פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש לי בעיה אם ילדי גם לגבי שינה וגם לגבי פחד נטישה והתנהגות בני המקסים בן 5 וחצי לא ישן לבד מהיום שנולד עכשיו אני מנסה להכניס אותו לחדר אם אחותו בת 1 ו9 חודשיים והוא לא מוכן הוא צועק בוכה מתחצף קם ועוד זה סיוט שלא ניגמר אז וויתרתי והוא ישן לידי עד עכשין וגם שהוא ישן איתי הוא לא נירדם לבד אם אני לא לידו הוא קם צועק בוכה ומעיר את אחותו אני לא רוצה לישון לידו כי זה לא הזמן שלי לישון והוא צריך לישון לבד לא ציינתי שבעלי עובד כרגע בחו"ל מעל שנה ולכן אני פרודה מאז שבעלי עזב בני עבר שינויים קיצוניים גמגומים התנהגות אלימה כעס מאוד חזק אי שקט ופחד אם אני זזה מטר הוא נכנס לפחד ומתחיל לבכות הוא לא מוכן לדבר אם אבא שלו בטלפון ואני וילדיי ניסע לבעלי בעוד כמה חודשיים בני טופל בהתפתחות הילד בכמה תחומים עד ליפני חודשיים הוא טופל 9 חודשיים שאלתי איך מתמודדים אם כל הבעיות האלו ועכשיו יש לי טיול מהרווחה ל 3 ימי סדנאות לנשים אם בעיות והסברתי לו שאני יחזור מהר והוא פשוט לא עוזב אותי כל מקום שאני הולכת הוא אחריי וגם 5 שעות אחרי שאמרתי לו הוא פיתח חום גבוה כאבי אוזניים הקאות מה עושים מפחד הנטישה שלו דחוף ובאיזה גיל אפשר לטפל בילד אם שיחות

ביתי בת שש ועל פניו היא ילדה מקסימה. היא ידידותית, חייכנית, חברותית ויש לה את הצד הביישני מאוד מזרים. אך לא כך הדבר עם האנשים הקרובים. היא מתחצפת, היא עונה תמיד כדי לא להישאר חייבת, לדוגמא: אמרה לדודה מבוגרת "תלכי מכאן ותצאי מהחדר" בביתה של הדודה למרות שלא אמרה לה כלום, מתחצפת לסבתות שלה כמו: אני מחליטה, את חצופה, למה באת לקחת אותי מוקדם מהגן וכו'. אני יודעת שדברים באים מהבית בדר"כ והילדים שומעים את הקרובים אליהם אך לא במקרה זה. אני לא מדברת כך ולא אביה. אין בה שמץ של תמימות שאמורה להיות לילדה בגילה ואני חוששת ממה שאני מגדלת. אם עכשיו היא מדברת כך מה יהיה אח"כ לכשתגדל. ברור לי שאני צריכה לעצור את זה ומהר והשאלה היא איך? התעלמות או תקיפות? עונשים או ליטופים? עושה רושם שכלום כבר לא מרתיע אותה כשאני כועסת ואולי אני לא כועסת נכון. אשמח לעזרה.

ביתי בת ה- 5 בגן חובה , ילדה מאוד מתוקה ילדת TOM BOY , עקשנית ויודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה, קשה לשכנע אותה בדברים מסוימים. ילדה מאוד חכמה. בזמן האחרון היא הפכה להיות ילדה כועסת, מתפרצת ואף מבטאת את דבריה בצעקות. בבית אין שינוי כלשהו , יש לה שני אחים תאומים בני שנתיים. היום קיבלתי שיחת טלפון מהגננת שטוענת כי הילדה נתנה מכה לעוזרת גננת פעם שניה השבוע ושאלה אותי האם קורה משהו בבית השבתי לה שלא אין שום דבר חריג. ראשית כעסתי כי לא עידכנה אותי כבר בפעם הראשונה- התנהגות זאת לא נראתה אצלה עד היום. שאלתי את הגננת עם קורה משהו בגן והיא אמרה שלא שהיא דווקא מאוד מקובלת ונמצאת בחבורה החזקה והמקובלת בגן. אבקש עזרה לאמר לי איך לפעול עם הילדה, כיצד להגיב , חשוב לי שתדע חד משמעית שמעשה זה לא מקובל בכלל וכמובן חמור. תודה מראש רמית

שלום! אני אמא טריה וחדשה ויש לי תינוק מקסים בן שלושה וחצי חודשים! הקטן שלי אוהב להיות הרבה על הידיים שלנו והוא לא כ"כ משחק עם הצעצועים, האוניברסיטה או המובייל. בנוסף הוא ממש ממש לא אוהב להיות על הבטן גם כשאנחנו יושבים לידו, מדברים איתו ומשחקים איתו. ברגע שאני שמה אותו במיטה או באוניברסטה הוא משחק 2-3 דקות ומיד מתחיל לבכות כדי שנרים אותו! האם זה בסדר? או שזה פינוק? האם אנחנו צריכים כל הזמן להרים אותו?

