פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום בתי בת ה-7 ילדה חכמה (דוברת שלוש שפות ) חייכנית ומתוקה.הבעיה שלה היא שהיא חסרת אחריות או אולי "אסטרונאוטית" משהו שמוציא אותי מדעתי!!!! היא שוכחת לסדר את קלסר הלימודים שלה, שוכחת פריטים בבית הספר,או אצל חברות, מאוד לא מסודרת אם בבית ועם במחברות בית הספר, לא מאורגתו חולמנית.... אני משתדלת להזכיר לה כל הזמן ןלא מוותרת לה( אני לא מסדרת אחריה אלא מבקשת ממנה לסדר את הבאלגן שלה, את הקלסר לה וכו) הבעיה היא שנמאס לי ללכת אחריה כל היום וכל הזמן. אולי זה קצת האופי שלה אבל איך בכל זאת אפשר להקנות לה כלים של אחריות , של סדר, של אירגון? אנו מתגוררים בשליחות בחו"ל אנה תנו לי כלים פרקטיים ליישם בבית! אני פשוט מתוסכלת ומאוד מאוכזבת שהיא כזו מכייון של החוכמה שלה וטוב ליבה יורדים לטימיון בגלל שהכול אצלה מבולגן ולא יפה. בתודה מראש עינת

שלום! יש יל ילד בן שלוש ועוד כחודשיים הולכת להיוולד לו אחות . התחלנו לדבר איתו על הנושא הוא אומר שהוא רוצה אחות כמו של חבר שיש לו. אלא שבזמן האחרון הורא קצת מפספס וממש לא רוצה לעזוב את בעלי בגן פשוט בוכה בהיסטריה, אח"כ הוא נירגע אומנם לא משתף פעולה בכל הפעילויות יצירה הגננות מכירות את בני הוא ילד רגיש ,אני בטוחה שהן מתייחסות אליו ברגישות. אך עדיין מה לעשות אני מרגישה שהוא חש במשהו. השאלה כיצד מתמודדים? האם להפסיק לגמרי לדבר על הנושא (זה שאנו מדברים עליו המון ) ובעצם כיצד ניתן לקורא על הנושא יותר לעומק? מה לעשות בבוקר בעת הכניסה לגן? אשמח לתשובה מהירה שרית

שלום, אשמח לעצתכם: רקע: בני בן השנתיים הוא ילד חכם ומבין מאד. הוא יודע לשבת בסבלנות רבה ולשחק או להקשיב לסיפורים. בגן הוא מקשיב מאד יפה במפגשים וגם משתתף. לפני כשלושה חודשים נולד לו אח קטן שהוא מאד אוהב, וביום יום הוא ילד רגוע, חייכן ועדין מאד. הבעיה: לפעמים (זה קורה בעיקר כשהוא מתעורר משנת הצהריים) יש לו התקפים של בכי היסטרי שאנחנו לא מצליחים להרגיע. זה התחיל בגן, ועכשיו זה קורה לו גם בבית. הוא מתעורר מהשינה בבכי היסטרי (נראה כאילו שחלם חלום רע, או שכואב לו משהו) וממשיך לבכות בהיסטריה, וזה יכול להמשך הרבה זמן. לפעמים אנחנו מצליחים לתפוס את זה בזמן, להציע לו משהו שהוא אוהב (משחק, משהו לאכול וכד') ואז הוא איכשהו מצליח להרגע, ולפעמים אנחנו לא מצליחים לתפוס את זה בזמן או שקורה משהו קטן שמעצבן אותו (למשל אני מתייחסת לתינוק וכד') ואז הוא נכנס להיסטריה ממש ואי אפשר לדבר איתו. הוא בוכה וצורח אוטומטית "לא" על כל שאלה ששואלים אותו. בגן כבר לא יודעים מה לעשות איתו כי הוא מעיר את כל הילדים האחרים.... אשמח לדעת: א. האם זו תופעה מוכרת וממה זה נובע? ב. כיצד אני אמורה להתייחס אליו במקרה של התקף בכי כזה ואיך אפשר ללמד אותו להתגבר ולהרגע? תודה רבה!

