פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בת 4.5 שמתאפקת לקקי רונית
11.06.09 09:54


בת 4.5 מגיל שנה בערך עם בעיות סביב הקקי. מתאפקת , בעלת שליטה מדהימה בסוגרים. יכולה לא לעשות קקי שבוע ימים.
בגיל שנה וחצי בבדיקת גאסטרולוג ילדים לא נמצאה בעיה פיזית. הוא המליץ על טיפול בשמן פארפין שעזר לעיתים והפסיק להשפיע גם במינונים גדולים - לדעתנו שיפרה את יכולת השליטה.
ניסינו גם הומאופתיה שעזרה בתקופה מסויימת, אבל לא פתרה את הבעיה לחלוטין.
משתמשים בפגלקס שעוזר בתקופות מסויימות ולעיתים לא.

ניסינו בעבר לתת מתנות, לשבח, להתקשר לסבא וסבתא, לעודד, לספר סיפור, להסיח את הדעת (עובד לפעמים) וגם ניסינו את הקשה מכל - להתעלם. בכל שיטה הן פיזית והן רגשית שנקטנו היה שיפור לתקופה מסויימת ואח"כ הבעיה חזרה.

לפני שבועיים בכי היסטרי וצעקות , ריצות הלוך ושוב לשירותים ורק לאחר מס' ימים עם הרבה עידוד ולאחר בכי קורע לב היא עשתה קקי. כששאלנו אם כאב - אמרה שלא. לאחר מכן במשך שבועיים פשוט ניגשה לשירותים כל יום ועשתה קקי. לפני כמה ימים הפסיקה לעשות קקי והאפיזודה הקשה חזרה על עצמה אתמול.

מקרים שבהם זכורה לנו החרפה מיוחדת - כניסה לגן בגיל שנה וחצי, מסיבת חנוכה השנה בגן, נסיעה לחופשה מאוד מרגשת ולכן העלנו את הסברה שזה חוזר כעת שוב בשל ההתרגשות או שמא הלחץ ממסיבת הסיום בגן.
מתנצלת על האורך, זה גם עוזר לי לסדר דברים בראש לאחר יממה קשה מאוד.
אשמח לעצתכם .

בית בת שנתיים ו-3 חודשים.
לפני כשבועיים החלטתי לגמול אותה מטיטולים למרות שלא הראתה מוכנות לכך.
במילים אחרות היא לא הודיעה שיש לה קקי או פיפי לפני עשיה או שלא ביקשה להוריד את הטיטולים.
למרבה הפלא היא אכן משתפת פעולה ועושה פיפי בסיר ולפעמים מתאפקת זמנים ארוכים.
השאלה שלי היא כזו, אני עדיין צריכה להזכיר לה כל הזמן לעשות פיפי בסיר, היא כלל אינה אומרת שיש לה פיפי, יותר מכך אם אני לא מזכירה לה, היא עושה בתחתונים.
האם זה בא בשלבים? האם היא תתחיל להגיד שיש לה, לפני שהיא עושה בתחתונים או שעלי לעשות פעולות מסויימות שיגרמו לה להתחיל להגיד שיש לה פיפי או קקי.
ברצוני להוסיף שבחלק מהפעמים היא רצה לבד לסיר לעשות אך אינה מודיעה על כך.
איך אני יכולה לגרום לכך שהיא תודיעה לי כל פעם שיש לה, על מנת שנהיה יותר חופשיים כשאנחנו יוצאים לטייל.
תודה רבה

בנותיי בנות 8 ו- 5, לפעמים חברות ולפעמים רבות כמו אצל כולם, האם נכון שיהיו ביחד בחדר, או חדר לכל אחת בנפרד?
עד לפני כ-3 חודשים היו יחד בחדר, לאחר מעבר דירה, יש לכל אחת חדר משלה, לי ולבעלי ישנם דילמות בנושא, כיון שאנו רוצים שיהיו חברות טובות ומאוחדות, האם יש לכך השפעה?
אשמח לקבלת תשובה. תודה

