחק החיים. אני לא רואה את הסדרה ולדעתי אולי ראתה אצל סבתא שלה השבוע היא ישנה שם. שאלתי בעדינות האם הוא הראה לה את איבר מינו אחרי כמה שניות אמרה שכן. אמרתי לה שזה לא מקובל. כי זה איבר שלו. וגם אם הוא רוצה להראות לה היא צריכה להגיד לו לא. כי זה שלו. כמו שהיא לא מראה את שלה. הזכרתי לה את הדיסק החברים של יעל איך יעל מתנהגת והיא הסכימה איתי. וכך נגמר הענין מול ביתי. אבללללללללל
שיתפתי את בעלי הוא נלחץ מאוד. ואני האמת גם מאוד לחוצה. לא יודעת איך לפעול? לא יודעת אם זה נורמלי עדין בגיל הזה? למי לפנות? את מי לשתף?
בבקשה אפרת תנחי אותי, תגידי לי אם זה יוצא דופן תפני אותי לפסיכולוג מומחה באזור המרכז.
תודה

שלום רב
בתי בת השבע משקרת ללא הפסקה, גם כשאין סיבה ממשית, היא משקרת לגבי דברים שקורים בבית הספר, היא משקרת לאנשים אחרים בנוגע לדברים שקשורים בבית ובמשפחה, הסברתי לה אין ספור פעמים שזה מאוד מקשה עליי להאמין לה כשהיא דוברת אמת מאחר והיא מספרת כ"כ הרבה שקרים, היא טוענת שהיא רוצה להפסיק אך לא מצליחה.
האם זה אופייני לגיל שלה?
מה יכולות להיות הסיבות לשקרים הללו, האם עליי לעשות ברור מעמיק יותר בנושא.
חשוב לי לציין שהיא ילדה מאוד חברותית, עם בטחון עצמי גבוה, אהובה מאוד ע"י הסביבה, מאוד מודעת לעצמה ומקבלת המון תשומת לב.
אשמח לקבל כלים איך להתמודד עם הבעיה.
תודה ענת

שלום ותודה על הייעוץ!

יש לנו ילדה בת כמעט שנה וחצי. היא נכדה ראשונה משני הצדדים ורגילה להיות במרכז העיניינים. בעוד כשלושה חודשים אני אמורה ללדת שוב. חקרתי מעט ומצאתי 'עצות' כלליות לגבי ההכנה של אחים בכורים אבל לא מצאתי התייחסות לגיל הבכור. שאלתי היא, בהתחשב בגיל של הבת הבכורה, האם יש דגשים מיוחדים שצריך לשים לב אליהם? היא מתחילה עכשיו ללכת לגן, בתקווה שעד הלידה היא כבר תרגיש שם בנוח. מעבר לכך לא צפויים לה שינויים משמעותיים (גמילה, מעבר חדר וכו'). ועוד שאלה - מתי ניתן לספר לה על ההריון? כבר רואים לי בטן אבל לא נראה לי שזה מעניין אותה.

שוב תודה!

ביתי בת 3 רגישה מאוד במגע כל מכה קטנה זה כתם כחול היא לא יכולה לסבול מגע של ליטוף ואומרת שזה לא נעים לה ונעים לה רק נשיקות אז אנחנו לא מלטפים אותה רק מנשקים וזה בסדר מבחינתה כמו כן כל פעם שאני למשל מרימה אותה לתוך האמבטיה או מרימה לשטוף ידים בברז היא בוכה שכואב לה איפה שאני מחזיקה אותה (באופן רגיל לחלוטין ) שלילדי האחרים זה לא מזיז בהתחלה חשבתי שהיא סתם מפונקת ועכשיו התחלתי להאמין שזה אכן ממש כואב לה גם כל מכה קטנה או קלה שתינוק נותן לה היא בוכה שזה ממש כואב לה שאלתי האם זה אכן יתכן שכ"כ כואב לה? האם זה רגישות או סף כאב נמוך? האם יש מה לעשות או לטפל? ואיל להתיחס חענין הלטוף?