שלום רב, בני בן 4 (חשוב לציין שיש לי ילד נוסף בן 1.3) , בני בן ה- 4 כל היום שואל אם אני אוהבת אותו ואם בעלי אוהב אותו ואם אחיו אוהב אותו ומכריז במקביל שהוא אוהב אותנו. בתקופה האחרונה הוא לא מוכן להפרד ממני (ללכת לחוג או חבר ) מה שבעבר היה ללא בעיה. גם הגננת סיפרה לי שהוא תמיד מחפש את קירבתה ומעדיף לשבת לידה ולא לשחא עם חברים. חשוב לציין שאין לו בעיה חברתית או בעיה כלשהי שהבחנתי בה. אנחנו תמיד מרעיפים אליו חם ואהבה . האם אני צריכה לחשוש שמשהו לא תקין???

שלום, בני בן ה4 וחצי סובל מבריחת קקי, הדבר מחמיר במעברים וביציאה משגרה, ואנחנו עומדים לעבור דירה וכתוצאה מזה הוא יעבור גן . אני מחפשת מטפל שמתמחה בנושא, איך אפשר למצוא מומחים לנושא?

שלום וברכה, ברצוני להציג סוגייה מסויימת: ביתי בת 5 ( ילידת 7/2/2004) לומדת בגן חובה, ברור לי לגמריי שהיא אינה נמצאת בשנתון של העולים לכיתה א' בשנה הבאה. אבל... לאחר שיחה עם הגננת וגם מהיכרותי עם הילדה ,היא מוכנה מבחינה יכולת קוגנטיבית מעלומעבר למצופה , ועוברת מבחינת יכולת התפיסה והידע שלה ילדים אחרים בגן שעולים לא' בשנה הקרובה. אין לי כוונה "לדחוף" אותה קדימה ואני גם לא לחוצה , אך השאלה הגדולה היא : האם אני יכולה לפנות לאבחון פסיכולוגי שיאבחן גם את הצד הריגשי שלה וגם את היכולות הקוגנטיביות, כי הריי היא"פיספסה " את השנתון בדיוק בחודש. חשוב לציין כי הילדה בוגרת , עצמאית , חברותית. תודה מראש אילנית

אני אם לשני ילדים, בת בת 7 (ב') ובן 6(א'). ילדיי ילדים הגדלים בסביבה נורמטיבית ללא אבחון של אי אילו בעיות. שניהם מקובלים מאוד חברתית, שולטים בחומר הנלמד בבית הספר וחיים בעקרון באוירה נעימה. כמו בכל בית יש ביניהם אי אלו מריבות קלות אבל בסך הכל המערכת בינהם נפלאה. בני הוא ילד סגור מאוד ולאחרונה החל להתנגד ללכת לבית הספר בטענה שהוא לא אוהב ללמוד וזה ממש לא מעניין אותו מה יהיה בעתיד כי הוא לטענתו " ימות" . הוא סירב להכין שיעורים וכשכעסתי (אחרי שניסיתי בכל הדרכים), הוא אמר שהוא יקפוץ מהחלון. האמירות האלה של "לא מעניין אותי ממילא אני ימות עוד מעט" הפכו להיות חלק בלתי נפרד מכל דו שיח איתו ולא משנה באיזו נושא. מלחיץ לחשוב שילד בן 6 מדבר ככה וזוהי איזשהיא קריאה לעזרה מבחינתו אבל הוא לא מוכן לשתף פעולה בשום שיחה של "אמא /אבא - בן" לא מספר מה מציק לו ומה גורם להתנהגות שלו. אבקש תגובה דחופה לאן עליי לפנות (אציין כי פניתי למורה וכן ליועצת ביה"ס) תודה

