פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום שמי חנה אני אמא לשתי בנות אחת בת 10 השניה בת 9 ויש לי בעיה עם הגדולה שלא יודעת לחלוק עם אף אחד לא עם אחותה ולא עם משפחה וגם בבית ספר דברים כל הזמן רבה מרימה ידים ומדברת לא יפה ואני רוצה לציין שאני אמא שתמיד זמינה וחולקת הכל עם כולם וזה מפריעה לה מאוד למי לפנות ואיך להתמודד אם הנושא הודה לכם מראש חנה

בני בן 4.5 ממש עוד מעט בן 5 יש לו אחות גדולה בת 8.5 כמעט 9, הוא ילד נבון בעל שפה עשירה וכנראה עשירה מאוד. כאשר הוא מתרגז וזה בדר"כ כאשר הוא רוצה משהוא והוא לא מקבל אז הוא פשוט יורה קללות ברוב המיקרים הן מופנות אלי ואל אחותו אם היא בסביבה ולעיתים רחוקות לאבא שלו. הוא מקלל וממש מכוון אותם אישית, ולא אכפת לו שיש עוד אנשים קרובים בסביבה. אני מאוד כועסת אליו כשהוא מתנהג כך ולפעמים סוטרת לו על הפה כדי שירגע בסוף הוא לוקח מוצץ נרגע ניגש אלי מבקש סליחה מבטיח שלא ידבר כך יותר, אבל זה שוב ושוב חוזר. וזה מאוד מבייש אותנו כי תמיד יש עוד אנשים שרואים את זה ושומעים. אפילו הילדה הגדולה שלנו כבר ממש פגועה מכך שאח שלה משתמש במילים לא יפות ואומר "הלואי והיה לי אח רגוע שמדבר יפה" כמו בבתים אחרים. מה עושים א\עם ילד שמקלל ולא מעניין אותו כלום באותו רגע רק יורה קללות ופוגע?

אני מחפשת פסיכולוג/ית לילד בן 11. אשמח אם תוכלו להמליץ לי על כזה/כזו באזור השרון, לאור נסיונכם. מאחר ויש כל כך הרבה, מאוד חשוב לי לקבל המלצה טרם קביעת הפגישה. תודה. אורית

דבר ראשון תודה על התשובה. היום שוחחתי עם יועצת בית הספר והיא הציעה לא לדבר איתו יותר על הנושא כלל, להתעלם כאילו אין בעיה להמשיך הכל כרגיל ויכול להיות שכשהוא יראה שאנו לא מתרגשים מהענין זה ישדר לו יותר בטחון ואולי זה מה שיעזור. רציתי לדעת מה דעתך. תודה מראש.

בני עלה לכיתה א. אחד הבנים מכיתה ו מגיע בכל יום בכל ההפסקות ומתחבר לבנים מהכיתה של בני כולל בני. סוגד ההתחברות שלו שהוא מציע לילדים קלפים על מנת שישחקו איתו (בד"כ בתופסת) ילד שלא משחק איתו לא מקבל קלף. הילד הגדול לא הולך עם בני גילו כי הם צוחקים עליו(דיברו קצת נשי).הקרבה לילדים הקטנים לא נראית לי במיוחד שהוא מחלק קלפים מה שמדאיג אותי שהוא יכול לגרום לקטנים שיעשו דברים שהם לא מודעים מה טוב ומה לא ובמקביל יקבלו צ'ופר קלף. הילד על פניו נראה ילד מאוד טוב. בקשתי מבני לא לשחק איתו אבל זה לא עוזר. אני לא רוצה לפגוע בילד הגדול כי גם ככה נראה לי שהוא פגוע מהסביבה עקב היותו נשי, אך מצד שני בני יותר חשוב ובטח שלא ארצה שהוא יפגע. מה לעשות?