בני בן 5 וחצי ילד חכם במיוחד. לאחרונה החלו אצלו סימני חרדה המאופיינים בדאגה מוגזמת ותחושת חרדה לגבי דברים שונים כמו: רעידות אדמה, הרי געש, בריאות, מוות ועוד.
העניין החל בתקופת פסח כאשר הילדים ראו בגן סרט על יציאת מצרים "נסיך מצרים". לאחר הסרט הילד התחיל לדבר ללא הרף על "רוח אלוהים" ועל הפחד ממנו (הוא בכור...).
ניסינו להסביר לו בצורה רציונלית לכל חשש שעלה (זה קרה מזמן, אין דבר כזה...) וגם בצורה אמוציונלית (אנחנו תמיד שומרים עליך ...). כל זה לא עזר והילד שפך את ליבו כי אינו מסוגל לשלוט בתחושת הפחד וזו מפריעה לפעילותו היומיומית ("אני כל הזמן חושב על זה ולא מציח לשכוח את זה). תחילה הוא פחד גם ביום ולא היה מוכן להיות לבד אפילו בשירותי או בחדר הפרטי שלו כרגע הבעיה קיימת בעיקר בלילה: הילד לא מכל בשו םאופן לישון לבד (אנחנו מרדימים אותו ורק אז מכבים את האור). כמו כן החשש מפני "אסונות" עדיין מעסיק אותו בצורה לא הגיונית ("אני לא רוצה אף פעם ללכת לארצות שיש בהם הרי געש...").
כיצד נכון לטפל בבעיה ? ניסיתי לקבוע תור לפסיכולוג מהקופה (כללית) אך הם מלאים ואין להם תור.

תודה,
ליה

בני עולה השנה לכיתה א'. כל חבריו מהגן הולכים לבית ספר מסויים והוא הולך לבית ספר אחר מפאת קרבה לבית.
אני מלאה בחששות האם היה נכון לרשום אותו לבית ספר שלא כל חבריו הולכים.
הוא מבחינתו רוצה את הבית ספר אליו הוא הולך כי בן דודו הגדול ממנו ( כיתה ו') הולך לבית ספר זה, דבר המקנה לו בטחון ורצון ללכת לאותו מקום.
החשש שלי הוא שבטחונו יתפוגג כשיגיע לכיתה ולא יכיר אף אחד - את בן דודו יוכל לפגוש רק בהפסקות.
הוא מאוד פופולרי בגן ומוקף בחברים והמעבר לכיתה א' יכול להיות לו לא קל כשחבריו בבית ספר אחר.
במצבי הכרות ראשוניים הוא נוטה להתבייש ורק לאחר זמן מה הוא נפתח.
מה המלצתך בעניין
האם לשנות את בית הספר או שחששותי מוגזמים?
אשמח לדעתך בנושא

שלום רב,

בני בן שנתיים בן יחיד ומאוד מפונק. הבעיה היא שהוא חושב תמיד שהכל שלו. כשבאים אליו חברים הוא לא נותן להם לגעת בצעצועים שלו, בטענה שזה שלו ואם הם נוגעים הוא בוכה כל הזמן. מה שגורם גם לנו להרגיש לא נעים כלפי הילד האחר והוריו. אנחנו מנסים להסביר לו שיהיה לו יותר נעים לשחק ביחד ושהוא יכול להתחלק וכו' אבל זה לא כ"כ עוזר. אנחנו מבינים שזה נובע בין היתר מהעובדה שמישהו נכנס לטריטוריה שלו וזה מלחיץ אבל איך אפשר לשחרר אותו קצת כדי שגם יהנה ממשחק עם אחרים. עלי לציין שזה קורה לו גם בגן עם דברים שהוא אוהב לשחק בהם והוא לא רוצה שאחרים ישחקו עם זה וגם כשהוא מתארח אצל אחרים זה קורה אבל זה יותר מתון. מה לעשות? ומתי זה בדר"כ עובר?
(אני חייבת לציין שזה קורה לו בעיקר עם ילדים בגיל שלו והרבה פחות עם ילדים יותר גדולים נניח גיל 4 ).


תודה..

יש לי ילד בן 4 עוד מעט. אני בדר"כ מתקלחת איתו באמבטיה כי הוא אוהב לשחק במים, אתמול הוא שאל אותי שאלה שקצת הפחידה אותי.
"אמא, גם לילדות בנות יש שערות כמו שלך?"
אז עניתי לו שלא. ואז הוא שאל רק לבנות אמהות יש? אז עניתי לו שכן.

האם אני צריכה לדאוג ?

