פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום, ביתנו בת שנתיים וחודשיים. מפותחת לגילה, מדברת נהדר, חברותית, שמחה ואנרגטית מאוד. בנוסף, מאוד מחוברת לשמיכה/מוצץ/בקבוק ברגעים הקשים. מאוד עקשנית ויודעת בדיוק מה היא רוצה. אוהבת לנהל אנשים (תביא לי, תעשה לי, רוצה עכשיו, לא בא לי, כן בא לי....). אנחנו לאחרונה די בהצלחה מצליחים לא להכנע לדרישותיה ולא ל"עבוד" בשבילה. אוהבת מאוד חברה של ילדים ואפילו לפעמים מחפשת את זה בגינות ציבוריות. אנחנו נפגשים הרבה עם חברים ומשפחה והיא באה במגע עם ילדים בני גילה. הקליטה בגן ויצ"ו בתחילת השנה הייתה קשה מאוד. קצת יותר מחודש. עכשיו היא מאוד אוהבת את הגן ומדקלמת בבית שירים של הגננות ומחכה אותן. בחודש אוקטובר עברנו דירה (עבר חלק). בחודשיים האחרונים היא מושכת לילדים בשיער, נושכת ודוחפת. בעיקר כשהיא רוצה משהו (למרות שהיא מדברת - היא בין הגדולים בגן ויש כאלה בני שנה וחצי פלוס שלא מדברים), אבל הבנו שלפעמים ככה סתם היא ניגשת ונושכת ילד אחר. בבית היא לא נושכת/מרביצה לנו. עם ילדים של חברים/משפחה היא כן חוטפת משחקים/ממתקים אבל כבר לא נושכת. לפעמים יש לה התפרצויות זעם (בבית ולפעמים בגן) שהיא פשוט רוצה משהו או שלא רוצה ואז איזה 5 דקות היא מתחרפנת ופשוט אנחנו לא מתייחסים וזה עובר לה. בקיצור, ילדה מקסימה וטיפוס מיוחד. נמצאת עדיין כנראה בשלב שלא יודעת לחלוק וחושבת שזו הדרך. מה עושים? איך ניתן להתמודד ולהפחית את ההתנהגות הזו? אנחנו כמובן מאוד מודאגים ורוצים שיהיה לה הכי טוב...

ביתי בת 3.10 בגן שבו 32 ילדים. השארתי אותה בגן בעיקר בגלל 3 מטפלות מקסימות. אולם כיום אני מתלבטת מכמה סיבות. יש בגן כמות רבה של ילדים וכשהם בחצר הם 52 ילדים משום שקבוצת הקטנים מצטרפת. דבר שנראה לי מגביר סיכוי למכות ונשיכות. דבר נוסף רוב הילדים קטנים ממנה גם בשכבת הגיל שלה. יש בערך 10 ילדים בני גילה והשאר כ 20 ילדים קטנים ממנה. מדובר בילדה מקסימה שאוהבת פעילות ואתגרים. היא אוהבת ונוטה לשחק עם גדולים ממנה. הייתה לה תקופה לא טובה בגן עד לפני כחודש כולל עימותים עם המטפלות להערכתי נובע מסיבות שונות וגם מהרכב הילדים שהשתנה. בעקבות שיחה עם הגננת חל שיפור משמעותי בכך. בצהריים יש הכרח לכולם לישון ואם היא לא עייפה עליה להיות במזרון עם ספר ו/או בובה. אודה לתגובתכם בנוגע למשמעות של לישון גם שלא רוצים, בנוגע להרכב הילדים בגן עם מאפיני אישיות ביתי ובכלל מה יכולות להיות ההשלכות להעביר אותה כעת לתקופה של כשמונה חודשים לגן אחר (קטן יותר בכמות הילדים ושכבת גיל דומה יותר לשלה). אודה מאד להתיחסותכם.

תודה על התשובה אך ברצוני לציין שדווקא רם שהוא הקטן יותר הצליח להתגבר על החרדות בעיקר ביום. חשוב לי לדעת אם עליי לפנות לפסיכולוגית גם בעניין הבן הגדול ואם זה אומר שילדיי יגדלו להיות מבוגרים חרדים.