שלום רב! יש לי ילד בן 11 ילד חכם אבל יש לנו בעיה איתו. הוא רוצה להיות ליצן הכיתה. יש לציין כי יש לו בעיית גימגום והוא מטופל. כל האזהרות וכל העונשים שהוא מקבל וכלום לא עוזר. המורה שלו אומרת שאצלה בשיעורים הוא בסדר גמור מכיוון שהיא קשוחה ולא נותנת לו לטפס עליה. לאחרונה הוא הצטרף למשמרות בטיחות בדרכים והוא מגלה חוסר רצינות. הוא מפריע ומתסיס את הקבוצה שאיתו. צוחק שר שירים וזה חמור מבחינתי. רציתי לראות אם הדבר נכון ועמדתי בוקר אחד מהצד מבלי שהוא יראה אותי וראיתי אכן כך , אין הוא מגלה רצינות ואף מתחצף לאחראי שלהם וטוען שהוא נוגע בו בכתף ולדבריו: אני לא רוצה שהוא יגע בי , שלא יגע בי" וכו' וכו' . אני ובעלי אובדי עצות כי אנו באמת מנסים כל דרך אפשרית , החרמו לו את הפלייסטיישן , הוא לא יוצא מהבית ונראה כאילו כלום לא מזיז לו בבית הוא אומר בסדר אני אהיה ילד טוב ולאחר מכן בבית הספר הוא חוזר להתנהגות זו. רציתי לציין כי הילד עבר איבחונים ולא נימצא שום בעיה של קשב ובעיות ריגשיות. מה עושים אנא עזרכתכם !!!!!!! תודה מראש.

שלום רב, אני אמא לשני ילדים מקסימים הגדול בן 3 ושמונה חודשים והקטן בן 8 חודשים . הבעיה אצלי עם הגדול , כך שהוא בבית הבוס , משתולל, כועס, מרביץ, מתלונן הרבה ממש ממש אני לא מצליחה להשטלת עליו , תמיד יש לו בקשות , סרבן, בכיין ועוד ועוד....... כשיוצאים מהבית במיוחד בחבורת זרים הוא הופך להיות בן אדם אחר לגמרי, מיד רוצה לחזור הביתה מתחיל לבכות ולצרוח ...... למשל בגן שלו כשעושים יום כיף לכל הגנים ביחד לא מסכים להשתתף ,המורה אומרת לי שהוא כל הזמן בוכה ורוצה אמא ורוצה לחזור הביתה. מה אני יכולה לעשות , איך אני צריכה להתנהג איתו? בבית הוא הבוס ובחוץ בכיין?!!! תודה

מה לעשות אם יש הרושם המורה מקטלגת את הילד

בני בן 11סובל מסימפטומים שונים כגון: בחילות, כאבי ראש וכאבי בטן כתוצאה מחלץ. לדוגמא בביקור בלונה פארק לפני כל מתקן שלדעתו מפחיד הסימפטומים המצוינים הופיעו. חשוב לי לציין שלא אני ולא בעלי לוחצים עלו בעלי למשל סובל מפחד גבהים ואני לא מהחובבים של המתקנים האלו. מה שמביא אותי לכתוב את ההודעה הנ"ל הינו המיקרה שקרה לנו היום. בני שחקן כדורסל מצטיין היום במישחק ליגה רגיל למרות שקבוצתו הובילה במספר נקודות הוא חש בסימפטומים הנ"ל ולא רצה להיכנס לרבע האחרון. כששאלתי אותו לפשר התנהגותו הוא הסביר לי שהמאמן אמר לו שהוא משאיר אותו לשחק גם ברבע האחרון על מנת שיפתח יתרון בניקוד כמו כן לטענתו הוא שמע את מאמן הקבוצה השניה אמר לשחקנים להיכנס בו על מנת להוציא אותו מהמישחק. חשוב לי לציין שבעלי ואני מעודדים אותו לשחק אך לא לוחצים עלו. מה עלי לעשות להפסיק לשחק לא בא בחשבון אצלו. בשיחות שניהלתי איתו הסברתי לו שלא בכל מישחק חייבים לנצח וגם שהפסד וניצחון זה אחריות של כל הקבוצה. אשמח לשמוע את דעתך. אותי הוא מאוד איכזב היום

שלום , יש לי שני ילדים הבכור בן חמש. בזמן האחרון נראה כל הגבולות נפרצו וכל דבר שאינו מקבל מתחיל ונגמר ב"אני רוצה" "אני רוצה עכשו" ובבכי. הוא ילד חכם ונבון וכאשר נרגע ומדברים איתו הוא מבין כי ההתנהגות הזאת אינה הגיונית אולם כל ערב אותו סיפור. מה עושים? מדובר על דברים אשר בסיסים כמו מתי לככת לישון ? מתי נכנסים למיטה? מתי צריך לסגור את המחשב או לסיים לשחק.. דברים אשר לא היתה איתם בעבר בעיה. יש לציין כי יש לנו בת נוספת בת שנתיים וחצי. אשמח לקבל תושבה לילה טוב איילת

