פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
אני ובן זוגי החלטנו שאנחנו מתגרשים אחרי שנה שניסנו לעבוד על המערכת יחסים
שלנו ללא הצלחה .
רציתי לדעת איך אני יכולה להסביר לילדה בת 3 ,ילדה יחידה על הפירוק,
באופן שהיא תפגע בצורה מזערית ,ואם כדי לערב פסיכולוג לילדים
מחכה לתשובה דחופה

שלום,
אני אמא לשלושה בנים 19,16,9 ברצוני להתייעץ בדבר התנהגות ביני בן ה 16. בתקופה האחרונה הוא יוצא לבלות וכאשר אנו מגבילים ומציינים את שעת ההגעה שאנו מבקשים או שואלים אותו מתי הוא מתכנן להגיע , הוא מציין אך באופן שיטטי לא מגיע בזמן. החמור ביותר הוא בתקופת החופש היו בילויי הלילה עד הבוקר, לא הגיע הביתה ואף לא הודיע, ישן אצל החברה . עם החזרה לבית הספר ביקשתי ממנו להגיע עם סיום הלימודים הביתה, למרות הבקשות הרבות הוא אינו מגיע אלא הולך לחבר או לחברתו. יש לו חברה חדשה והוא מבלה עימה רוב הזמן. אני בתחושה שאין לי שליטה עליו, הוא לא מקשיב ולמעשה עושה מה שרוצה. גם ברגע זה כשהגדרנו שיגיע בשעה 22:30 הוא לא הגיע.
לעיתים אני מוצאת את עצמי צורחת עליו ומאבדת שליטה ,חשוב לציין כי קיימתי עימו שיחות אך זה לא עוזר.

אשמח לקבל הכוונה כיצד להתנהג.

ביתי בת 4.5 , ילדה שמנה אך שמחה חברותית וחכמה. היום פרצה בבכי קורע לב ושאלה למה היא שמנה וכל הילדים רזים וקטנים ממנה.
ניסיתי להסביר לה שיש ילדים שונים אחד שמן אחד נמוך ואחר עם משקפיים ושהיא מלאה ויפה וחכמה. זה לא עזר והיא לא הפסיקה לבכות ואמרה שהיא לא רוצה להיות שמנה ואפילו שהיא עושה התעמלות בחוג זה לא עוזר.
שמעתי מספר פעמים שמכנים אותה שמנה ותמיד שיש משחקים שקשורים למשקל(נדנדה עם עוד ילד או ערימת ילדים)היא מרגישה את הדחייה של הילדים.
אנחנו מנסים לטפל במצב כבר מגיל מאוד צעיר ללא הועיל המצב רק מחמיר .
מה אני אמורה להגיד לה איך אוכל לחזק אותה ומה אני אמורה לעשות כאשר ילדים מכנים אותה שמנה בנוכחותי? האם לומר משהו? מצד שני אני לא יכולה לסתום לכל הילדים את הפה? מה יהיה בביה"ס כשאני לא אהיה?
אודה לתשובתכם

אני מחפשת בנרות את הטלפון של פסיכולוגית הילדים מת"א, ד"ר מירב מילוא, שטיפלה בעבר בבני. כנראה שהמספר שלה חסוי ואני חייבת למצוא אותה. מי שמכיר - תודה מראש!

שלום רב.
בני בן 2.5 והוא נמצא כיום בגן פרטי בקיבוץ. בעלי ואני מתלבטים האם להעבירו בספטמבר לגן עירייה(טרום טרום חובה) שנמצא באיזור מגורנו (בעיר) או להשאירו שנה נוספת בגן הפרטי? אנו רוצים לדעת, עד כמה חשוב לילד בגיל 3.4 שנים יחסי החברות עם ילדים מהגן לאחר שעות הפעילות והאם קשיי ההסתגלות בגן עירייה קשים יותר ככל שהילד גדול יותר?

בני בן השנה ושלושה חודשים נמצא במהלך היום במסגרת חינוכית במשפחתון שמונה השנה כשלושה ילדים באותם הגילאים לערך בחודשיים האחרונים הביאה לידעתי המטפלת כי ישנו ילד שמכה את בני ללא הרף מושך לו בשער דוחף אותו וזה מגיע כבר למצב שכשבני רואה אותו מתקרב למשחק שהוא משחק בו הוא ישר מתרחק מוותר בישבלו ממש מפחד ממנו המטפלת ניסת להפריד בינהם וזה לא עוזר נכחתי יום שלם בגן והילד הצליח להכות את בני שמונה פעמים מבלי שהוא ניסה אפילו להחזיר הוא פשוט עומד ובוכה מה עלי לעשות לנסות לתת לו להתמודד על אף שלי קשה ? או שאולי להעביר לגן אחר?