בוקר טוב לכל הצוות יש לי כמה שאלות מצטערת מראש על האורך טוב אז ככה: יש לי ילד בן שלוש וחצי ותינוקת בת 4 חודשים ברור לי ששינוי בהתנהגותו נגרם כתוצאה מהתוספת החדשה למשפחה אך אני רוצה דוקא לשים דגש על בעיה שהייתה קיימת עוד קודם כל דבר שאנחנו ההורים מבקשים ממנו כמו למשל, תרים מהריצפה או על תיגע וכו'.., חייב להגיע בסופו של דבר לכעס מבקשים פעם פעמיים שלוש בצורה יפה וזה כאילו שאנחנו לא קיימים בשבילו רק כאשר מגיעים למצב שמרימים את הקול הוא נענה וזה מאוד מתסכל אותנו. דבר נוסף הוא: בחירת בגדים בבוקר לגן הפכה להיות ממש פעולה אובססיבית בשבילו הוא טוען שהוא זה שרוצה לבחור את הבגדים בבוקר אבל זה לוקח לו שעות ולא תמיד יש זמן וכשמנסים לזרז אותו הוא ישר מתחיל עם צעקות ועצבים ואפילו מרים ידיים. עוד דבר שעכשיו התחיל אצלו זה בשהוא לא מרוצה ממשהו או לא מקבל משהו שהוא רוצה הוא מרביץ או מקלל (קללות חדשות שהוא מביא מהגן: מטומטם\ת מפגר\ת) איך להתייחס לזה? עונש עוזר לאותו רגע ואחרי שהוא מבקש סליחה הכל בסדר עד לפעם הבאה איך ללמד אותו לא לדבר ככה לאמא ואבא או בכלל? מה עושים ? כי הדבר הפך פשוט לבלתי ניסבל ואנחנו פשוט מוצאים את עצמנו,אני ובעלי, כל הזמן כועסים על הילד. תודה מראש

שלום רציתי להתייעץ בבחירת גן לשנה הבאה: 1. יש לי תאומות , כיום בנות 3 , מדובר על שנה הבאה הן יהיו בנות 4 ( ילידות ספטמבר) 2. כיום הן נמצאות בגן פרטי שאנחנו מאוד מאוד מרוצים ממנו . ההתלבטות היא : 1. האם בגיל 4 רצוי להפריד בינהן, ההרגשה שלי שהן זקוקות להפרדה הזו , לפחות בשעות הגן ( לפי מה שאני רואה , יש אחת שהיא דומיננטית יותר , הן רבות המון , מתחרות על כמעט כל דבר , יש תקופות רגועות יותר ותקופות סוערות יותר , אבל ההרגשה הכללית שלי שיהיה להן יותר טוב בנפרד) 2. אם אני משאירה אותן באותו הגן , אז לא ניתן יהיה להפריד בינהן. 3. לשירה ( אחת התאומות) מאוד מאוד מאוד קשה להסתגל לגן חדש , זה היה בשנה שעברה בגן חדש , וזה היה גם השנה בגן הנוכחי, כמעט חודשיים לקח לה להסתגל לגן. "כואב לי הלב" לעשות לה את זה בשנה הבאה והייתי מאוד רוצה להשאיר אותה עוד שנה בגן הנוכחי. 5 .בגן הנוכחי , בשנה הבאה הן יהיו בין הגדולות , רוב הילדים יהיו קטנים מהן שכמה חודשים. בעד הגן הנוכחי: 1. לשירה יהיה קל מאוד , לא אגרום לה משבר 2. הילה ( יותר קל לה להסתגל לגן חדש ) אבל בכל זאת צריכה לעבור שינוי , תמשיך בשנה הבאה עם אותם החברים ואותו הגן. 3. אני מאוד מרוצה מהגן מהיחס מהצוות ( גן אמיר - בהוד השרון) 4.אני חושבת שיש יתרונות ( יכול להיות שני טועה, יכול להיות שבגיל 4 הייתרונות בין פרטי לעירוני פחות משמעותיים) לגן פרטי מגן עירוני . בעד גן עירוני 1. ניתן יהיה להפריד בינהן 2. כסף , גורם מאוד משמעותי , ההוצאה תקטן ב- 1500 ש"ח זהו , מקווה שמסרתי מספיק פרטים על מנת לקבל עיצה טובה תודה רבה מראש עינת

