פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש לי 2 בנות, האחת בת כמעט 3 והשניה בת 8 חודשים. המשפחה שלי גרה במרחק של 17 שעות טיסה. היום הבת הגדולה שלי מרבה להצמד אלי ונוצרו אצלנו בבית 2 קבוצות. המשפחה שלי רוצה שנבוא אליהם לבקר ואשתי אינה יכולה לסוע. האם זה יכול לעשות נזק אם ניסע רק בתי הגדולה ואני לשבועיים?

בני בכיתב ג'. ונוטה להגיב להצקות של ילדים אחרים באלימות. ילדים מתגרים / מציקים כמו תמיד. בעיקרון הוא ילד חברתי ומקובל מאוד בחברה. יש קנאה בכיתה או מן תחרות על תשומת הלב שלו. מה שמפריע לי ואיני יודעת איך להתמודד עם זה, זה שהוא נוטה להגיב באלימות פיזית כלפי כמה ילדים שמתגרים בו. הוריהם מטלפנים אליי, ואני יושבת ומסבירה לו את התוצאה החמורה לאלימות, כמובן ששוחחתי על כך עם המורה, אחד ההורים אף אמר לי שפנה למנהלת והוא אינו מתכוון לשתוק על כך ולפנות למשטרה, לעיתונות למשרד החינוך וכו'. לי נמאס מהטלפונים האלה. איך אני אמורה להתמודד עם מצב שכזה? עם מי עליי לברר / לפתור נושא זה? מחכה לתשובה בהקדם. תודה.

בני בין 12 ויש לא המון פחדים מכל מני דברים הוא מפחד לישון לבד מפחד להישאר בבית לבד ויש לבנו בעיה עם זה הוא מפחד מכל מני דברים שהיו לדוגמא החלפת השבויים האחרונה שהיתה אז הוא אמר שהוא מפחד מסמיר קונטר וכל מני דברים כאלה אנא עיזרו לי למי לפנות או איך מטפלים בבעיה כזאת?

בני בן ה- 8.5 לומד בכיתה ג'. פרץ בבכי אתמול בלילה ואמר שיש לו סוד שהוא רוצה לספר. הוא לא יכול יותר זה מעיק עליו. -הוא גונב מילדים בכיתה יחד עם אחד התלמידים מהכיתה שלו. זה התחיל עוד מכיתה א' כאשר הילדים הביאו כלפים. ( אני לא אפשרתי לו לקנות מאחר וזה נראה לי בזבוז.) הו החל "למצוא". וזה המשיך עד היום עם אותו ילד וזה עבר גם לחפצים אחרים. בני הסביר לי שזה כל כך הפריעה לו שאחרי זה הוא היה מחזיר את החפצים או זורק אותם לפח. בין היתר השפיעו עליו הכתבות על אהוד אולמרט כשהוא שמע אותי אומרת פעם, שבסוף תמיד דברים מתגלים. בזמן שהוא סיפר לי הוא היה בפחד נוראי בכה ואמר שהוא כל הזמן חושב איך יכניסו אתו לבית הסוהר. והוא כל הזמן מתפלל לאלוהים שיעזור לו. כמו כן הוא הוסיף שכל החברים בכיתה למעט ילד אחד שלא מקלל. כולם מקללים קללות נוראיות וזה משפיע עליו בין היתר פעם תפסנו אתו גולש בערוץ פורנו. בשיחה הוא הזכיר זאת ואמר שאלו היו החברים שלו שהציעו לו להיכנס לאתר. והא לא יודע מה לעשות כי מה הוא ישאר רק עם חבר אחד? אני רק הקשבתי והרגעתי אתו ואמרתי לו שמחר נשוחח על זה. בבקשה אני כל כך רוצה לעזור לו ולאמר את אותם דברים כדי שזה לא יחזור על עצמו.