שלום לצוות הרופאים בני בן ה-6 סובל מפחדיםץ הוא אינו מוכן להשאר לבד. אפילו לשירותים אימו מוכן ללכת לבדו. האם המצב יכול להיות בגדר הנורמה ואיך אנו יכולים להתמודד עם המצב הזה ולעזור לו. הוא ישן איתנו וכשניסינו להכניסו למיטתו הוא הרטיב. בתודה. טל

שלום רב, בני התחיל השנה כיתה א' ויש לו קשיי פרידה בתחילת היום, הוא לא מוכן שנעזוב עד שהמורה מגיעה, בתחילת השנה הוא היה בוכה, משתטח על הרצפה ולא מוכן כלל להכנס לכיתה, כיום חל שיפור והוא נכנס רק כשהמורה מגיעה אחרי שהמורה מחבקת אותו ומכניסה אותו לכיתה, לאחרונה ביקשתי ממנו שישב בכסא כשיש צלצול ואני מבטיחה לו כי אני עומדת בפתח הכיתה ולא הולכת עד שהמורה מגיעה אך הוא מסרב ועומד לידי עד שהמורה מגיעה, כשאני שואלת אותו למה הוא לא מוכן לשבת בכסא הוא עונה לי שהוא פוחד שאני לא יבוא בצהריים. שוחחתי איתו הרבה פעמים והראיתי לו שכל ההבטחות שאני מבטיחה לו אני מקיימת אותם והוא צריך לסמוך על המילה שלי, אז הוא מסכים איתי ומבטחי שמחר הוא יגיד לי יפה שלום או ישב בכסא אבל כשאנו מגיעים ליישום בפועל כאילו משהו משתלט עליו ולא נותן לו לעמוד בדיבורו, גם כשניסינו ל"העניש" אותו בכך שלא יראה סרטים עם אחיו בצהריים, זה פשוט לא עובד, הוא מעדיף לוותר על הסרטים העיקר שנשאר איתו עד שהמורה מגיעה. שנה שעברה כשהיה בגן לא היו לנו בעיות כלל, היינו מורידים אותו בשער הגן והא היה נכנס לבד, כך גם בקיטנה שהיתה בשטח בית הספר. הערה חשובה: בערך באמצע הקיטנה היה לנו מקרה בו הוא הלך לחבר ואני יצאתי מהבית, כשהוא חזר עדיין לא חזרתי והוא נלחץ מאוד והתחיל לבכות, אני הגעתי לאחר כ-2 דקות אבל כנראה זה מה שמשפיע עליו ומפחיד אותו. חשוב לי לציין כי גם לאחר מקרה זה לא היו לנו בעיות בקיטנה, אין לו בעיות ללכת לחברים ולחזור לבד, הוא נסע לשבת להוריי יחד עם אחיו בלעדינו ולא היו שום בעיות, נראה לי שכשהוא מחליט לעשות דברים וזה בשליטתו אז אין לו בעיה (חברים וכו') אבל כשאנחנו מחליטים בשבילו (בית ספר) אז מתחילה הבעיה. גם בצהריים אני מחכה לו בפתח הכיתה (בקיטנה הוא היה יוצא עם אחיו לתחנה ליד בית הספר והייתי אוספת אותם משם, אבל עכשיו הוא לא מוכן), אם קורה ואני לא בפתח הכיתה כשהם יוצאים הוא מייד מתחיל לבכות. חשוב לי לציין כי הבעיה הינה רק כ-2 דקות הראשונות של השיעור, לאחר מכן הוא משתלב מאוד יפה בכיתה, משתתף בשיעור ומתנהג כרגיל כל היום. מה לעשות? איך אפשר לבנות לו בחזרה את האמון? אמנם יש שיפור מתחילת השנה אבל אני מרגישה שאנו מטפסים לאט מידי על ההר ואני לא יודעת אם נגיע לפסגה לפני סוף השנה. אשמח לשמוע עצות מה לעשות. תודה מראש.

