פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב, ביתי בת ה 3 מתעוררת כמעט כל לילה בין השעות 11:30 ל 2:00 בצרחות קורעות לב. עושה רושם שהיא ממש מנותקת מאיתנו ולא מגיבה. הצרחות נמשכות ביו חצי שעה ויכולות להגיע עד לשעה וחצי. יצא לי לקרוא על כך שישנן ביעותי לילה בגילאים האלה ךמשך מספר דקות, אך מכיוון שהצרחות נמשכות זמן רב כ"כ תהיתי אם זה אכן נשמע כמו ביעותי לילה. עוד אציין כי לאחר שהיא מסיימת לבכות, היא כאילו "מתעוררת" ולא רוצה לישון עד הבוקר. (בד"כ נרדמת ב5-6).ואף בעייתית בהירדמות מלכתחילה הלילה (בצהרים היא נרדמת ללא בעיה) חשוב לציין כי ביתי היא ילדה עם צרכים מיוחדים (עיכוב התפתחותי רב תחומי שטרם אובחנה) ולכן אינה מדברת ואינה יכולה להסביר אם משהו כואב או מפחיד. שמעתי מהורים על אפשרות של מתן טיפות הרגעה לפני השינה. אשמח לשמוע את חוות דעתכם על האפשרויות השונות. תודה וחג שמח זוהר

אנחנו זוג נשים ויש לנו ילד בן שנתיים וחודשיים. אני האמא הביולוגית ובתקופה האחרונה מזה חצי שנה בערך הילד בהחלט מעדיף את בת זוגתי בכל דבר וזה הולך ומחמיר. הילד ממש אובססיבי . בחינוך אני יותר מציבה גבולות ,ולאחרונה (לפניי חודשיים) בת זוגתי נסעה לארבעה ימים הילד לא הזכיר או דיבר עליה מרגע שחזרה האובססיה הוחמרה. רציתי לשאול האם זה נורמלי? ואיך אני אמורה להתנהג במצב הזה?

ילדי המקסים בן 3.5 היה עד לפני זמן קצר ילד מאד נוח וממושמע. בחודשיים האחרונים, במקביל למספר שינויים שחלו (כניסה לגן חדש, הורדת שנת הצהריים ולידת תינוק חדש) התנהגותו השתנתה באופן מאד קיצוני: מרביץ ללא הרף לאחותו הגדולה, שובר דברים, לא שם עלינו ההורים קצוץ ועושה ההפך ממה שאנו מבקשים. עד כה ייחסתי את התנהגותו לשינויים שחלו, אולם עד מתי? נראה לי שחודשיים זה זמן מספיק להסתגל- או שאני טועה? עוד כמה זמן זה צפוי להמשך? איך להגיב כשהוא מרביץ לאחותו הגדולה? אני אומרת לה להרביץ לו בחזרה שיראה שזה מכאיב ולא נעים- אבל אולי אני טועה ואני צריכה להגיב באופן שונה? שמתי לב שההתנהגות הבעייתית באה לידי ביטוי בעיקר בשעות אחה"צ שעות שבהן להערכתי יש לו משבר של עייפות, האם בשעות אלו זה נכון "לחנך" אותו ולשים אותו בעונש?

יש לי בן בגיל 12 שנים, ילד טוב, מצטיין בלימודים, מעולם לא קיבל כל הערת משמעת, מעולם לא
פנו אלי משום גורם על תלונה זו או אחרת, בקיצור ילד טוב ממש.

לאחרונה החליט בני להתנקם(בלשונו) בבן משפחה , ועשה מעשה ואנדליזים בביתו, כל המשפחה
המומה ולא מאמינה, וזה גם יצר מתיחות בקרב המבוגרים, גם אני כאמא לא מעכלת שאכן בני יעשה
מעשה שכזה

רציתי לשאול מה עלי לעשות? שכן לעולם לא ניתקלתי בסיצואציה כזו, איך לטפל במקרה זה?

