פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב בני בן שמונה. ילד חכם וגם מפונק .אציין שהוא בני בכורי תפסתי אותו משקר לי מספר פעמים. אודה שהתאכזבתי קשות. השקר התגלה לי לאחר שהוצאתי הודאה מפיו לאחר חקירה נמרצת. ובסופו של דבר הוא הודה. והתנצל . הייתי המומה שיש לא עזות מצח לשקר לי. ומצד שני לא ידעתי איך לפעול. אמרתי לא שיקח לי זמן רב להחזיר ליאת האימון בו אודה לעצתך.

שלום יש לי בן בכיתה ב' (כמעט בן 8 ) ובת בגן טרום חובה (בת 4). הבעיה היא שמהרגע שהיא נולדה הוא אינו קורא לה בשמה אלא בכל מיני שמות בזכר. כבר 4 שנים שאני ובעלי מדברים איתו שזהו אינו שמה ולא נעים לה שקוראים לה כך. אך הוא ממשיך. ניסינו הסברים ודיבורים בעיקר אך גם עונשים, ניסינו תקופה מסוימת להתעלם, אך ללא הועיל. יש לציין שהקפדנו מאז שנולדה, להעניק לו תשומת לב אפילו מיוחדת. בתנו גדלה ועכשיו העובדה שהוא קורא לה בשמות, מפריעה לה גם והיא אומרת לו מפורשות שלא יקרא לה כך. הוא חושב שאם לו לא אכפת שהיא תקרא לו בשמות נקבה והוא מרשה לה, זה לא אמור להפריע לה. יש לציין שהיחסים מעבר לכך טובים. הוא דואג לה וכנ"ל גם היא, משחקים יחד וכו' מלבד מריבות כמו אחים רגילים. עוד אציין שהוא בודק מאזז שהיא נולדה כמה היא מקבלת וכמה הוא בכל דבר. אנחנו על סף יאוש. מה עוד עושים ? אנא עצתכם. בתודה

שלום בני הוא ילד מאוד חכם חברותי נעים ורגוע. הוא בן 4.5 ואח לפעוטה בת 1 וחצי . הקושי שלי הוא שלבני מאוד קשה לחלוק בחפציו. אם זה כלפי אחותו שמבחינתו כל חפצי הבית שיכים לו ואינו רוצה שתיגע בדבר. ( כמובן שאיני מאפשרת זאת.) ואם זה כלפי חברים בני דודים או אפילו סבים וסבתות שבאים לשחק איתו . הוא אינו מרשה שיגעו אפילו בחפציו. עם הזמן הגענו למצב שחלק מהחפצים הוא מרשה שישחקו ( שבורים או כאלה שהוא כבר לא משחק איתם) אבל רוב המשחקים אסורים למגע ע"י אחרים. אני חשה שבכך הוא מפסיד המון. החברים שלו כן משתפים אותו מה עושים?

שירי שלום, קודם תודה על תשובתך המהירה, שנית ברצוני להסביר כי אני מסבירה לה את העניין אך היא לא מוכנה להקשיב. אני רוצה לדעת האם הפחד הזה הוא טבעי?, האם לוותר לה ולעזוב אותה אם היא עדיין לא מוכנה להיכנס והאם זה דבר שיעבור עם הזמן? תודה קטי

בני בן שנה ו 10 מתנהג בעצבנות יתרה כאשר לא מקבל מה שרוצה או לא מבינים אותו מתנהג באלימות קיצונית כגון זריקת צעצוצים , דפיקת ארונות, זריקת כסא לילד שולחן לילד בנוסף פוגע בעצמו כמו דופק ראשו בקיר , בריצפה , בשידה גם כאשר הוא מתרגש לקראת בואי להוציאו מהגן אותו חפץ שבידו הוא פשוט מעיף מעיף הכל מסיים לאכול מעיף את הצלחת / הבקבוק הכל לא יודעת איך להתנהג האם לא להתייחס , להתעלם, לדבר ניסינו הכל ולא עוזר

בס"ד בני בן שבע בכיתה א' מסתדר עם חברים כאשר זה אחד על אחד אבל בכיתה עם אותם ילדים כשיש קונפליקט הוא תמיד המפסיד - חוטף מכות . לא יודע להחזיר פוחד כי"הם יותר חזקים ממנו לדבריו וגם פוחד שיגידו אותו למורה שוחחנו איתו רבות והסברנו שאנו נכעס אם לא יחזיר ואם לא יחזיר ימשיכו וירביצו לו וכל פעם אמר שהוא יחזיר אך כשהגיע המקרה שוב פחד להחזיר ולא עשה דבר.פנינו להורים של אותם 2 ילדים המנהיגים וגם זה לא עזר. פנינו למורה שדיברה עם התלמידים (מורה יחסית חדשה במערכת) אך גם זה לא הועיל. מה עושים?

