פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב, בתי בת שנתיים ושמונה חודשים. לפני כחודש התחלנו לוותר במשך היום לגמרי על הטיטולים. לאחר שראיתי שהיא כבר יודעת לעשות באסלה ויודעת להגיד כשיוצא לה. לצערי עשיתי זאת במקביל למספר שינויים בחייה - אבא נכנס לפרוייקט והגן שלה ביצע מעבר למבנה חדש. במשך שבוע ראשון היה כמעט נראה שהיא גמולה אך שלושה שבועות אחרונים מתפספס לנו ללא הרף. גם פיפי וגם קקי ולא תמיד נראה שמפריע לה לשבת בתוך המכנס המלוכלך... ובורח לה גם שניה אחרי שהיא עונה שהיא לא צריכה, נראה לי שכבר נורא מאוחר להחזיר לה טיטול, נורא לא בא לי להעליב אותה... ואין לי בעיה להמשיך לנקות כמה שצריך כל אדע שזה תהליך הגיוני וטבעי. נראה כאילו כשהיא מרוכזת במשהו אחר היא שוכחת ובורח. השאלה אם כדאי לבדוק שליטה על סוגרים או שאלו דברים שמסתדרים? המון תודה, קרן

שלום

יש לי ילדה בת 4 , ואנחנו רוצים להתגרש , באוירה טובה וללא מלחמות
רשמתי אותה לגן עירייה ( עד היום הייתה בפרטי) היא צריכה להכנס בספטמבר
להשאר בבית שגרנו עד היום אני לא יכולה להרשות לעצמי ( כלכלית)
ולכן אני יאלץ לעבור דירה , שתהיה כמובן באיזור אחר מהגן עירייה שנרשמנו כבר
אני מציינת שהיא עולה לגן ללא חברות שלה מהגן הקודם היא תהיה לבד
קשה לה עם שינויים , היא ילדה שרגילה לשגרה שלה ולהרגלים שלה
השאלה שלי היא
האם עכשיו מעבר דירה גירושים וכניסה לבית אחר דורש טיפול פסיכולוגי בשבילה ?
עד עכשיו לא התגרשנו בשבילה , אבל נגמרו הכוחות , ובאמת הכל באווירה טובה ככל שתהיה זה טראומה לילדה , היא קשורה מאד לאבא שלה
אני בחרדות ולא ישנה בלילה
שאני אלך איתה לטיפול / אבחון ?

אודה לך על תשובה מהירה למייל

שלום. בתי בת 6 סבלה מגיל חודשיים מעצירויות כרוניות ומפסורה. עברנו סבל בל יתואר ולשמחתנו הוא נפסק בגיל4 והיא נגמלה מהחיתול. אולם מאז נתקלנו בבעיה חמורה וקשה לא פחות והיא המנעות מעשיית צרכים. הילדה מתעקשת לא לעשות את צרכיה והדבר הוא קשה מנשוא. היא מתלכלכת לעיתים קרובות ועליי לציין שכיום אין לה כאבים כלל כפי שהיה בעבר אלא פשוט עקשנות ודחייה. ניסינו הכל כולל טיפול פסיכולוגי אולם ללא הועיל אשמח לפתרון / משהוא שיעזור להתמודד עם בעיה זו. האם שם התופעה נקרא כך?

הבת שלי בת 5 וחצי כבר שנתיים שהיא כל הזמן אומרת שהיא רוצה להיות בן, לא מוכנה לשחק במשחקים של בנות לא רוצה ללבוש בגדים של בנות ומשחקת רק עם בנים, הילדות השכנות לא רוצות לשחק איתה הן אומרות שהיא אוהבת דברים של בנים וצוחקות. היום קניתי לה בובה והיא אמרה שהיא לא רוצה אותה ובנוסף כשחברתי סיפרה על כך שהבת שלה (באותו הגיל) רוצה להתחתן עם ילד מהגן שלה הבת שלי אמרה שהיא לא רוצה להתחתן אף פעם.. מה לעשות? האם זה בסדר? אני ממש מודאגת, חשבתי שזה יעבור לה אבל זה לא עובר, היום שאלתי אותה למה היא רוצה להיות בן, והיא אמרה שאני אמרתי לה שכגיליתי שאני בהריון אז רציתי בן, כמובן שלא אמרתי לה דבר כזה... מודאגת נורא
א'

