פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב, בני, בן ה- 6, ילד בריא בגופו ובנפשו, לומד בגן חובה. השבת הוא נפגש עם בן דוד, ובאופן מאד מאד מוזר, שמתי לב שהוא פיתח איזה סוג של אובססיה לגבי כפות הרגליים שלו. כל מה שעניין אותו הוא לגעת בכפות הרגליים של בן דודו (בן ה- 7). הוא ניסה להסתיר מאיתנו את הדבר (שיחקו בחדר לבד) וניסה לשכנע כל הזמן את הבנדוד שיתן לו לגעת בכפות הרגליים שלו. היום הוא נרגע (אולי כי היו עם גרביים???) כשגיליתי את הענין, הפכתי להיות (מאד! מאד!) מוטרדת מכך. זה נראה לי משהו לא סביר ולא בריא ובוודאי מעיד על משהו עמוק יותר. פתאום נזכרתי במקרים דומים, בודדים, בהם הוא ניסה לגעת בכפות הרגליים שלי, ושל מישהי נוספת שהיתה אצלנו בבית (לפני חודשים). אז חשבתי שזה סתם ענין של הצקה ילדותית מצידו. כששאלתי אותו לפשר הענין, הוא סרב להשיב לי אך ניכר היה שהוא מובך מאד (שינה נושא, הפנה את הראש וכו'). כשאביו שאל, הוא אמר לו: "אני לא יודע להסביר למה, אבל זה נורא מושך אותי". שאלותיי הן: 1. האם התופעה מוכרת בקרב ילדים בני הגיל הזה? 2. מה יכול להביא ילד בגילו להיות אובססי לגבי כפות רגליים של אחרים? 3. איך להתנהג מולו כשזה קורה? אודה לתגובתכם הבהירה. אני מאד מאד מוטרדת מהענין. רוב תודות, טליה

שלום רב, ישל לי ילד מקסים בן 4 שנים אשר מגיל ינקות אנו מנסים להתמודד עם הקושי שלו לדחות סיפוקים ולקבל תשובה שלילית. בכל פעם שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה הוא צועק, בוכה זורק את עצמו לרצפה ומאוד קשה להרגיע אותו. לאחרונה הגננת גם מדווחת על הקשיים האלו בגן דבר שמפריע מאוד לסובבים ויוצר לו תדמית שלילית מאוד בחברה. אנו משתדלים להיות עד כמה שניתן סבלניים עימו ולתגמל אותו על התנהגות חיובית אך ללא הועיל. זקוקה לעזרתכם.

בני בן שנה וחודש ילדי השלישי , מגיל 9 חודשים כאשר משהו הפריע לו או שסרבנו לתת לו דבר מה הוא מגיב בכך שהוא מטלטל את ראשו קדימה ואחורה או שהוא זורק עצמו אחורה , גם כשזה כואב זה לא מונע ממנו את הפעם הבאה, הדבר חוזר על עצמו גם במשחק כאשר משהו לא מסתדר לו לדוגמא כשהוא משחק עם החיות מפלסטיק הוא מנסה להעמיד את הפרה וכשזו נופלת פעם ועוד פעם אז הוא זורק אותה מתחיל הבכי אני מנסה להגיש עזרה ואז הוא זורק את עצמו לאחור ומטלטל את עצמו מצד לצד אני מנסה להרגיע אותו ולמצוא פתרון לכעס אבל הוא מסרב וממשיך עם הבכי זמן ארוך לפעמים זה נמשך 10-15 דקות של בכי גם שהוא על הידים .אני מחבקת אותו משתדלת שהפנים שלו יהיו מולי ומנסה להסביר לו ,אך כל נסיונותי כשלו ואין יום שלא עובר אצלי אם סצינה זו או אחרת בשבוע האחרון אפילו ניסתי להתעלם ממנו ועמוד במרחק שחלילה לא יגרום לעצמו נזק אלך ללא אועיל אודה לעצה בדחיפות... רויטל.