אשמח לקבל תשובה
תודה רבה
עינב

שלום אני אימא לשניים האחד בן 10 חודשים והבת היא בת 4 לאחרונה אני נתקלת בהתנהגות שאיני יודעת איך להתמודד עימה. בתי פשוט בוכה או נעלבת מכל דבר שמעירים לה או שאינו לעיני רוחה לדוגמא שיחקתי עם אחיה בכדור וביקשתי ממנה שתיגש למקחלת כי השעה מאוחרת והיא מלאה בחול ואני אתן לה את הכדור לאחר מכן היא פשוט צרחה ובכתה באמבטיה ללא הפסקה עד שיצאה ונתתי לה את הכדור. הבכי והצעקות מכעיסות אותי כי איני יודעת איך לנהוג האם בקשיחות ואיומים או להתעלם ולהציע לה לגשת אלי כשתרגע ולהציע לה אלטרנטיבה (מה שבדרך כלל קורה) .

בני הבכור בן שלוש ומספר חודשים, מזה כחודשיים עסוק באופן אובססיבי במי בן ומי בת ואף מצהיר ללא הרף על רצונו להיות בת, שיהיה לו פות ואף בכול מגע עם הפין (מקלחת ,הלבשה) דוחף אותו ומבקש שיהפוך לפות. בנוסף מתעקש שיש לו בטן שמנה ושהוא רוצה להיות בהריון כמו בת. לציין שאחיו הצעיר נולד לפני 8 חודשים. וכן לציין כי תמיד התחבר טוב יותר לבנות. הוא מתעקש על היתיחסות שלנו לנושא ולא מרפה. כיצד נכון להגיב? תודה

בני בן שלושה וחצי שבועות ונולד בלידה רגילה רציתי לדעת מתי הוא אמור להתחיל ולעקוב אחרי חפצים או רעשים?? כשאני מזיזה חפץ מימין לשמאל הוא לא עוקב עם העיניים וכנ"ל לגבי רעשים האם זה תקין? (אציין כי קבעתי תור לרופא אבל אני רוצה אם יש מקום לדאגה בשלב הזה?) האם יש משמעות לעובדה שנולד בשבוע 36? בתודה לירי

שלום, יש לי ילדה בת 11 שיש לה בעיית גירוד רציני. זה נראה כמו משהו שקשור לעצבנות ולחץ. היא מתחילה להתגרד ולפצוע את עצמה ואז ממשיכה בזה ומעמיקה את הפצעים. היא הבכורה ויש לנו עוד בת אחת ועוד תינוק בדרך. אולי יש שם עניין של קנאה או תשומת לב. מה ההמלצות שלכם? טיפול פסיכולוגי? איזה סוג של טיפול? תודה

שלום, בתי בת שנה וארבעה חודשים. ילדה מקסימה, חייכנית וחברותית. בחודשיים האחרונים הילדה החלה לנשוך או לצבוט בעיקר ילדים בגילה וקטנים ממנה (לעיתים גם מבוגרים), זה קורה לרוב שהיא לא משיגה את מה שהיא רוצה או שהיא רוצה צעצוע שמישהו אחר לקח. התופעה מקשה בעיקר כיוון שהיא יכולה לפצוע והיא כבר עשתה זאת. היא יכולה לשחק עם ילדה ופתאום לנשוך וקשה לרוב לעצור זאת. היא החלה החודש ללכת לגן והתופעה הפכה למטרידה יותר כיוון שהיא מוקפת בהרבה ילדים והרבה צעצועים שיש להתחלק בהם, הגננות אומרות שזה מקשה עליהן לשמור על הילדים ואני מניחה שגם ההורים יתחילו להתלונן, היא הילדה היחידה בגן שעושה זאת. שזה קורה בבית אנו לא צועקים, אך אומרים שזה לא בסדר בטון תקיף ומבקשים ממנה ללטף ולתת נשיקה. מה עלינו לעשות בבית ומה על הגננות בגן לעשות ובגן על מנת שהתופעה תיעלם?

