פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הבן שלי בן 3 ו 3 חודשים מתקשה בגמילה ביציאה הוא מסרב לשבת על השירותים מפחד ליפול בשירותים כאשר אנו משיבים אותו, קניתי סולם(כסא לשירותים) הוא נגמל טוב בבית אבל הבעיה היא בגן או בכל מקום אחר שאין בו ( סולם- כסא) ואז הוא עושה את צרכיו(יציאות) בתחתונים מה לעשות במצב כזה?

שלום רב ביתי בת החמש החלה להרגיש בשבוע וחצי האחרונות הרגשת רטיבות בפות וחוסר נוחות ועקב כך רצון לנגב כל הזמן. עקב כך היא מרגישה אי נוחות ללכת לגן, אי נוחות לכת לחברים או כל פעילות שאינה קרובה לבית. עליי לציין שעשינו את כל הבדיקות האפשריות ומבחינה רפואית הכל בסדר. היא לא מוכנה לשחרר אותי או את בעלי בבוקר שאנו מגיעים לגן אבל לאחר שאנחנו הולכים הכל בסדר אבל היא ממש מביעה פחד מההרגשת הרטיבות ומעצם העובדה שהתחתון שלה אולי יירטב. ניסיתי בהרבה דרכים אפשריות להסביר לה שהכל תקין ולנסות להבין מה גרם לשינוי הפתאומי אצלה, אך ללא הצלחה. לפי דברי הגננת בגן הכל בסדר יש לה חברים וגם הילדה אומרת שהיא מאושרת בגן. בבית לא חל שום שינוי ואני נמצאת איתה משעות הצהריים יש לה אחות תאומה לא זהה והן מסתדרות טוב מאד , הן באותו גן אבל יש להן חברים שונים. אשמלח לקבל הכוונה יפעת

יש לי ילד בן ארבע שהיה גם הנכד היחיד במשפחה, לפני עשרה חודשים ילדתי אחות בשבילו, מאז הלידה הוא השתנה מאד, בהתחלה הוא היה מנסה לשחק איתה אבל הוא עושה זאת בכוח ומכה אותה , ואני כל הזמן מסבירה לו שצריך לשחק איתה בעדינות, ניסיתי כל מיני דרכים להרגיע את הקינאה שלו, הקדשתי לו יותר זמן ביום, אפילו עזבתי את העבודה שלי על מנת להישאר יותר זמן עם הילדים, כל עת שאני נמצאת איתו ואחותו ישנה או נמצאת בחדר אחר עם אבא, הוא מתנהג בצורה טובה ומשחק יפה, ברגע שאחותו נכנסת לתמונה הוא מיד מתחיל להתפרע, ולעשות פרצופים. למשוך אותה ברגליים, ולאחרונה הוא חזר להכות אותה , וזה מוציא אותי מדעתי, אני מרגישה שהוא כועס עליי שהבאתי לו אחות, שהוא כאילו רוצה לאכול אותה, שהוא מפנים משהו בתוכו ומתקשה להוציא אותו, . מן הראוי לציין שמתחילת השנה הוא עבר לגן חדש בבית ספר.(לפני זה היה בגן פרטי) בהתחלה הוא היה ביישן , עכשיו המורה בגן טוענת שהוא אינו מנסה להכיר חברים חדשים, שאינו משחק עם ילדים חדשים, כל הזמן רוצה לשחק עם אותו חבר שהיה גם חבר שלו בגן הישן. היא טוענת גם שתנועתו איטית ולא מאוזנת, שצריך לעשות לו תרגילי הליכה,מה אפשר לעשות כדי לעזור לו?