היי, מעתיקה שוב הודעה שכתבתי לפני כמה ימים, משום מה ענו על כל ההודעות ודילגו עליה, והנושא מאוד חשוב לי ואף דחוף. בעלי עומד לעזוב את הבית לתקופה של כ - 10 חודשים. לטיפול שיקומי. יש לנו ילדה בת שנה ועשרה חודשים. מה אני אומרת לה ? היא מדברת, קוראת אבא, מחפשת אותו בחדרים. (ברגיל,כשהוא בבית או בעבודה). אני מניחה שהיא לא מבינה משמעותו של פרק זמן ארוך כל כך אבל בכל זאת תבין משהו. מה להגיד ? ? אבא בעבודה ? כמה זמן אפשר ? אבא נסע והוא יחזור ? אין לי מושג לגבי ביקורים . עדין לא יודעת אם אסע ואם אקח אותה. מה דעתכם בכלל בסוגיה הנוכחית ? השאיפה היא שהוא יסיים את הטיפול ויחזור הביתה; אז אולי אם כך אני צריכה כן לקחת אותה לביקורים ? שתזכור אותו, שתראה אותו ? מכל מקום, בחודשיים הראשונים בערך אין ביקורים ממילא, אז עדיין אני עומדת עם אותן שאלות. אשמח לעזרתכם.

הבן שלי בכיתה ב'. בבית ספר במסגרת שיעור זהירות בדרכים ילדים צריכים לחפש כתבות על תאונות דרכים, ואחר כך קוראים אותן בכיתה. כפי שידוע, בעיתונים כתבות כאלה הן תמיד על תאונות קטלניות, ואולי גם מרובות נפגעים. לי זה נראה מוגזם. ילדים עשויים לצאת עם טראומה או להפך, ללמוד להדחיק את נושא המוות, ולהפוך מידע על אנשים שמתו לסתם מידע סטטיסטי. הבן שלי סיפר על השיעור האחרון, הדיונים שלהם, ואמר שהוא כבר רצה לסגור את האוזניים או לברוח מהכיתה כדי לא לשמוע עוד. אשמח לשמוע דיעה האם מתאים לילדים בגיל 7 לדון בצורה כזו במוות.

שלום לחברי הפורום אני בת 37 אמא לשתי בנות בכיתה א ובגן בעלי טוען שאני מגזימה באהבה שאני מעניקה להן אציין שהן לא מפונקות ויודעות חינוך מהו אך יחד עם זאת אני מאוד מחבקת ומנשקת ואומרת להן שאני מאוד אוהבת אותן בכל הזדמנות שניתנת לי אני רוקדת איתן ומשתוללת בגבול הטעם הטוב אני אכן מפגינה אהבה רבה אולי יותר מאמהות אחרות האם יש דבר כזה אהבה מוגזמת (לא חיבוק דוב) והאם זה משפיע על אישיות הילד לעתיד לגבי חוזקו הנפשי תודה

שלום, בת שלי סיימה כיתה א' שנה שעברה והשנה העברתי אותה לבת ספר אחר. בבית ספר חדש יש לה חברה שהם כל הזמן ביחד,וגם הבנתי שהיא נכנסה די טוב בין שאר הילדים. באמצע נובמבר יש לה יום הולדת ותיכננו לעשות מסיבת בנות. בבית ספר שלה לא מקובל להזמין את כל הבנות,מזמינים רק את מי שרוצים. אתמול ישבנו על הרשימה ואז הבנתי שיש בנות שהיא עדיין לא מכירה, אז היא שאלה אותי האם כדאי להזמין אותם. מה להמליץ לה? מצד אחד הן לא כל כך מכירות אותה, מצד שני זה הזדמנות טובה להכיר את מי שהיא רוצה. אולי כדאי לוותר השנה על היום הולדת? לשכנע אותה לעשות דברים אחרים ולא מסיבה? אני מאוד בלחץ, כדאי לא לעשות נזק וגם לא לגרום לה להרגשות לא נעימות. באופן כללי היא ילדה מאוד חברותית ומקובלת. תודה רבה, ורד

יש לי ילד בן8 שנים נחמד מאוד והוא גבר בכיתה ג בהתחלת השנה החליט מנהל בית הספר להחליף את הילדים בכיתות בתחשבות בילדים כלומר אחרי ששאלו כל ילד עם מי הוא רוצה להיות בכיתה ובאמת נשאר בכיתה של הבן שלי 4 ו2 מהם שהוא דרש והם קרובי משפחה ושכנים אבל הבעיה שהשנה הוא בודד מאוד כי חלק גדול מהילדים החדשים לא רוצים לשחק איתו והילדים שהיו גבר משחקים עם החדשים והוא נשאר לבד נסיתי לדבר איתו הוא שהוא גבר לא רוצה לשחק בהפסקות למרות שהוא אוהב מאוד לשחק בטח כמו בשכונה שלנו פניתי למחנך הכיתה אבל לא קבלתי עזרה כמו שצריך לכן החלטתי לפנות לכם ומבקשת מכם עזרה ודרכים להעלאת הביטחון העצמי והדימוי העצמי אצלו . ואיך לעשות חברים ולקרב אותו מהילדים האחרים. הערה הילד שלי מבחינה לימודית מאוד טוב ומהילדים הראשונים בכיתה. מחקה ליעוץ שלכם בדחיפות ורב תודות.

