פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אלון שלום, למרות שלא הייתי ממהרת להגדיר "הפרעת אכילה" המצב אכן מטריד. אם ייעוץ עם דיאטנית של קופת חולים אינו מספיק, הייתי ממליצה לפנות לפסיכולוג. ניתן גם להיעזר ביועצת או פסיכולוג ביה"ס בו לומדת.

לא ברור אם ההתנהות מרמזת על קושי אובייקטיבי או שנובעת מהזדהות יתר עם הרוב הנשי בבית. עם זאת, מאחר ואתם לחוצים ונגררים לתגובות שעלולות לפגוע בילד, מומלץ לפנות לייעוץ מיקצועי.

למה שלא תרשמי אותו לחוג תיאטרון? ברצינות. בחוג תיאטרון הוא יוכל לתת ביטוי לנטייתו התיאטראלית, להתלבש בכל מיני בגדים, כמו שתיארת, ולגלם כל מיני דמויות. זה יהיה מוצא לגיטימי לדמיונו לנסות את התלבושות הללו.

שלום מיטל לי יש שתי בנות 9 ו- 6, ילדתי לפני 2.5 עוד בן, בהתחלה שתי הבנות היו יחד בחדר, והבן כתינוק היה איתי בחדר, לאחר מכן העברתי אותו לחדר של הבנות (למרות שהיה לי חדר נוסף ששימש כחדר משחקים ומחשב) שלושתם ישנו באותו חדר כשנה עד שהעברתי את הגדולה לחדר הנוסף. מבחינתם הם רק נהנו, החוויה, הצחוקים לפני השינה, השיחה של שלושתם, הסיפורים שסופרו לפני השינה. מבחינת בכי, אין בעיה, בלילה הראשון שני הן עוד היו מתעוררות לאחר מכן, אף אחת לא שומעת בכי. בהצלחה ומזל טוב.

מיטל שלום,
במקרה הזה אין כלל מוסכם או ברור. לכל אפשרות שתבחרי יש יתרונות וחסרונות. ההסתגלות של בנותייך לתינוק החדש תהיה מושפעת בעיקר מהמידה בה את ואביהן תוכלו להמשיך להיות זמינים עבורן גם לאחר הלידה (כמובן שאין זה פשוט).
ייתכן שלך יהיה נוח יותר להמשיך להרדים את בנותייך יחד, ולא לפצל אותן לשני חדרים, באופן שידרוש שני טקסים, שני סיפורים, וכדומה. לגבי בכי התינוק, לרוב האחים הגדולים מתעוררים בלילות הראשונים, ולאחר מכן הם ישנים למרות הרעשים.
בהצלחה ולידה קלה,

ענת שלום,
ההתארגנות בבוקר והיציאה מהבית תהיינה פשוטות יותר ככל שיהיה יותר תכנון מראש. הפרט הראשון הינו שעת השינה של ילדייך. אם לבתך קשה להתעורר, זה סימן שהיא אינה ישנה מספיק. חשוב לקבוע שעת שינה שמותאמת לגילה ולשעת הקימה. בנוסף, הרגילי את בנותייך לבחור מראש את הבגדים שירצו ללבוש ולהניחם על כסא בחדר. עשי זאת גם את לגבי בנך הצעיר. תכנונים אלו יחסכו זמן של נסיונות השכמה ועימותים. השתדלי להיות מוכנה בעצמך, לפני שאת מעירה את ילדייך, על מנת שתוכלי להיות פנויה לעזור להם בבקרים.
חשוב גם שתדברי עם בנותייך ותשמעי מהן כיצד הן יכולות להתארגן טוב יותר, ועודדי התנהגות בוגרת.
לא כתבת אם את הורה יחיד או שיש לך בן זוג בבית. אם נמצא מבוגר נוסף, כדאי מאוד שיהיה מעורב בשעות הבוקר, כיוון שהכנת והסעת שלושה ילדים בבוקר זו משימה לא פשוטה.
בהצלחה,

שירי שלום. תודה רבה שחזרת אלי. אצלנו בבית שעת ההשכבה היא 20:30. אני חושבת שזוהי שעה סבירה לאור ההספק שצריך להספיק עד לשעת השינה, שיעורים, חברים, קצת טלויזיה, קצת אמא אבא, ארוחת ערב ומקלחות. אנחנו מכינים הכל ערב קודם, ביגוד (על פי רוב) תיק לבי"ס (תמיד) הבעיה היא בקימה בבוקר, איך גורמים להן לצאת מהמיטה. כי ברגע שהן יוצאות הן מתארגנות לבד, הבעיה היא עד שהן יוצאות מהמיטה לוקח זמן. אני לבד בבוקר ואין לי עזרה, ואכן קשה לפזר 3 ילדים, אך אני רוצה שהן ייקחו אחריות על עצמן לקום ולהתארגן. איך עושים את זה. אשמח לתשובה.