שלום לכולם יש לי ילדה בת 10.5 שמשום מה מוצאת את עניין הצרחות כחלק מהנורמה היומית שלה. היא יכולה לצרוח פתאום כאילו נפל עליה משהו כבד או קיבלה מכה חזקה ואני כמובן רצה לראות מה קורה. תציד זה יהיה משהו מינורי, סתם נפל לי משהו, אח שלי הציק לי, החתולה ירדה לי מהרגליים, היא יכולה לשבת לידי בזמן צפיה בטלוויזיה וכמגיע שלב הפרסומות להשתטח על הספה כמו ילדת גומי לצעוק סתם צרחה יחידה, וכשאני מסתכלת במבט מופתע ושואלת מה קרה לך ? היא צוחקת ואומרת סתם בא לי. ניסיתי לשלוח אתה לחדרה וזה לא עזר. חשבתי שאולי זה כדי להרגיז אותי, לקבל תשומת לב (היא הבכורה מתחתיה שני אחים בני 6, ו-3), אך כאשר אירחה חברות המשיכו הצרחות הגרוניות הנ"ל. היא ילדה שבודקת גבולות בצורה אינטנסיבית. באיבחון פסיכולוגי - דידקטי התגלתה בעיה רגשית. ובעיית קשב וריכוז ברמה נמוכה. אנא תנו לי עצה איך להתמודד ולגרום בהדרגה להפסקת הצרחות הנ"ל שכן לא מעט פעמים כאשר כן נגרם לה איזה שהוא כאב אנו לא מתייחסים ברצינות הראויה שכן נראה לנו שהיא שוב צורחת להנאתה. בתודה אופירה

שלום יש לי 2 בנים אחד בן 7 והגדול בן 10 שהגדול היה בערך בן 6 הוא היה מתעורר כל לילה לפעמים שעה אחרי שהוא היה נרדם מבוהל ומפוחד מתחיל להשתולל ולרוץ בבית ואומר שהוא מפחד ניסיתי לבדוק ממה והוא לא יודע להגיד, הייתי מצליחה להרגיע אותו דרך הסחת דעתו מהפחד עד שהיה נרדם . זה נמשך במשך כמה חודשים ועבר שנה שעברה זה התחיל לילד הקטן בדיוק אותם סימפטומים אותה התנהגות סהרורית רק שלו זה היה קורה גם במשך היום וגם אותו הייתי מרגיעה באותה דרך. ובינתיים זה עבר לו לפני יומיים הבן הגדול התעורר משינה עם פחדים ושוב אותה התנהגות סהרורית. מה עליי לעשות אני מפחדת שהם יגדלו להיות מבוגרים חרדים. אשמח לקבל עצה טובה