שלום אני אמא לילד בן שנה וחצי ( ילד ראשון ) אני סטודנטית שנה ג' לחינוך מיוחד . הבעיה שלי היא שאני מנסה להציב לילד גבולות אך ללא הצלחה. כאשר הוא בודק את התגובות שלי ע"י מעשים שונים כמו פתיחה של מגירות , ארונות , או אפילו כשהוא שופך את בקבוק האוכל שלו בכוונה , אני מסבירה לו בקול קצת תקיף וסמכותי שמה שהוא עושה זה לא בסדר , אך לצערי הרב נראה לי שהוא משחק בי ובבעלי ולא איכפת לו. חשוב לי לציין שאני יותר סמכותית מבעלי וכשאני כועסת של הילד בעלי לא מתערב. הילד היה חולה לעיתים קרובות מאז לידתו ולכן התרגל לישון איתנו במיטה , כשניסיתי לשים לזה סוף השארת\י אותו במיטה שלו אז הוא התחיל לדחוף אצבע לפה במטרה להקיא וכך הוא עושה גם כאשר אני שמה אותו בלול.... בשבועיים האחרונים אני מרדימה את הילד על הידים ואז מעעביירה אותו למיטה שלו. הוא אומנם ישן חצי לילה במיטתו אבל אז הוא מתעורר ואני נאלצת להעביר אותו למיטה שלי כדי שלא יקיא. אם כרגע אני נשלטת על ידו אני לא רוצה לחשוב מה יהיה בעתיד חשוב לציין שהילד נמצא בגן מגיל 3 חודשים, הוא מאוד פעיל, אוהב חברה של ילדים ומשתף פעולה, אך למרות זאת אני מיואשת מהמצב. מה עלי לעשות????. בבקשה עיזרו לי!!!!!!!!!!!11

בני בגן חובה לאחרונה מתנהג ממש גרוע בגן מכה, מתחצף הגננת חסרת אונים אך בבית הוא מקסים אנני יודעת מה הסיבה דיברתי איתו והוא הבטיח להתנהג יפה . מס' ימים הוא בסדר ושוב.. מה אני עושה? אני חד הורית ואביו דיבר איתו.

בני בן 5 הוא בגן חובה לפני שנה וחצי נולדה לו אחות הוא היה מרטיב ועושה את צרכיו בתחתונים כאשר היא גדלה היתה הפסקה אך לאחר מס' חודשים התופעה חזרה ואף החמירה הוא כעת עושה את צרכיו בתחתונים מס' רב של פעמים ביום הוא לא מוכן שיחליפו לו,הוא צורח כשמושיבים אותו על האסלה ואומר שאינו צריך זה מיאש א6יני יודעת מה לעשות? אשמח לתשובה.

בתי בת השנה וחצי ילדה מאד שמחה, חכמה ורגועה יחסית. היא נמצאת במסגרת כבר מגיל 11 ח' והיא מאוד אוהבת את גן המורה ושאר הילדים איתה. לאחרונה היא מענישה כל דבר שפוגע בה בסטירה קלה אם היא נופלת או פוגעת במשהו אז מכה אותו. כמו כן כבר מספר פעמים היא נותנת לי סטירה קלה כשהיא בוכה כי לא קיבלה מה שהיא רוצה. ומה שמעניין אותי הוא כשהיא נותנת לי סטירה היא ישר שותקת ומחכה לתגובה שלי (אני מרגישה שהיא יודעת שאסור להכות). אז אני ישר מלטפת לה את הפנים ומנסה להרגיע אותה. ופעם האחרונה שהיא נתנה לי סטירה ישר ליטפה לי על הלחי. השאלה - האם השיטה שלי נכונה? והאם זה יעבור לה והיא תפסיק עם זה? יש לציין שהיא מתנהגת עם בנות קרובות כך, מנסה להכות ולאחר מכן מלטפת. על מה זה מעיד? תודה

שלום רב, בני הנו ילדי הבכור. בשנתיים האחרונות אני נתקלת בבעיות משמעת של בני. בני ילד חכם מהממוצע, אך אינו משקיע בלימודים, מזלזל, משתמט משיעורים במקצועות הומניים שאינו רוצה לקחת חלק בהם, עונה בחוצפה למורים וגם לחברים שאינו תופס אותם כשווים לו. יש לציין שאני ובעלי מעולם לא שמשנו דוגמה להתנהגות שהזכרתי. נקטתי בהרבה אסטרטגיות של שלילת זכויות (כמו ביטול חוג ספורט שבו לקח חלק), כעס ועונשים. כל אלה לא החזיקו מעמד לאורך זמן. אינני יודעת כיצד לנהוג, זקוקה להדרכתכם באופן נואש. יש לציין שבני מכבד אותנו כהורים, ואינו פוגע בסמכות הורית. בעיות אלה מופיעות אך ורק בביה"ס.