בני בן שנתיים בשהוע הבא. בתחילת נובמבר נכנס לגן, עד אז היה בבית עם הסבתא. ההתחלה של הגן היתה קשה, עכשיו נראה שהוא מתרגל, לפעמים הולך למתפלות ללא בכי בכלל, לפעמים בוכה אבל נרגע מהר. הגננת אומרת שהוא משתתף בגן, אוכל, ישן, משחק, הכל בסדר. איפה הבעיה? מהרגע שמוציאים אותו מהגן הוא לא עוזב אותי. לא מוכן לרדת מהידיים, לא מוכן שהגדולה תיגש אליי, כל הזמן "אמא אמא". הוא נראה מסכן, אני מאוד מרחמת עליו. יושב עליי, נשען, מחבק. זה נעים לחשוב שהילד אוהב אותי, אבל זה לא ילד שאני מכירה - שובב, שמח, פעיל. בלילות זה בכלל סיוט. הוא נרדם רק כשאני לידו, מתעורר המון בלילה, קורא לי, לא מוכן לישון לבד, לא מוכן שאביו יגש אליו. ואני מתחילה להתמוטט. מה עושים? האם זה בגלל הכניסה לגן? איך מתמודדים - מתעלמים, תומכים? תודה

בני בן 7 בכיתה א'. הכניסה לכיתה א' לוותה במשבר של בכי בכניסה לבית ספר בבכיות כל בוקר וסצינות קורעות לב כל בוקר. בשלושת השבועות האחרונים הוחלף הבכי בהרטבת יום תאין יום שהוא חוזר מבית ספר יבש. הרטבת לילה היתה קיימת כל השנים . אני אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות . מה שכן כשאני אומרת לו לעלות להתקלח הוא טוען שמשהוא נשפך עליו . מה עושים

התינוק שלנו בן כמעט 10 חודשים, עדיין יונק, אבל יודע גם לקחת בקבוק. רצינו לצאת לחופש לחו"ל (נסיעה ארוכה להונג קונג) למשך 4 לילות, 5 ימים ולהשאיר אותו עם הוריי, המטפלים בו באופן יומיומי ואליהם הוא רגיל מאוד. האם זה בעייתי בשל חשש להתפתחות חרדת נטישה? השארנו אותו ללילה אחד (יומיים העדרות לפני מספר ימים כדי לראות איך זה הולך והלך מצוין). מה דעתכם?

האם יש סדר עדיפות לתשובות? שלחתי הודעה ב-19

שלום רב, אני אמא לשני ילדים מקסימים הגדול בן 3 ושמונה חודשים והקטן בן 8 חודשים . הבעיה אצלי עם הגדול , כך שהוא בבית הבוס , משתולל, כועס, מרביץ, מתלונן הרבה ממש ממש אני לא מצליחה להשטלת עליו , תמיד יש לו בקשות , סרבן, בכיין ועוד ועוד....... כשיוצאים מהבית במיוחד בחבורת זרים הוא הופך להיות בן אדם אחר לגמרי, מיד רוצה לחזור הביתה מתחיל לבכות ולצרוח ...... למשל בגן שלו כשעושים יום כיף לכל הגנים ביחד לא מסכים להשתתף ,המורה אומרת לי שהוא כל הזמן בוכה ורוצה אמא ורוצה לחזור הביתה. מה אני יכולה לעשות , איך אני צריכה להתנהג איתו? בבית הוא הבוס ובחוץ בכיין?!!! תודה

אני אמא לשניים הגדול בן שנתיים וחצי והשנייה בת 5 חודשים. הילד גמול מטיטול כבר 5 חודשים. פתאום הוא לא מפסיק להרטיב במכנסיים עושה את הצרכים שלו בכל הבית בדיוק כמו בהתחלה של הגמילה. מה לעשות האם זה טבעי? צריך לכעוס עליו? להעניש אותו? האם זה בגלל התינוקת החדשה למרות שעברו כבר 5 חודשים? אשמח לתשובה כי אני כבר אובדת עצות.