שלום! כבר כמה חודשים הבן שלי בן שלוש כל פעם שהוא מתרגז בגלל משהו, הוא אומר לנו שהוא לא אוהב אותנו. זה כואב כי זה לא תמיד בשליטתנו.הכל אצלו שחור ולבן או אוהב או לא אוהב. אנחנו עונים לו שאנחנו אוהבים אותו ומבינים שהוא כועס. בכלל כל תסכול שיש לו הוא אומר שהוא לא אוהב את X. וזה מלווה אותנו כל הזמן כל היום. בצעקות ובכעס, אנחנו לא השתמשנו בזה מעולם!!!!111 הוא גם אומר שהוא אוהב. בכלל, הוא משחק עם זה כל הזמן ולא בזמנים המתאימים.לפעמים זה מביך מאוד ליד אנשים. ולפעמים ממש פוגע מה עושים איך מלמדים את הילד להפסיק להשתמש בזה כל הזמן בכל הזדמנות? אנחנו כלל לא משתמשים בזה, אין לי מושג מאיפה הוא הביא את זה. מה עושים?

בני בן שנתיים וחצי, בכל פעם צריכה להיפרד מימנו הוא עושה את הפרידה מאוד קשה, מלווה בבכי בצעקות, הוא אוחז ברגלי ולא נותן לי ללכת. הוא עושה את זה בכל בוקר בגן, הוא נרגע אחרי כמה דקות אבל זה מאוד מפריע לי שאני צריכה להוריד אותו בכוח ממני בשביל ללכת לעבודה. אני מנסה להסביר לו שאני הולכת לעבודה וחוזרת לקחת אותו ויש לציין שהוא ממש אוהב את הגן ואחה"צ הוא לא רוצה כמעט לעזוב והוא אומר לכולם שלום בחיוך ובאושר. אז לא נראה לי שזה משהוא בגן. גם כשאני יוצאת לסידורים לבד או גם עם בעלי ומשאירה אותו אצל חמותי או אימי הוא עושה את אותה סצנה למרות שהוא ממש אוהב להיות אצל סבתא וסבא שלו. ניסתי את כל הדרכים לדבר איתו וגרום לו להבין שאני צריכה לעבוד או ללכת וזה לא נקלט אצלו. לפעמים אני מפחדת מהבלגאן שיהיה אם אני ילך אז אני נשארת איתו ומוותרת על הסידורים. שכחתי לציין שאני בהריון בחודש חמישי והוא יודע על כך ולא נראה שזו הסיבה לבעיה שלו. אודה לעצתך!

שלום בני בן 8 חודשים , מתעורר כל 3 שעות בלילה ,לפעמים מתעורר מס' פעמים כשהמוצץ נופל ובנוסף פעמים רבות מתקשה להמשיך לישון אחרי ההנקה של ארבע וחצי , חמש, מתעורר כל כמה דק עד שלבסוף קם סופית בשש מיותר לציין שאנו עייפים ומותשים אך רציתי לשאול האם יש משהו שאנו יכולים לעשות על מנת לסיייע לו לשמור על שינה רציפה יותר? ניסיתי לתת לו מטרנה ולא להניק בהנקה שלפני השינה לוודא שהוא אכל מספק אך זה לא שינה.. אחותי עשתה לילד שלה את השיטה שנותנים לו לבכות ותוך שבוע הוא התחיל לישון לילה שלם, התוצאה מאוד מפתה אך קשה לי עם הדרך, יש דרכים נוספות ? לאחרונה ניסינו לתת לו מים כשהוא קם , בחלק מהפעמים זה עוזר אך עדיין אם הוא לא יונק אחרי 3 שעות הוא לא מצליח להירגע ולהרדם וגם המים דורשים התעוררות כך שאין כל כך הבדל.. תודה רבה מראש שלומית.