שלום
ב7 החודשים האחרונים בתנו בת השנתיים עברה תהפוכות וטלטלות מחוסר ברירה.
נאלצנו לחזור באופן מידי לארץ ממקום מגורנו ולחתןך באופן חד את כל המוכר והבטוח( בית, גן, שפה וכו) עקב בעיות שהתגלו אצלי במהלך ההריון. אם הגיענו לארץ מיד אושפזתי לשבועיים בהם היא הייתה אצל הסבתא וסבא מצד אביה ויחד איתו. השתדלנו שהיא תבקר כל יום יומיים על מנת למנוע ניתוק מוחלט. לאחר שיחרורי מבית החולים עברנו לישוב של הורי ורשמנו אותה לגן. בינתיים אני נאלצתי להתאשפז עוד פעם והפעם רחוק מהבית והיא הייתה באה לבקר פעמיים בשבוע. ניסינו להרגילה לשגרה חדשה של גן ומקום מגורים חדש ואביה ואימי היו המפטפלים העיקריים. לאחר הלידה (תאומות פגות) אביה נאלץ לחזור הביתה לחו"ל ואני הייתי מביאה אותה בבוקר לגן מבלה את היום בפגיה וחוזרת לאסוף אותה אחה"צ.
בנתיים הקטנות השתחררו מהפגיה ועברו את כל הבדיקות הדרושות בארץ ובסוף החודש אנחנו חוזרים הביתה סוף סוף.
אבה שלה חוזר לארץ אחרי 3 חודשים ושבוע לאחר מכן אנחנו טסים.
בדיוק שהיא הסתגלה סופית ל"חיים החדשים".
איך להכין אותה למעבר הקרוב? מתי להתחיל? אנחנו טסים ביום ראשון בלילה האם לשלוח אותה עד היום האחרון לגן כולל? או לסיים את השבוע כדי לשמור על רוטינה מסוימת? האם לבקש לעשות לה איזושהי מסיבת פרדה בגן ( בדיוק שבוע לפני חוגגים לה יום הולדת שנתיים)?
האם מומלץ לשלוח אותה כמה שיותר מהר לגן שם או לתת תקופת התאקלמות? האם ישנם התנהגויות שעלי לצפות להם?

סליחה על האורך ותודה מראש...

בתי כבר בת חמש וחצי (עולה לכיתה א') ואינה מוכנה בלילה לפני השינה לשחרר את המוצץ. כל שיטה שניסיתי כמו הבטחה למתנה, שיחה והסברים כי היא בוגרת,- לא עלו בהצלחה. יש לציין כי היא גמולה ממוצץ בשעות היום מגיל שלוש והיא מודעת כי היא כבר גדולה (כשבאות חברות היא מוודאת שהמוצץ אינו במקום גלוי). האם להעלים את המוצץ בבת אחת? או שיש סיכוי שאי פעם תישן בלי המוצץ???

אשמח לשמוע אתצ עצתכם

אמא

בני בן ה-7 לומד בכיתה קטנה עקב קושי רגשי, המורה טוענת שיש לו בעיית קשב אך אבחון טובה 0.76 -בבית הוא כל הזמן רץ וקופץ ואם הוא משחק או רואה טלויזיה הוא כל הזמן זז(תזוזת קדימה אחורה)יש לציין כי הוא מסוגל לשבת הרבה עם פאזלים,ציורים,משחקים ושיעורים.שאלתי היא איך ניתן "להרגיעו"מהתזוזות הנ"ל

אודה לתשובתך.

שלום רב,
בני בן 9 ומאז ומתמיד מנענע את עצמו באמצע הלילה מתוך שינה וכשקם בבוקר הוא נראה עייף ותשוש והדבר בא לידי ביטוי בעייפות בביה"ס ובמהלך היום.
היינו במעבדת שינה והכל תקין.
הילד מודע לענין ולא מצליח להפסיק את הניענועים בלילה, לרוב אני מתעוררת מזה וצועקת לו שיפסיק אחרת הוא ממשיך.
הילד די פחדן ביחס לבני גילו וסובל מלקויות למידה, כשהיינו אצל נוירולוג אובחן בגיל 5 בחוסר בשלות ריגשית שלדעתי עדיין לא צימצם את הפער ביחס לבני גילו.

כיצד אני כהורה יכולה לעזור לו או שעליי לפנות לפסיכולוג קליני המטפל בילדים ?

תודה, אמא

בני בן שלוש וחצי ילד טוב מנומס אך בזמן האחרון חוזר מהגן עם קללות עסיסיות וביטויים שמוציאים אותנו כהורים מדעתנו, אם מעירים לו הוא חוזר על זה שוב ושוב.
כיצד נ יתן להתמודד עם התופעה?

