פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
ביתי בת שנה ושבועיים. בשבועיים האחרונים ההתנהגות שלה השתנתה מבחינת השכבה לישון.
זאת אומרת: עד לפני כשבועיים לא הייתה עושה יותר מדי בלאגנים בללכת לישון- במיוחד בשנת הצהריים. הייתי שמה אותה במיטה במצב עירות והייתה נרדמת לבד, בשקט ובכיף. בשבועיים האחרונים זה הפך להיות בלתי אפשרי - בכי וצרחות עוד לפני שאני מכניסה אותה למיטה והתעוררות בצרחות אחרי פרק זמן מסויים, כך שהכל מתחיל מההתחלה. לומר את האמת אני מצליחה לגרום לה להיות במיטה ואני יושבת על כיסא לידה ומזמזמת לה ואז היא נרגעת (כמובן שקודם לכן היו צרחות) ואיך שאני נעמדת, עומדת לעזוב את החדר או עוזבת את החדר - גם אחרי שכבר נראה היה לי שהיא ממש בשלבי הרדמות עמוקים - היא מתחילה שוב בצרחות.
אני ממש כבר מבולבלת, לא יודעת באיזו שיטה עליי לנקוט? איך עליי להתמודד עם המצב לדעתכן? אשמח לתשובה
אציין רק שהיא איתי בבית.

שלום רב,

יש לנו ילד בן 3 וקצת ילד בוגר וחכם, מפותח לגילו, עצמאי מדהים!!!
אנחנו מאוד רוצים לטוס לחו"ל לכמה ימים די הרבה זמן ואני פשוט לא מסוגלת להפרד ממנו לכמה ימים.
אפשר לספור על יד אחת את הפעמים שעזבנו אותו ללילה שלם או ליום שלם והיה לו די קשה בגלל שהוא לא רגיל.
ההורים שלי ושל בן זוגי גרים בצפון הארץ ואנחנו במרכז ככה שהוא רואה אותם אחת לכמה שבועות את ההורים שלי רואה קצת יותר אבל עדיין לא הרבה.
מאוד אוהב ומחובר לילדים של אחי ואף בילה אצלהם בחופש הגדול ליום שלם אבל מעולם לא ישן בביתם.
אני יודעת שהפחד, החששות והחרדה שלי גדולים יותר משלו ואנחנו ההורים משליכים על ילדינו אבל אני באמת לא יודעת איך לעשות את זה.
אנחנו מעוניינים לטוס לפריז לסופשבוע חמישי-ראשון ואני מתלבטת איך לעשות את זה, מה הכי נכון, ואיך יהיה לו הכי קל??
האם חשוב שהוא ימצא במקום אחד? רק אצל סבתא או שאולי אפשר לשלב יום אחד אצל סבתא ויום אחד אצל אחי שהוא מאוד מחובר לילדים שלו- ילדים אגב בוגרים יותר 10, 12, ו-6.
אצל אמא שלי יש אחיין נוסף שלי בן 4 שהוא גם אוהב לשחק איתו, הם גרים אצל ההורים שלי.
האם זה נכון שהוא ילך לגן ביום שאנו טסים ויבואו ויקחו אותו מהגן?
האם שינויים בסביבה רק יקשו עליו?
אני מניחה שהכי טוב שיהיה בסביבה הטבעית שלו אבל זה קצת בעייתי להביא את סבא וסבתא אלינו מה גם שיהיה לו קצת משעמם רק עם סבא וסבתא??
איך אפשר לעשות את זה הכי קל עבורו?
מה לספר לו? האם ילד בגילו יכול להבין מה זה 3 ימים שאמא ואבא לא יהיו? יש לו תחושת זמן אבל לא מספיק להערכתי..
אודה לך על ייעוץ בעניין.