בעלי ואני עומדים להתגרש. אנו נשואים כ- 3.5 שני ם בקירוב ויש לנו תינוקת כבת שנה ו- 8 חודשים. הוא עזב את הבית לפני כ- 3-4 חודשים לאחר ששבר את הדלת ( וזאת בנוכחות הילדה) וקילל קללות מזויעות למדי. אנו גרים ביחידה נפרדת בבית הוריו ( וילה גדולה מאוד) והוא ביחידה צמודה אלינו. ראוי לציין שזוהי הפעם השנייה שהוא עוזב אותנו - בגיל 3 חודשים עזב ל- 5 חודשים ומתוכם לא ראה את הילדה בחודשיים הראשוניים. בית משפט קבע שישלם 1500 ש"ח מזונות ו- 700 ש"ח עבור גן. גן עולה לי במקום מגורי- 2100 ש"ח. כך שכל הכסף הולך עבור גן. אני חזרתי לעבודה וללימודי מוסמך השנה , והילדה נכנסה לגן בנובמבר. הסיבה שלא יצאתי לעבוד עד כה הייתה מהסכמה של שניינו שעדיף להשיאר עם הילדה בבית בשנה הראשונה. הילדה קיבלה תכנים רבים בשנה זו, ובנוסף הנקתי עד גיל שנה וחצי. . לפני כחודש היינו בקשר טוב מאוד, הוא הגיע לראות את הילדה כל יום והביא לה מתנות. הכנסתי אותה לגן בתחילת נובמבר. כעבור שבוע החלטנו לקחת אותה להצגה ביחד, בעיקר בכדי לתת לה הרגשה טובה - בכניסתה לגן. הזמנתי כרטיסים ונסענו - בדרך הוא נתן צ'ק עם חלק מהסכום וככשאלתי מדוע רק חלק אמר זה מה יש והתעצבן מאוד - התחיל לנסוע כמעט על 120, תוך כדי לקלל אותי בקללות נוראיות , ולבסוף הוריד אותנו ( בעיר סמוכה למקום מגורנו) ונסע. לקחתי את הילדה להצגה ובתום ההצגה ( 18:40 בקירוב) הלכנו לחפש כספומט שילמתי 150 ש"ח למונית וחזרנו הביתה. מאז לא ראה אותה קרוב לשבועיים. בשבוע האחרון הוא הולך לגן ושוהה עם הילדה שעה - שעה וחצי והולך. הדבר מקשה עלי מכיוון שהילדה עוד לא הסתגלה היטב לגן וחלק מההכנה שלה הייתה להסביר לה שאמא הולכת לעבודה וחוזרת לקחת אותה. היא מאוד ורבלית ולכן גם חוזרת על משפט זה מס' פעמים ביום. יומיים לפני שהוא הלך אליה לגן היא סוף סוף אמרה שלום יפה והלכה בשמחה לגן. ומאז שהוא מגיע לבקר אותה בגן היא שוב בוכה, לא רוצה ללכת לגן , מתעוררת בלילה מס' פעמים ושאלת "אמא לא הולכת..." אני לא יודעת אם זה קשור. שהרי היא מאוד אוהבת אותו והגננות אומרות שהיא מקבלת אותו יפה ונפרדת ממנו יפה ( למרות שגם בבית כשהוא הולך היא אומרת לו באי בא וסוגרת אחריו את הדלת)האם להניח לו? האם העובדה שהוא הולך לגן משבשת לה את סדר היום. הוא מסרב לבוא לקחת אותה מהבית או לראותה בבית בטענה שלא רוצה לראות אותי ? האם זה קשור לחוות דעת שהוא רוצה מהגגנות בעתיד? מה עלי לעשות?

