פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום, נכדי בן השנה ותשעה חודשים בוכה בכי הסטרי בזמן החלפת בגדים ועוד יותר בזמן רחצה וחפיפת ראש,תופעה שהחלה לפני כחודשיים לערך מה עושים? נראה לי שבעית החלפת הבגדים קשורה ברחצה כל עוד הוא בבגדיו לא ירחצו אותו........... אשמח לקבל את יעוצכם? נילי

ביתי בת 4 וחצי. היא ילדה חכמה מאוד בעלת קושר התבטאות מצוין (יוצא דופן) היא אוהבת מאוד את הגן שלה, יש לה חברות טובות מאוד, היא נכדה ראשונה משני הצדדים כך שכל הדודים והדודת והסבים והסבתות מעריצים אותה וכמובן שגם אנחנו (ההורים) אוהבים אותה מאוד ומבלים איתה הרבה. היא יודעת גם שמעריכים אותה ושכולם חושבים שהיא מצירת יפה (היא מצירת ברמה של ילדה בכיתה ג לפחות) ושהיא חמודה וחכמה. כתבתי את כל ההקדמה הזו כדי להבהיר שהסיבה להתקפי העצב שתוקפים אותה באמת לא ידועה לי. ובנוסף לזאת היא ילדה שמספרת הרבה על כל מה שקורה לה כך שאם היתה סיבה היא היתה מספרת לי. פעם בכמה זמן (לפעמים כמה פעמים בשבוע ולפעמים בהפרש של יותר מחודש) היא נכנסת למצב של עצב נוראי, היא לא רוצה לדבר עם אף אחד, היא בוכה בשקט וכל מה שאני מנסה לעשות רק מעצבן אותה (היא לא רוצה שידברו איתה היא לא רוצה לאכול או לשתות, אי אפשר להצחיק אותה והיא אפילו מסרבת לממתקים!) שאני שואלת אותה למה היא עצובה והאם קרה משהו היא עונה שנכנס לה עצב גדול ללב. בדרך כלל למוחרת היא חוזרת להיות אותה ילדה עליזה שהיא תמיד (אני לא חושבת שיש להתנהגות הזו קשר עם עיפות למרות שגם כאשר היא עיפה היא בוכה אך זה לא אותו דבר) אך כבר היו מקרים שמצב הרוח הזה נמשך יומיים שלמים. מחכה לתשובה מודאגת נורית

שלום. אני אם לבן 5 ובת 2. יש לי שאלה לגבי הקטנה שלי. כל היום היא מכניסה דברים לפה. משחקים, חפצים קטנים, צבעים, לועסת את הטושים-בצד שמצייר, ואפילו לועסת נייר טואלט וגם נייר רגיל. מה עושים??? אני כועסת עליה כי שום דרך כבר לא עוזרת. אני חוששת לעזוב את החדר אפילו לשניה כי בכל הזדמנות היא עושה זאת. מחכה לתשובה.

שלום, בני בן 9 חודשיים מסרב לאחרונה ללכת לישוןץ זה התחיל לפני שבוע שהוא היה חולה מאוד והרדמנו אותו בידיים ועכשיו כל פעם שמגיעה שעת שינה וטקס השינה (אמבטיה, אוכל לישון) רק יוצאים מהאמבטיה הוא בוכה וצורח!! בעלי ואני אבודי עצות. הוא ישן איתנו בחדר במיטה ליד. לפני כמה ימים הוא למד לעמוד במיטה ומאז הוא מתעורר בלילה, נעמד וצועק. יש לציין שהוא נרדם עכשיו רק בידיים אחרת בוכה בהיסטריה, בבקשה עזרתכם. תודה