תודה,

רווית

שלום, בני בן הארבע(שני מתוך 4) עבר כמה שינויים משמעותיים בחייו באלול האחרון. מעבר לחיידר בעיר אחרת,הכרוך בהסעה והשני לידת אחות. מאז החל לעיתים להרטיב בלילה ץדבר שלא קרא לו אף בגמילה. וחזר לבריחת צואה ושתן(רק בבית) דבר שהיה עוד בשנת הלמודים הקודמת אף בגן.
רקע כללי. מלידה עבר כמה וכמה טיפולים וניתוחים לא נעימים ביניהם חסימה מלאה של הגרון מהשקדים שחסמו את יכולת הדיבור עד כמעט גיל שלוש. ילד עדין בעל קסם אישי רב, בישן. אפילו כמה חודשים לא שיטף פעולה עם המלמד למרות שידע את התשובות. שובב לא קטן לוקח דברים בלי ראשות בחיידר ובבית אם מרביץ קשה לו מאוד לשבת בצד את הארבע דק' שלו. הגננת בגן הקודם בקשה לשים לב אם מתגלה הפרעת קשב למרות שעוד לא רצתה לשלוח לאיבחון) מתחצף אומר מילים לא יפות. ומחפש בטחון "נכון אני הבן שלך" ולסיום עובר בקביעות למיטה של אבא. לנו הוא נראה מאוד חולמני למרות שיודע את החומר הנלמד במשך השבוע. בשקט בשקט מתחמק מהרבה מתלות בדפוס קבוע. כאמור לאחרונה מראה יותר ויותר סמני חרדה בהם להתפנות לבד בשרותים. בבירורים איתו עלה פחד מהנהג שטופל בשיתוף הת"ת. קצת ריבים עם חברים לא משהו משמעותי.
בקיצור היש צורך בהתערבות או המשך מתן תמיכה הורית ואך לתת כזו. בברכה אמא מודאגת ואוהבת .

שלום
יש לי 2 ילדים דביר בן שש והדר בת ארבע בתקופה האחרונה דביר נעשה אלים יותר הן פיזית והן מילולית כלפי אחותו וגם כלפי הילדים בגן לאחותו הוא מציק בלי הפסקה לוקח לה דברים צובט אותה כשהיא עסוקה וכשהיא מחזירה לו הוא צורח ומאשים אותה וגם מקלל ומבקש שתמות בגן הוא מכה חברים וטוען שאמרו לו לעשות את זה הוא כול הזמן זועף ורוטן את דביר קשה להעניש מיכיוון שהוא מוצא תחומי עניין אחרים אם אני מנתקת את המחשב והטלויזיה הוא ישחק במשחקי קופסא וייתן שזה בסדר גמור בגן אם מעבירים אותו לגן ליד כעונש הוא טוען שזה בסדר הוא ימצא חברים חדשים אני לא יודעת מה לעשות בבקשה עיזרו לי

בוקר טוב יש לי ילד בן 3 ו-8 חודשים, ילדה בת שנתיים עוד מעט ואני כרגע בהיריון.הילד הגדול נכנס לגן עירייה השנה והגננת אמרה לי בתחילת שנה שהוא די מתבודד,עומד מהצד ומסתכל איך הילדים האחרים משחקים.אולם,כעת הגננת אמרה לי כי יש שיפור רב והילד התחיל להשתתף ולשחק.אך הבעיה שלי היא במסיבות ימי הולדת שאני לוקחת אותו והוא פשוט צמוד אלי, לא משחרר לא משתתף במסיבה וזה פשוט מכעיס אותי!אני רואה את כל הילדים האחרים פעילים והוא צמוד אלי .מה אפשר לעשות.אני רוצה לציין שעד כה הלכנו כל המשפחה ביחד למסיבה ז"א גם אם אחותו הקטנה אז אולי יש קשר?ודבר נוסף הוא טיפוס די רגזן ועל כל בעיה הוא מתרגז נורא מהר או בוכה ואני חוששת שבגן כך הוא עם הילדים האחרים.תודה ויום טוב

שלום,
בני בן השלוש גמול ביום מחיתולים כבר חודשיים, לפני כשבועיים התחלנו גמילה בלילה וזה הולך ממש רע, אנחנו צריכים להעיר אותו לשירותים לפחות פעמיים בלילה והרבה לילות אנחנו מפספסים, הוא יכול להרטיב גם פעמיים בלילה. אני לא כלכך יודעת מה לעשות והאם להמשיך או לחזור לחיתולים?
תודה

