פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום לחברי הפורום
הייתי מבקש לעזור לחברתי .....

אולי אוכל לקבל תשובה נוספת לשאלה מהמביא ילד שמטופל ברטלין לקום באמצע השיעור ולברוח מהכיתה ?
מה לעשות כדי להרתיע אותו מלחזור על זה ?
אני אציין שהילד נמצא בכיתה מיוחדת מטופל ברטלין 2 כדורים של 10 מ"ג מרוסקים ביום האם ריסוק הכדור פוגע בהשפעה יש קשר ?

תודה רבה חבר של האם

בן שלי בן שנתיים וחצי מנסים להעביר אותו לחדר שלו אך הוא לא מסכים,והוא מתעורר בלילה ועובר לחדר שלנו, ומאוד קשה לנו ובמיוחד שיש לו אחות בת 5 חודשים.שיושנת גם בחדר שלנו.

שלום שמי הילה אמא לילד בן 5.5 ילדי נמצא בגן אשר בתיחלת השנה היו כמה מקרים די עצוהים אשר עברו על בני הדבר הראשון בתיחלת השנה שלחתי לבני שני כריכים אך בכריך השני כאשר בני נגס בו השליכו לו לפח וכך הגננת מצטטת בגן שלנו לא אוכלים שתי כירכים
כאשר בני הגיע הביתה סיפר לי על המעשה וממש הצטמררתי בעלי ניגש לגננת לשאול אותה מה זה צריך להיות אך היא אמרה שהיא לא הייתה בגן באותו זמן הסייעת אתי הייתה הגננת טוענת שהסייעת לא תגיע היא בחופש שבוע ימים אך לפי בדקתנו היא הייתה באותו יום והיאלא נמצאת בחופש פניתי למנהלת החינוך שנמצאת בערייה והיא הייתה עדשיה למיקרה אוקיי הבלגדי
אך בני בעקבות זה הסייעת התחילה להתנקל לילד אתה שקרן אתה חוצפן מאז הילד לא מפסיק להפריע בגן הוא נמצא בלחץ כול הזמן אף פעם גם לא בגנים כודמים שמעתי על בני שהוא מרביץ מפריע במפגשים הילד מספר כדי לעצור בעדו היא תפסה לו את היד חזק תוך כדי תפיסה הגננת אומרת לו אתה שקרן אחרי שהילד שלי שמע את מה שהיא אומרת הוא התחיל לבכות ובאותו זמןהגננת עשתה אבחון לילד בני באוןתו רגע הפיג את הכעסים שלו על הדף של האיבחון שבו בוחנת הגננת ילד אחר באותו רגע שהיל שלי קשקש לו על האיבחון אחזה ביד שלו ונתנה לו מכות בראש ואמרה הידיים כועסות עכשיו כאשר פניתי אליה ושאלתי אותה איך הילד שלי התנהג בגן היא אמרה לי לא יפה ואז אני שאלתי אותה ואיך את התנהגת היא הסתכלה עליי בהלם פניתי שוב למנהלת חינוך ושוב פעם היא
לא עזרה לי אז פניתי למשטרה יש לי שאלה בבקשה האים זכותי להעביר ילד לגןאחר כי ילדי חוזר הביתה עצוב וממורמר ואני חסרת אונים

בתודה אמא חסרת אונים

הילד שלי בן 6. לא מזמן עלה לכיתה א'.
הוא ילד חברותי מאוד, מעולם לא היתה לו חרדת פרידה או נטישה תמיד הסתגל לכל מקום מהר בלי בעיה, מעולם לא פחד לישון לבד ואף פעם לא ישן איתנו ההורים באותה מיטה.
בזמן האחרון אני שמה לב שהוא לא מוכן להיות לבד בחדר לשחק במחשב או במשחקים שלו, לא מוכן להיות לבד בסלון. לכל מקום רץ אחריי בטענה שהוא רוצה להיות איתי.
זה מאוד מקשה שהוא נדבק אליי כל הזמן ולא רוצה להיות לבד . הוא מוכן אפילו לשבת לראות תוכניות לתינוקות עם אחותו בת השנה וחצי והעיקר לא להיות בחדרו לבד.
גם שיעורים הוא לא רוצה לעשות בחדרו ורק בפינת אוכל.
לפני כמה ימים אמרתי לו "מה הבעיה שלך אתה מפחד ממשהו?" והוא אמר כן אני מפחד ממפלצות ושדים ושמישהו יבוא. ומאז ששאלתי המצב עוד יותר החמיר ואני כבר מצטערת ששאלתי. כל פעם שאני מבקשת שילך לחדרו הוא אומר לי אבל אני מפחד אמרתי לך.
מה לעשות? האם לתת לגיטימציה לפחד שלו? לתמוך בו ? לדבר על זה?לא לדבר על זה ולתת לזה לעבור?
אני רוצה לדעת איך לטפל כדי לסלק את זה כמה שיותר מהר כדי שזה לא ישתרש בו.
מעולם הוא לא פחד מכלום ואני לא מבינה למה דוקא עכשיו זה בא?
סליחה על השאלה הארוכה ואודה לתשובה.