יש לנו כלב זקן. עוד כשהוא היה צעיר אמרו לנו שלסוג שלו יש בעיות באגן כשהם מזדקנים. הוא במצב מזעזע - לוקח לו שעה להתישב, קשה לו ביותר לטפס במדרגות, שתן וצואה בורחים לו בכל מקום, נראה שבקרוב הוא לא יוכל לזוז בכלל. באיזשהו יום, אמרתי חצי לעצמי בנוכחות ביתי בת התשע, שבקרוב נצטרך כנראה להרדים אותו. היא אוהבת חיות מאוד. היא היתה בשוק מהמחשבה וביקשה ממני שלא נעיז לעשות זאת. המצב שלו ממש מתדרדר. בעלי רוצה להמית אותו. הציע שנעשה זאת בלי ידיעתה. קשה לי לשקר לה. היתה לי מחשבה להסביר לה על המתת חסד, ולא יודעת כמה היא תוכל לקבל את זה. קשה לי להאמין שהיא תוכל. אני מרגישה באמצע. מצד אחד, נראה שקשה לכלב מאוד (ויש להודות שגם לנו), ומצד שני קשה לי להפר הבטחה לביתי. אשמח לדעתכם, תודה.

שלום , הנני סבתא לנכד בן 9 וחצי , ילד נבון , וחכם המצטיין בלימודיו ומקובל על ידי חבריו לכיתה. לאחר חופשת חג סוכות אירע דבר מוזר, נקראתי לקחתו מבית הספר בכיוון שהוא ממרר בבכי ואינו יודע להצביע על הסיבה לכך . בהלך כל השבוע הוא לא רוצה ללכת לבית וטוען כי א ינו שולט בעצבות שתוקפת אותו , בבכי ובחוסר הרצון ללכת לבית ספר, טוען כי הוא מרגיש לםתע עצבות ומתחיל לבכות מבלי סיבה שהוא מודע אליה. וכל נסיון לדובב אותו לספר למה הוא עצוב לא מניב פרי. עליי לציין כי ההורים גרושים , הילד מתגורר עם אימו , שהיא ביתי , ובקשר טוב עם אביו . בנוסף לכך אימו החלה לעבוד בחודשיים האחרונים לראשונה מאז שנולד והסב הוא שלוקח את הילד לבית הספר בבקרים ואוסף אותו בתום הלימודים. רציתי לדעת האם יתכן שהילד יחוש עצבות פתאומית ללא סיבה? או ללא סיבה מודעת , ומה ניתן לעשות ? כיצדד ניתן להגיע לשורש הבעיה , או להעניק לילד כלים להתמודדות עם המצב .... אנו מודאגים מאד ונשמח לתגובה מהירה. תודה רבה רבה

שלום , יש לי אח בן שנתיים. אני וכל שאר המשפחה נורא מוטרדים ופשוט לא מבינים מה קורה. אח שלי היה אוהב מים בצורה מדהימה.. כל רגע שהוא היה בסביבת מים החיוך שלו היה עולה ומתרחב. בזמן האחרון הוא מתחיל להתנהג נורא מוזר. ואני לא זוכר שקרה לו דבר שיכל להוות טראומה (כגון בליעת מים וכ'ו). דבר אחר שגם כן קרה זה שהוא ברגע אחד הספיק לגעת בחשמל והזרם בבית קפץ. והוא בכה נורא. ממש לפני כמה זמן במהלך היום (29.10).. הוא פתאום ברגע אחד התחיל לבכות בצורה נוראית וזאת לאחר שאמי ביקשה ממנו לבוא להתקלח. מפה מתחיל הפחד.. הוא פשוט התחיל להתחרפן .במלוא מובן המילה. הוא התחיל לרוץ לרעוד בצורה נוראית להיצמד לדלת ופשוט לא היה ניתן להשתלט עליו. כאילו הוא מסתכל עלינו ורואה בן אדם אחר . הוא נראה כאילו זה מישהו אחר ולא הוא. זה נורא מפחיד. הוא ילד שנורא מפנקים . הוא הכי קטן במשפחה ואין שום סיבה שיתנהג כך מבחינה זו. בבקשה .. אם ניתן לקבל מקום לייעוץ.. לעזרה. אנחנו נורא נורא מפחדים ומודאגים. תודה רבה.