בני בן 3+ ילד פיקח מאוד ונבון, מנסה את גבולותיו בכל הזדמנות ומתמרד בדיוק לפי הספר. בתור תינוק היה ילד נוח ורגוע להפליא מכל הבחינות. כיום אנו מצפים לתינוקת (בחודש 9) והוא מעורב בכל הקשור לתהליך. אנחנו מדברים איתו ועל רגשותיו ועל התוכניות שלו כשאחותו תיוולד. המעבר לגן עירייה בתחילת השנה היתה מאוד קשה, למרות שעבר עם כל חבריו מהמעון הקודם. יש לציין שזהו ילד סתגלן בצורה מהירה בכל שנה גם ביום ה-1 לא היה זקוק להרבה זמן בכדי להיפרד. הוא ילד חברותי מאוד, אוהב את חבריו ואנחנו נפגשים הרבה עם חברים בשעות אחר הצהריים. חשוב לי לציין שכיום הוא מאוד מתעסק בכל מה שקשור לגדול/קטן, מהיר, חזק וכל מה שקשור ליכולות פיסיות שלו, כמו כן הוא עם טמפרמנט תוסס לעומת היותו קטן וכל היום מטפס , קופץ ורץ. הבעיה היא: הילד מפספס פיפי בגן לעיתים קרובות מאוד זה יכול להיות 3 פעמים ביום , במרחב של חצי שעה, שעה ביניהם. ישנם ימים שלא מפספס כלל. ניסינו לעקוב ולבדוק עם הגננת את הסיבה , והגננת אומרת שלדעתה זה עניין של עצלות. לדעתי לעיתים הוא מתעצל אך לעיתים זה נראה שהוא עושה פשוט דווקא בכדי למשוך תשומת לב. חשוב לציין שבבית הוא לא מפספס בכלל, לעיתים רחוקות מאוד (כאשר הוא עסוק ומתאפק עד שלא יכול יותר). ויש לציין שבני פעם אחת אמר שהגננת אמרה לו" שזו פעם אחרונה שהוא מפספס ושהיא מחליפה לו" וייתכן שבגלל שהיא עשתה מזה עניין הוא בודק אותה.כמו כן הוא לעיתים עושה פיפי בחצר בגן, מה שבבית אנו לא מאפשרים וברור לי ששם הוא בודק גבולות ואיננו מקשיב להם. גם בבית הוא הרבה פעמים לא מקשיב, מתעלם ממה שאומרים לו ומתמרד אך ישנה התחושה שבגן אין מספיק גבולות ברורים מה שיוצר חוסר עקביות. אני מצטערת על המגילה, היה לי חשוב שתדעו באיזה ילד מדובר, וכמה שיותר מידע בכדי שתוכלו לייעץ לי. הייתי מעוניינת לדעת מה ניתן לעשות בכדי להפסיק את הפספוסים, וכמובן מה הסיבה שהוא מתנהג כך. האם השערותיי נכונות לגבי העניין. כמו כן מה כדאי לעשות לגבי חוסר ההקשבה שלו והמרד "הנורא" הזה?

מזה כחודשיים, בני בן ה-4 אינו מוכן לאכול ארוחת צהריים. כבר בדרך חזרה מהגן הוא מוגיע שהיום הוא לא אוכל צהריים. ניסינו כל מני שיטות: ארוחת הצהריים מוגשת עכשיו, אח"כ המטבח נסגר ועד לארוחת הערב אין אוכל. אין שום בעיה. הילד יחכה עד לארוחת הערב. בהתחלה עוד היה מנסה בין לבין לקבל חטיף, ובסופו של דבר הבין שלא יקבל כלום, כך שהוא אפילו לא מבקש. הבעיה היא שהוא מסתובב עצבני ורעב, ובכל זאת לא מוכן לאכול את ארוחת הצהריים. ניסינו גם חיזוקים חיובים, טבלת ייאוש של 3 ימים, ובסופה יקבל מתנה אם יאכל צהריים. התגובה- תחילה שימחה רבה, ואחרי חצי שעה "אני רוצה שנתחיל את הטבלה מחר" (ואנחנו כרגע רק עוד בבוקר, כך שהיום עוד אפילו לא הגענו לארוחת הצהריים). די נתקענו עם ארוחת הצהריים הזאת, שכן את ארוחת הבוקר והערב הוא אוכל ללא בעיה! איך יוצאים ממעגל הקסמים הזה ?

שלום רב ילדי בן 10 ,ילד מחונן ובוגר ,היחסים בינינו נפלאים בדרך כלל,ביום חמישי האחרון נאלצתי לכבות לו את הטלויזיה לאחר שביקשתי יפה מס' פעמים,ואז הוא החטיף לי מכה,די חזקה , אני הבטתי בו במבט המום וכועס ושלחתי אותו לחדר, מכאן איני יודעת כיצד לפעול ,מה לומר איך להעניש כדי שיבין שהמעשה שעשה מאוד חמור ברצוני לציין שהמקרה חד פעמי {מקוה שישאר כך} צריכה הכוונה תודה ענת