שלום רב,
בחודש מרץ הקרוב מתוכננת לי נסיעה לניו יורק מטעם הלימודים למשך שבוע. התכנון היה שבעלי והתינוקת שלי יבואו איתי כדי שלא אעזוב אותה לכל כך הרבה זמן. כעת אני רואה שגם מדובר בעלות מאד גבוהה וגם מאד קריר שם בתקופה זו. אני מתלבטת אם כדאי שאסע בלעדיה. כלומר היא תישאר עם בעלי והסבתות שלה (שאיתה המון). היא תהיה במרץ בת שנה ושלושה חודשים ואני מפחדת שזה ייראה לה כמו נצח ויפתח חרדות נטישה. ראוי לציין שאני כל הזמן איתה, לקחתי שנה חופש וכשאני עוזבת אותה לא קשה לה, אך כשאני חוזרת, היא מאד נצמדת אליי.
תודה

שלום ,
בתאריך 25/09/09 בשעה 0909 שאלתי שאלות בפורום זה ועדין לא קבלתי תשובה.
אודה להתייחסותכם.

שלום


ביתי עברה תאונת דרכים קשה והיא מרותקת לכסא גלגלים, וכן יש לה בעיות בתקשורת.
היא ילדה לפני 4 שנים מתרומת זרע.
היא מתגוררת עם הילדה ואימה.אימה, גרושתי, אשה שאינה יודעת להעניק לילדה. ביתי- אינה מסוגלת.
מכאן אתם מבינים שנכדתי גדלה בסיטואציה מאד קשה.
הקשר שלה איתי הוא הקשר העיקרי.
מדובר בילדה מפותחת באופן מיוחד.
אני, הסבא, זקוק להדרכה בשל שאלות ובעיות שנוצרות במצב זה.
מעוניין בפסיכולוג או פסיכולוגית להדרכה עבורי בנוגע לנכדה.
אני מעוניין בפסיכולוג/ית ילדים להדרכה באזור גוש דן , עדיף חולון בת ים או ראשון.
אני חבר בקופח כללית, ואין לי מושג איך לבחור איש מקצוע מתאים, וחשוב לי מתאים.
אודה על הכוונתכם,
תודה
גולן.

בתי בת ה-5 וחצי היא הצעירה מבין 2 בנות בהפרש של שנה ושלושה חודשים.
לבתי ישנה תכונת אופי אשר מאוד מדאיגה אותי. היא נוהגת לחשוב שדברים הקורים בשגגה תמיד מכוונים נגדה ונעשים בזדון. לדוגמא אם בחוג התעמלות ילדה חבטה בה בטעות היא תאשים אותה בפגיעה מכוונת. הסבר לא עוזר והדבר פוגע לדעתי בקשריה החברתיים. חשוב לציין שהיא ואחותה חברות ואוהבות למרות שרבות הרבה.
כיצד מתמודדים?

סמדר שלום,
תודה על תשובתך. האם תוכלי לתת לי תשובה יותר מפורטת?
אמרו לי כי האוננות היא עניין טבעי ונורמלי אצל ילדים והציעו בין היתר להציע פעילויות חלופיות בעת האוננות ולתת לה הרגשה שלא מוותרים על נוכחותה בהקשר של האחות החדשה. כמו כן המליצו לי להתמקד בהפחתת העומס הרגשי שלה.
יש לך עצות נוספות?

שלום!
בני בן שבע וחצי ולומד בכיתה ב'.
המורה שלו מתלונן לאחרונה על כך שהוא מרבה לקום מהכיסא, לפטפט, וככלל, לא יושב רגוע.
עלי לציין כי ערכנו לו אבחון ע"מ לאתר הפרעות קשב וריכוז (כבר בכיתה א') אך הממצאים לא היו חד משמעיים והרופאה לא הורתה על שימוש בתרופה זו או אחרת, למעט המלצה על נטילת אומגה 3 (פוקוס, של אלספה) והמשך מעקב בכיתה ב'.
נתתי לו במשך שלושה חדשים את האומגה 3, ובחודש האחרון לא כל כך התמדתי בזה...
האם יכול להיות שההפרעות החלו בשל כך?
האם ידועה השפעה משמעותית של האומגה 3 במצבים כאלו?
אם זה לא קשור, אז מה יכול להיות הפתרון למצב? (יש לציין שלא מדובר בהתפרעויות, חלילה, אלא ב"קפיציות" יתרה...)
תודה מראש,
יפית.

שלום רב,

בני בן 8 , כיתה ב' , רשם חיבור במסגרת שיעורי הבית , איך לקבל תלמיד חדש שמגיע לכיתה ,

הוא כתב שהוא היה בוחר לעשות לו רע, שהוא יקח סכין מהמטבח ויעשה לו ניתוח מח , שהוא יחתוך לו את כל העצמות

האמת שאני נורא נבהלתי , דיברתי איתו והוא אמר שזה כמו בסרטים , שזה משהו דמיוני שהוא כמובן לא היה עושה ,

אמרתי לו שהחיבור שהוא רשם מראה על ילד רע , והוא כמובן לא ילד רע , אז כמובן שמחקנו את החיבור ,

מה עלי לעשות , האם להשאיר את המצב כמו שהוא , האם לפנות לגורם מוסמך , האם הוא צריך שיחות ?