עוד דבר שרציתי לשאול לי אין אמא ולא אבא ולא אחיינים או משפחה, והמשפחה של בעלי לא כל כך רוצה קשר עימנו (אני לא אכנס לזה כרגע) השאלה שלי היא שהילדה מתגעגעת לבני דודים כ"כ רוצה לראותם ובעלי אומר שצריך לומר לה את האמת שסבא וסבתא והאחים לא רוצים קשר איתנו כל כך והם מתרחקים (היא שואלת הרבה למה לא הולכים ושהיא רוצה ללכת). ואני אומרת לו שלהגיד לה ככה זה טעות היא בסך הכל בת 7 ואני לא רוצה להעציב אותה כי גם מהצד שלי אין אף אחד ואני אומרת שצריך רק לומר לה שלא יוצא או משהו דומה אז הוא אומר לשקר לה את רוצה בסוף היא תאשים אותנו ,אני לא יודעת מה לומר לה אם היתה משפחה מהצד שלי או אם היה לה אח או אחות אולי היה לי יותר קל אני כ"כ לא רוצה להעציב אותה. אני חושבת שחשוב לחקות שהיא תגדל בערך גיל 13 אולי יותר ואז לפרט לה מה הבעיה. מה עלי לומר לה?

ביתי בת 7 בת יחידה ,היא לא ממושמעת למרות שכמה פעמים נתנו לה עונשים על משמעת וחוצפה כל דבר שמבקשים ממנה צריך לבקש 10 פעמים ועד שלא מתרגזים אז היא לא זזה או שכמעט כל דבר שהיא מבקשת ואני לא מסכימה היא מתחילה לבכות ולהשתולל אני מאוד מיואשת ומותשת ניסיתי את כל העונשים שאני יכולה כנסי לחדר ,שבוע וחצי היא לא קיבלה משהו טעים והיא מאוד אוהבת משהו טעים וכל יום אני מסכימה לה אחד. בקיצור למרות העונשים ההסברים הדיבורים זה לא מצליח היא לא ממושמעת. נראה לי כבר שהיא די גדולה ודי פספסנו משהו בחינוך שלה. בעלי אומר שאם הייתי לא מתערבת ונותנת לו לתת לה איזה סטירה מצלצלת אז היא היתה מתחנכת ואין ברירה אחרת איתה ואני מסבירה לו שהוא טועה לתת סטירה זה לא פיתרון. אנא עיזרי לי.

שלום רב אני אמא של שלושה ילדים קטנים ילד בן 10 ילדה בת 8 ילד בן 5 בעלי משרת בצבא ועכשיו הוא נימצא בלחימה בעזה . בעלי מיזה חודש לא בבית הילדים לא ראו אותו בהתחלה (אימון ועכשיו בלחימה) אני מרגישה שהילדים שלי מטמוטטים לי בבית ואני מנסה לעשות הכל שזה לא יקרה והכל לפי אינטואיציה אימהית אני לא יודעת עם אני עושה טעות אף אחד לא מכוון אותי אולי משהו בפורום הזה יכול לעזור לי ולילדים שלי תודה יהודית

שלום, בתי השנה עברה בית ספר . בבית הספר החדש הכירה חברה ומהיום הראשון בבית ספר הם היו ביחד, ישנו אחד אצל השנייה ונוצר קשר ממש חזק ביניהם. היו כמה ימים שחברה לא הייתה בבית ספר, אז היה לבת שלי מאוד קשה בלעדיה והיא ממש חיכתה לה. פתאום הכל התהפך. אני ממש לא מבינה מה הסיבות, אבל הם שפוט הפסיקו להיות חברות, הבת שלי בשום פנים לא מוכנה להזמין אותה , אפילו אם אין לה עם מי לשחק וחברות אחרות לא יכולות לבוא. היא אומרת שהחברה מעצבנת אותה. מצד שני , בבית הספר פתאום נהיה לה מלא חברות, היא משחקת עם הרבה ילדים. אין חברה ספציפית, אבל יש הרבה. מאוד מלחיץ אותי העניין , החברה שהייתה לה היא ילדה מקסימה והתייחסה לבתי מאוד מאוד טוב. חשבתי לדבר עם ההורים של ילדה ולראות מה הם חושבים בנושא, אבל אמרו לי שלא צריך. האם זה טבעי? האם צריך להסביר לה שוב ושוב שאי אפשר ככה לזלזל בחברה טובה? מה כדאי לעשות או לא לעשות? תודה.