בתי בת 7.5 שיחקה עם חברה בחדר סגור במשפחה. כשנכנסתי לחדר שתיהן נבהלו ,שאלתי מה הן עשו והן לא רצו לספר לי. מאוחר יותר שוחחתי עם בתי והיא ספרה לי שהן שיחקו במשחק תפקידים של אבא ואמא והן התנשקו פה לפה כמו שהיא ראתה פעם בטלוויזיה. שאלותי: 1. מה היא הדרך הנכונה להגיב לסיטואציה כזו ? 2. כיצד אסביר לה שנשיקות פה לפה הן למבוגרים? אנני רוצה להלחיץ אותה ,חשוב לי שתמשיך להיות פתוחה איתי בעתיד. 3.האם עלי למנוע ממנה לשחק בדלת סגורה? חשוב לציין שביני לבעלי יש יחסים מצויינים של גילוי אהבה וחיבה גם בקרב הילדים. בתי ראתה אותנו לא פעם מתחבקים ומתנשקים אך מעולם לא נשיקות ארוטיות.

שלום. בני בכיתה ז' בחטיבה ויש לו קשיי למידה מוגדרים וברורים כמו בהבנת הנקרא הילד לא מרוכז ובגדול אינו רוצה ללמוד ומתיחס ללמיודים בחוסר אחריות , אינו בוגר ולא לוקח אחריות על עצמו בכל השטחים . כשהילד מגיע הביתה הוא מתישב ליד המחשב ומשחק עד 10 בלילה , מכין את השעורים על מנת לצאת ידי חובה ומכאן זה נראה כך וכתוצאה מכך ציוניו נמוכים . הילד עבר אבחנה ונמצא עם יכולת לימודית , פיקח ומסוגל להתמודד עם קשיי לימוד קלים ומוגדרים אבל המוטיבציה והרצון = 0 . אנחנו ההורים עוזרים לו + שעורים פרטיים , מזכירים לו להכין שעורים . לאחרונה שמנו לו גבולות בהפעלת המחשב מתוך כוונה שתחילה יסיים את המטלות שהוטלו עליו ואח"כ יעבור למשחקי מחשב , לצערי הגבול נפרץ מחדש והסדר הוא מחשב והמטלות נעשות בקצוות לזמן קצר מאוד וחלק מהמטלות אנחנו ההורים לוקחים ועוזרים לו . בשבוע האחרון בעלי החליט לאחר שהגיע למסקנה כי הילד מתמכר למחשב ולא עוסק בדברים אחרים להוציא את המחשב מחדרו של הילד על מנת לסדר לילד את סדרי העדיפויות היום יומיים שלו ומתוך כוונה שיקח אחריות ויסיים את המטלות ואח"כ מחשב האם צד כזה נכון ויכול להאיר את עיניו של הילד על מנת לשנות את גישתו ואחריותו ? תודה

שלום רב, בני בן שנה ושמונה חודשים. לפני כשבועיים הוא התחיל ללכת לגן (22 ילדים), בתחילה איתי או בעלי ובשבוע האחרון הוא נשאר כבר כמה שעות לבד. עד עכשיו הוא היה בעיקר בבית איתי או עם סבא וסבתא. רציתי לשאול לגבי כמה שינויים בהתנהגות שלו שקרו במקביל לזמן הזה בו הוא התחיל את הגן: 1. קורה שבמהלך שנת הצהריים האו בוכה מתוך שינה (לא בכי חזק) ובד"כ נרגע לבד וממשיך לישון. לעיתים אני צריכה לקחת אותי אלי ולחבק או להניק אותו כדי שהוא ירדם שוב וימשיך לישון. 2. הוא אוכל פחות טוב. הוא ילד שבד"כ היה עם הרבה תיאבון וכיף לאכול. כמה ימים אחרי שהתחלנו את הגן הוא חלה והקיא ומאז, שבועיים בערך הוא אוכל הרבה פחות. 3. הוא התחיל להרביץ לי כשהוא מתוסכל ממשהו, בעיקר כשאני אומרת לו לא על משהו שהוא מאוד רוצה. הוא מבין בדיוק מה הוא עושה ואם אני כועסת ואומרת לו להפסיק להרביץ לי אז הוא מתחיל להרביץ לעצמו. 4. עוד לפני התחלת הגן, מזה בערך חודש חודשיים הוא התחיל לדפוק את הראש בקיר או להרביץ לעצמו עם חפצים. אני מנסה להתעלם, או להגיד לו שאני מבינה שהוא כועס. אני עצמי במתח מאוד גדול לקראת ועם השינוי של ללכת לגן. קשה לי באוד לבטוח באנשים אחרים בכלל וכשזה נוגע לסביבה בטוחה לבן שלי בכלל אני בחרדה. מכל הגנים שראינו הצוות של הגן הזה והאוירה בגן היו הכי נעימים. מן הסתם אני מקרינה החוצה את הפחדים שלי והאמת שקשה לי בשלב הזה לבטוח באינטואיציה שלי ולסמוך על הבחירה שלי. עם כל זאת הוא מאוד שמח ללכת לגן והוא מדבר על הגן גם בבית. הוא יודע את שם הגננת וצוחק כשהוא מזכיר אותה. הוא אוהב בעיקר את הצעצועים שיש בחצר של הגן ומספר לי עליהם כשאני שואלת אותו איך היה בגן. קרה גם שהוא קם בבוקר והמילה הראשונה שהוא אמר זה גן (לא יודעת מה זה אומר). אודה לכם על ההתייחסות, אודליה.