שלום רב
ביתנו בת 2.8 ולפני כחצי שנה (לא זכור לי אירוע משמעותי שבעקבותיו זה התחיל) התחילה לפתח חיבה יתרה לאריות. רצתה רק בובות של אריה, סרטים עם אריה ספרים עם אריה וכו (כבר היו לה תקופות לפני שהיא התחברה תקופה מסוימת לנושא מסוים כמו לדוגמא אוירונים) . לפני כחודשיים היא התחילה לדבר על זה שהיא אריה. אח"כ זה התפתח לזה שאנחנו משפחת אריות אבא אריה, אמא לביאה היא אריה קטן ואחיותיה התינוקות (תאומות) גם אריות קטנות. וזה ממשיך.
הזהות השאולה הזו לא קיימת כל הזמן אלא לפרקים. לפעמים היא ילדה ולפעמים היא אריה. (ניסיתי להבחין האם הפעמים שהיא אריה קורים מתי שיש דברים שהיא מפחדת מהם או מאוימת אבל לא מצאתי תבנית קבועה) לפעמים היא רוצה שנקרא לה בשמה ולפעמים היא רוצה שנקרא לה אריה או אריק (שזה שם החיבה לאריות באדיבות "הקרקס של רינת")
לדעתכן זה דורש התייחסות מיוחדת? כיצד מתמודדים? בנתיים אנחנו זורמים איתה אבל מתי הגבול?

תודה
הלביאה...

ענתה לי ואשמח לתשובה אם אפשר

בתי ,בת שנתיים. מאז שאני זוכרת היא לא אוהבת כשיש הרבה אנשים, המולה, מסיבות וכו'...
גם אם כולם אנשים המוכרים לה. כשיוצאים לארוע במסעדה/אצל סבתא רבא/אפילו במקום מוכר לה הבית שלה או הבית של סבתא וסבא שלה היא נסגרת- נצמדת אליי ולא זזה ממני.

אף פעם לא וויתרנו על להשתתף בארועים ,אבל זה הולך ונעשה גרוע יותר ואחרי כל ארוע כזה אני חוזרת הביתה ובוכה. אני פשוט מותשת וחסרת אונים.

אתמול היינו ביומולדת במסעדה עם עוד 20 אנשים מהמשפחה המורחבת. ישבנו הכי בצד, הבאתי לה משחקים שתשחק בהם ,לידינו ישבו רק הקרובים ביותר אלינו וזה היה סביר יחסית. כמובן שלא זזה ממני,לא נתנה לי לזוז להגיד שלום לאחרים,לא הסכימה ללכת אפילו לא לאביה ,אבל היה בסדר.הבעיה התחילה בכך שכל מי שהתקרב אלינו להגיד לי או לה שלום היא התחילה לבכות, א"כ מחאו כפיים לכלת יום ההולדת(סבתא רבא) והיא בכתה, שרו לסתבא רבא שיר והיא בכתה, שוב מחאו כפיים והיא בכתה שוב.

ביום הולדתה השבוע נוצר מצב מאוד לא נעים עם הוריו של בעלי מכיוון שלא רצינו להזמין את הסבים והסבתות רבא כי הילדה אינה קרובה אליהם ורצינו שתהיה כמה שיותר חופשיה ובטוחה. לכן החלטנו לעשות יומולדת רק למשפחה הגרעינית(הורים ואחים שלנו).וגם זה בלי שירים, נרות, מחיאות כפיים וכו'. כדי שלא תבהל ביומולדת שלה. הוריו של בעלי נפגעו מאוד ובסוף גם בעלי ואני רבנו בגלל זה.

הגעתי מוכנה ליום ההולדת שגם עם המשפחה המצומצמת יותר לא יהיה משהו..ואכן כך היה. היא התביישה ,ולא נתנה לאף אחד להתקרב אליה. אז ישר עברנו לשלב שבו פתחה את המתנות, אכלנו תעוגה וזהו.

אגב ליום ההולדת בגן רק בעלי ואני באנו כדי שתרגיש חופשיה ותשתף פעולה עם הגננת בריקודים...
והאמת שזה הצליח כי באמת שיתפה פעולה.

אלה רק מעט מהדוגמאות
ותוספת קטנה לא חייבים להיות הרבה אנשים כדי שתסגר , גם אם זה שני אנשים שלא קרובים אליה מאוד היא נאטמת ונצמדת אליי.
וזאת למרות שמאז שנולדה אנחנו מארחים בביתנו, מתארחים והולכים לארועים כמו כל משפחה אחרת.