ביתי בת שנתיים וחצי, לפני מספר חודשים באחד מנסיונות הגמילה היא הצליחה לעשות קקי בסיר ונורא נלחצה מזה ומאז בכל פעם שהיא כבר מוכנה לשבת על הסיר כלום לא יוצא (גם לא פיפי) אפילו לא מיד לאחר שינה...מה עושים, איך גומלים אותה? בעבר היא היתה אומרת מיד כשעשתה אבל היום אפילו את זה היא לא אומרת.

שלום, בתי בת שנתיים וחצי,כאשר אנו מדליקים את תנור האמבטיה היא לא רוצה להיכנס לאמבטיה וכשהיא נכנסת היא לא מוכנה להתקרב לתנור או להסתכל עליו. (תנור ספירלות תלוי על הקיר) בגן שלה החימום נעשה עם אותו סוג של תנורים (תלויים על הקיר) וכאשר הם מדליקים את התנורים היא לא מוכנה לצאת מהחדר ומכסה את העיניים. האם יש דרך להוציא לה את הפחד? תודה רבה

ערב טוב, ברצוני לשאול כיצד להתנהג עם בני בן ה-3 בשתי התופעות: 1. לאחרונה הוא החל לפתח פחדים מכל מיני דמויות, אם זה דמויות של ילדים בתמונות חדרו, בובות או תמונות בעלי חיים בספרים או על מצעים (למרות שהן מצוירות). כיצד עלי לנהוג כלפיו, האם להסיר את התמונות מהקיר? אני מרגישה שהתופעה מתעצמת ומתחילה להיות קצת מוגזמת. 2. כאשר אנו הולכים אחה"צ לגינה, הוא אינו מוכן לשחק במתקנים, הוא מפחד מהילדים, טוען שהם לא יתנו לו, לא ירשו לו לעלות. הוא מאד אוהב ללכת לגינה ומבקש זאת אך לרוב הוא יושב על ידי, אוכל או נוסע בקורקינט. כשאני ניגשת איתו אל המתקנים הוא מסכים לעלות אך אני חייבת להיות לידו ולגונן עליו. במידה ובמקרה הוא הלך לכיוון אחד המתקנים ( לאחר שכנועים שלי), ברגע שמגיע ילד למתקן הוא עוזב וחוזר אלי. יתכן שההתנהגות הזו התחילה בעקבות התנגדות או דחיפה של אחד הילדים בגינה, כי בעבר הוא היה יותר עצמאי. חשוב לי לציין שבגן הוא ילד מאד פעיל, עצמאי ובעל בטחון עצמי. האם אני צריכה להיות צמודה אליו בגינה? בדרך כלל אני משתדלת לא להיות צמודה אל הילד אלא לתת לו מרחב ועצמאות. רב תודות ויישר כח.

הבת שלי בת 9 בכיתה ג'. ילדה טובה מאוד, שקטה ועדינה. יש לה אח צעיר ממנה בן 6 וחצי בכיתה א'. גיליתי אצל בתי תופעה שהחלה רק עם עלייתה לכיתה א' ומאז נמשכת. היא משקרת המון בכל מה שקשור בבי"ס. אם זה בלימודים, שיעורים, מבדקים שמחזירים. בהתחלה חשבתי שזה עקב הלחץ הלימודי שהפעלתי עליה בכיתות א' ו- ב' . השנה החלטתי ללכת בדרך חדשה. אני משדרת לה שאני סומכת עליה ,לא מלחיצה אותה כלל בלימודים, רשמתי אותה לחוג ובכלל שגרת היום אינה סביב נושא הלימודים כלל. אך השקרים ממשיכים אני לא יודעת מתי להאמין לה ומתי לא. עליי לציין כי בסה"כ היא תלמידה טובה וגם אהובה על המורים. מה לעשות?

שלום רב בני בן 4 לא מוכן לתת שום צעצוע כשהוא משחק עם חבר ואז החבר כמובן הולך הביתה . עלי לציין שיש אחות קטנה בבית שגם לה הוא לא מוכן לתת כלום או לשתף אותה . כמובן שהמצב מאוד כואב לי. מה עלי לעשות? בתודה לאה..