הבן שלי בן שנה ועדיין שותה חלב מבקבוק מרבית היום . אני מנסה כל יום (מאז גיל 8 חודשים) לתת לו אוכל מרוסק אבל זה מסתכם ב2-3 כפיות . מרק הוא לא אהב בכלל לכן התחלתי בפירות ולאחרונה הוספתי את מאכלי הבית . מאוד מטריד אותי שהוא לא אוכל טוב את האוכל הרגיל . מלבד זה חלב , מעדנים ודייסה הוא אוהב מאוד ואין לי בעיה עם זה אבל נראה לי שזה יותר מידי " מתוקים " בתפריט היומי שאלתי - האם מספיק "הטעימות " 2-3 כפיות של אוכל רגיל כגון קציצה אורז , אבוקדו בלחם וכו' האם הוא התרגל למתוק ולכן יכול להיות שהוא אוכל רק מה שמתוק לו ? האם להמשיך כך ןהמתין עוד קצת . בעיה נוספת שקשורה לעניין - הוא לא אוהב לשבת בכיסא אוכל ואחרי דקב כבר בוכה ומנסה לקום אני מתעקשת שישב והרבה פעמים צועקת עליו כבר מייאוש ואח"כ מרגישה רע עם עצמי שהוא נבהל שאני מרימה את הקול .. ברור שההתמהגות שלי לא נכונה ואשמח לקבל הנחייה .

אני אם ל-2. בן 5 ובת 2 . אני אובדת עצות. הילדים כל הזמן רבים ביניהם. הגדול חוטף לקטנה ולהפך, הקטנה נושכת את הגדול, והגדול דוחף אותה.(הבן לא טיפוס אלים). כשדברים אלו קורים אני מפרידה ביניהם ולוקחת כל אחד לפינה אחרת. זה מוציא אותי מדעתי כי מה שאני עושה ממש לא עוזר והם ממשיכים בזה.התחלתי להתעלם. האם זה כדאי (גם כשהם מרביצים אחד לשני)?

שלום רב, ילדתי בת ה-4 עברה לגן עירייה והתחברה די מהר ואף הודיעה על כך שנהנית בגן ובכל יום משחקת עם ילדים עד מלפני שבוע בו היא פורצת בבכי לקראת סוף היום וכעת גם אינה רוצה ללכת לגן בבוקר מסיבה שלא טוב לה בגן, ואין לה חברים. הילדה שלי מאוד עדינה, לפעמים אינה יודעת לעמוד על שלה, בתחילת השבוע חברה לקחה לה צעצוע אישי והיא ויתרה (החברה אמרה זה שלי, ביתי חשבהי ואז אמרה לה בסדר)ולפני יומיים אותה חברה פתחה לה את תיק האוכל והחלה לאכול מהאוכל שלה ללא רשות. פניתי לגננת ופניתי בתלונה גם לאמא של החברה, אך המצב של הבת שלי הולך ומחמיר. היא בוכה במהלך כל היום לסירוגין, לא אוכלת טוב את ארוחת העשר, לא מוכנה לצאת להפסקה, בוכה בבוקר שאינה רוצה ללכת לגן ואין לה חברות, שאני באה בצהריים לקחת אותה-היא כבר בשלבי בכי, היא כל הזמן עצובה (עד שהיא מגיעה הביתה ולפעמים גם בבית-בזמן שחושבת על הגן). אני יודעת שמשהו עבר על הילדה, ניסיתי לעשות סימולציה של בובות עם הילדה וכך גיליתי שהחברה לקחה לה את הצעצוע, אך היא מתעקשת שאף אחד לא עשה לה כלום ולא פגע בה ושהיא רוצה להישאר בבית ולא טוב לה בגן. הבאתי לה חבר הביתה מהגן והיא חזרה לעצמה ויותר עד שהוא הלך ואז היא שוב נזכרה בגן ושוב חזרה על אותם הדברים. רציתי אפילו להעביר אותה לגן הצמוד (גן אחד שמפוצל לשניים), שם יש לה המון חברות מהמעון, אך היא מסרבת בכל תוקף ורוצה להישאר עם הגננות הקיימות שלה. מה לעשות, הילדה הולכת ונעלמת לי?????