אני אם לבן 5 ובת 2. יש לי בעיה עם הבן לגבי חוסר בטחון עם חברים. ילד לא אלים ואנטי כוחני בעליל. אתן 2 דוגמאות מיני רבות שמשקפות את המצב: 1. היום הוא חזר מן הגן וסיפר שאחת הבנות בגן הרביצה לו בעקבות מילה שזרק לה (לא קללה, משהו דמיוני). ולאחר מכן קראה לו פחדן. כששאלתי למה לדעתו קראה לו כך הוא אמר שהוא התרחק כשהרביצה לו. 2. כששיחק לידי באחת הפעמים עם בן דודו בן גילו ( וגם פעם אחרת עם חבר מהגן), סירב לשתף פעולה ברעיון שבן דודו הציע, ואז השני אמר לו שהוא לא יהיה חבר שלו יותר. מיד הוא התחיל להתנצל ולהתרפק עליו למרות שלא היתה סיבה להתנצלות. התנהגות זו גורמת לי חוסר אונים ואני ממש עוצרת את עצמי מלכעוס עליו, למרות שכבר עשיתי זאת בעבר. שאלתי היא למה זה קורה לו, על מה התנהגות זו מעידה וכיצד אני כהורה יכולה לעזור לו להתגבר על זה? האם ייתכן כי זה בעקבות חינוך קפדני מידי על ידינו ההורים? (גם מאחותו הוא מתרחק כשהיא מנסה להרים עליו יד וגם מצליחה. הוא לעיתים דוחף אותה וחוטף לה דברים אבל לא עד כדי מכות) אבקש את עזרתכם.

בני עוד מעט בן 7 בימים האחרונים התחיל לגלות חרדות ופחדים פתאום התחיל לספר לי דברים שלא ידעתי למשל שלקח לילד בביה"ס קלפים מבלי שהילד יודע ופתאום כל הדברים האלה מפריעים לו וחוזרים לו במוח שוב ושוב הוא טוחן את הדברים האלה ומודיע לי שעשה דבר לא יפה וזה מפריע לו מאוד דבר נוסף כשהוא מקבל שיעורים ולא תמיד בטוח בעצמו במה שהוא רושם מבקש לברר עם ילד אחר האם זה אכן נכון למרות שרשם נכון את מה שצריך להכין שיעורים ורק אחרי שמקבל תשובה שזה אכן נכון הוא נרגע כי עם לא זה יכול להתבטא בבכי היסטרי דבר נוסף עם הוא התנהג לא יפה לאחותו אז הוא מודיע שוב ושוב שלא היה בסדר וכנראה שהוא זה שהתחיל את הריב בינהם ולא היא למרות שלפעמים זו אחותו שהתחילה בריב דוגמא נוספת היה צריך ללכת לישון אצל הסבא והסבתא הגיע אליהם הסבא קילח אותו ופתאום שבעלי היה צריך ללכת הילד התחיל לבכות שרוצה ללכת הביתה ולא רוצה לישון אצל הסבא והסבתא וכשהגיע הביתה אמר לי שהוא לא מרגיש בנוח שגרם לסבא לעשות עבודה קשה על זה שהוא קילח אותו והוא החליט שהוא רוצה ללכת הביתה וחוזר שוב ושוב ולמרות שהתקשר לסבא וביקש סליחה זה לא הירפא ממנו ויש דברים נוספים כגון זה רציתי לדעת ממה זה נובע ברצוני לציין שאנחנו הורים ל-3 ילדים כאשר יש לו אחות בת 4.5 שנים ואח נוסף בן 3 חודשים ממה השינוי הדרסטי שעובר על הילד אני מאוד מודאגת אשמח לקבל תשובה או כל דבר שאפשר להקל על הילד כי אני רואה ילד סובל תודה

שלום בני בן שנתיים ושמונה חודשים מסרב בכל תוקף לעשות את צריכו בשרותים למרות שלדעתי הוא מודע מאוד קנינו את כל האביזרים האפשריים ניסנו את כל השיטות של פיפי פרס קלטות הכנה וכדומה אך לא הצלחה כאשר נשאל מדוע הוא לא רוצה לעשות בשרותים תשובתו היא לא רוצה אני רוצה חיתול יש לציין כי ניסנו מספר פעמים בימים שאנו לא עובדים להשאירו בבית עם תחתונים דבר אשר עבד למספר שעות ולאחר מכן סרוב ללכת לשרותים שאלתי היא האים יש דרך אחרת שלא חשבנו עליה נשמח לקבל תשובה