בני בן עוד מעט בן שנתיים ואני לא מצליחה לצחצח לו שיניים.
ניסיתי כמה שיטות, החלפתי לו משחה (הוא דווקא כן אוהב את המשחה שיש לו), והוא סוגר את הפה ולא פותח. הוא מוכן לצחצח רק כשהוא מחזיק את המברשת ועושה לבד, וזה הרי לא יעיל במיוחד.
חשבתי בהתחלה שזה ייקח זמן והוא ישחק עם המברשת ולבסוף נצחצח לו, אבל זה עדיין לא הולך ואני יודעת שזה חשוב מאוד לצחצח שיניים בגיל הזה.

מה לעשות??

שלום,
לי ולבעלי יש ויכוח קשה על עזיבת התינוקת שלנו מידי בוקר. תמצית המקרה: ביתי בת שנה ושלושה חודשים. לאחרונה מגלה סימני "חרדת נטישה" שלמיטב ידיעתי הינם טבעיים לשלב ההתפתחותי שלה. אני זו שיוצאת מוקדם בבוקר לעבודה. בכל בוקר כשאני מתחילה ב"טקס הפרידה" - ואומרת לה משפטים כמו "להתראות מותק, נתראה מאוחר יותר".., היא מתחילה לבכות. ביקשתי מבעלי שבשלב הזה יחזיק אותה או יהיה איתה ויחד יפרדו ממני. גם אם אח"כ היא תמשיך מעט לבכות, הרי שברור לי שתוך כמה רגעים זה יפסק ולפחות חוויית הפרידה לא תהיה של נטישה אלא של פרידה.לדעת בעלי עליי פשוט לעזוב אותה, לטרוק את הדלת, והוא לא חייב להיות חלק מהעניין. מצידו להמשיך לישון בזמן שאני הולכת ובזמן שביתי בוכה על הדלת הנסגרת בפניה.
היות והנושא טעון מאד בינינו, אני אשמח להכוונה כיצד נכון לפעול.
תודה מראש, מיכל

היי

ביתי בת ה- 11.5 ביקרה איתי אצל רופאת הילדים , היא החליטה שאינה מעוניינת לבצע בדיקה מסויימת (משטח גרון), אך לא הסתפקה בלווא , אלא ברחה מהמרפאה אח"כ חזרה (מבלי שנקרא לה) לבסוף כשהייתי צריכה לעזוב את המקום היא חסמה את דרכי עם שתי ידיה על המשקוף ולא נתנה לי להיכנס לקחת את הבדיקה הנדרשת.
דבר זה לא קרה מעולם ובטח לא במקום ציבורי.
כאשר נכנסנו לרכב אמרתי לה שהיא לא היתה חייבת לעשות את הבדיקה אך יש דרך לאמר לי זאת, אפשר היה לחכות להיותנו לבד ולדבר איתי כי בכוח לא הייתי עושה את הבדיקה אפילו אם היא נדרשת. למשך כשעה היא התחפרה בתוך עצמה, כתבה לי מכתבים כמה אני מגעילה ודוחה ושאני לא מתייחסת אליה יפה , ולבסוף כתבה התנצלות על ההתנהגות שלה ושבדרך כלל אני בסדר בהתנהגותי כלפיה. כמובן שקבלתי את ההתנצלות ושוב דברתי על הדרך שצריך להתנהג (למרות שבתוכי התביישתי בכל הסיטואציה).
מה עלי לעשות? האם נהגתי כראוי?



תודה

שלום.
בגני יש ילד כבן 6 עם לקויות למידה מורכבות ובעיות תחושתיות שעיקר עיסוקו התחושתי נסוב סביב הכנסת ידיים לפה, אחיזת ילדים בכוח והתווסף לאחרונה גם עיסוק באוננות(על המכנסיים). הילד אינטיליגנטי ומבין ונראה שהעיסוק ממרכז אותו מאוד. החשש העיקרי שהתנהגות זו תהפוך להרגל שקשה יהיה להכחידו על פי מקום וזמן. מה עושים, כיצד נוהגים ועם מי מתייעצים ולומדים את הנושא ביחס לילדים ען צרכים מיוחדים? תודה.

היי,
בתי בחודש הבא בת 3 ומזה חודש היא ללא חיתול(עם חיתול רק כאשר היא רוצה קקי). הבעיה היא כי בגן היא לא מוכנה לעשות פיפי באסלה. בכל מקום כן חוץ מבגן.אני לא רוצה לשים לה חיתול רק בגן כי אני יודעת שהיא מוכנה ואני לא רוצה לסגת.אני מודאגת מההתאפקות (היא עד 12:45 בגן),לכן אני בדילמה. ניסיתי לדבר איתה באמצעות משחק בנושא אבל לא הלך לי.מה אני יכולה עוד לעשות.