הבן שלנו בן כמעט שנתיים, פרוע באופן יחסי, נוטה להשתולל ולהתנהג בצורה לא מבוקרת- זורק דברים (הופך צעצועים במקום לשחק איתם, זורק אוכל באופן קבוע על הרצפה, שובר דברים), מכה ילדים (ואפילו תינוקות), הולך לאן שבא לו (לא בכיוון ההליכה הרצוי ועלול אפילו להתפרץ לכביש) ובנוסף, מאוד אוהב לשחק בשערו. בעקבות קרחת במרכז הראש, הלכנו לרופא עור, הוא שלל בעיה רפואית ואמר שהקרחת נובעת מתלישת שיער, הידועה כתופעת TRICHOTILLOMANIA. מקצת קריאה על הנושא היה נראה לנו תמוה שאפשר להגדיר ילד בין שנתיים כלוקה בהפרעה זו. האמנם? ואם לא, למיטב הבנתנו זו תופעה התנהגותית, האם יש משהו לעשות בנדון, כדי למנוע את תלישת השער (הוא גם משחק בשער וגם תולש אבל לרוב משחק וכנראה המשחק תולש את השערות). בנוסף, האם ניתן לקשר את זה להתנהגויות אחרות המאפיינות את הילד שציינו כאן? הומלץ לנו לפנות לפסיכולוג המטפל בילדים. הינו שמחים לדעת האם צריך ללכת ליעוץ/טיפול ואיך ניתן לטפל בתופעה? תודה

שלום אני אמא לילד בן 3 וחצי וילד בן שנה .בני הבכור הולך לגן ואני זו שמלווה אותו בבוקר וגם מוציאה אותו ולפי דברי הגננת הוא ילד מקסים קצת שובב אבל אצלנו בבית הוא שינה את דפוסי ההתנהגות הרגילים שלה אנו רגילים זה בא לידי ביטוי בצעקות בבכי שלא פוסק וכמובן גם דחיפות שמופנות כלפי אחיו הקטן. התייעצנו בעבר עם פסיכולוגית שאיתה למדנו כיצד להציב גבולות ואיך להישאר עקביים.אפילו כשהוא משחק עם חבר הכל מתנהל כשורה עד שהוא מחליט לדחוף את החבר עד כדי בכי של השני.והוא גם עונה כמו: "את לא מקשיבה לי אז...." "אני לא מקשיב לך כי את מדברת עלי לא יפה" ועוד מיני משפטי מחץ בחלקם אני לפעמים נשברת וזה חוזר על עצמו גם איתי וגם עם בעלי.ואנו כבר די מתוסכלים מהמצב ניסינו לשוחח איתו והוא מבטיח שלא יעשה שוב וחוזר חלילה .
זקוקים לעצה !!!

שלום רב,
בני בן ה - 6 (חלק מתאומים ) אשר עלה לכיתה א' השנה הינו ילד מאוד שקט, רגיש ומיוחד
עוד בגן היו לו בעיות בלשבת זמן ממושך ולהקשיב לגננת , ובכלל בבית הוא מרחף המון וצריך כל הזמן להעיר לו ולהניע אותו לעשות דברים אלא אם כן הוא רוצה לעשותם .
מבחינה לימודית לדברי המורה הוא אחד החזקים בכיתה , יש לו קליטה טובה , גם מבחינה חברתית הוא אהוד מאוד על חבריו אולם המורה מספרת כי הוא מרבה לחלום בכיתה , ושהוא שקוע בעולם פנימי משלו , משחק עם המספרים , מדבר עם הקלמר , יושב על הרצפה וכיוצ'ב ולעתים קרובות לא מבצע את המוטל עליו בכיתה. ניסינו שיטות שונות להניע אותו ע"י איסוף חייכנים והצלחות אך ניכר כי אין לו כל כך שליטה על זה בתחילה מדי יום הייתי מנסה לדבר איתו על מנת להניע אותו ומתשאלת אותו על הנעשה בכיתה והוא כל הזמן הרגיש כאילו הוא במשפט והיה מתגונן כל הזמן אולם החלטתי להניח לו, להעצים את חוזקותיו ולהשלים עם חולשותיו .
עליי לציין כי מבחינה לימודית , חברתיתי וכיתתית לא ניכרת בעיה כמו כן הוא אינו מפריע למורה מלבד זה שהוא שקוע בעולמו הפנימי והמורה חוששת כי ילדים בכיתה יתחילו ללגלג עליו והנושא יפגע בו חברתית.
אודה לעצתכם כיצד עליי לסייע לבני ולהקל עליו ואיך בכלל עליי להתייחס לכל הנושא
הנושא מאוד מטריד את מנוחתי .
תודה רבה על תשובתכם .