שלום רב, ביתי בת ה 4 לא ממושמעת. כל מה שמבקשים ממנה (צחצוח שיניים, להלתבש בבוקר, ארוחת ערב, אבא לוקח לגן, אמא לוקחת היום...) מוציא ממנה ישר את המילה לא!!! היא קודם כל לא רוצה, אח"כ היא מסבירה למה היא לא רוצה ורק אחרי שמתווכחים ונותנים אולטימאטום (אם לא מתלבשים עכשיו אז את נשארת בבית היום.... או אם לא תצחצחי שיניים אין תה בבוקר, אם לא תנעלי נעליים אז תבואי יחפה ויכנס לך זכוכית לרגל....) בקיצור הילדה סיוטית. המצב נמשך כבר חצי שנה, יש לי עוד בת, בת שנתיים ואצלה הסיפור שונה, ממושמעת להפליא.... בואי לצחצח.. רצה, להתלבש, ובכלל לא רק הפעולות היומיומיות האלה, אלה כל הדברים מסביב. לא להסתיר לאבא את הטלויזיה אז הגדולה דווקא תסתיר..... לא לגעת במוצרים בקיוסק לפני שמשלמים אז הגדולה דווקא תיגע. אני כמובן מגיגבה לעיניין בתקיפות, אם אני בחוץ איתן והגדולה עושה חוכמות אז אני פשוט גורמת לה להפסיד.... לא קונה לה משהו מתוק / ארטיק וכו. הכל מתנהל אצלנו באיומים שאם לא תעשה X .... אז יהיה Y ... והכל בסנקציות ותנאים, הכל מו"מ. בקיצור מתיששששששששששששששששששששש :( מה לעשות?

צהריים טובים, בני בקרוב בן 7, לומד בכתה א'. הוא ילד מאד מאד נבון, הגיע לבית הספר כשהוא קורא וכותב ובעל חשיבה מתמטית יוצאת דופן. לעניות דעתינו ולכך מצטרף הצוות שהיה במחיצתו עד כה סביר שיאובחן בהמשך כמחונן. ובכן "צרתינו" ..הינה צרת עשירים..ובכל זאת אשמח לחוות דעתכם כיצד עלי לנהוג בסוגיה הבאה: בבית הספר הוא עושה את כל המוטל עליו (הכל קל לו מאד)וכך מגיע הביתה מדי יום ללא שיעורים. כך יוצא שכל יום משעות הצהריים הוא מול הטלוויזיה, מחשב,שעות על גבי שעות...וכמובן אחהצ חברים וחוגים. החלטתי שמדי יום נעשה יחדיו 2 עמודים בחוברת העשרה שקניתי לו. הדבר לוקח לו לא יותר מ 10 דקות, אולם הוא מסרב לעשות, הכל נעשה תוך כדי בכי שלו הוא רוצה לטלוויזיה או למחשב. הסבריי שאחר כך יהיו לו שעות רבות פנויות לא עוזרות. וכאן אני בדילמה, מצד אחד לא ללחוץ כי בעצם את החומר שהוא צריך לדעת הוא יודע, אולם מצד שני, אני רואה עד כמה הוא עצל , לא אוהב להתאמץ ואני חושבת שצריך לשלב גם לימודים (מעט)וגם את כל ההנאות אחר כך.למעשה שנתיים שהוא היה בגן ולא עשיתי איתו כלום מתוך עקרון..שלתת לו להיות "ילד.."ולא להצטרף לתחרות ההורית.., אולם החשש שלי שכל החוכמה לא תעזור אם ימשיך להיות כזה עצל עם התקפי זעם שמעולם לא היו לו..כשהוא מתבקש להתישב ולפתור עמוד שניים. אודה לכם אם תנחו אותי כיצד כדאי לפעול.., להניח? או לא לוותר? 0אציין שכשהוא כבר מכין את המטלות אזי כבר מהשעה 2 בצהריים הוא אחרי אוכל, מקלחת ושיעורים ולפניו זמן פנוי רב..) בברכה, נועה