שלום, בני בן ה- 3 התחיל את השנה בגן חדש (שנה שעברה הוא היה בגן אחר שנה). בני הוא ילד להורים גרושים, אנחנו גרים עם הוריי, הוא מקבל המון אהבה ופינוק. סבא שלו לוקח אותו בבוקר באמצע השבוע ואני בימי שישי. כל בוקר יש את אותה בעיה, הוא הולך בסדר לגן, אומנם לא ברצון גדול אבל הולך וכשהוא מגיע לגן הוא לא מוכן שיעזבו אותו שם, הוא בוכה ושואל עשרות פעמים אם יבואו לקחת אותו (הוא בין הילדים הראשונים שלוקחים מהגן) ואחרי כמה דקות שמשאירים אותו בגן הוא נרגע. היו כמה ימים שהוא לא בכה אבל עדיין לא הפסיק לשאול אם יבואו לקחת אותו. על הגן הוא לא מספר דברים רעים או משהו לא בסדר כך שאין לי סיבה לחשוב שזה משהו שקשור לגן. ראוי לציין שגם בשנה שעברה כמעט כל בוקר הוא היה בוכה כשהיו מביאים אותו בבוקר לגן. אבא שלו בא לקחת אותו באופן סדיר, היחסים עכשיו בסדר, בהתחלה היה יותר קשה. יש לפעמים פעמים כשאבא שלו בא לקחת אותו והוא נכנס להתקפי בכי ארוכים והוא לא רוצה ללכת ופעמים שהוא הולך ברצון. האם זה פינוק? האם צריך לקחת את הילד לשיחות? אודה לתשובה מהירה, אמא מודאגת

שלום רב, לבני בן ה- 5 ישנם קשיי פרידה קשים בבקרים בכניסה לגן. אין בעייה בגן / גננת - יש דווקא הערצה גדולה. לא ברור אם ההתנהגות היא פינוק, ילדותיות, קושי אמיתי...? בנוסף, גם בבית יש קושי בהתארגנות ובמילוי משימות פשוטות (עצלות, פינוק, קושי אמיתי?) מכיוון ששנה הבאה הוא עולה לכיתה א' ברצוני לבדוק את העניין עוד השנה - למי ללכת? פסיכולוג התפתחותי? חינוכי? סוג טיפול / אבחון אחר? אנא כוונו אותי (האם דרך קופות החולים ניתן אות תמיד באופן פרטי?) יש לציין כי הילד אינטיליגנטי מאד, חריף בשכלו, מודע מאד ובעלת יכולת חברתית גבוהה - בעיקר עם מבוגרים. אודה מאד על התייחסותכם

בתנו הקטנה בת 3 וחצי ילדה מדהימה חכמה מצחיקה נהנת מכל דבר יודעת לקבל ולתת אהבה באמת מושלמת עד........ שלא מקבלת את אשר היא רוצה. הילדה מאד עצמאית היא רוצה להתלבש לבד ולאכול ולנעול ולפתוח ולסגור וכל דבר שיעלה על דעתכם היא רוצה לבד. מה שנחמד מאד. אבל כשמשהו שהיא רוצה נמנע ממנה, הספור מתחיל. הצעקות בלתי נסבלות הבכי הכעס והיא מודיעה שהיא עצבנית ושום דבר לא עוזר. וקשה להרגיע אותה היא כועסת על כל הסביבה. הדבר יכול להתרחש תוך דקות מילדה מדהימה צוחקת ונהנית לאריה שואג וכועס. יש לנו עוד ילדה בת 7 וחצי הן אוהבות אחת את השניה ומסתדרות יפה בינהן עד...... הצילו! איך מתמודדים?

ביתי בת השנתיים היתה רגילה עד לפני חודשיים ללכת לישון בסביבות השעה 7-8 בערב וגם בלי בעיה היתה הולכת לבד למיטה ונרדמת לפני חודשיים היו לי אורחים (אני גרה בחו"ל) והסבא בא לבקר מאז הילדה לא רוצה ללכת לישון בשעות מוקדמות כל יום היא הולכת לישון ב 10-11 וגם היא פתאום לא רוצה את המיטה שלה ואם אני מנסה להשכיב אותה במיטה שלה היא בוכה עד שהיא מקיאה וזה כבר נהפך להרגל כי עכשיו אני כבר לא מנסה כי אני מפחדת שהיא תקיא מה אני צריכה לעשות כדי להחזיר אותה לשיגרה ולמיטה שלה?? בבקשה תענו לי .....