אנו הורים לשתי ילדות, אחת בת 7 והקטנה בת 3.
הבעיה היא עם הילדה הקטנה אשר לא מקשיבה לכלום.
כאשר היא מחליטה שהיא רוצה משהו ולא משנה אם ה"משהו" הזה קיים בבית או לא או תמשיך לבקש ולא משנה מה אומרים לה.
כאשר אנחנו אומרים תמשיך לבקש זה במילים יפות, היא מתחילה לבכות ולצעוק.
היא מסוגלת לצעוק שעה ושעתיים ללא הפסקה (מנסיון).
כאשר היא רואה מישהו משחק עם משחק כלשהו, אוכל מאכל/ממתק כלשהוא ישר היא רוצה גם,
במידה והיא מקבלת יכול מאוד להיות שזה ייזרק שנייה לאחר מכן.
אותו סיפור של צעקות יש לנו כאשר מכניסים אותה למקלחת או לישון.
שנינו מרגישים שאנחנו כבר לא יכולים לסחוב, היום מתחיל בצעקות ונגמר בצעקות.
במקום לרצות לחזור מהעבודה ולשבת עם הילדות, כאשר אנחנו חוזרים אנחנו רק רוצים שהן תלכנה לישון.
מכל העניין סובלת גם אחותה הגדולה שלה היא מציקה כל היום.
איך אפשר לפתור את כל הבלגאן הזה.

הורים מיואשים.

בתי בת 2.8 החליטתה עבורנו שהיא נגמלת מחיתולים והחלה לבקש לבד לגשת לשירותים ולעשות פיפי.
לדבי הצואה, תמיד היתה לה בעיה שכן היא סובלת מעצירות כרונית ותמיד תופסת פינה יושבת ישיבה ממושכת ועושה את צרכיה.
גמילה מפיפי נעשתה כמעט מיידית אולם כאשר יש לה יציאה היא מצהירה על כך ומיד מתיישבת אני מציעה ללכת לשירותים או לפחות לשים טיטול היא מסרבת, אני משתדלת לא להפסיק אותה כי אני אעשה זו יא תכנס למצב של עצירות וזה מצב מאוד מאוד כואב.
איך מעודדים ישיבה באסלה או לפחות עשיית צרכים בטיטול.
שכחתי לציין שהיא לא עושה בפעם אחת את צרכיה אלא כל פעם קצת במהלן מספר שעות זה אומר שאני מנקה אותה ואת התחתונים לפחות 3 פעמים מרגע עשיית הצרכים.

שלום
יש לי שתי בנות אחת בת שנה והשנייה בת שלוש. עם הבת הגדולה נשארתי שנתיים והיה לי הרבה זמן איכות איתה, אני מרגישה שמאז שנולדה לה אחות קטנה ( מאוד תובענית) אני הרבה פחות פנויה אלי,) לילדה הגדולה) וזה מאוד חסר לה, אני מרגישה שמאוד התרחקנו והיא מחפשת חום אצל אנשים אחרים לדוג' יכולה להתרפק על מישהו שהיא בקושי מכירה. רוב המפגשים בנינו הם יותר על רקע מה צריך לעשות ואני לא מוצאת כמעט זמן להיות רק איתה והתעניין רק בה ויש לי על זה הרבה רגשי אשם. בעלי עובד בעבודה תובענית ולא נמצא הרבה בבית כך שרוב הזמן אני לבד עם הבנות. מה אפשר לעשות כדי לתת לה תחושה טובה ושלא תחפש תשומת לב בחוץ

שלום !