בס"ד בני בן שבע בכיתה א' מסתדר עם חברים כאשר זה אחד על אחד אבל בכיתה עם אותם ילדים כשיש קונפליקט הוא תמיד המפסיד - חוטף מכות . לא יודע להחזיר פוחד כי"הם יותר חזקים ממנו לדבריו וגם פוחד שיגידו אותו למורה שוחחנו איתו רבות והסברנו שאנו נכעס אם לא יחזיר ואם לא יחזיר ימשיכו וירביצו לו וכל פעם אמר שהוא יחזיר אך כשהגיע המקרה שוב פחד להחזיר ולא עשה דבר.פנינו להורים של אותם 2 ילדים המנהיגים וגם זה לא עזר. פנינו למורה שדיברה עם התלמידים (מורה יחסית חדשה במערכת) אך גם זה לא הועיל. מה עושים?

שלום, אחותי בת 10, בשנה ורבע האחרונה נוטלת את הכדורים הבאים: בבוקר, קונמרטה 36 מג ופרוזק 20 מג. בלילה, רספירדל 1 מג. החל מהיום הפרוזק הוחלף בפריזמה 20 מג (בלילה).כל השאר כרגיל. יש לה המון בעיות התנהגותיות בבי"ס, נראה כי אם לוחצים לה על הכפתור הלא נכון, היא מאבדת את העשתונות, מתחילה לקלל את המורה, לזרוק את הספרים, לדחוף שולחנות ועוד. לאחרונה נראה כי המורה וויתרה ופשוט לא מתערבת אלא מתקשרת לאמי שתבוא לקחת אותה הביתה. נראה כי הילדים מתגרים בה ועושים לה דווקא ומנצלים את חולשת המורה לענין. הילדה מטופלת ע"י פסיכאטרית ופסיכולוגית אך לצערי אין שום שינוי ולמעשה רק החמרה במצב. לציין כי מבחינה שכלית הילדה אובחנה כמחוננת ואין לה שום בעיות בתחום הזה (אינה בכיתת מחוננים). אני מרגישה שאחותי גומרת לאמא שלי את החיים, אמא שלי כל הזמן סביבה ואין שום התקדמות. אמא אומרת שאין ברירה וזה תהליך. התהליך הזה לדעתי ארוך מדי והיינו צריכים לראות כבר תוצאות בשטח. אשמח לשמוע את דעתכם לנושא המתואר. תודה רבה. ***חשוב לציין שכל הבעיות ההתנהגותיות החלו מתקופת גן חובה/כיתה א' ומאז ועד היום ניסינו כל מיני שיטות טיפול שונות. ציינתי את השנה ורבע האחרונות כי אני מניחה שזה הכי רלוונטי, אשמח לתרום מידע נוסף במידה ויש צורך.

שלום אני אמא לילד בן שנתיים הוא מקסים, חם ושובב מאוד בגן הוא ילד מקסים לפחות כך הגננת טוענת בהפעלה שהיא מעבירה אותם מדי יום היא אומרת שהוא יושב ומקשיב וגם משתתף הבעיה מתחילה לפי דעתי כשיש פעילות משותפת עם ההורים הילד משתנה הגננת אומרת שהוא מתנהג אחרת ברגע שהוא רואה אותנו לדוגמא הייתה פעילות ביום שישי של הצגה שאחד ההורים היו צריכים להיות נוכחים מכל הילדים רק הילד שלי השתולל והפריע לא היה מוכן לשבת בשקט והגננת אומרת שבדרך כלל הוא לא כך גם בבית הוא שובב לא מקשיב ועושה כרצונו אני בדרך כלל לא נותנת לו אבל זה מוביל לבכי הילד לא מוכן להקשיב גם כשאני יוצאת איתו החוצה למשל לקניון אם הוא לא יושב בעגלה הוא רץ בין כול החנויות משתולל נוגע בכל דבר וזורק דברים הוא לא מוכן להקשיב ניסיתי את השיטה של ללכת הביתה הלכנו אבל בפעם הבאה הוא שוב התנהג כך. עכשיו הוא גם התחיל להרביץ לי ולנשוך אני כמעט בטוחה שהוא מתנהג רק איתנו כך מה לעשות? בבקשה עיזרו לי