בני בן שנתיים וקצת. מידי פעם יש לו ימים כאלה בהם הוא מתנגד לכל ומעבר לזה, עושה עוד ועוד דברים שאסור. כך למשל, היום אמרתי לו שנצא לטייל, לפני כן נתתי לו כוס מים. הוא שפך את המים על הרצפה וזרק את הכוס. אמרתי לו להרים את הכוס והוא סירב ובמקום זאת הלך לעשות דברים נוספים שאסור. אמרתי לו שאנחנו לא יוצאים עד שהוא מרים את הכוס ואז נוצר מצב שרק מחמיר את עצמו כי להישאר איתו בבית כאשר הוא במצב רוח כזה משמעו שהוא ממשיך לעשות עוד ועוד דברים שאסור. מצד שני הרגשתי שזה לא נכון לוותר אך אני קולטת שההתעקשות מעוררת אצלו עוד התנהגויות "לא טובות". זה מעורר אצלי תחושה של חוסר אונים ותסכול. מה עושים?

שלום שלום בני בן השנתתים ושבעה חודשים מסרב לבצע כל פעולה פשוטה לדוגמה להתרחץ להחליף בגדים ללבוש פיגמה להחליף טיטול וכן כאשר הוא מגיע לגן הוא מסרב בכל תוקף להיכנס לגן אנחנו ממש מכנסים אותו בכוח ומשארים אותו בוכה לדברי הגננת לוקח לו כחצי שעה להירגע ואז הוא משתתף במשימת בגן שאלתי היא כיצד עלי להתמודד עם בעיה זאות אים אנחנו זקוקים ליעוץ

בהמשך לשאלה שנשאלה שבוע שעבר - קיבלתי תגובה תודה רבה. קודם כל בתי יודעת שהיא בהריון...אני נמצאת כרגע בשבוע 9 ממש בהתחלה עכשיו יש לי בעיה אחרת שאני מעוניינת להתייעץ איתך... הרגלי השינה של הקטנה שלי זה משהו שאני לא יודעת אפילו איך להתחיל להתמודד איתו. א. היא קודם כל נרדמת עם הבקבוק מטרנה שלה ?- זה בסדר או שהיא גדולה וצריך לגמול אותה מזה.? ב. היא מתעוררת בבכי באמצע הלילה לפעמים ב24:00 , 01:00, 02:00 וכן הלאה שהיא מתעקשת לעבור לישון לידי . ואי אפשר להרגיע אותה וברגע שאני מעבירה אותה אליי למיטה תוך שנייה היא נרדמת מה לעשות המצב הזה בילתי אפשרי!!! ג. היא מתעוררת בלילה - ויוצר מצב שהיא אוכלת מטרנה קרוב לשלוש פעמיים שזה המון הרי היא כבר גדולה היא אמורהלשיון ללא הפרעה. ד. יש לנו טקס קבוע בשעה 19:00 בערך היא נכנסת להתלקח אחר סיפור לפעמים קצת משחקים עד השעה שמונה , ואז היא נכנסת למיטה. והיא לא מוכנה שאני ייצא מהחדר אז יוצא מצב שאני יושבת ומלטפת אותה או סתם יושבת בחדר .. מה לעשות????? אשמחלקבל כל הצעה שהיא!!! יום טוב וסליחה על המכתב הארוך לבנת...

אני ובעלי לשעבר התגרשנו ליפני כ 4 חודשים. בנינו-הוא בן 3 שנים עוד חודש. הוא מבלה עם אביו פעם בשבוע למשך כ 6 שעות ופעם בשבוע אביו נישאר לישון איתו כאשר אני עובדת משמרת לילה. הבעיה היא שכאשר בני ניפרד עם אבא הוא ניכנס לבכי רב ,היסטריה עד כדי כך שאני מתקשה להרגיע אותו. שאלותי : האם הקושי הזה להיפרד מאבא עלול להשפיע על בריאת נפשית של הילד ואיך למנוע זאת ולהקל עליו? יש לציין שלא ניצפו אצל הילד שינויים בהיתנהגותו- הוא שמח,אוכל מצויין,ערני,ניגמל מטיטולים . תודה