היי ! בני המתוק בן 3.5 לאחרונה התחיל להתאפק יותר מידי ביציאות הצואה , מה שגורם לו לטענתו לכאבי ראש ובטן.יש לציין שאף פעם הוא לא עשה את יציאותיו מחוץ לבית . את השתן הוא עושה תמיד ולא עובר יום שלא בורח לו בתחתונים מאז "הגמילה" לפני שנה. יש לציין שבלילה לא בורח לו בכלל רק ביום כמה פעמים. לפני 7 חודשים נולד לו אח. ויש גם שינוי בהתנהגות מחיובית לשלילית המתבטאת בצעקות, במשחק דרמטי ונוקשה, צוחק בפנים לאחר שמעירים לו ועוד... איך עלי להתנהג? אם שנוי ההתנהגות, אם הבריחות של השתן , אם ההתאפקות של הצואה המתמשך לפעמים 3 ימים ויותר?

שלום וברכה, בגן של בתי (בקיבוץ, דו גילאי, חדש עבורה, בת 5) נהוגה שנת צהריים. הילדים הולכים לישון לאחר ארוחת הצהריים תוך "שיטור" של המטפלות. כל הילדים נדרשים לשכב במיטותיהם במשך 45 דק'. הם מצופים להיות בשקט מוחלט. מי שלא נרדם בתום 45 הדק' הללו מורשה לצאת ממיטתו, לצייר בלבד (כמובן תוך שמירה על השקט) בגן חשוך ולא מזמין, וזאת במשך 30 דק' נוספות, עד שהגן "חוזר לחיים". רוצה לברר האם תחושות הבטן שלי נכונות והדבר פסול. ניסיתי לשכב בעצמי 45 דק' בחוסר מעש וללא הירדמות וזה היה נורא. האם יש לכך צידוק/ערך מוסף חינוכי שקטונתי מלהבין? אשמח גם על הפנייה למאמרים על נחיצות ותרומת שנת הצהריים בגילאים אלה. אנו עומדים בפני עימות (צפוי להתרחש בימים אלה) עם הנהלת הגן והייתי רוצה להגיע מוכנה ומצויידת בידע הנדרש. תודה רבה ומראש, הילה

ילדתי בת 7 ומפחדת מאוד. לא הולכת ללא ליווי לשירותים וכד. טוענת שיש אנשים בחדר שמפחידים אותה,שלא נמצאים כאשר אנחנו איתה. מה עושים?

שלום רב, ילדי בן 3.5 מושפע מאד מחבר בגן בנושא לבוש. חברו, ילד חיובי ביותר בשאר הפרמטרים, מגיע לגן בג'ינסים, חולצות כפתורים ואף עניבות, ומשוויץ בבגדיו ("לי יש יותר יפה, לי יש יותר כפתורים, הג'ינס שלי יותר ארוך" וכו') כמו כן השחצנות הזו עוברת גם לנושאים אחרים - "הפאזל שלי יותר קשה" וכו', אבל הנושא הבעייתי הוא הבגדים: אני לא מוכן לאפשר לו כל בוקר (גם בקיץ) ללכת לגן עם ג'ינסים, חולצות כפתורים ועוד מכיוון שזה לא מתאים כמובן ל"רוח" הגן, וכדי למנוע שחצנות אצל הילד, אולם הדבר כרוך במריבות רבות והתפשרויות בחלק מהימים ניסיתי לדבר עם הורי הילד, אולם הם לא מוכנים להתמודד עם זה, ואף מעודדים זאת... לצערי, הפתרון שאני רואה הוא פשוט לנסות ולהרחיק בינהם, ע"מ למנוע את החיכוכים, אולם חבל לי כי מעבר לכך הילד חיובי ביותר. דעתכם?