יש לי ילדה בת 8 חודשים,אני איתה בבית היא מאוד חברותית.אני ובעלי רוצים לנסוע לשבועיים לחו"ל בלעדיה והיא תהיה אצל סבא וסבתא שלה ובבקרים אצל מטפלת. כבר השארנו אותה אצל סבא וסבתא ל4 לילות והיה מעולה. האם שבועיים זה הרבה זמן לעזוב אותה ולהיות אצל מטפלת חדשה וסבתא?

מה עושים בשעה שילדה בת 8 לא מקשיבה להורה ולא עושה מה שמבקשים ממנה. האם להכריח? האם לוותר? האם לבקש שוב ושוב? הרי אף אחת מהדרכים הללו לא באמת עובדת.. כמובן שהדבר הנכון הוא לגרום לה מראש לשתף פעולה על ידי הבנת הצרכים שלנו ושלה ועידודה להיות חלק פעיל בבית. אבל כולנו מגיעים למצבים האלו שילד לא משף פעולה. אז בעת שאנו מבקשים והיא לא עושה. מה אז?

בוקר טוב, הבן השלישי שלי (שתי אחיות גדולות בגיל ההתבגרות ואח קטן בן שלוש וחצי) בחצי שנה האחרונות מתנהג לגמרי אחרת ממה שהיה רגיל עד היום. הוא היה ילד מקסים, ילד טוב, ממושמע וללא כל בעיות יוצאות דופן. בחצי שנה אחרונה הוא מרבה לצעוק, לבכות, להשתולל ולהתחצף. לא מצליח להרדם בלילה (לפעמים עד שעה 10:30 נשאר ער במיטה) וקם בקושי, מתלבש לאט ומושך סביבו הרבה תשומת לב שלילית עד שהוא מחליט להתלבש. שמתי לב שהקנאה שלו לגבי אחיו הולכת וגדלה . פעם היה אוהב אותו, סובלני אליו וממש היו אחים לתפארת היום הוא מוצא כל סיבה להרביץ לו, לצעוק עליו ולריב. דיברתי עם המורה לדבריה לא שמה לב להתנהגות חריגה בבית הספר. מה עושים? איך להתנהג עם הצרחות , הצעקות והבכי? להתעלם? וכן מה לגבי הקינאה שפתאום הופיעה? אני ובעלה מנסים כמה שיותר להיות איתו כזמן שלו בלבד אבל הוא לא מסתפק בזה וכל דבר קטן שלא לרוחו - בכי צרחות וחוזר חלילה ..............

שלום, בתי בת שנתיים ושמונה חודשים ולאחרונה התחילה לפחד ממסיבות, אירועים וכד'. לדבריה היא פוחדת מהמוסיקה. היא פשוט לא מוכנה להיכנס למקום האירוע ובורחת מהמקום בבכי. אני רואה על פניה את הפחד, הנשימות המהירות והיא פשוט דורשת חזרה הבייתה. הדבר חזר על עצמו כבר מספר פעמים. ראשית האם זה דבר טבעי לגיל הזה? ממה זה יכול לנבוע וכיצד עליי לנהוג איתה כשזה קורה? אודה על תשובה מהירה אני מודאגת. תודה

שלום, יש לי ילד בן 4 שלא מצליח להשתחרר מקבעונות מסויימים כגון - ללכת לישון במיטה שלו ולכל דבר הוא מעניק הגדרות אשר לא ניתן לשנות, הוא עבר עכשיו לגן חדש שבו כבר חודשיים וחצי הוא לא מתחבר עם אף ילד כי הוא הגדיר לעצמו ש"אין להם פנים נחמדות" קשה לו בהתנהלות היום יומית, יש לו הרבה חרדות מדברים מסויימים והוא בוכה ומתוסכל רבות. אני אובדת עצות, מה עליי לעשות?