אני ממש מתוסכלת ומרגישה אבודה ובעיקר דואגת לה (אולי זהו קושי רגשי/חברתי שיימשך ויגדל וילווה אותה הלאה).

אודה לכל עצה ועזרה

ילדתי בת 4.5 ולאחרונה אני שומעת שהיא אומרת לחברותיה דברים לא אמיתיים והן מאמתות את הסיפור בנוכחותה ובנוכחותי.
איני יודעת מה עליי לומר כאשר חברותייה שואלות אותי בנוכחות ביתי אם מה שהיא אומרת אכן נכון.
לדוגמא:זה נכון שיש לכן אוגר?זה נכון שיש לכן נחש?
האם עליי לומר את האמת ולהוכיח למעשה את ביתי או לתמוך בה?
אנא השיבו בזריזות זה קורה מדיי יום ואני לא רוצה לעשות טעויות...

שלום
אני אמא לילד בן 10 שפיתח לאחרונה טיקים גם מצמוץ בעיניים(לא הרבה) וגם טיקים קוליים הנשמעים כמו: מ.....מ.....מ.... התחלתי לו אבחון כולל באופן פרטי הכולל קשב וריכוז (למרות שמצליח מאוד בלימודים) וגם אבחון פסיכולוגי מכיוון שאני מרגישה שבזמן האחרון עוברת על בני תקופה שמאוד קשה לו. הוא עצבני הרבה יותר מהרגיל. למרות נסיונות רבים שלי ושל בעלי לא הצלחנו לעלות על הבעיה. הוא מצידו טוען שהוא לא יודע מה קורה לו.
כמו כן הוא מתעניין הרבה בנושא בתי יתומים. ושואל האם אי פעם הוא והאחרים שלו יגיעו לשם. הסברתי לו שבשום מצב הוא לא יגיע לשם ואם חס וחלילה יקרה משהו לי ולאבא שלו תמיד המשפחה המורחבת שלנו תעזור.
יש לציין גם שיש לי צהרון בבית(בני ממש שונא אותו) ובצהרון נמצא ילד (מקסים) שהוא מאומץ ויש לו המון טיקים גם תנועתיים וגם קוליים, דבר שמאוד מפריע לבני. (למרות שהסברנו לו שהוא לא שולט בזה).
האם יכול להיות שהטיקים שבני פיתח הם על רקע רגשי?
האבחון טרם נגמר. ובנתיים אני ממש בלחץ מהתופעה. מה גם שהיא מפריע לי מאוד באוזן.
אשמח לתגובה

אמא שמאוד אוהבת את בנה ודואגת מאוד

מה ניתן לעשות כנגד ילד שמקלל. בזמן האחרון בני בן ה- 4.5 מגיע מהגן ואומר כל מיני קללות. אני אומרת לו ש"זה לא יפה, אלו מילים מש לא יפות וזה מתאים רק לילדים רעים לדבר ככה", אך הוא בשלו. חלק מהקללות ממש מזעזעות. איך מתמודדים עם זה. הגננת אומרת להתעלם ולא לעשות דבר, אך לא נראה לי נאה שהוא מדבר כך.עם המילים" קקי ופיפי" שהוא אומר זה עוד נסבל אך מילים אחרות זה מזעזע. אני יודע?ת שהוא מחקה ילדים אחרים ולא מבין את המשמעות, אך מה עושים

עדיין לא קיבלתי תגובה, אודה על התייחסותכן לבעיה:

הבת שלי בת 2.8, מתנהגת אחרת בבית ובגן. בבית (ולא רק שם - בכל מקום שהוא אינו הגן, כמו אצל חברים, סבתות, בגינה, ברחוב, בקניות וכו') היא מדברת ברמה מאד גבוהה, משחקת עם חברים בגילה, צוחקת, משתוללת, שרה ורוקדת כמו כל ילד בגילה. היא אמנם קצת מתביישת בהתחלה, ולוקח לה כ-10 דקות להיפתח כשאנחנו במקום חדש, אבל לאחר מכן היא משחקת ומתנהגת כרגיל.
בגן לעומת זאת, היא לא מדברת. בתחילת השנה היא בכלל לא דיברה עם הגננות ובמפגשים (אפילו לא ענתה לגננות כן/לא, גם כשראו שמשהו מפריע לה ושאלו אותה), ועכשיו, אחרי כחצי שנה, היא לפעמים עונה בביישנות ובקול חלש, אבל בהחלט לא מדברת כמו שאני מכירה אותה. מבחינת משחק, היא משחקת בגן עם ילדים אחרים ואיתם היא כן מדברת, אבל להבנתי לא ממש כמו שהיא מתנהגת מחוץ לגן.
אני יודעת שהיא אוהבת את הגננת שלה ואת הסייעות, ואני גם יודעת שהיא קצת ביישנית, אבל מאד כואב לי שלמרות שעברה כבר חצי שנה מתחילת השנה, ולמרות שהיא מכירה את הגננות והילדים, היא לא מדברת.
הייתי רוצה לדעת אם יש משהו שאני יכולה לעשות על מנת לעזור לה להיפתח בגן.

בני בן שנתיים וחצי שמו הראל יש לי בעייה איתו בשעות הערב שצריך להשכיב אותו לישון הילד " לא אוהב לישון" וזה בא לידי ביטוי בכך שהילד לא ישן צהריים באחד הימים בגן והוא הולך איתנו לחברים הוא לא הירדם ולא יראה סימני עייפות עד שעות לא סבירות . דוגמא נוספת חמתי שמרה עליו אצלה בבית הוא יושב מול הטלויזיה בצהריים העניים שלו עומדות להיסגר אבל הוא מתעמץ שלא ללכת לישון ובמידה והיא תכבה אותה הוא יקום מספה מהתעסק הדברים אחרים או תיקח אותו למיטה לישון הוא יבכה ולא ישן .

בבית בשעות הערב הוא לא הולך לישון ליפני 23:00 אני לוקחת אותו למיטה והוא קופץ אני מספרת לו סיפור ושאני מסיימת הוא בוכה ולא רוצה לישון הוא רוצה להירדם מול הטלויזיה וזה לא ניראה לי לנכון.

אבקש את עזרתך

בני בן 2 נבון פיקח מקסים מדבר שוטף מוציא אותי מדעתי.. אני מרגישה שאני עסוקה כל היום במשמעת, יש גבולות ברורים בבית לצד חופש רחב מאוד, והוא כל הזמן כמובן עושה דברים שאסור- מטפס למקומות שאסור לו, נוגע בחפצים כמו מחשב , פותח מקרר ומוציא דברים לרצפה,גורר כיסא למתקן מים ומשחק עם המים, אני מעירה לו כל היום, לפעמים אחרי 3 פעמים שאני מעירה לו על משהו אני שמה אותו במיטה שלו ל 2 דק (מיטת תינוק- אז הוא מנוטרל), בפעולות היומיומיות שהוא מתנגד אליהן אני מתמודדת טוב, אבל בדברים האלה שהוא עושה כל היום ואסור לו אני קצת מאבדת את זה לעיתים,אני יודעת שזה גיל ושלב, אבל אשמח לעצה מה חשוב לעשות או לא לעשות בהתמודדות עם זה
תודה רבה

שלום רב,

בני בן ה 3 אינו ישן שינה רציפה בלילה.

זה התחיל מגיל 4 חודשים , הוא מתחיל את השינה בשעה 21:00 , לאחר שעה וחצי הוא מתעורר מהמיטה בוכה ומבקש לשתות מבקבוק, איך שהפיה של הבקבוק בפה ,הוא נרדם ומתעורר שוב ב 12:00 וככה כל הלילה.

אין לילה אחד שעובר עם שינה רציפה, ביום הוא ילד אחר לחלוטין.

ישנם לילות שהוא עובר מהמיטה שלו לחדר שלנו ומבקש שוב לשתות, זה בערך כל שעה וחצי לשעתיים.

תקופה ארוכה הוא הורגל להרדם בנסיעות , אבל גם היום כשמקראים לו סיפור ליפני השינה והוא נרדם במיטה (אומנם שלנו) הוא עדיין מתעורר כל הלילה.

קראתי באיזה מקום שזה גם יכול להיות עיניין גנטי , אז כן יש במשפחה מישהו עם בעיות זהות בשינה.

השמח לעצה מקצועית בנושא.