שלום רב! אני אמא לשניים, ילדה בת כמעט בת חמש וילד בן שנה ושלושה חודשים. יש לי בעיה עם ביתי ואנחנו כל הזמן בעימותים לגבי החברות שהיא פתחה עם ילדה בגן. יש לה חברה אחת שהיא יחד עמה בגן כבר כשנה והן חברות מאוד קרובות וגם השנה באותו גן וצמודות אחת לשנייה וכמעט לא מאפשרות לילדות אחרות להתחבר אליהן. בתחילת השנה, הגיעו ילדים חדשים לגן, ביתי יצרה קשר עם חברה חדשה אך החברה הנוכחית אמרה לה שלא תשחק איתה והן הפסיקו לשתף אותה וכנ"ל היה גם מהכיוון השני. הגננת אומרת שיש ביניהן קשר סבוך ורכושני אחת לשנייה. (אני לא מתחברת ולא מסמפטת את אמה של הילדה ואת ביתה היא בן אדם לא ישר, מניפולטיבי ועם אנרגיות שליליות כלפי הגננת והגן ואין לי רצון לפתח עמה כל קשר) ביתי מאוד קשורה לילדה שלה. המצב הגיע עד כדי כך שכאשר אני מציעה לביתי להזין חברות אחרות לבית היא אמנם מסכימה אך לא בלב שלם ומשחקת איתן יפה כשהן מגיעות אולם, היא מפחדת לומר לחברה הנוכחית שהיא נפגשת עם עוד חברות אולי כדי לא לפגוע בה.. אני חושבת שהקשר עם החברה הוא לא קשר בריא, נראה לי שביתי מפחדת לשחק עם עוד ילדות אחרות כדי לא לפגוע בילדה הזו, יש לקשר הזה השפעות שליליות, הדעה של חברתה מאוד משפיע על ביתי. הנזק שהיא לא מרחיבה את המעגלים החברתיים ו/או מתמודדת עם עוד ילדים ומצבים חדשים..מעבר לכך שמדובר בילדה (בחברה של ביתי) עם קשיים מבחינה נפשית לאחר אבחון היא לא מתנהגת כגילה (בת 6), לא משתתפת כמעט בגן, יש לה פחדים וכנראה מפחדת שביתי תעזוב אותה ולכל מקום צריכה את אמה לידה. מה אפשר לעשות, זה מפריע לי ולקשר ביומיום ו/או במפגשים בגן. כיצד אוכל להתנהג ו/או לשכנע את ביתי שחשוב לפתח עוד קשרים חברתיים חוץ מהקשר הנוכחי. כי כל הניסיונות בשיחות לא ממש עזרו, אני מנסה ואנסה להפגיש אחה"צ בינה לבין חברות אחרות אבל בגן היא שוב משחקת עם אותה אחת. מודה לך על היענותך המהירה. ענת

בני ילד בן 4 וחצי עפי המלצת המכון להתפתחות הילד עכב בעיית עיכוב שפתי(דיספרקסיה)בעיה בוויסות החושי בעיקר רצון למגע וחזק ובעיות מוטוריקה גסה ועדינה. נכנס לגן שפתי של חב"ד במקום מגורנו( לפני זה היה בגן פרטי שנתיים בו הגננת עבדה בקבוצות גיל של 14 ילדים לקבוצה )גם כיוון שהילד חזר נשוך ביד כבר פעמיים ברציפות וסימני סריטות נמסר לנו עי הגננת שבננו דוחף ילדים בגן ואין לו מודעות חברתית וסביבתית ושמתייחס לילדים כמו לפלסטלינה או יכול לדחוף ילד ולהמשיך בדרכו כאילו כלום לא קרה .לכן לאור תצפיות פסיכולוגית השפ"י ודווח הגננת הפסיכולוגית המליצה שכרגע התשובה היא לאפשר לילדים בגן להחזיר לבני כי אז הוא יותר נרתע ונכנסת לו המודעות למעשיו שלא תיתכן למשל ג\עי תגמול פרסים וכו יש לנו פגישה עם הפסיכולוגית הגננת ומנהלת הגן בסוף חודש זה בכל אופן עד אז אשמח להמלצות בנושא מאמא דואגת (שבמקרה גם שברה את הרגללפני שבוע )וקשה לי מאד עם המהירות של קביעת הדברים הללו עם דרך העונש וההבנה של המודעות החברתית שאינה בשלה אשמח לשפיכת אור על המונחים ובכלל כל תגובה מסייעת בנושא תודה.

בתי בת 5 בגן חובה ברצוני להתיעץ לגבי 2 שאלות: 1. בתי כתותבת ביד שמואל מיום לקיחת צבע לידה, ניסתי כמה פעמים לשנות לה את הכתיבה ליד ימין אך האחיזה חלשה ואילו ביד שמואל האחיזה יותר נוקשה אך לא יציבה די כמו כן כאשר היא כותבת אותיות מאוד קשה לה בעיקר דרך העתקה וקליטה של צד ימין לגבי ציור הציור של חופשי האים עלי לשנות לה את האחיזה או לתת לה לעשות כירצונה???? 2. בתי נורא בישנית אך עם חברים בני גילה היא מסתדרת בגן היא לא משתתפת ולא יוזמת אלא רק כשפונים אליה ודורשים ממנה זאת היא עושה זאת לדעתי זה נובע גם מפחד או מסגירות שאלתי היא אך אוכל לחזק לה את הביטחון העצמי ולשחרר אותה מהפחדים (הפחדים לא מסיפורים או דימיון אלא מהאשיות. עלי לציין שבעלי סגור מאוד וביישן ליד החברה ) אז אך אוכל לסייע לה כי איני יודעת לעשות זאת ???