שלום יש ילדה בת שנתיים ו10 חודשים שנכנסה לגן עירייה כמה פעמים שהילדה התלוננה שהגננת מכה אותה ויש ימים שהיא אומרת אמא שביט לא מרביצה לי.

בשיחה עם הגננת והילדה ששאלתי את הגננת למה הילדה מתלוננת אז הילדה נעשתה נבוכה שמה יד על הפה וציחקקה ואמרה לי אמא די עם הדבר הזה.

מה התנהגות הזאת אמורה להביע ואיך אני יכולה לטפל בזה?
הגננת כמובן מכחישה את זה בכל תוקף והילדה לא מפחדת ממנה בכלל והולכת לגן בכיף כל בוקר.

אשמח לתשבותכן.

בני בן 7 ילד מקסים חכם ונבון מאד, לפני 3 חודשים באור יום בערך ב 18:00 האוטו של בעלי היה מול הבית ואנחנו בדרך כלל משאירים את המכוניות פתוחות עד שהולכים לישון ואז אחד מאיתנו נועל אותן.
לפתע הילד שלי שיחק בחצר וראה בחור בשנות ה - 20 מזוקן וכהה אור, פותח את הדלת של האוטו של בעלי ומחטט.
בני רץ הביתה וקרא לבעלי.
בעלי יצא החוצה הוציא את הבחור שהיה ברכב, הרחיק אותו מהבית לשכונה אחרת וסגר איתו חשבון (לא לפני הילדים)., אך כשהגיע הביתה סיפר שהוא הרביץ לו.
אך מאז הבן שלי לא מוכן לזוז מטר בבית לבד, צריך ללוות אותו לשירותים ולחכות ליד הדלת עד שהוא יסיים, צריך ללוות אותו למקלחת, והוא לא נשאר לבד בסלון, ולא ביחדר שלו אפילו לא שנייה.
יש לציין שהוא ואחיו בן ה - 4 ישנים באותו חדר. בערב כשאנחנו משכיבים אותם לישון צריך לחכות שהוא יירדם, ובערך פעם עד פעמיים הוא מתעורר באמצע הלילה ואם הוא לא רואה שאחד מאיתנו לידו הוא רץ עד למיטה שלנו ומבקש שאחד מאיתנו יחזור ויישכב לידו, כשאני חוזרת לשכב לידו אני שומעתצ את הדפיקות לב המהירות שלו מפחד.
לפעמים כבר כואב לי הלב אז אני אומרת לו שלא יידאג שאני ישנה לידו כל הלילה, ורק כשהוא יודע שאני לידו כל הלילה הוא ישן רצוף ורגוע.
בבוקר שוב כשהוא מתעורר וצריך להתלבש לבית הספר צריך להביא לו את הבגדים לסלון כדי שיתלבש, כי הוא לא נשאר לבד בחדר.
כל זה התחיל מאז אותו מקרה. אני לא מצליחה לישון לילה אחד רצוף וקופצת כל הלילה מהחדר של הבנים לחדר שלנו, באיזשהו שלב אני כבר מתעייפת ופשוט ב 5 בבוקר נשארת לישון לידו, ובעלי מסכן מתעורר בוקר בוקר למיטה ריקה.
אשמח אם תוכלו לעזור לי

יש לי ידיד הומסקסואל שהוא חבר ותיק שלי מזה 18 שנים.

היום ילדיי בני 8 ומעולם לא הכרתי בינם לבין הידיד שלי מאחר ואני לא יודעת איך לעשות זאת.

אני מאוד פתוחה בדעותיי מצד אחד ואף בשיחות עם ילדיי לגבי נושא זה אני מסבירה בצורה פתוחה,

אבל אני חוששת כביכול להפוך את העניין ללגיטימי ואולי אפילו לנשגב.

מצד אחד ברור לי שאלו נטיות טיבעיות ומצד שני גם סביבתיות ומכך אני חוששת.

שלום,
בני בן 7 התחיל כיתה ב . מזה מספר חודשים הוא מפחד להסתובב לבד בבית למרות שתמיד נמצא גם מבוגר בבית. החששות האלה קיימים במהלך היום ומתגברים בלילה.
לדוגמא החשש להיכנס לשירותים לבד או ללכת לחדר הסמוך אלא בליווי מבוגר גם בשעות היום או בערב כאשר דולק אור בחדר.
כאשר הוא נכנס לשירותים הוא משאיר דלת מעט פתוחה ומוודא שאני תמיד לידו / כאשר הוא צופה בטלויזיה הוא תמיד מוודא שיש מישהו ליד (אפילו בחדר הסמוך).
בלילות הוא מגיע אלינו לחדר השינה בטענה שהוא מפחד ורואה מפלצות / חיות ועוד דברים מפחידים לטענתו.
איך עליי להתייחס לחששות אלה ? האם זה נורמלי בגילאים האלה ?