שלום,
כדאי לשבת עם שתי הגדולות שהן מספיק גדולות כדי להבין את הצורך באחריות שלהן. הסבירי להן באופן גלוי ובשפה פשוטה גם את העובדה שהן מצופות בגילן לקחת אחריות על ההתארגנות בבוקר וגם כי הקש'יים בבוקר מכניסים אותך למתח ופוגעים ביכולת שלך להמשיך בעבודה ברוגע. שאלי אותן איזו שעת השכמה היא מתאימה בעיניהן. בשלב הראשון אני ממליצה להנהיג מסגרת של חיזוקים - שהילדות יציעו ואת תבחרי מה נראה לך סביר - וכמובן יש להרבות בתשבוחות ועידוד. רק במידה והדבר לא יצלח, אפשר להמשיך לסנקציות קלות, לדוגמא לא לאפשר לצפות בתוכנית אהובה בטלוויזיה ביום בו הילדה הקשתה על ההתארגנות בבוקר.
הפעילי כמובן שיקול דעת באשר לתרומה של הילדות. למשל, מרבית הילדים בגילאים אלו לא קמים עם שעון מעורר ויש להעירם, גם מספר פעמים.
שתי הערות לסיום: באמצעות המשא ומתן ה"נקודתי" על ההתארגנות בבוקר, ילדייך יכולים ללמוד שיעורים חשובים בנושאי אחריות, תכנון והתחשבות בזולת, אשר משמעותיים גם בתחומים אחרים. בנוסף, גם אם את הנושאת בנטל בבוקר, חשוב מאוד שכל הדיון וההתנהלות עם הבנות יהיו עם מעורבות ונוכחות האב ככל שניתן (למשל בשיחה, בתכנון ובתגובות).
בהצלחה,

שגית שלום,
תהליך ההסתגלות לגן חדש אורך זמן לכל ילד. בנך נאלץ להתמודד עם היכרות של מסגרת חדשה, ילדים חדשים וכללים שונים מבעבר. ההתיחסות החינוכית לילדים בני ארבע היא שונה מזו כלפי ילדים בגיל צעיר יותר, ומדגישה יותר שמירה על גבולות וחוקים, והוא אינו מורגל מספיק בכך.
עזרי לבנך לעבור את תקופת ההסתגלות על ידי הפחתת המתח בו הוא נמצא, הזמנת ילדים מהגן לפעילות משותפת אחהצ, וכדומה. כדאי גם לשוחח עם הגננת על הנסיונות מצידה להרגעת בנך ועזרה בהסתגלותו למסגרת החדשה. תוכלי גם להתייעץ עם פסיכולוגית הגן מהי התרשמותה מהילד.
ראי גם תגובות קודמות כאן בפורום בנושא הגנים, זה עניין שמטריד הורים רבים בתקופה זו של השנה.
בהצלחה,

תופעת ההתמרדות הינה התנהגות טבעית בגילאי שנתיים שלוש, דרך התנהגות זו רוכש הילד מידה של אוטונומיה המגדירה את זהותו הנפרדת מהוריו, וכן בהתנהגות זו בודק את גבולות עצמאותו . ההתנהגויות של בנך אינן מעידות בהכרח על מרד רגיל, כי אם על קושי ובלבול סביב גבולות וסמכות.
הקפידו להסביר לו מה מותר ומה אסור בבירור בשפה שיבין , לעזור לו בהקניית הגבולות, ולאכוף אותם בעקביות כל פעם שאינם מתקיימים. אין לאיים בעונש אם לא מתכוונים ליישמו. יחד עם זאת כדאי לבחון מה מביא אותו להתפרצויות אלו, מתי מקשי יותר בקלות , ומה מביא אותו להתנהגויות שיודע שלאחריהן יגיע עונש שאינו אוהב.

יש גוף שנקרא "בטרם" שעוסק בכל תחום הבטיחות בגיל הרך, בין השאר גם בתחום בטיחות בדרכים תוכלי לקרוא באתר שלהם את הנהלים והחוקים בנושא.