תודה

היי

אנחנו הורים ל-2 ילדים אחד-בן 6 והשנייה בת 2.8
לפני כחודש התחלנו בהעברתה של בתי מלול שינה למיטה של "גדולים" עם מגן מיטה של גדולים (זו הייתה מיטתו של אחיה והוא קעבל חדשה)לחדר שלהם ביחד

לאחר מקלחת הם יושבים קצת ורואים טלויזיה וכשמגיעה השעה 20:00 אנחנו מתארגנים לסיפור ולמיטה
בני כמובן נירדם ללא כך בעיה במיטתו אך לבתי יש קושי בהרדמות היא יורדת כמעט כל 3-4 דקות מהמיטה לחיבוקים ונשיקות או אפילו סתם ,על בעלי היא קצת יותר נמרחת אני כמובן הסמכותית שמתרה בה לחזור ו-"לשים ראש" במיטתה
לוקח לה כמעט שעה עד להרדמות של שנת הלילה
היא כמובן גמולה מטיטול יום ואתמול אף החלו בגן לגמול אותה מטיטול של שנת הצהריים אז החלטנו להוריד גם את טיטול הלילה (היה נורא 4 פעמים בשעה היא עשתה פיפי במיטה אך לאחר שנירדמה עשתה עוד םפעם אחת שלאחריה לא עשתה כלל עד לבוקר )

האם יש דרך אחרת בה אוכל להתמודד עם תהליך ההשכבה?
האם בסדר שהורדנו בבת אחת את טיטול הלילה והצהריים בבת אחת ואיך אפשר להרגיל אותה לכך
עם בהן הגדול שלי הגמילה הייתה מהירה ללא שום קושי
האם לתגמל אותה על כל פעם שהיא לא עושה פיפי בלילה? (אני לא רוצה שתתרגל "למתנות")
תודה

בני בן 2.6 , מרביץ ומתנהג באלימות כלפי הסביבה . הוא מרביץ בגן, לאחיו הגדולים (12,16) ואפילו לנו .
לאחרונה , האלימות שלו גוברת, הוא מרביץ מאוד בגן , והגננות העירו לי שצריך לעשות משהו.
אני קישרתי זאת לכך שהוא לא מדבר ולכן.... לאחרונה הוא החל לדבר מאוד ברור , והבנתי שזו לא הסיבה . בהרגשתי יש איזשהי בעיה "בערוץ התחישתי " ונראה שכך הוא מפרק את תחושתיו .
אתמול , הגננת התלוננה ואמרה שזה פשוט בלתי נסבל והילדים שפוט סובלים , הוא מגיע אליהם ללא כל סיבה ופשוט מרביץ בלי לחשוב פעמים , גם בתוך הבית שמתי לב להתנהגות אלימה ואקטיביות יתר הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים .
בימים האחרונים הוא כל כך כועס שהוא פשוט מכה את עצמו שזה בעיקר מטריד אותי .
אני מאוד דואגת , ומחפשת עזרה עבורו .
רציתי לשאול , את דעתכם המקצועית , האם יתכן שקרה משהו בגן ? ומכך נובעת התגברות האלימות ? למי פונים לעזרה במקרה כזו בגיל הזה ? אנחםנו מוכרחים לעצור את התופעה כי זה לא נעים לא לנו ולא סביבה ובעיקר שאי אפשר ללכת איתו לשום מקום עקב התנהגותו האלימה .
אשמח לתשובתכם
תודה רבה , אמא דואגת

גרושתי גילתה השבוע שבנינו בן 10 ו-3 חודשים גלש לאתרי פורנו. הוא טען שמדובר בכ 3 שבועות שבהן גלש כמעט כל יום (הוא נמצא לבד בבית לאחר הלימודים עד שאימו חוזר מהעבודה). אני מניח (אין לי גישה למחשב וגרושתי לא יודעת איך לבדוק את היסטוריית הגלישה) שהוא נחשף לתמונות ולסרטים מכל הסוגים. הוא טען שמתוך סקרנות חיפש בגוגל את הערך "סקס", ולא היו חברים שותפים בדבר. כמובן שהתקנו לאחר הגילוי תוכנת סינון. שאלתי היא איך לנהוג? מה המסר המרכזי שעלינו להעביר לו? האם דרושה התערבות מקצועית?