פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

היי! יש לי ילד בן 6 שהודיע לי שהוא אוהב עקבים, להתאפר, מבקש שאני אמרח לו לק. אין ספק שההתנהגות הזאת מאוד מלחיצה אותי. האם זוהי התנהגות התפתחותית מסויימת ? האם ההתנהגות הזאת מעידה על נטיות מניות לעתיד? יש לציין שבקשות מאוד הפתיעו אותי כי הוא ילד שאוהב כדורגל מכוניות וכו. אנא תנו לי עצה איך להתנהג.

יש לי ילדה מקסימה בת 7 בכיתה ב' ועוד ילדה בת 3 חודשים. לאחרונה אני מרגישה שהגדולה מדברת אליי ממש לא יפה בחוצפה כזו וכשאני מעירה לה על זה היא מבקשת סליחה וחוזרת לדבר יפה עד הפעם הבאה.... בנוסף אתמול היינו באירוע והשארנו אותה עם גיסתי בבית והבוקר כשהערתי אותה ציפיתי שהי תשאל איך היה ומתי חזרנו וכל מיני שאלות והיא לא שאלה כלום וזה לא שהיא עשתה בעיות שהלכנו להפך היא מאוד שמחה כי אחיינית של גיסתי באה לישון איתה. האם זה נורמאלי שהיא לא שאלה ?

שלום בני בן 11 חודשים ונמצא בגן פרטי . השבוע הוא החל להתנהג בצורה מוזרה ולדפוק לעצמו על הראש (ממש אגרופים וסטירות לעצמו ) וכמו כן , מושך לעצמו בשיער... זוהי התנהגות חדשה שלא נצפתה קודם לכן , והיא עושה זאת תכופות במשך היום . להפתעתי , הבוקר הורה נוסף מהגן ציין לפניי כי בנו החל השבוע באותה התנהגות בדיוק ... האם זוהי נורה אדומה כלשהיא למתרחש בגן ? או מקרי ? מה פירוש ההתנהגות ? כמו כן , כיצד כדאי לנהוג עם הילד ? האם לומר לו להפסיק או להפסיק אותו פיזית או להתעלם בתקווה שיפסיק מעצמו ? תודה מראש...

ביתי בת 3 וחצי. היא ילדה מאוד וורבלית ופיקחית. תמיד היתה ילדה פיזית, ז"א שההתמודדות שלה עם מצבים שלא נוחים לה התבטאה בהרבצות ולעיתים רחוקות נשיכות. כנראה שאנחנו עושים משהו לא בסדר כי אנחנו לא מצליחים למגר את התופעה. זה הרבה פחות חמור ממה שהיה פעם. סגיל צעיר יותר היתה מרביצה יותר וגם לפעמים ללא סיבה. היום היא עושה את זה הרבה פחות, כבר למדה עוד דרכים להתמודד עם סיטואציות שלא נוחות לה אבל עדיין זה קורה. אתמול הגננת בסוף היום הוגיעה לי שהיא נשכה ילדה מהגן נשיכה די רצינית. הגננת דיברה איתה וגם עם כל ילדי הגן על נשיכות ושזה אסור וכו וגם אני דיברתי איתה בבית וגם לפני דיברנו הרבה על זה והיא גם אומרת שהגננת אמרה שמדברים עם הפה ולא עם הידיים...(אולי מזה היא מבינה שמותר לנשוך ולא להרביץ?!?) בקיצור אני מבולבלת ולא יודעת איך להתמודד עם התופעה הזו. בבית אנחנו מעולם לא הרבצנו לה ותמיד כל בעיה נפתרת בדיבורים (לפעמים הטונים קצת עולים..)

שלום רב , יש לי 2 ילדים בני 8 ו-6 ואני בהריון ,לקראת לידה. בחודש האחרון חל שינוי רציני בבני הבכור. הוא בוכה כל בוקר לפני היציאה לבית הספר, הוא פוחד שלא אבוא לקחת אותו בזמן מבית הספר (דבר שלא קורה בפועל) הוא מזעיק אותי כל יום לבית ספר(יותר נכון מנסה אך הפסקתי להגיב להזעקות שווא) בטענה שכואב לו הגרון וכואבת הבטן (דברים שלא נכונים בוודאות) בבקרים אין לו תיאבון והוא כל הזמן נמצא בחרדות בין אם זה להתקלח לבד ובין אם זה ללכת ליום הולדת של חבר כשאנחנו לא נמצאים איתו...(דברים שלא היו). חשוב לציין שהוא תמיד היה קצת רגיש אבל אף פעם לא התנהג כמו בתקופה האחרונה. שוחחנו איתו רבות חשבנו שאולי קרה לו משהו בבית ספר אך הבנו שלא קרה כלום. אנחנו לא מבטלים את הפחדים שלו להיפך אנחנו אומרים לו שזה טיבעי ונורמלי אבל אין ברירה הוא חייב ללכת לבית הספר...מסבירים לו שאמא תמיד באה ותמשיך לקחת אותו בזמן, קבענו שאני יבוא לקחת אותו מהכיתה ולא מהשער... האמת שאני כבר מיואשת אני די חסרת אונים אני רוצה לעזור לו אבל מרגישה שאני לא מצליחה. לפי מה שנראה לי, השינוי הקיצוני חל בו בעקבות כך שהלידה מתקרבת. על כן יש לי מס' שאלות : 1. האם אני ובעלי פועלים נכון??? 2. האם יש לך המלצה לספר שיעזור לי להתמודד עם עם השינוי שהמשפחה עומדת לעבור?