אנחנו גרושים כשנה וחצי+ופרודים עוד שנה , הורים ל-3 ילדים 20.5 בן, 18בן , 13 בת. יוזמת הגירושים הייתה מצד גרושי ובנגוד לרצוני. לכאורה הגירושים היו ללא סנסציות גדולות. חלוקת הרכוש נעשתה אצל מגשר תוך כדי הסכמה. זמן קצר לאחר הפרידה גרושי עבר לגור יחד עם חברתו. עד קבלת הגט הייתה תקשורת מינימלית אך מטען הכעסים הדו צדדי לא הביא לתוצאות טובות. לאחר הגט התקשורת ירדה לאפס. ניסיתי בכל הדרך לייצר תקשורת בסיסית וחשובה אך בכל פעם נתקלתי בהתחמקות או בבוטות בחוסר רצון לתקשורת. כעת בני האמצעי מסיים תיכון ובשל מחלה בעבר אינו חייב להתגייס, ואינו רוצה להתנדב. לטעמי נושא גיוס/ אי הגיוס חשוב מאוד בצורת ההתנהלות מולו ולכן ביקשתי מגרושי שוב להיפגש או לשוחח על כך טלפונית.
וזו תשובתו: "חשבתי על הרצון שלך להיפגש , איני רואה טעם מהסיבה שהילדים גדולים ובוגרים ויחד עם זאת כול הניסיונות הקודמים העלו המון כעסים וממקום שאני רוצה לשמור על עצמי ולא להיכנס לאנרגיות האלה אני בוחר שלא להיפגש.אנחנו נפרדנו וכול אחד מאיתנו מגדל את הילדים בדרך שהוא רואה והוא מבין , וזה חלק ממשמעותהיותנו גרושים.אני בטוח שאת מגדלת את הילדים בדרכך שלך ממקום הכי גדול שאת יודעת ויכולה,כמו שאני בדרכי שלי.אם יש משהו קונקרטי שאת חושבת שחשוב שאדע – המייל הוא אפשרי"
מה דעתכם? כיצד לדעתכם עליי להגיב ?

מקווה שתכבדי את רצוני

לבני בן ה- 4 וחצי יש התפרצויות זעם שאי אפשר לצפותם מראש משהו לא מסתדר לו לא משנה ממה הוא תמיד יאשים מישהו ולא יבין את ההגיון שעומד מאחורי זה למשל המחשב נתקע זה ביגללי הוא הרכיב משהו בלגו וזה היה באמצע הסלון ומשהו נפל על זה וזה נפל בגללי בגלל אח שלו והוא בוכה מתפרץ זורק דברים כמעט שובר לדוגמא עם המחשב שזה קרה אתמול אמרתי לו שאני יסדר לו והוא התפרץ והאשים והתחיל לדפוק במחשב ולהפיל את המקלדת אמרתי לו שאני יבוא לסדר הוא לא רצה שאני אגע ועדיין הוא מנסה לסדר ולא מסתדר לו ועוד הפעם דופק במחשב ועוד רגע מפיל את המסך עד שכעסתי עליו ולקחתי אותו לחדר שירגע ויבין שהוא לא יכול להרוס רכוש בבית וזה יעבור ככה אני מאוד רוצה להבין מה לעשות אין לי מושג מאיפה זה נובע לו שכולם אשמים בלי להבין את ההגיון שמעבר לזה לא יודעת ילד בן 4 וחצי לי יכול להבין ? מה עושים ? בבקשה עזרה!!!

אמא מודאגת!!!

שלום,
בני בן שנתיים בעוד חודש צריך לעבור ניתוח ביד ימין ואחריו יהיה שבועיים עם גבס ביד. זהו ניתוח לכריתת צלקת ישנה, שחרור אצבע מקופלת והשתלת עור בה מאזור מפשעה או בטן תחתונה. בעיניי הוא קצת מאחר מבחינה התפתחותית (עדיין לא מדבר משפטים אלא רק מילים, נראה שמבין אותנו מצויין אבל מעדיף לסנן). כמו כן, הוא מרגיש רופאים ומתחיל לבכות חזק מאוד רק כשהם מתקרבים גם אם עדיין לא נגעו בו ולא מתכוון להרגע עלינו. זהו לא ניתוח ראשון ובכללי הוא ילד אסמטי ולכן חולה די הרבה ומקבל טיפול מונע שגם לו הוא מתנגד.
1. האם כדאי להעלות נושא זה לפניו ואיך שהוא להכינו לקראת או שעדיף בכלל לא לדבר כדי לא להפחיד? האם בגיל שנתיים הם מבינים מה קרה או נעשה להם ומה מותר ומה אסור לעשות אחרי כשמסבירים במילים?
2. שקלתי להתחיל לנסות גמילה מטיטולים בקיץ אך כעת אני מתלבטת אם כדאי לפני ניתוח או שעדיף להמתין לסתיו? מ15 ליולי הוא בבית ועד ספטמבר ואז חוזר למשפחתון ואני לא יודעת איך תשתלב גמילה עם חזרה ואם תהיה היענות מצד הגננת במשפחתון.
אודה על ההמלצות בעניין.