אשמח לתגובה

יש לי ילדה בת 4 והיא שונאת להתלבש,שונאת תחתונים-בעיקר,האמת שהיא שונאת לעשות כל מה שאומרים לה. היא תמיד עושה הפוך.היא רוצה להחליט הכל!היא ילדה חכמה ומבינה מאוד.
אני נשואה פעם שניה ונולדה לה אחות לפני חודש והבעיה החמירה בעיקר בלילה היא ישנה ערומה למרות שהיא הולכת לישון לבושה,היא מורידה כנראה מתוך שינה אני לא יודעת אם זה באמת מציק לה או שהיא עושה לי דווקא.... הבעיה היתה גם לפני שהתחתנתי בעיקר עם בגדים עכשיו זה תחתונים.היא מסוגלת ללכת לגן עם חצאית בלי תחתונים(היא מתלבשת כמובן לבד כי היא מחליטה מה ללבוש...)אני מותשת מאוד ממלחמות איתה ועם בעלי-שאוהב אותה מאוד והיא מעריצה אותו,הוא כאב לכל דבר-שנוהג בה ביד קשה בנושא זה.

שלום

הילדה שלי בת שלוש וכבר תקופה מסויימת מתבצעת התניה שאם משהוא לא מצליח לה היא בוכה ומתעצבנת ואומרת לי לא מצליח לי למשל: מנסה להרכיב מסילת רכבת ואם לא מצליח הרכבת חלק היא בוכה ואומרת לי אני לא מצליחה איך יש לנהוג במצבים כאלה ??????


מעבר לז השזהיא ילדה רגישה וגם כשהיא מתעוררת משינה ומבקשת לשתות הדברים לפעמים נאמרים בנימה של בכי מה עושים????

תודה

שלום,
בגני ילדה בת 5 הסובלת מאי שליטה בצואה. חוסר השליטה יכול להתקיים מס' פעמים ביום ונעשה בתוך הבגדים.
אשמח לקבל טיפים כדי לעזור לילדה במסגרת הגן ולכוון את הוריה בטיפול הבעיה.

תודה רבה עבור ההתייחסות.

שלום!
ברצוני לשאול שאלה לגבי הבת שלי בת 4.
היא ילדה פעילה, חיננית ושמח אוהבת לשחק עם חבריה. אבל היא משום מה מתביישנת לענות כאשר שואלים אותה משהו בעיקר בנוכחות ההורים. גם לאנשים שהיא מכירה כמו הגננת בגן. אבל כאשר היא עם החברים שלה היא תענה לכל אחד וגם כשאנחנו עוזבים את הגן היא מתהנגת שונה. הגננת אומרת שהיא לא עונה יותר מידי ששואלים אותה אך כאשר היא צריכה משהו או עם מישהו מעליב אותה היא תמיד תבוא ותגיד.
ניסיתי לעודד אותה לענות לשאלות כמו מה שלומך ואיך קוראים לך ועוד ולפעמים היא עונה אך בשקט ומורידה את הראש כך שבקושי שומעים אותה. לפני זה גם זה לא היה כך שיש שיפור קטן. אין לה חרדות אחרות בנושאים אחרים.
לי אישית זה מאוד מריע ואני דואגת שזה יקשה עליה בעתיד בלימודים ועוד.
יש לציין שהיא מאוד אוהבת לשחק עם חבריה אבל ליצור קשר חדש קצת קשה לה למרות שהיא כן מכירה חברים חדשים כי היא נכנסה עכשיו לגן חדש אך לא הרבה 2 או 3 ומשחקת איתם. כמו כן אם אחד החברים שלה ישחק עם מישהו אז גם היא תיכנס בשמחה למשחק תדבר עם כולם ותשתתף.
כלומר לבד קצת קשה לה אבל עם מישהו מחבריה יוזם אז היא משתלבת יפה מאוד. היא גם הרבה פעמים מפעילה קבוצת ילדים אומרת במה ואיך לשחק אך לפעמים מאוד נגררת אחרי חבר עם הוא דומיננטי יותר.
נראה שהבעיה היא עם אנשים מבוגרים ובעיקר כשאנחנו בסביבה.
פניתי לפסיכולוגית והיא לא המליצה לי שום דבר פעיל לעשות פרט ללהגיד לה שזה לא מנומס לא לענות.
האם אפשר לעשות משהו פעיל יותר כדי לעודד אותה ענות. לי יש הרגשה שזה מין הרגל אצלה ואם להוציא אותה מזה להראות לה שזה לא כל כך נורא אז היא תתחיל לענות. האם יכול להיות שאני צודקת.