תהליך הגירושים עבור ילדים הוא סוג של אובדן וכמו כל מפגש עם אובדן בכל שלב בהתבגרות אנו זקוקים לעיבוד מחדש של החוויה ומבינים משהו אחר עליה שלא הבנו קודם לכן. על כן גם אם עד עתה נראה שעמית קיבלה בבגרות את כל תהליך הפרידה ייתכן שעכשיו עקב התפתחות קוגנטיבית ורגשית, היא חווה שוב את חווית האובדן והכאב הכרוכה בעובדה שמשפחת הגרעין שלה התפרקה. ייתכן שלנוכח התינוק שבוודאי מתחיל למשוך יותר ויותר תשומת לב עקב ההתפתחות המוטורית שלו , היא חוששת למקומה במשפחה וכל התנהגויותיה הם ביטוי לחרדות שמקננות בדמיונה.

שוחחי איתה על תחושתיה כלפי מקומה במשפחה , הניחי לה לבטא כעס עליך (למרות שאת נוכחת בחייה לעומת אביה) הניחי לבטא כעס על התינוק החדש ועל הטלטלה שהיא עוברת בעקבות השינויים המשפחתיים. אם אינך רגועה ואת עדיין רואה התנהגויות שמטרידות אותך, פני להדרכה ולבחינת השאלה האם יש צורך בטיפול אצל איש מקצוע.

אם כולם חושבים שהיא צריכה טיפול נראה לי שכדאי לפנות ליעוץ. אני לא יודע ביזה איזור אתם גרים אבל בדרך כלל יש תחנה לבריאות הנפש במידע שאתם רוצים שירות ציבורי. הרופא ילדים או משפחה גם יכול להמליץ על שירותים פסיכולוגיים. בינתיים הייתי מנסה לשקף לה במילים מה שמפריעה לה. למשל אם היא מציקה לתינוק את יכולה להגיד: אני רואה שקצת מפריעה שיש תינוק חדש בבית. את יכולה להגיד לי כשזה מפריעה לך, אבל לא יכולה ל..... ד"ר דוד

תודה על תגובתכם. אני חושבת בכ"ז אנחנו נפנה ליעוץ. אבקש חוות דעת איזה טיפול רצוי ומה ההבדל בין שיחות לטיפול קוגנטיבי ומה מתאים נוכח הסיטואציה.
אנחנו מתגוררים בגבעתיים.
רוצה לציין שלפני שנה היינו בשיחות אצל פסיכולוגית ילדים כארבעה מפגשים שלאחריהם היא הודיעה שעמית לא זקוקה לטיפול. מאז אני חייבת לציין שיש הרעה בהתנהגותה ואני מנסה להתנהג בקור רוח ולדבר איתה על תחושותיה אבל זה לא נראה לי הפתרון.זקוקות לעזרה!

ייתכן שבהערכה שנעשתה לפני כשנה באמת לא היה צורך בטיפול רגשי לביתך, ולנוכח השינויים שחוותה המשפחה צורך זה עלה.
ישנן מספר אפשרויות האחת היא ללכת להתייעצות הודרכת הורים,יתכן שאת השינוי את תוכלי לעשות עם ביתך דרך הדרכה שתקבלי.

טיפול קוגנטיבי יעיל מאד במקרים של פחדים ספציפים, חרדות, בעיות התנהגות ועיקר מטרתו לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות.

טיפול פסיכולוגי רגשי (בגיל הזה בד"כ במשחק) נועד לעזור לביתך להבין את סערת הרגשות שחלה בתוכה ומביאה אותה להתנהגויות אלו, מטרת המפגשים לתת מילים למחשבות או רגשות שעד עתה פחדה לדבר עליהם כי הרגישה עימם ילדה רעה או אשמה.

הדבר הטוב ביותר היא שתפנו לפסיכולוג שיבחן את הבעיה באופן פרטני ויציע את שיטת הטיפול הטובה ביותר עבורך ועבור ביתך.

זוהי תופעה שמתרחשת לא מעט בתהליך הגמילה עקב חששות שיש לילד סביב הישיבה בשירותים. הפחד ליפול ולהשאב פנימה (האם את הפיפי עושה בעמידה או בישיבה) , פחד אחר הוא התפיסה שהצואה היא כמו חלק מהגוף שנופל ולכן יש חרדה שעוד איברים ייפלו אח"כ. אפשר לעודד אותו בהדרגתיות, לשבת עימו לשחק עימו בשרותים להכניס אביזרים אטרקטיבים לשירותים. ישנם גם מספר ספרים שעוסקים בנושא כמו "הישבנון של רון", "טוסיקים", "כל אחד עושה קקי". אפשר לנסות ולברר עם הילד מה מרתיע אותו בישיבה על האסלה. בכל מקרה אם התופעה מגיעה למצב של התאפקויות ממושכות ועצירויות יש לפנות לייעוץ רפואי.