שלום רב, לפני 4 חודשים יצאנו לשליחות עם ילדה בת 5. ילדה ממאוד חכמה, בוגרת, בעלת ביטחון עצמי רב, חברותית ובעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה. הילדה גדלה איתנו ועם משפחתי. מאז שהגענו לכאן, היא החלה לבכות הרבה, לכעוס ולצעוק, התגעגעה מאוד להוריי(שהינם כמו עוד הורים בשבילה) ולא רצתה להיות פה. עם הכניסה לגן בינלאומי, שבו מדברים אנגלית, אף אחד לא מבין אותה והיא לא מבינה אף אחד, החלו בעיות אחרות, היא בוכה וצורחת כל יום כשהיא נכנסת לגן ( זה קרה גם בארץ כך שזה לא חדש, הילדה מאוד מקשורה אליי, היתה רב הזמן איתי, ואף נכנסה לגן רק בגיל 3). היא מספרת שהיא מפחדת שאשכח אותה, מרגישה שהלכה לאיבוד ואף אחד לא מבין אותה. היא נהנית מאוד בגן וגן אומרת את זה אך לא רוצה להיפרד ממני בשבוע שהייתה בגן הייתה רגיעה בכעס ובבכי. לאחר מכן באנו לחופשה לארץ וכששבנו התקפות הבכי והכעס חזרו. ואז הוריי הגיעו לבקר ולאחר שעזבו עכשיו המצב הכי גרוע שיכול להיות. היא לא מסוגלת לראות את האנשים במדינה שבה אנו חיים(דוברים שפה זרה), מאחר והיא זרה הם מאוד אוהבים אותה, אך נוגעים בה ומצלמים ומלטפים בכל מקום ומה שנראה היה נחמד בתחילה, הפך לבלתי נסבל בשבילה ופעמים רבות היא מפרשת את מה שהם אומרים לא נכונה וכאילו הם רוצים להרע לה. למרות כל ההסברים שלנו שזה לא כך, היא צועקת על כולם בכל הזדמנות שמדברים איתה ומתנהגת בגסות שמעולם לא ראיתי אצלה. בנוסף, היא מפנה התנהגות זו גם כלפיי ומהר מאוד מתנצלת ובוכה ואומרת שאני הדבר הכי יקר לה ושהיא כהי אוהבת וכדומה. אני די אובדת עצות, אני מבינה שהילדה לא רוצה להיות פה, היא חוזרת ואומרת את זה היא מאוד מתגעגעת וקשה לה, עם זאת, לא נראה לי שאני יכולה להשלים עם ההתנהגות התוקפנית שלה כלפיי אותה כלפי אחרים (יותר כלפי אחרים). זו ילדה שמעולם לא הצבנו לה גבולות, ילדה טובה ומדהימה, אני מבינה שרע לה אך עד מתי? אני כל הזמן מוותרת, לה, גם אם אני מעירה לה אני תמיד תומכת בחיזוקים חיוביים, ניסיתי כבר את כל הדרכים, מתנות, חיזוקים, סמיילי עצוב מול סמיילי שמח, שיחות מוטיבציה ועוד. מה עוד ניתן לעשות? הילדה ואני מאוד קרובות, היא רוצה אותי כל הזמן ולא מוכנה להיות עם אף אחד אחר, לפעמים התקפות הבכי אפילו שאני עוזבת אותה לשעה עם אביה. אשמח לשמוע עצות