יש לי בת רגישה מאד בגיל 14 שלוקחת ללב כל דבר. פוטרתי מעבודתי רציתי לדעת איך לספר לה זאת במינימום פגיעה .

שלום, יש לי ילד בכור בן 10 ו4 חודשים לאחרונה הוא התחיל לגמגם בצורה מאוד מאוד קיצונית, מידי פעם הוא היה נתקע בדיבור בעבר אבל כיום זה ניהייה ממש גמגום, זה הגיע למצב שמפריע לו שמהלך השותף עם חבריו והסביבה ואפילו בא לבקש ממני שאני אשאל את הרופא אם יש ניתוח לסדר את זה .. מידי פעם לעיתים רחוקות גם בורח לו שתן בלילה.. הוא ילד בריא , בלימודים הוא בסדר גמור, אך אני לא יודעת אם קיימת בעיה אחרת שממנה נובעים הדברים הללו.. מה אני עושה? זה מאוד מטריד אותי סיגל

ביתי בת השלוש היתה עדה ללידת הבית שחוייותי לפני כשבועיים. הכל היה מאוד מהיר אך בכל זאת היא הספיקה לראות המון דם,אותי סובלת וצועקת ,את בעלי חסר אונים וצוות גדול של מד"א,בקיצור היא היתה בתוך ההמולה ולא דיברה אח"כ מספר שעות. כעבור יום זה עבר לה ,היא הביעה עצמה בציור ושוחחנו איתה אך בכל זאת יש בי דאגה כיצד אדע שלא נותרה בה טראומה מודחקת? איך אפשר לעזור לה לשחרר את מה שבפנים?... תודה,שני.

שלום, בן שלי בן 12, כל דבר שהוא רוצה ןאני עונה "לא" הופך לדרישות לאשר לו את מה שהוא רוצה, להאשמות:"את לא מסכימה לכלום תמיד". ואני באמת במקרים בודדים לא מסכימה למשהו. כל מה שאני אומרת, אוטומטי הוא רוצה הפוך,אפילו אם אני אומרת "בוא נילך לבריכה" כאשר שאין מה לעשות, והוא לא עסוק, ישר עונה לי "לא רוצה". אם הולכים לבריכה אחר-כך, הוא ממש נהנה וכל פעם אומר לי:"כן, נהנתי". אם אני שואלת :"למה לא רצית לבוא",הוא עונה לי :"לא יודע". איך להתמודד עם זה? תודה

בתי בת ה 5 , לא מוכנה ללכת לחברים כשאני לא נשארת איתה. כל זה החל לפני 8 חודשים כשבת דודתה (גם היא ילדה בת 5) ניפטרה במפתיע. אני חשה שיש קשר בין המקרים . עד לאותו יום , היא הלכה בשמחה רבה ואפילו ביקשה שנעזוב אותה לבד (אולי כדי להרגיש "גדולה"). היא נחשבת לילדה מאוד בוגרת עם "תפישת חיים" גבוהה מאוד, אוצר מילים משוכלל,וגם "רצינית" מאוד. בקיצור - יש עם מי לדבר, רק שאני, האמא (וגם האבא שלה ) לא יודעים מה להגיד.... נשמח לייעוץ. תודה

ביתי בת ה 6 היתה ביום הולדת. שאלנו אותה איך היה ביום הולדת והיא סיפרה. אחותה ביקשה שתדגיש משחק מסויים שהשתתפה בו וכשבאה לספר בנושא המשחק החליטה שאנחנו לא מתענינים בקשר למשחק וצעקה "אתם לא שואלים אותי בקשר למשחק, אתם לא אוהבים אותי, אני אהרוג אותכם." ניגשה למגירה והוציאה סכין (אומנם למריחה-לא מסוכנת אבל...). בעלי אמר לה שהיא התנהגה לא יפה והיא בעונש לא לשחק עם המחשב במשך חודש. (הורדתי את העונש לשבוע). אני מודאגת מעצם הרעיון להביא סכין וכו'.