פני אלי טלפונית ואלי אוכל לסייע לך במציאת איש המקצוע המתאים 050-2774277

לגבי הפחדים ייתכן שעכשיו יש לה יותר יכולות לבטא פחדים שגם קודם לכן הרגישה והיו חסרות לה מילים. אפשרות אחרת שהפחדים הם סביב רעשים שנחווים אצלה בצורה אחרת ועל כן מעוררים יותר פחד.
לגבי ההתנתקויות ישנה תופעה שהיא טבעית לחלוטין שנקראת חלימה בהקיץ שבה הילד מתכנס לעולם פנימי לרגע. המבדיל בין תופעה זו לתופעה אחרת של ניתוקים הוא שברגע שאתה קורא את שמו של הילד הוא חוזר לקשר, וכן שהחלימה אינה פוגעת בתפקודו. נשמע מתיאורך שמאיה עירנית במפגשית ומשתפת פעולה ולרגעים צריכה קצת להתכנס להרגעות (מי מאיתנו לא עושה זאת מול הטלווזיה למשל). אם את או הגננת עדיין מוטרדות מהיבטים התפתחותיים אלו או אחרים שאינם מפורטים פה הייתי ממליצה להתייעץ עם רופא התפתחותי.

שלום שוב, ראשית תודה על תגובתך המהירה . שאלה נוספת שיש לי היא שלאחרונה שמתי לב שבתי מציירת המון בצבע שחור. האם זה עשוי להראות על משהו רגשי שהיא עוברת או שאין לזה שום משמעות? אודה על תשובתך.

הדעות לגבי ציורי ילידם חלוקות ישנם שמייחסים משמעות רבה למשמעות הציור, תכניו , אופן הציור ואחרים טוענים שזהו כלי אבחנתי שאינו מתוקף ועל כן יש להזהר בהשערות שמשערים על ילדים על בסיס ציורים
ספציפית לגבי הצבע השחור. צבע זה טעון אצלנו כמבוגרים ברגשות שליליים והצבע מסמל עבורנו דכאון, אבל, וכולי. לא כך בהכרח אצל ילדים, יש להתייחס בניתוח הציור גם לתכני הציור ולאופן הציור (מוקטן לעומת מוגדל וכולי) וכדאי שאיש מקצוע יעשה זאת. אם הגננת חושבת שציוריה חריגים בנורמות ההתפתחותיות ביחס לשאר הילדים בגן יש לבחון את הסיבות לשונות

חלק מהילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הם ילדים שנמצאים בסיכון להגררות למעשי עבריינות כיוון שהם מנסים לפצות על הדימוי הלימודי הנמוך, ולעיתים מתקשים גם בהבנה של מציאות חברתית ובמיומנויות חברתיות ומוצאים דרכים מפוקפקות לרכוש חברים. אני מציעה לך לקבוע פגישה עם יועצת בית הספר והמחנכת על מנת להבין את תפקודו הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית ולשתף אותה בהתלבטויות הללו. רצוי שגם בעלך ינכח בפגישה כך יוכל לשמוע מהיועצת את עצותיה.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=171 id=link]הנקה, הנקה נכונה[/a].

יעל שלום, את מתארת תהליך יפה של סיפוק ביטחון לביתך, ופרידה הדרגתית מותאמת גיל ממנה. אים סיבה שזה לא יצליח, וזהו בדיוק השלב ההתפתחותי המתאים לעשות זאת. הילדה גם תרויח קשר טוב עם אבא, וכמובן שתהנה מהקשר עימך בשאר הזמן.

לצד הקושי שיש בפרידה מדמות משמעותית כל כך ואוהבת יש גם המון היבטים חיוביים. ההפנמה של ביתך שישנן עוד דמויות שייטיבו עימה בחייה והיא אינה תלויה רק בדמות אחת. חיזוק הקשר עם האב , ההפנמה שאדם משמעותי הולך וחוזר לאחר זמן מה וחדוות המפגש עימו. כל אלו הם היבטים חיוניים שחשוב שתפגוש לפני המעבר למסגרת מחוץ הבית.
ולך שיהיה בהצלחה בלימודים צרכי ההתפתחות שלך חשובים לא פחות.