בתי בת חמש עשר חודשים בזמן שהיא עיפה היא משתוללת מאוד נושכת מרביצה דוחפת ילדים אחרים . שבוע הבא היא מתחילה גן אני ממש חוששת מכיוון שתהליך ההרדמה בשעות היום הוא ממש מסורבל וקשה איתה ,ואני מפחדת שהיא תרביץ לילדים אחרים ותשתולל מאוד וכמובן שאני גם חוששת לה ,כיוון שזאת נראת לי התמודדות לו פשוטה

הסיפור שלי הוא כזה בני בן 9 מגיל הגן התגלתה אצלו הפרעה של קשב וריכוז, היום לומד בכיתה ד' ומידי יום מקבל רטלין שמספיק לו ל4 ש"ע לאחרונה הפך להיות מאד אגרסיבי ורגיש לגבי אימרות של חברים או סתם גיחוך שלהם. היום בשעות הערב התקשרה אמא של חבר מהכיתה של בני. האמא שאלה אותי האם יתכן ששלחתי את בני לבית הספר עם 200 ש"ח כאשר אמרתי לה שלא. היא סיפרה לי ,שבנה סיפר לה ,שלבני היה היום הרבה כסף ושהוא החליט להזמין חברים לנקניקיה בלחמניה (כ- 8 חברים) החברים גם היו צמאים אז לקחו שתיה ובני שילם למוכר את הכסף עבור כל הקניה. (את הכסף הוא לקח מבתי הבכורה שקיבלה את הכסף מתנה ליום ההולדת מסבתא, בעבר נעלמו סכומי כסף קטנים יותר מהבית). לאחר שיחה קצרה עם בני, ומשפטים לא כל כך ברורים מצידו התברר שלהזמין חברים מכסף כיס זה הטרנד החדש בכתה וגם אותו הזמין חבר מידי פעם. כעסנו עליו מאד והחלטתי להתקשר למחנכת הכיתה שאנו בקשר די רציף איתה בנוגע לבעיות של אי הכנת שיעורים והחלטה של בני שאין לו צורך להופיע בביה"ס כי דרך המחשב והטלויזיה הוא ילמד הרבה יותר דברים ממה שהמורות יוכלו ללמד אותו. לאחר בירור של המחנכת עם ילדים מהכיתה היא ביקשה מכל הילדים להחזיר את הכסף לבני בדחיפות ולי היא אמרה שביום א' כאשר תגיע לבית הספר היא תדבר עם הילדים על נושא. הילד שלנו משקר. הילד שלנו פועל בלי לחשוב, אנחנו שקופים בשבילו כל יום הוא מעלה את הרף אנו כבר לו יודעים איך להתמודד איתו בביה"ס ביקשו מאיתנו לעשות לו איבחון פסיכולוגי פנינו לייעוץ פסיכולוגי אבל יש רשימת המתנה אנו מנסים למצוא פסיכולוג דרך קופ"ח נשמח באם תייעצי לנו מה לעשות לפחות בעניין הכספים. תודה מראש, מוריה