אודה לתשובתכם.
שחר

לחברה שלי יש ילד בן 11 קשה לו מאוד עם מסגרת של בית ספר תמיד אחרי חופשים קשה לו מאוד לחזור בוכה הרבה נהיה לו חום מזה זה משפיע עליו גופנית ופיזית מה עושים לגבי ההמשך האמא פוחדת מאוד וחסרת אונים שהוא ינשור מהר מהמיסגרת אנא עיזרו

למי עליי לפנות בעזרה לילד בן 5 וחצי שלא גמול מחיתול עם קקי? (יושב עם החיתול עליו על האסלה ולא מסכים להפרד).
גמילה מלאה מפיפי כבר בשנתיים בלי נסיגות

יש לי 2 ילדים הגדול בן 7 והקטנה בת 4.5. בחודש האחרון הילדה עושה כל מיני דברים על מנת שאני ובעלי נכעס (למרות שבגדול היא מקסימה) וכביוכל היא מתחילה להנות מזה. במיוחד מה שמפריע לי וקשה לי להתמודד זה שכל בוקר היא מתעוררת בשעה 6.30 אבל היא לא יוצאת מהמיטה עד 7.20 למרות שאני כועסת כי אני מאחרת לעבודה. שוחחתי איתה המון שבכל פעם שהיא לא קמה כועסים עלי בעבודה ולכן אני צריכה להישאר יותר זמן בעבודה מה שגורם שאגיע בשעה מאחורת לצהרון. היא מאודה מבינה מבקשת סליחה וטוענת שמחר היא תקום , אך כמובן זה חוזר על עצמו. הבן שלי ישן איתה באותו החדר והוא קם כמו תמיד ללא בעיה. עד היום תמיד היא הייתה משכימה מהר ומתארגנת כך שבשעה 7 היא הייתה מוכנה. מה עושים איך פונים אליה שהיא תשנה את הגישה?
נ.ב לא חסר לה תשומת לב ממני ומבעלי.

עד לפני חודשיים בני בן ה-8 חלק חדר עם אחותו בת ה-4. העברנו אותו לחדר לבד וקנינו לו רהיטים חדשים וההתרגשות וההתלהבות היו גדולים. החדר החדש קצת מרוחק מהחדר שלנו ההורים והחדר הקודם היה מולינו. בלילות הראשונים הוא לא הפסיק לבכות ואמר שהוא פוחד ושנישן לידו.הוא קם במשך הלילה אינספור פעמים וניגש לחדרינו וצועק ובוכה שהוא רוצה שנישן לידו. כך זה המשיך ופסק והמשיך ופסק. היו לילות שהוא היה בא אלינו לחדר והיינו כ"כ עייפים שלא ממש הרגענו אותו וצעקנו עליו שילך מיד לחדרו ולא התהגנו כ"כ יפה... קראנו לו תינוק,בכיין וכו'. רצינו לדעת האם כתוצאה מהפחדים שלו ומכך שאנחנו לא בדיוק עודדנו וכעסנו עליו מאוד, האם גרמנו לו נזק? כי הבחנו שמאז חל בו שינוי לרעה.הוא שואל כל דבר כמה פעמים, בוכה בקלות, מפריע בבי"ס(מפטפט ללא הרף ונכנס לדברי המורה).צריך שיגידו לו כל דבר מאה פעמים... אנו מרגישים שמשהו עובר עליו וחוששים שנגרם לו נזק עקב הפחדים שהיו לו בלילות כתוצאה מהעברה לחדר המרוחק יותר. האם יש קשר?
ברצוני להוסיף שעד היום הוא הולך לישון רגוע רק כאשר אנחנו בסלון אבל אין בכי וכו' והוא טוען שהוא אוה מאוד את חדרו
תודה

לפני כחודשיים ילדתי אח לילד בן שלוש וחודשיים. מאז החיים סיוט!
הוא חזר להרטיב במיטה, עושה קקי במכנסיים, מתחת לשולחן, על המיטה ובכל מקום שאינו אסלה.
לפני הלידה הוא היה במיטה בשמונה לא משנה מה, ועכשיו עד 10:30 עוד חגיגה...
הוא לא רוצה ללכת לגן, ובמיוחד השארתי אותו בגן פרטי משנה שעברה כדי לא להחמיר את התגובה.
הוא מכה,בועט,ומכבד אותנו בהתפרצויות זעם ארוכות.
חשוב לי להגיד שעשיתי הכל לפי הספר, ספרים בנושא, לפני הלידה ואחריה, מתנות מהתינוק, לקחת לבד לגן חיות, שעשועים, ועוד. מתעלמים ממנו כשהוא נשכב על הרצפה גם חצי שעה...
תמיד חיבוקים, נשיקות, הכל!
עוד שבוע אחרי הלידה בקיסרי ישבתי איתו על הרצפה להרכיב פאזלים.
אין לי עוד רעיונות, ואני מתוסכלת כל היום בגללו.
מה לעשות?