שלום רב, ביתי בת שנתיים וארבעה חודשים. ילדה חכמה מאוד ובוגרת לגילה (אני מבינה כך מתגובות האחות בטיפת חלב וכן מתגובות של הסובבים אותנו). לפני כשמונה חודשים עברנו להתגורר במושב וההסתגלות שלה היתה מצוינת וטבעית. סיימנו את שנת הלימודים בגן במקום מגורינו הקודם אך בספטמבר היא נכנסה למעון במושב. ההסתגלות היתה קצת קשה אך עם הזמן היא נפרדה מאיתנו בבוקר ללא בכי. לאחרונה, היא ממש מסרבת ללכת לגן והגננות לוקחות אותה בכח מידינו בכדי לשחרר אותנו. אם היא הולכת ברגל ואחת הגננות יוצאת לקראתה היא מייד רצה אחורה, מתרחקת ויוצאת מהגן, בוכה וצועקת שהיא לא רוצה לגן. הגננות אומרות שלאחר דקות מעטות היא מפסיקה לבכות והכל בסדר. לאחרונה עזבה אחת המטפלות את הגן. המטפלת היתה הדמות החמה והאוהבת (מבין 3, גננת ושתי סייעות) ועדיין לא נמצאה לה מחליפה מתאימה. הגננת ושאר המטפלות עושות רושם טוב מאוד אך נראה שהן יותר מחנכות/מלמדות ופחות חמות ומעניקות חום ואהבה. הגננת שאלה אותי הבוקר אם ניסיתי לדובב את הילדה ולשאול אותה על הסיבה לכך שהיא לא רוצה ללכת לגן אך הילדה לא אומרת שום דבר חד משמעי וההתנהגות שלה רגילה בשעות שמחוץ לגן. שאלתי את הגננת אם היא יכולה להצביע על משהו חריג והיא אמרה שאין משהו מיוחד שהיא שמה לב אליו. היא אמרה שהילדה משחקת קצת עם הילדים הבוגרים (טווח הגילאים בגן הנו בין 1.5 ל-2.7) אך כשהיא רואה שהם מתווכחים או רבים היא נרתעת ומסתכלת מהצד. כמו כן היא ציינה שהיא לא כל כך רוצה להשתתף במפגשים ובד"כ משחקת בצד לבד. חשבנו שאולי הגן לא מתאים לרמתה ואולי כדאי להעביר אותה לגן עם ילדים בוגרים יותר אך בגן השני טווח הגילאים נע בין 2.8 ל - 4 ואולי זה קצת יותר מידי. הילדה מסתדרת יפה עם ילדים ובכלל זה אחותה הגדולה בת ה 4.2 שגם היא מאוד מפותחת לגילה. אני ובעלי רוצים לשוחח עם הגננת ביתר רצינות על העניין ואודה לך מאוד אם תוכלי לחוות את דעתך בנושא. בתודה מראש וכל טוב

השיחה עם פסיכולוגית בית ספר של בני (בן 7) הוחלט להתחיל טיפול ריגשי , האם יש לכם המלצות למטפלים לילדים היכולים לעזור בבעייה זו?

שלום! בבקשה קיראו בסבלנות וברצינות- זה חשוב. רצתי לעשות סקר קטן לגבי "מצב" שיש כעת בבית: הורי נפרדו לא מזמן, אמי נשארה בבית ומטפלת באחיי הקטנים שנותרו עוד בבית (אח שכבר די עצמאי ושתי אחיות בסביבות 9-11). עד עכשיו אמא חזרה ב16:30 כל יום מהעבודה (סחוטה, אך בכל זאת נרתמת לעבודה בבית). עד אז האחים נמצאים לבד בבית (נכון לעכשיו רק 2 אחיות. האחים הגדולים לא נמצאים כבר בבית). מהחודש האחרון אמא החלה להתעכב בעבודה מהסיבה ש"יש ביקורת רצינית עוד מעט שצריך להתכונן אליה". מדובר על שעות 18:00-20:00 בערך שאמא מגיעה הביתה. את המצב בבית עד שהיא מגיעה אין צורך לתאר- כיאה לילדים שהבית ברשותם. היא אמרה שבדובר על עוד 3 שבועות שיששך המצב כך. אחרי ויכוח מתוך ניסיון לברר מה כלכך חשוב בעבודה עד כדי חזרה לבית ב-8 בערב היא אמרה לי שיש עוד נשים שעושות זאת. לגבי השאלה אם יש עוד נשים גרושות עם ילדים בבית-האם הן עושות כך- היא לא ענתה אבל אמרה שזה סביר ויש המון מקרים כאלו. אני לא כל כך בטוח אם זה "סטנדרטי". לכן פניתי אליכם- קודם כל אם יש איזשהו סקר שאתם מכירים לגבי שעות חזרה של הורים לבתיהם (אשמח מאוד אם אשמע על אחד כזה). חוץ מזה- נסו להיות אובייקטיביים ולהבין באמת את המצב-מא אתם חושבים על המצב? אנא ענו ברצינות, זה חשוב לי מאוד.