בתי בת ה 7 רגילה מגיל צעיר מאוד או לישון איתנו במיטה או לעבור אלינו למיטה באמצע הלילה.יש לנו גם בת קטנה בת שלוש וחצי שישנה מצוין בלילה ושתיהן באותו החדר. ברוב הימים הגדולה נרדמת בסלון ואז מעבירים אותה למיטתה ואז לאחר כשלוש שעות שינה היא מתעוררת בביעותים או צורחת מתוך שינה ובוכה וכאשר שואלים אותה אם הא חלמה על משהו או למה התעוררה היא לא יודעת למה. הייתה תקופה לפני מספר חודשים שלאחר שיחות רבות עם הילדה בנושא הוחלט שתירדם בחדרה ולאחר 30יום תקבל נעליים עם גלגיליות.במשך כ 20 יום העסק עבד עם מינימום של התעורריות שלה בלילה.אז נסענו לחו"ל והבעיה חזרה.אנחנו על סף ייאוש כי כולם עייפים,איננו מבינים את מקור הבעיה וכיצד לפותרה.לציין שמדובר בילדה מקסימה,אחות נהדרת לאחותה הקטנה,תלמידה מצויינת,מקובלת מאוד חברתית.הגענו למצב של מריבות באמצע הלילה עקב פגיעה קשה בפרטיות שלנו ולאחר שהוזהרה והוסבר לה אתמול בלילה שאם לא תעשה מאמץ לישון במיטתה היא תיענש ויימנעו ממנה פעילויות כמו בילויים ,פגישה עם חברות וכו'.באמצע הלילה בכל זאת הגיעה למיטתנו והיום נענשה ולא מבצעת שום פעילות של שבת.בשעות הבוקר קמה,לא שוחחה עמנו והלכה לחדרה לישון.אנא עצתך כי אנו אובדי עצות. תודה

יש לי ילדה בת שנה וחצי ויש לי מעין הרגשה שהיא לא אוהבת אותי אלא רק את אבא שלה. אני עושה בשבילה הכל ותמיד נמצאת איתה, משחקת איתה ומנשקת ואוהבת ללא הפסקה.( חשוב לציין שאנחנו לא גרושים.. ) אני לא מבינה איזה סיבה יש לה לא לאהוב אותי ( או לאהוב אותי פחות ממה שהיא אוהבת את אבא שלה ) אני מרגישה פגועה ובגלל שהיא מרחיקה אותי בזמן האחרון החלטתי מאתמול להתרחק ממנה בעצמי, אני יודעת שזה נשמע רע אבל יש לי הרגשה שהיא אוהבת אותי פחות מאת האבא שלה בגלל שאני זאת שתמיד מכריחה לישון לאכול ולעשות דברים שפחות כיף והאבא שלה רק זוכה לעשות איתה את הדברים הכיפים. אני צריכה עזרה, אני משתגעת מהמחשבה שהבת שלי לא אוהבת אותי... מה לעשות?

חברתי בשבוע 21 להריונה. בשל פגם בליבו של העובר עליה לעבור הפלה. באיזו דרך עליה לספר לביתה בת החמש על כך. הבת יודעת ומצפה ללידה של האחות. אשמח לקבל תשובה בהקדם האפשרי. תודה תמי

בתי בת 6.5 - סיפרה לי היא יודעת מה זו נשיקה צרפתית כשאלתי אותה מה זה היא הסבירה בדיוק ששמים לשון על לשון פה לפה. מאוד התפלאתי מאיפה היא יודעת ואז היא ספקרה לי שילד שהיא משחקת איתו בקבעיות הסביר לה והם אף ניסו את זה וזה היה מגעיל. היא גם אמרה שהם הראו אחד לשני את אברי המין לבקשתו וגם נגעו. כל זה קרה בבית שלי, כשהיא הייתה איתו בחדרה ואני פשוט לא שמתי לב כי לא העלתי על דעתי שילדים בגיל זה עושים כך. אני מאוד מודאגת. היא ראתה בזה משחק, אבל האם זה נורמלי? אני כבר הסברתי לה שאסור לתת למי שגעת בגוף שלה ושהוא פרטי. אז למה היא לא עצרה אותו.

שלום, יש לי ילד בן 6.6 בכיתה א' . לאחרונה כשאנחנו יוצאים מהבית הוא כל הזמן רוצה לתת לנו יד ונצמד אלינו, הוא כל הזמן רוצה מגע. הוא אומר שיש לו הרגשה כאילו אנחנו נעלמים. התופעה קצת מדאיגה אותי האם זה שלב בהתפתחות? משהו שיעבור? איך אני צריכה לנהוג במצב הזה?