השארתי את בני בגן שנה נוספת הוא יליד נובמבר והוא עדיין לא היה מוכן לפי פסיכולוגית וגננת הגן.

השנה בני בן השש אומר שהוא לא רוצה ללכת לגן כי יש שם ילדים קטנים שמעצבנים ומציקים
הגן הוא מגילאי 6 - 3 הוא כל היום מדבר על זה שהוא אוהב את אמא ואבא ולא רוצה ללכת לגן קשה לו בימים האחרונים ללכת לגן אני משאירה אותו בוכה .
אתמול דיברנו איתו אני ובעלי מה מטריד אותו בגן הוא שוב אמר שאלו הילדים והגננת שלא מסכימה להביא כלום לגן , ואז הוא אמר משהו שצמרר אותי ואת בעלי הוא אמר שהוא רוצה למות ושהוא לא רוצה להיות חי.
מה עלי לעשות????????
אני מבינה שבגיל הזה הוא עדיין לא מבין את המשמעות אבל בכל זאת אני חוששת שמה הוא נמצא בדכאון קטן מתחילת שנה

שלום
יש לי ילדה בת שנתיים וחצי אשר נכנסה לגן לראשונה לפני חודשיים
לפני כחודש החל לחול בה שינוי משמעותי הילדה נהייתה הרבה יותר בכיינית והצורת התקשרות שלה עם הסביבה נהיתה באמצעות בכי מה שלא היה בכלל לפני שהתחילה ללכת לגן.
לפני שהייתה בגן טופלה ע"י הסבתא והייתה ממש ילדה בוגרת שבוכה רק שכואב לה כעת היא בוכה המון ובנוסף היא בודקת את הגבולות שלנו מתנגדת ויכולה לבכות שעות
לדוגמא" על מקלחת על זה שירימו אותה כי לא רוצה ללכת או לשבת בעגלה

אני ממש מתוסכלת ולא יודעת אם השינוי הוא בעקבות ההליכה לגן או בעקבות גיל שנתיים ורצונה לבדוק את הגבולות שלנו

מה לעשות ? איך להגיב?


תודה

שלום,
ביתי בת שנתיים ו 4 חודשים, מפותחת היטב לגילה, עצמאית מאוד. נולדה לה אחות לפני חמישה חודשים וכן עברנו דירה ונכנסה לגן חדש לפני 3 חודשים, אולם לא היה נראה כי מדובר באירועים שהיו עבורה קשים.
בגן רוב הילדים גמולים מחיתולים. לפני שבועיים הגננת התחילה לגמול אותה וכן במקביל בבית. תהליך הגמילה של הגננת הוא כזה בו הילדה רק מספר שעות ביום ללא חיתול מ- 9 בבוקר עד אחרי ארוחת צהרים וכן מורידים לה את החיתול אחרי שנת הצהרים ואנחנו בבית שמים לה שוב לפני השינה בלילה.
פעמים רבות גם בגן ובעיקר בבית בורח לה במכנסיים בעיקר משום שהיא לא מוכנה להקדיש זמן לישיבה על הסיר. כמובן שאנחנו מאוד מחזקים במילים כאשר היא מצליחה לעשות בסיר. בנוגע לקקי נדיר יותר שהיא עושה בסיר אלא בדרך כלל בחיתול בזמן שהוא עליה ולעיתים גם במכנסיים. כאשר היא מרטיבה במכנסים אנחנו אומרים "חבל שלא עשית בסיר" זה לא נעים להיות רטובה" וכדומה. פעמים רבות אחרי שעושה במכנסיים היא רוצה לשבת על הסיר לתחושתי זה כדי ל"כפר" על זה שעשתה במכנסיים.
לדעתי לא מתאים לה לבזבז זמן בישיבה על הסיר ואני שואלת מה עושים בשל כך. וכן האם השיטה ההדרגתית נכונה או שכדאי להוריד החיתול מהבוקר (אחרי שנת הצהריים בדרל כלל החיתול שלה יבש).