שלום הנכד שלי בן 3 וחצי בזמן האחרון כאשר בתי מלבישה לו את בגדיו הוא מסרב בעקשנות ללבוש את הבגד שערב לפני כן שניהם החליטו והכינו מה ילבש למחרת למרות שהיא מפעילה את שיטת הבחיר ( זה או זה) העקשנות היא קשה ות מלווה בבכי ורוצה בגד אחר וזה קורה כמעט כל בוקר וערב עם הלבשת הפיזמה כמו כן הוא מתעקש לאכול בצלחת עם צבע מסויים והסכום צריך להיות באותו צבע אחרת הוא בוכה ומתעקש זמן רב עד שיקבל זאת ( לפעמים 20 דקות)לעיתים הוא מוותר תופעה נוספת באם הבגד שלו מתלכלך הוא מתעקש ובוכה להחליף לו את הבגד אין צורך לומר שכל הסיטואציות האלו מעייפות ודורשות הרבה אנרגיה במיוחד בבוקר אשמח לקבל ממכם עצה כל שהיא תודות

שלום, רציתי להתייעץ בקשר לבן שלי :בני בן 4 וחודשיים ,הוא כבר נגמל מפיפי לחלוטין מגיל 3. בנושא הקקי, הוא פשוט עושה בתחתונים ולא מוכן לגשת לאסלה. עכשיו הוא כבר בטרום חובה,כבר ילד גדול, וכנראה הוא מתאפק בגן ובבית קקי עושה בתחתונים. היה לו פעם או פעמיים שעשה בשרותים, לפני כחודשיים, אבל הוא במצב תמידי של לעשות בתחתונים. אני מאוד סבלנית ולא מלחיצה אבל בכל זאת הייתי רוצה למצוא לזה פתרון. לפני שבוע היינו בארוע והוא שוב עשה בתחתונים, וחשש להיכנס לאולם חזרה ואמר : שהוא לא רוצה שיראו שהוא עשה, זאת אומרת שזה מפריע לו גם. רציתי לציין שדווקא עכשיו יש לו הרבה שינויים בחיים : מעבר לדירה חדשה וסביבה אחרת וגן חדש. מה אפשר עוד לעשות כדי לקדם אותו? זה ממש מציק לכולנו, אודה לתשובתכם

שלום שפני שבוע הרדמתי את הכלבה בת 13 ביגלל זיקנה. יש לי ילדה בת שנה וארבע חודשים שהיתה קשורה הכלבה מאוד. כל בוקר הבת שלי היתה מביא לי את הנעלים למיטה ואומרת עמ עמ.. כי ללכת להאכיל את הכלבה ביחד. איך אני בכלל מספר לילדה שלי על הכלבה. תודה מראש ערן

צהריים טובים זו שוב אני ( הדס ) ששואלת שאלה לגבי גידול ילדים עם בעלי חיים. בנ יהל בן 9 חדשי ם . כשהא נפגש עם כלבים הוא מביע התענינות וחם כלפיהים וגם הם כלפיו. האם זה גיל שניתן להכניס הביתה כלב ללא חשש לפגיעה בילד ( מתן תשומת הלב שמופנית גם לכלב, מחלות )? תודה מראש הדס.

מאז שנולד לנו ילד חדש (לפני חודש) בני בן השנה ו10 חודשים בוכה בלילות ונרגע רק כשלוקחים אותו איתנו למיטה. ניסינו דרכים אחרות אך לא עוזר. שאלתי: מה עדיף לתת לו לבכות בחדר שלו עד שיירגע ויתרגל לרעיון או שלקחת אותו איתנו לחדר. אני לא רוצה ליצור מצב שיתרגל כל לילה לבכות ושלוקחים אותו. מה עושים?