אני אם חד הורית לילדה בת 7.5, ויש לי בן זוג שמתגורר איתי ועם ביתי, בליליה ביתי התעוררה ובאה אלינו לחדר ומצאה אותנו באמצע סקס!!! ושאלה מה אתם עושים? בזמן שאנחנו לא ראינו אותה בעצם מסתכלת , מסתבר שהיא התעוררה מהרעש. היא לא מבינה מה עשינו?..... היא היתה ממש ערנית ויש לה שאלות. מה אני מסבירה לילדה, ואיך? האם זה סוג של טראומה?

שלום רב, אחותי בת 9 וחצי, מתעסקת באופן אובססיבי באכילה, הרזייה ומשקל. היא הייתה ילדה מלאה ורזתה לפני כשנה וחצי אחרי שהצטרפה לקבוצת כושר לילדים, ובעקבות גדילה טבעית. מאז היא מתעסקת בנושא האוכל בצורה שלא אופיינית לילדה בגילה: היא מודעת לכל סוג מזון שהיא מכניסה לפה, מחשבת קלוריות, בודקת עם דברים משמינים או מרזים, נשקלת מידי מס' ימים ובודקת אם ירדה במשקל. לפני מספר ימים היא בכתה בכי הסטרי כיוון שנשקלה וגילתה שלא ירדה השבוע. מה עושים? מה צריכה להיות התגובה של ההורים והמשפחה וההתיחסות אליה? למי פונים לעזרה וייעוץ (אנחנו מחיפה)? האם יש דרך להחזיר את הגלגל אחורה ולגרום לה לא להתעסק בנושא? תודה רבה על העזרה.

בני בן 4 שנים כבר תקופה ארוכה שהוא מתפרץ בזעם לא אוהב אותך לא רוצה אין לי כוח ילד מאד לחוץ ועצבני אי אפשר לבקש ממנו משהו בלי שיתפרץ ויבכה . בגן אמרה לי הגננת שהוא ילד בכיין כל דבר בוכה שאני צריכה לחזק אותו ואינני יודעת איך אני רוצה לרשום אותו לג'ימבורי אך לא נראה לי שהוא יחזיק מעמד בלי שאני יהיה לידו הוא מאד פחדן חסר ביטחון . כל דבר איתו כל היום הוא בוכה מאד שתלטן אוי ואבוי אם אני ילחץ בטעות במעלית ולא הוא מתחיל להשתולל בוכה צורח למה עשית לי את זה . כשהוא משחק עם חברים הוא הראשון והוא קובע מה עושים הוא הקטר הוא אומר ואתם אחרי גם לי ולבעלי ולכל הסובבים אותנו חס וחלילה שלא נעקוף אותו אם אנחנו עוקפים הוא צורח מאבד עשתונות בוכה ומתמרד אין לי כוח להתמודד איתו אני שבורה גמורה יש לי עוד תינוק בן 10 חודשים לטפל ואני שפוכה הגדול מוציא ממני המון כוח נא עזרתכם מה לעשות איתו ?????????

אני אבא לילד בן שמונה וחצי בני הוא ילד פיקח ותלמיד טוב. לילד לא חסר כלום הוא מקבל כל מה שהוא מבקש ובאמת איננו מחסירים ממנו כלום. אך לילד יש התפרצויות זעם ברגע אחד הוא הילד הטוב והאוהב , ואם משהו אינו מוצא חן בעניו הוא מתפרץ בזעם ןמגיע עד כדי אמירות כגון אני שונא אתכם ולא רוצה לגור כאן. ברצוני לדעת האם התנהגות כזו היא אופיינית לגיל זה או שמה עלינו לפנות ליעוץ אצל פסיכולוג ילדים. אבקש את עזרתכם המהירה ביעוץ. בתודה מראש אב מןדאג