הבת בת 6 וחצי. ילדה מוכשרת, מבריקה וחכמה, בגן חובה. עולה לכתה א'. לאחרונה עניין היציאות שלה הפך לנושא מרכזי. במשך תקופה הצואה שלה היתה קשה והכאיבה לה, כך שכנראה תוך כדי רצתה לברוח מהשירותים וזזה באי נוחות על האסלה. לפתע בשבועיים האחרונים פשוט נמנעת מלשחרר את הלחץ. התאפקה שבוע שלם!! דאגנו שתאכל פירות וירקות ומזונות עם סיבים כדי שהקקי יהיה רך. אחרי שבוע פשוט הכרחתי אותה לשבת בשירותים. ליטפתי, חיבקתי, אחזתי שלא תברח, עודדתי, סיפרתי סיפורים והיא סוף סוף שחררה. מאז עברו 4 ימים - ושוב היא מתאפקת. הבטן כואבת לה. היא משתוקקת לשחרר אבל פוחדת. לקחתי אותה היום לרופאה כדי שתבדוק אם אין טחורים, או פצע. הכל תקין. הרופאה ביקשה ממנה שתהפוך להרגל כניסה לשירותים כל יום לכחצי שעה אחרי ארוחה. קיויתי הערב שנצליח (בטח אחרי מיץ שזיפים ושזיפים ועוד קצת מאכלים מעוררי קקי...)- אבל הילדה נכנסה להיסטריה בבוא הזמן. בכי היסטרי. עשתה פיפי מהר וברחה. הערב פשוט הרמתי אותה והחזרתי אותה לשירותים. הצעתי שתשב קצת ואפילו לא תעשה כלום - ככה שנהנה מהביחד. ניסיתי לברר ולשאול מה הגורם? למה היא פחודת ? לדובב אותה. התשובה המונוטונית: לי זה הכי כואב, את לא מבינה כמה. אחרי 5 דק' היא פשוט נחלצה משם ואני מתוסכלת החלטתי שלא נכון ללחוץ עליה. איך כדאי לנהוג איתה? מה לעשות?

שלום אני אמא לילדה מקסימה בת שנתיים, כיום הילדה נמצאת במסגרת (מעון), היא מאוד אוהבת את הצוות והילדים ונהנת להגיע בבוקר למעון, הילדה מדברת ממש טוב לבני גילה ויודעת להתבטא יפה, בתקופה האחרונה לילדה יש פחדים מאנשים מסוימים בין אם היא מכירה אותם (לדוגמא אחי הבכור, או חברים של בעלי- שאותם היא גם מכירה בשמם) או אנשים שהיא לא מכירה (עוברי אורח ברחוב), הפחדים מתבטאים בכך שהיא ישר בוכה ומבקשת שנרים (אני או בעלי) אותה על הידים, כשאנו מרימים אותה היא שמה את ראשה על הכתף שלנו ומחבקת אותנו חזק, לאחר "שהאדם המפחיד" הולך היא אומרת שלא בוכים ושואלת איפה הוא ורוצה שהוא יבוא. (לרוב היא מפחדת מגברים אך גם מנשים היא מפחדת)
שאלתי את הצוות בגן והם אומרים שהכל בסדר ואולי זה קשור למעבר דירה שעשינו לא מזמן (למרות שהיא מאוד אוהבת את הבית ואת חדרה היפה), או לעובדה לכך שאני בהריון (הסברתי לה רק שאני עוד מעט אביא לה תינוק והיא תעזור לאמא ולאבא).
אני ממש משתגעת ולא יודעת מה לעשות? איך להגיב? ממה זה נובע? תודה רבה

בני בן שנתים וחודשים ילד מדהים מפותח לגילו אבל לא מוכן לעשות בסיר כשאני מדברת איתו על סיר או אסלה הוא אומר לי עוד לא אמא לא עכשיו אני רוצה טיטול האם יש דרך לעשות זאת . אנחנו צופים בקלטות