בני בן 4 עבר לגן עיריה השנה אחרי שהיה בגן פרטי בו היה אהוב במיוחד ע"י הגננת וגם ע"י החברים. הוא ילד מאוד חברותי והדבר האהוב ביותר עליו זה לשחק עם חברים. בנוסף נולד לו אח חדש לפני כחודשיים. בני כל יום מיילל על כל דבר קטן, הוא כועס עליי ואומר לי כל יום שהוא לא חבר שלי ושאני עושה לו דברים שהוא לא אוהב, אפילו אם הכנתי את צורת הפתיתים שהוא פחות אוהב זוהי תגובתו. בנוסף בגן החדש הוא התחבר עם ילד מאוד בעייתי, "מופרע" לדברי הגננת והוא נגרר אחריו לעשות שטויות ולהתנהג לא יפה, הוא נענש על דברים שהוא עושה, ואני מכירה אותו וזה לא הוא, הוא ילד טוב ואני מודאגת מזה שכדי למצוא את מקומו ולמשוך תשומת לב הוא התחבר דווקא עם הילד הזה ואני חוששת שהורים ירחיקו את ילדם מבני כמו שהם מרחיקים מהילד הבעייתי והוא יהיה בודד. איך להתמודד עם המצב? איך להדריכ אותו לשמור על זהותו ולא ללכת לקיצוניות כמו הילד הבעייתי הזה?

שלום בני (בן 5) נמצא בגן חובה .לאחרונה הוא הפסיק לישון במיטתו ובאמצע לילה מגיעה לחדרנו ובא לישון ביננו או על ידי .וזה חוזר כל לילה,כבר שבוע וחצי.גם בשישי ושבת זה קורה. בבוקר אנחנו שואלים מה קרה,מה חלם וכו' כדי להבין מה קורה. הוא לא מספר הרבה.אומר שחלם שכואב לו ראש. הייתי רוצה לשואל אם יש מקום לדאגה?איך אפשר לפתור את מבצ הקיים? תודה

בילד כדי שהוא לא יהיה תמיד מננוט ונגרר אחרי אחרים ?הילד בן 8 ואיך אני אלמד אותו להנהיג קצת ולקבוע חוקים כי קשה לראות אותו כל הזמן שאחרים קובעים את החוקים ומנהיגים אותו מה עוד שזה נעשה בשקרים ובמניפולציות .

בוקר טוב, זו פעם שניה שאני פונה אליכם בשאלה ווקיבלתי תשובה מאוד מעניינת ומספקת ולכן אני פונה גם עכשיו בשאלה נוספת ואשמח לקבל תשובה. בלילות האחרונים יהל בני בן ה 9 חודשים מתעורר באמצע הלילה בשעה 2:00 לערך ולא נרדם חזרה. אני ובעלי שללנו כל אפשרות כמו: טיטול רטוב, רעב, רצון להיות איתנו במיטה. בעבר הוא היה מתעורר בלילה אך כשהעברנו אותו יתנו הוא מיד היה נרדם ועכשיו זה לא כך. אני רוצה לדעת כיצד להתייחס לעיניין ואיך לקבל את זה, האם זו תופעה נורמלית לגיל? האם משהו מפריע לו בזמן השינה / בלילה? תודה מראש הדס.

שלום, שמי אורית ואני אמא ל-3 ילדים, יש לי בעיה עם הילדה האמצעית ירדן בת 10 הבעיה היא שלפני כ-3 חודשים התחילו לה מין בעיות עם התזונה היא החליטה שהיא לא אוכלת ממש ככה!!כמובן אחרי ניסיונות לשוחח איתה לבדוק אם עובר עליה משהו לא היה נראה שיש בעיה כלשהי בכל אופן אני גם לא מיקצועית לטפל בדברים אלו. ערכנו לה מס' בדיקות דם הכל היה תקין מבחינת משקל היא ירדה קילו. אני כבר ממש נואשת ולא יודעת כיצד להתמודד עם בעיה זו עדיין לא עירבתי אף אחד כמובן חוץ מרופא הילדים שמטפל בה. האם יש צורך לערב פסיכולוגית בשלב זה או להמתין עוד קצת זמן? או לערב את המורה בבית הספר? נראה כי היא כרגע התחילה קצת לאכול אבל זה מתוך לחץ ולא מתוך רצון בסה"כ הכללי היא ילדה מאוד טובה שגודלת בבית נהדר בלי שום בעיות מסביב ואני ממש לא מצליחה להבין ממה זה נובע דרך אגב עוד פרט שהוא חשוב שלא ציינתי שלפני כשנה עברנו להתגורר בישוב חדש וכמוכן הילדה עברה ביה"ס אבל ממה שאני שומעת מהילה היא נורא מרוצה ואין לה שום תלונות. אשמח לקבל יעוץ בנושא אורית